פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום גליה,
לא כל כך ברור לי מה בדיוק קורה. האם כשאת נותנת לה בחור לבד -זה לוקח שעות ושם דבר לא טוב לה, או כשאת בוחרת לה- לא מסכימה.
אם זו האפשרות השניה, זו שאלה מי העקשנית ביניכן. למה את מתעקשת איתה בעצם? שתלבש משהו שלא מתאים למזג האוויר, עכשיו קיץ בלאו הכי, תני לגננת שקית עם בגדי החלפה, כשיהיה לה חם שיחליפו לה. חבל על האנרגיה על הבוקר.
היא רוצה להיות עצמאית ולבטא את טעמה בבגדים - תני לה.

אני הבנתי שצריך לתת לה לבחור ולתת לה להתבטא וכניראה שעשיתי זאת יותר מדי אבל היא בוחרת עכשיו חולצה ארוכה גורבת גרבים בנוסף כל בגד שאני מביאה לה אבל כל בגד שתלבש בבית אחרי מקלחת לא מתאים לה אני מביאה לה בגדים נוחים וזה לא מתאים לה יש לי תחושה שהיא עושה לי דווקא הרי לא יתכן שכל בגד לא טוב לה אני לא מתעקשת איתה אני די רכה איתה אבל מה עושים שבגד שהיא בוחרת לא מתאים לה

שלום גליה,
מה זאת אומרת היא בוחרת בגדים שלא מתאימים לה? קטנים עליה? אז למה הם בארון שלה? לא מתאימים לעונה? אז מה? למה את מוצאת צורך להתערב בזה? בוודאי שהיא עושה לך דווקא. השאלה למה זה כל כך מפריע לך. נניח שהיא לובשת בגדים שלא מתאימים לה, וזה רק כדי לעשות לך דווקא. הרי ברור שמתי שזה יפסיק להטריד אותך כל כך, גם תיגמר לה ההנאה לעשות לך דווקא.
אני באמת מציעה לך להניח לה לבחור מה שהיא רוצה גם אם לדעתך זה לא מתאים לה. חבל להוציא על זה כל כך הרבה אנרגיות. חשוב, כששמים גבולות בבית לבחור על מה להתעכב ועל מה לא. נושא הבגדים הוא לא נושא כזה, בטח לא בקיץ, זה לא שהיא הולכת להתקרר או משהו כזה, מקסימום יהיה לה לא נוח או שהיא תראה משונה, אז מה?
אם תחליטי להניח לזה לתקופה, זה יעבור לבד.

שלום ענת,
לא בטוח שזה מצריך טיפול. יש מקום לבדוק האם הוא מגיה לשינוי כלשהו שקרה בזמן האחרון במשפחה.
בכל אופן כשהוא מרביץ או נוהג בלאימות יש להפסיק זאת מייד, גם פיזית אם יש צורך, ולהרגיע אותו בצד. אחר כך, אחרי שהוא רגוע אפשר לברר איתו מה קרה, לתת הכרה והבנה לקושי, אבל לא לדרך ההתמודדות, וללמד אותו דרך התמודדות אחרת. למשל - "זה היה מעצבן שתפסו לך את המשחק שרצית. בוא נראה מה עוד אפשר לעשות חוץ מלהרביץ, אולי לשחק בינתיים במשחק אחר, אולי לבקש ויתנו לך, אולי להמתין ועוד מעט תקבל" וכו'.
כשאת מסרבת בקשה שלו והא נשכב על הריצפה וצורח - יש להתעלם, וכמובן לא להענות לבקשה, ולשמור על עיקביות בכך! פעם אחת הוא ישיג את מבוקשו בדרך הזו וכבר משתלם לו להמשיך לנסות. רק אם ילמד שזה לא מביא לתוצאות - זה ייפסק.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=268 id=link]הורים לתינוקות, הורים לפעוטות[/a].

