פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
התגרשתי לפני כשנתיים ואני אבא לילדה בת 4.5. הסדרי הראייה הקיימים הינם פעמיים באמצע שבוע כאשר פעם אחת עם לינה ובנוסף לינה כל סופשבוע שני.

בשבועיים האחרונים כאשר הילדה אמורה להגיע אליי ליום הכולל לינה היא בוכה ואומרת שהיא לא רוצה לבוא לישון אצלי.

משיחות שקיימתי עמה לא עלתה סיבה הקשורה אליי, אבל היא ציינה שקרה שבזמן האחרון היא רואה את אמה פחות עקב עבודה של האמא (כנראה קרה מספר פעמים בודדות בזמן האחרון).

אמה פנתה אליי והציעה שנפסיק בשלב זה את הלינה באמצע השבוע ושלאחר תקופה נחזיר את הלינה בהדרגה. הצעה נוספת הייתה כי במידה והילדה תבכה שוב ותחזור על אי רצונה ללון אצלי, ניקח את הילדה לשיחה משותפת ונסביר לה שאבא אוהב אותה ורוצה שתישן אצלו, ואולי באותו היום הילדה לא תישן אצלי. חלופה השלישית של האם היא לפנות לעובדת סוציאלית ולנסות לכפות הפסקת לינה במידה ולא אסכים לחלופות הקודמות.

אינני חושב שזו הדרך הנכונה לפעול ולדעתי הדבר רק יחמיר את הבעיה שקיימת, ויגרום לכך שהילדה לא תרצה להמשיך לישון אצלי יותר. לדעתי, מדובר בתקופה שבה עובר משהו על הילדה ותקופה זו תעבור תוך זמן קצר.

כיצד עליי/עלינו לפעול?

אני אמא לילד בן 5. לילד יש התפרצויות כעס שמתבטאות בזריקת חפצים (לדוגמא- כסאות). המליצו לי להחזיק אותו ב"חיבוק דוב". ניסיתי זאת, ואני נאלצת להפעיל הרבה כח (הילד ממש חזק...) כדי להחזיק אותו וזה עלול לשדר לו מסר שלילי. אודה על עזרתכם הדחופה!!!!!

שלום,
בני בן ה 7 כל הזמן מוצץ/לועס משהו. במהלך היום בבית הספר הוא לועס את החולצה/שרוכי המכנסיים. בסוף היום, כל החולצה שלו רטובה. מורים מתלוננים שהוא כל השיעור מחזיק את החולצה בפה.
גם המדריך בחוג ג'ודו אומר שהוא לא מפסיק לאכול את החגורה במהלך האימון.
תופעה מוזרה עוד יותר, היא שהוא נהנה ללקק דברים שנקרים בדרכו. למשל, נכנס למעלית ומלקק את הקיר. לאחרונה, הוא התחיל גם לנשק: אותי, את אחיו ואביו ואפילו את היד של עצמו.
התופעה נשמכת מאז שהיה קטן, אבל יש תקופות קשות ויש תקופות קלות.
ממה זה נובע? איך אנחנו צריכים להתייחס? האם צריך לטפל ואם כן, באיזו דרך?
תודה.

שלום , בעלי ואני החלטנו להיפרד כרגע לתקופת ניסיון והוא עזב את הבית ,
שאלתי היא כיצד אני מספרת אם בכלל לילד בן 4.5 על זה ?

אודה להכוונה ,

ליאור

שלום.
יש לי שניי ילדים אחד בן שנתיים וחודשיםם והקטנה בת שנה ו4.הבעיה בבן הגדול הוא ילד עצבני מאוד,על כל דבר קטן הוא בוכה לדוגמא הוא רוצה גלידה אני נותנת לו ואז הוא מבקש עוד פעם ואני אומרת לו לא ומתחילה ה"קריזה" הוא מתחיל להרביץ לאצמו לאבא שלו ולאחותו ולא מפסיק לבכות במשך שעות, אני מרימה אותו על הידיים מנסה להרגיע אותו ושום דבר לא עוזר,אפילו לעשות מקלחת הוא עושה בלאגן לא רוצה מתחיל לבכות להרביץ הוא "נדלק" על כל דבר קטן וזה הופך ליהות סיוט במשך שעות. לא מזמן הוא התחיל ללכת לגן ביחד עם אחותו ביום הראשון בגן הוא עשה להם בלאגן נשך ילדים, הרביץ לילדים ,בגן הוא לא ישן צהריים שהוא רגיל מגיל קטן הגננת אומרת שהיא לא מצליחה להרדים אותו והוא חוזר הביתה עייף, ומתחיל להתעצבן אלינו כל מילה שלא במקום מצידנו הוא מתחיל לעשות בלאגן ולא שותק במשך שעות אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות כי זה לא נורמלי שילד כזה קטן כל כך עצבני אני חשבתי על טיפות הרגעה אבל מפחד לתת לו כדי שלא התמכר.
בבקשה תעזרי לי.
תודה

אני אמא לילד מקסים בן 3, שהוריו גרושים. ישנם הסדרי ראייה, הוא רואה את אביו פעמיים בשבוע.
היליד מתנהג לרוב באופן בודק גבולות "נראה מה תעשי אם אני לא אקשיב לך", שינויי מצב רוח חריפים, חוסר ריכוז, התקשות בהרדמות...
אנחנו גרושים כבר שנה, והמצב מסובך:
1. שני ההורים סטודנטים ועובדים - תורם לחוסר קביעות אצל הילד, ורמת עייפות אמל ההורים.
2. לאב ישנן בעיות פסיכיאטריות מאובחנות, ועם זאת הוגדר "כלא מסוכן לילד".
3. התקשורת בין ההורים מסתכמת בהעברת הילד בצורה אילמת לחלוטין (עקב חוסר רצון של האב לדבר בכלל).
4. בטח ישנן תופעות אשר פשוט אופייניות לגיל הזה.

איך אפשר לדעת מה משקלו של כל "סעיף"? איך אפשר להקל על הילד? ליצור "סדר" בראש אצל ילד שעדיין לא יכול לבטא את עצמו מילולי? איך אפשר לדעת אם לילד בעיות פסיכיאטריות תורשתיות? או להעריך את השפעתו של מצב האב על הילד?
זה הרבה שאלות, אבל בבקשה, תעזרו לי :)

ילדי בן 5 לדברי הגננת הנ"ל סובל מליקוי רגשי המתבטא בבכי וכאבי בטן כאשר הוא שמע סיפור עצוב כגון פרח לב הזהב, סיפור על אבא שנוסע לחו"ל. תגובותיו הריגשיות באות גם לידי ביטוי כאשר הוא שומע שמישהו מבני המשפחה אינו מרגיש טוב או שנפצע
אבקש לדעת כיצד לטפל בבעיה,

אני עובדת עם ילדה בת 5 על מוכנות לכיתה א'. אחרי כל משימה שאני נותנת לה לעשות היא שואלת אם מה שעשתה נכון ולא ממשיכה למשימה הבאה אם אני לא עונה לה. על מה זה מעיד???
אני סטודנטית לחינוך מיוחד אז זה מאוד מעניין אותי...

השאלה שלי היא האם אני חייב להכריח אותו בכוח ללכת? עניין זה קשה במיוחד מפני שהוא בגובה שלי וחזק פיזית ובפעם האחרונה שלקחתי אותו הוא ברח והייתי צריך להתחנן אליו שיחזור לחדר...אני באופן אישי לא מאמין ב"טיפול בכוח" מפני שאז הוא לא יפנים שום התנהגות חדשה וגם אני לא מאמין באיומים של מוסד סגור וכו"...מפני שזה יעשה רק יותר גרוע....אני מאמין שזה צריך לבוא ממנו וכשהוא יבוא ויבקש ללכת לטיפול אז זה יהיה אפקטיבי,יש לנו המון שיחות על הנושא אבל עדיין הוא מתנגד ואומר שפסיכולוג זה רק למשוגעים...הסברתי לו שגם אני בטיפול כבר שנתיים ואני לא משוגע ובנוסף אמרתי לו שהרבה אנשים היו רוצים ללכת לטיפול אבל אין להם כסף לזה...מה אני אמור לעשות? הפסיכולוגית אומרת שאני צריך להפעיל עליו את סמכותי כאב ולהכריח אותו לבוא לטיפול ובסוף הוא יתרגל וירצה...אבל הבן שלי יכול להגיב באלימות קשה שאני אצטרך לערב משטרה כמו שקרה פעם אחת {הוא בן 12} וזה רק יכניס אותו לחרדה יותר גדולה ויחמיר את המצב...האם אתה חושב שצריך לגרור אותו בכוח לטיפול? בנוסף לפעמים הוא מדבר אלי בזילזול ואני מתעלם ממנו אבל כשהוא רגוע אני אומר לו שזה לא נעים לי שהוא מדבר אלי כך ולא נעים לי שהוא טורק לי טלפונים...הפסיכולוגית אמרה לי שלא נותר בי טיפת אגו...האם אני צריך להעמיד אותו במקום באותו רגע או שזה בסדר איך שאני נוהג? יש לו קריזות ואני רוצה ללמד אותו גמישות והתנהגות אחרת...אם אצעק עליו בחזרה איך הוא ילמד שאפשר אחרת? האם אני טועה? אני חייב לציין שאני תמיד מדבר איתו בערב כשהוא רגוע על ההתנהגות שלו אבל לא עושה לו "נעלב וברוגז" האם באמת לא נותר בי אגו ?