שלום דפנה,
ההסבר שאת יכולה לתת לאותה אם הוא שהפחדים קיימים אצל ילדים בלאו הכי, ולא הסיפורים יוצרים אותם, אלא העלאתם על ידי סיפור על מכשפות רק יכולה לעזור לדבר עליהם ולהתמודד איתם.
עם זאת דפנה יקירתי, לצערי אני לא מתרשמת מהתאור שלך שהסבר יעזור פה.
את בטח מבינה בעצמך שמדובר באישה חרדה מאוד, שמדברת מתוך החרדה שלה, ומאמינה באמת ובתמים שאם לא מדברים על פחדים אז הם לא קיימים, כלומר לא בהכרח מדובר פה בעניין רציונלי שהסבר רציונלי יכול לפתור. זו ההנחה שלי, בהסתייגות כמובן, כי אני לא מכירה מכירה את האשה.
לגבי ספרות, את יכולה לחפש ספרות ששייכת לגישה "היונגיאנית", בעיקר חומר שמדבר על ה"צל", שהוא הצד ה"אפל" שיש אצל כולנו, ואנחנו רוצים להדחיק אותו ודווקא העלאתו למודע היא שעוזרת לנו להתמודד איתו. אני מצטערת שאני לא מצליחה להיות יותר ספציפית, כי אני לא יונגיאנית בהכשרתי, אבל אני בטוחה שאם תקלידי בתוכנה שאת עובדת איתה את המילים "יונג" ו"צל" תגיעי לדברים מעניינים ורלוונטים.
בהצלחה.

שלום מיכל,
את מציינת שאמרת לה שכדאי להכין שיעורים מספר פעמים אבל ללא כל ללחץ מצידך. אז מיכל: להגיד מספר פעמים זה כבר לחץ. כנראה נוצר מצב שאת כאילו רק מסבירה ומציעה אבל את לא מכונה לקבל לא כתשובה. זה לחץ.
כפי הנראה את משדרת לחץ בעניין בלי להרגיש.
המעבר לכיתה א', הוא נושא מרגש ומלחיץ את כל המשפחה. הכניסה לבית הספר נתפסת אצל הורים רבים ככניסה לחיים האמיתיים, ההישגיים, הדורשניים, מזכירה להם פעמים רבות את הקשיים והתסכולים שהם חוו במוסד המופלא הזה, וכן השלב הזה מסמל את כל הציפיות מעצמי שהוגשמו או לא הוגשמו ואיך משפיע על ציפיותיי מהילד שלי, מה הוא יוכל להיות כשיהיה גדול וכו'.
חשוב להיות מודעים לזה ולנסות להחזיר דברים לפרופרוציה. כיתה א' זו רק כיתה א', מה שיהיה יהיה, הרבה ילדים לא מתרגלים להכין שיעורים בכיתה א', לא תמיד מייד מצופה להכין שיעורים בכיתה א', חשוב לעשות מעבר הדרגתי, אם הבת שלך לא תכין מייד שיעורים - לא יקרה שום אסון, אם לא תלחצי עליה, היא תבין בעצמה שכדאי לה, כי כולם עושים וזה הופך אותה לחריגה.
תנסי להוריד לחץ מעצמך, והכל יבוא על מקומו בשלום:-)

אני רק הייתי רוצה להקנות הרגלי למידה בסיסיים כדי אולי למנוע קשיים עתידיים שלא בטוח אם יהיו אבל בכל זאת. ואם היא תלמד לאהוב את זה אז יהיה לה אולי יותר קל מאשר אם היא תחשוב שהיא חייבת כי היא פשוט חייבת וזהו. מה שגורם אוטומטית להתנגדות. כי כל פעילות עד הגיל הזה היא למעשה מתוך בחירה ופתאום מתחיל שלב החובות. איך להעביר לה מסר שבבי"ס כיף וללמוד זה כיף ומסקרן.

שלום מיכל,
אי אפשר להעביר מסר של כיף דרך לחץ. נשאלת השאלה למה את כל כך בטוחה שזה משהו שצריך להעביר במסר? הרי אם יהיה לה כיף היא תרגיש את זה לבד. את לא יכולה להורות לה שיהיה לה כיף, זו סתירה פנימית. לילדים יש רצון טבעי וסקרנות ללמוד, ואם לא הורסים להם את זה זה נשאר. אם אומרים להם באופן מלאכותי - "זה כיף" זה כבר לא בא מהם. תנסי להניח לה לחקור את החוויה לבדה, על הטוב והרע שבה, ונסי לשחרר שליטה.