שלום,

ביתי בת 9 חודשים (התפתחות תקינה).
נמצאת בבית עם מטפלת מגיל שישה חודשים (8 שעות ביום)


המטפלת חמה מאוד, שרה, רוקדת, משחקת איתה.

הבעיה - להערכתי רוב הזמן היא בידיים של המטפלת:
התברר לי שהיא נרדמת לה בידיים, אוכלת לה בידיים, כל יום שאני חוזרת הביתה הילדה יושבת עליה (שתיהן על הספה) ופשוט כאילו מחכות לי (המטפלת רצה מיד לשירותים כשאני נכנסת כי היא אומרת שהילדה לא נתנה לה).

כשביתי איתי (או עם בעלי) היא על הרצפה משחקת לעיתים לבד/לעיתים איתנו, אוכלת בכיסא שלה, ונרדמת עצמאית.
כשהיא משחקת אני יכולה ללכת לשירותים ואף לשטוף כלים (רק מספר מועט של דקות).

מה דעתך?
אין לי בעיה שהיא נרדמת על הידיים אבל כל השאר מפריע לי.
בנוסף, בעלי פעם אחת (בלבד) הלך לגינה וראה אותה שוב בידיים של המטפלת.

תודה,
סיון

שלום,
ביתניו המקסימה הינה בת 3 ויש לה אח בן שנה. אנחנו מאוד אוהבים אותה וכיף לנו מאוד רוב הזמן. עם זאת בבקרים זה פשוט סיוט.היא לא רוצה לאכול ארוחת בוקר, רוצה שיער פזור ולא קוקו, לא מוכנה לצחצח שיניים, רוצה ללבוש שמלות ולא בגדים שהכנו מראש. אנחנו מנסים לתת לה את הקצב שלה ומנסים בהסברים אבל זה לא עובד. ובסוף זה נגמר בלחץ וצרחות כי אם לא נצא במזמן אז נאחר לעבודה.
האם צריך לוותר על צחצוח שיניים או דרישות אחרות כגון ארוחת בוקר? או שמא לעמוד על שלנו.

תודה רבה
עזי

בגן מדיי פעם ילדים וגם מדי פעם אותי בפנים.שוחחתי איתו על חומרת הדבר במיוחד על להכות את אבא שלו ואף שמתי אותו כעונש לכשתי דקות כשהוא בוכה בחדר אך ההתנהגות הזאת לא פוסקת.מה אני אמור לעשדות עוד.יש לציין שהוא מכה אותי בפניי זה כשהוא על ידיי נמצא.בגן לוקחים אותו מאותו משחק שהוא משחק כשהוא מכה ולוקחים אותו לשיחה.מה עושים.תודה

הבת שלי בת 6 ומזה זמן מה כאשר יש בטלויזיה משהו שקצת לא נראה לה היא פשוט שמה ידיים על האוזניים ואומרת שהיא לא רוצה לשמוע או מדברת בכל רם כדי שהיא תשמע חזק יותר מהטלויזיה. היינו בהצגה ואז לפתע בלי הודעה מוקדמת שמה ידיים על האוזניים והחלה לומר שהיא לא רוצה לשמוע היא לא הפסיקה עד שלא הוצאנו אותה מהאולם. יש עניין נוסף שהיא לא רוצה שאני אלך לאירוע למשל היא פשוט ונכנסת לחרדה לאן אני הולכת ושאני לא יעזוב אותה אני מסבירה לה שאני אחזור ושהכל בסדר לעיתים היא אומרת בסדר אך אני רואה על פניה שהיא רק מרצה אותי אך בתוך תוכה היא חרדה. אציין כי אנחנו משפחה די רגילה הורים עם שלושה ילדים אחד בן 8 ואחד נוסף בן 3 לא נראה משהו חריג בגן הכל בסדר היא שמחה וגם אחהצ עם חברים אך התופעה מאוד מדאיגה אותי .

אשמח לחוות דעת

דלית

בני בן 4 כמעט ובשבוע האחרון פתאום התחילו בעיות שינה.
כל ערב זה הפך להיות משהו קבוע אצלו - הוא לא מוכן ללכת לישון
עד שהוא לא מקבל עונש.
הוא מתחיל לבכות - זה אפילו לא בכי זה יותר צרחות.
הוא נמצא באותו חדר עם אחותו (בת שנה וחצי) והצרחות שלו מעירות אותה.
מה לעשות?
אם שמים אותו בעונש - מספיק ששמים אותו למספר שניות - הוא נרגע והולך לישון.
מה זה השטויות האלה?
הלילה הזה למשל הוא גם התעורר באמצע הלילה בבכי שהוא רוצה עונש...

יד לי ילד בן 13.5 שנמצא בבית ספר שלא הייתי מגדירה כבית ספר הכי הכי
אין להם סדר בשנה האחרונה שלוש פעמים החליפו מורים בכיתה של הבן
בני נמצא בשנה מאוד קריטית מבחינת הלימודים

אני חייבת לציין שאני גרה בחו"ל ופה זה הזמן למבחני בגרות וכו...והכרעה חשובה לגבי המשך התקדמותו. בכיתה של בני יש חמישה בנים כולל בני. ילדים דומיננטים וכל ילד ואישיותו החזקה.
לצערי המורים שבאו ללמד בעצמם ילדים. למשל מורה בת 20 ולא מספיק חזקה לעמוד מול כל הבנים האלה או בשיעור אחר אנגלית למשל מורה מבוגרת שאין לה כבר סבלנות

לעומת זאת בעוד שתי מקצועות אחרים שתי המורות האחרות נהדרות עם ניסיון ויודעות איך להחזיק את הבנים יפה. ואין שום בעיה .

שאלתי היא: אנחנו רוצים להוציא את בני ממסגרת בית הספר הזה . כי הבית ספר לא טוב. לבית ספר יש שם כבר 20 שנה גרוע.

הבעיה היא שבננו מסרב בכל תוקף לעזוב.

הוא לא רוצה לעזוב לא בגלל הבית ספר אלא בגלל החברים שלו.

אני חייבת לציין שהחברים שלו נחמדים הכל טוב ויפה אבל אני ובעלי רואים שיש השלכה והשפעה מצד החברים על בני לא לטובה. וזה מתבטא בכל מיני שהילד עושה כל מיני משחקי שובבות ונסחף עם האחרים. הוא אומנם לא תלית שכולה תכלת אבל לא עד כדי כך כמו שהמורים מציגים

אבל גם אם אנחנו חושבים שהמורים לא בסדר אנחנו לא מראים ליד הילד אלא ההיפך

אנחנו אומרים לילד המורה היא שמחליטה ושהוא חייב להתנהג בהתאם. ואם המורה לא רוצה שהוא ילעס מסטיק אז שיוציא את המסטיק ושלא ילעס בכלל...אפשר להגיד שאנחנו משתדלים לתפוס אותו קצר ולהסביר לו שהוא זה שיכול להיפגע עם הוא נסחף עם כל מיני תעלולים למינהם.

אז זהו יש את עניין הבית ספר והשני זה הילדים.
הוא לא רוצה לעבור לבית ספר אחר הוא ילד מאוד סוציאלי ואהוב יש לו הרבה חברים

ואנחנו חושבים להעביר אותו דחוף לבית ספר אחר

השנה הזו מאוד קריטית לילדים.

מה עלינו לעשות כהורים?

חשובה לי התשובה היום

תודה רבה