שלום דנה,
מדובר בסך הכל בילדה בת שנתיים. ילדים בגיל הזה וילדים בכלל זקוקים לקביעות. הקביעות היא חלק ממה שבונה אותם מבפנים ועוזר להם להתהלך בעולם בצורה בטוחה.
הסידור הזה שכמעט כל יום מישהו אחר מוציא אותה מהגן הוא לא טוב עבורה.
אני לא יודעת מה להגיד לכם לעשות כי אני מבינה שיש לכם את האילוצים שלכם, אבל אולי כדאי שתנסו להתארגן אחרת לשנה הבאה.

שלום לך,
לא הייתי נוקטת בדרך של עונשים כי הם גורמים להשפלה ועלבון ולא עוזרים, כמו שאת רואה. לכן כדאי להמשיך בחיזוקים חיוביים כשכן יש התנהגויות חיוביות.
ייתכן שההחמרה שחלה בזמן האחרון קשורה לסיום הגן, ולקושי של הילד להכיל את הפרידה, לכן יש ימים קשים יותר. נסו לדבר גם על הקושי הריגשי, ובכל מקרה אין צורך לעבור לעונשים.

שלום לך ספיר חמודה,
את מתארת באמת הרבה אירועים מאוד לא פשוטים, ואת חשה תחושת כבדות ורבות בו זמנית - חרדה ממה הולך להיות איתך עוד מעט, אשמה על הקושי שלך עם אמא, אולי גם כעס על אבא שלא דואג לך מספיק, בדידות בתוך המשפחה ועם החברות, ובטח יש עוד דברים.
את צודקת שאת רוצה מקום "לשפוך" את הדברים.
אני חושבת שאת צריכה לקבל עזרה יותר מסודרת, כי מאוד קשה לגדול ככה.
האם ניסית לפנות ליועצת בית הספר או לפסיכולוגית?
נראה לי שכדאי לך לערב עוד מבוגרים במצבך כדי שיוכלו גם להקשיב לך אבל גם לעזור לך ולהורייך בצורה יותר מעשית לגבי איך אפשר לתת לך לגדול בתנאים יותר טובים.
את נשמעת לי ילדה נבונה וחזקה, ואני מקווה שתוכלי לגייס עזרה ולגדול ולפרוח, כי אין סיבה שתתמודדי עם כל זה לבד.
בהצלחה.

שלום רוזה,
נשמע לי שהבעיה חמורה יחסית לגיל 7, וייתכן ולא יהיה מנוס מלפנות לייעוץ מסודר.
בכל אופן, עד אז כדאי לנסות לעבור לשיטה של חיזוקים חיוביים. כלומר לתת התייחסות מכוונת רק לדברים טובים שהוא עושה, אפילו אם הם קטנים או נראים לכם לא משמעותיים, ומהדברים הלא טובים להתעלם (ממה שניתן כמובן). כרגע יש מצב שהילד רגיל לקבל התייחסות, גם אם שלילית דרך התנהגות שלילית. כל התייחסות, גם אם היא שלילית נקראת בפסיכולוגיה "חיזוק חיובי" כי כל התייחסות היא תשומת לב שמגבירה את ההתנהגות כדי לקבל עוד תשומת לב. לכן ככל שתמעיטו במתן תשומת לב להתנהגויות השליליות שלו ותגבירו מתן תשומת לב להתנהגויות החיוביות שלו, החיוביות יתבגרו והשליליות יתמעטו.
דבר שני, הייתי מתמקדת בעיקר. הלימודים כרגע הם לא העיקר. ההתנהגות היא העיקר. שם הייתי משקיעה את רוב הארגיה ואת הלימודים עוזבת כרגע, הם יחכו לשלב ב' של התכנית, כשההתנהגות תירגע.
מעבר לזה הייתי מחפש פסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם ילדים ונותן הדרכת הורים ובודקת יותר לעומק איך הגעתם למצב הזה ומה זה אומר, ייתכן שיש עבודה יותר יסודית שצריך לעשות כאן.

שלם דנה,
ייתכן שבנך החל להתפתח, וזה נושא שמביך אותו. עדיף אם ניתן שאביו ישוחח איתו על הנושא ולא את. ייתכן שהוא מקווה שבשבנה הבאה יהיו עוד ילדים במצבו, כי הוא קצת הקדים ואז הוא פחות יתבייש. לא הייתי לוחצת עליו כי טכנית הוא צודק. אז הוא יפסיד חוויה או שתיים בחיים, אם זה משהו זמני, וזו ההעדפה שלו, וזה מביך אותו, לא הייתי לוחצת.

בני לא החל להתפתח.הוא פשוט חושב שהוא שמן ולכן הוא חושש.האם זה משנה את התמונה?

שלום דנה,
תראי, חסרים המון פרטים בפנייה שלך. מהפנייה הקודמת הבנתי שבכלל הוא לא מוכן לדבר ולגלות מה הסיבה לבושה שלו, אז פשוט שיערתי. אז מסתבר שהוא כן משתף. יפה. עכשיו עדיין חסרים פרטים, האם הוא באמת שמן? האם יש עניין במשפחתכם סביב השמנה, אכילה ודיאטה? מדוע הוא חושב שזה ישתנה בשנה הבאה? וכו'. קשה להתייחס עם פרטים כלל כך חלקיים. גם יועיל לקבל יותר מידע על מצבו החברתי באופן כללי ועל ביהטחון העצמי שלו בדרך כלל.

אצין יותר פרטים כדי לקבל תמונה יותר ברורה:לפני שבועיים היתה פעילות כיתתית של בריכה ובני החליט לא ללכת כי הוא חושב שהוא שמן ולא רצה שיראו אותו בבגד ים.בימים אלה ישנה הרשמה למחנה הצופים והוא החליט שהוא לא הולך מכיון שיש לו בעיה עם המקלחת והוא לא מוכן להתקלח עם כל החברים,אפילו שזה עם בגדי ים.אצין שמעבר לענין החשיפה אני מניחה שגם המקלחות מגעילות אותו ובמחנות הקודמים שהיו מקסימום 3 ימים הוא פשוט לא התקלח.הפעם זה לא יהיה אפשרי כי המחנה יערך 5 ימים.הבן שלי לא ילד שמן אם כי מלא.הוא לא מהילדים שיקראו לו שמן בכיתה.הוא ילד יפה ומטופח ,מוערך ואהוד בכיתה.הוא ילד שקט.הוא לא הקליבר של הכיתה אבל בהחלט יש לו את החברים שלו והוא פעיל בצופים.יש איזה שהוא ענין סביב דיאטה.אני בעלת עודף משקל ועושה דיאטות מידי פעם.לאחרונה הוא העלה במשקל ובמשפחה מעירים לו על זה:דודים וסבתות שקצת חסרות טקט בענין.הוא לא פרט לי איך הוא חושב שזה יפתר שנה הבאה.המשפחה שלנו מאד תומכת ומשתפת אך הוא משתף במידה וקצת קשה לשוחח איתו.באיזה שהוא שלב בשיחה הוא לא מוכן לדבר יותר ורוצה שיעזבו אותו.יש לו את הגבולות שלו ואני מכבדת זאת.אני לא רוצה יותר מידי לנגס לו.מקווה שהבהרתי יותר את הדברים.תודה

שלום דנה,
תראי, אם הוא חושב שהוא שמן, והוא באמת קצת מלא, יש שתי דרכים לנסות להתמודד - או לעזור לו לעשות דיאטה או לעזור לו להיות שלם עם מה שהוא.
כדאי לדבר איתו על כך ולהגיד לו - שאתם לא חושבים שהוא שמן, ואם זה חשוב לו, אתם גם יכולים להעיר לבני משפחה שמעירים לו כי זה לא במקום. נראה לכם שחבל שהוא יפסיד דברים בגלל דימוי הגוף שלו. הוא לא עשה שום דבר רע ולא מגיע לו עונש. עכשיו פתוחות בפניו שתי דרכים -או לצפצף ולהרגיש נוח עם עצמו, או לנסות לרזות כדי להרגיש טוב עם עצמו. אתם תתנו לו לבחור ותעזרו לו בכל אחת מהדרכים שהוא יבחר. אם הוא בוחר להישאר כמו שהוא, אז מעכשיו במשפחה אסור לאף אחד להעיר לו, ואם הוא רוצה לרזות, גם בזה אתם תעזרו לו על ידי תפריט מאוזן ובחירת פעילות גופנית שמתיאמה לו והוא רוצה בה. אפשר לצאת איתו להליכות, או לעסוק יחד איתו בפעילות אחרת או לרשום אותו לפעילות אחרת שמוצאת חן בעיניו.
בהצלחה.

שלום לך,
למה לא? אם היא רוצה אז בהחלט אפשר. או לאפשר לה ללכת עם מכנסיים ארוכים ולא לעשות מזה סיפור.

שלום טליה,
קודם כל כדאי בדוק עם הגננת מה היא בגן כל היום. האם זה כך או קורה רק בנוכחותך או כשאת אמורה להגיע בסוף היום.
אם זה קורה רק בנוכחותך, ייתכן שזה קשור לקשר ביניכן, מסיבה כלשהי הילדה לא יכולה לעזוב אותך, ואז צריך לבדוק למה.
אם זה לא זה, כדאי לנסות אט לאט להזמין כל פעם ילדה אחת קבועה, הבייתה בסביבה בטוחה ומוגנת ולתת לה התרגל למשחק משותף. גם כדאי שאתם תשחקו איתה בבית ותלמדו אותה איך משחקים עם עוד מישהו, אולי היא לא רגילה.
בהמשך כדאי לצפות בהתנהגות שלה ולדבר איתה אחר כך, לתת לה כלים איך אפשר להתנהג אחרת, למשל כשחוטפים לה משחק.
בהמשך אפשר להזמין ילדה אחרת, אחר כך לתת לה ללכת לילדות הבייתה או לשחק בחוץ או להזמין שתי ילדות ביחד וכו'.

שלום טלי,
לא רצוי להגיד משהו שהוא לא אמת כי סביר להניח שהילדים מרגישים ומבינים הרבה יותר ממה שנדמה לכם, ואם אתם משקרים הם מסיקים מכך שאו שההבנה שלהם לא טובה ואז הם יתקשו לסמוך עליה בעתיד, או שלא כדאי לסמוך עליכם כי אתם לא אומרים אמת, וכן שהם בכל זאת מרגישים משהו ויש להם חששות ורגשות שונים סביב העניין אך הם לא יכולים לדבר איתכם על כך כי זה כאילו לא קרה ואז הם נשארים עם זה לבד. המחשבה לא לספר לילדים לעיתים עולה להורים לא רק בגלל הקושי של הילדים אלא גם בגלל הקושי שלהם, אבל עבור הילדים זה לא טוב.
הדבר הנכון לעשות הוא שתשבו איתם בפגישה משותפת, ותגידו להם שאבא ואמא לא מסתדרים, ולכן אבא עובר לגור במקום אחר. צריך לומר להם שזה קשור אליהם והם לא אשמים, ואבא ואמא לא נפרדים מהם אלא רק אחד מהשניה. צריך להגיד להם כמובן מה יהיה הסידור מעכשיו. אבל מה להגיד זה לא העניין הקשה, העניין הקשה הוא לעמוד בתגובות שלהם שיהיו לא פשוטות, גם אם לא יעלו בהכרח מייד, השאלות שישאלו וכו', שיעוררו בכם ריגשות אשם וכן את הקושי שלכם שקשור למהלך שהוא בטוח לא קל גם עבורכם. כאן צריך ללתת הכרה שזה אכן קשה, עצוב, מכעיס ומעורר חששות, ולתת תשובות כנות ככל הניתן בהתאם לגילם.
בהצלחה.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=268 id=link]הורים לתינוקות, הורים לפעוטות[/a].

שלום לך,
לדעתי ההתנהגות של בנך היא לא רק בגלל האח אלא גם בגלל רגשות האשמה שלכם בגלל הולדת האח שמחלישים אתכם מולו.
כאשר הוא מרביץ לכם עליכם להפסיק זאת מייד ובחדות. מעבר לזה לא צריך לערוך לו ראיונות עומק על למה הוא עצוב וכו'. צריך להגיד לו שאתם מבינים שקשה לו מאז שאחיו נולד, ואתם תשתדלו לתת לו זמן לבד איתכם באופן קבוע, ואם יש משהו שמציק לו הוא יכול לבוא ולהגיד בדיבור רגיל, למשל כשאחיו מעצבן אותו, כשהוא מתוסכל, כשהו אבד וכו'. לא תסבלו צעקות ומכות. נקודה. ואל תחששי שלא יהיה לו ערוץ להוציא את כעסו, את הצעת לו ערוץ והוא ישתמש בו כשהערוץ האלים יקבל גבולות תקיפים.
לגבי הרטבת הלילה, אתם יכולים להתעניין אצל רופא המשפחה לגבי טיפול הפעמונית.