פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
אני אמא לשני ילדים , ילד בן 11 וילדה בת 7 . בשבוע האחרון גיליתי כי לעיתים שאיני מרשה להם לעשות דבר מה שהם רוצים הם משקרים ואומ רים שלא עשו. היום היה מקרה דומה (שטותי על טלויזיה) אבל היה ברור לי שהם שיקרו ואמרתי להם זאת והם הודו. הסברתי להם את המשמעות של השקר והבעייתות בנושא. אני מאוד חוששת מכך. מה נ יתן לעשות ?

שלום,

אנו משפחה שגרים בחו"ל בני בן השמונה חווה נטישה של אביו למשך חצי שנה הוא נסע לפנינו ואחרי חצי שנה אנו הצטרפנו אליו. בני היה אז בן שנתיים.
בני ממש חרד לישון לבדו בלילה כל לילה הוא עובר אלינו למיטה באופן קבוע ובאותה השעה יש לציין שגם כשהוא ישן הוא לא רגוע לא רפוי השינה שלו היא לא שינה עד שהוא מגיע אלינו למיטה . עד לפני כמה חודשים הוא גם לא היה מסכים לישון לבד בחדרו והיינו צריכים להיות איתו עד שיירדם. לבסוף החלטנו לעשות לזה סוף והא ישן לבד במשך כמה חודשים. כיום המצב הוא כזה שבני שוב אינו מסכים לישון לבד בטענה שהוא מפחד מכל מיני סרטים שאחיו הגדולים רואים . כל ערב זה סיוט אחד גדול של בכי ופחדים ללא פופורציות. כמובן שדיברנו על הפחדים ניסינו להבין ממה הוא פוחד לשנות את חדרו בטענה שישנם דברים בחדר שמפחידים אותו אך שום דבר לא עזר. בתקופה האחרונה בעלי נעדר הרבה מהבית עקב נסיעות עבודה יכול להיות שיש קשר להחמרה של המצב? אני נואשת וצריכה עזרה דחוף מה עלי לעשות? תודה

שלום רב, יש לנו תינוקת בת שנה וחצי. אנו נתקלים בכל מיני סיטואציות, שרובן קשורות להצבת גבולות, שאיננו יודעים כיצד להתמודד איתן. אנו מעוניינים להיפגש עם איש מקצוע למספר פגישות. האם חשוב שאותו איש מקצוע יהיה פסיכולוג ילדים? קיבלתי המלצות על יועץ משפחתי אבל שאינו פסיכולוג ואני מתלבטת

ילדי בן 7 המטופל בטיפול רגשי אצל פסיכולוגית מזה כשנה וחצי.ישנו קושי אורגני בויסות-זקוק לזמן התארגנות הכולל אי שקט פנימי.כל הזמן זז קדימה אחורה בישיבה ,התרגשותו מוגזמת והתעצבנות מוגזמת גם כן.לפני שבועיים התחלנו טיפול בספורט עם קבוצה קטנה של 4 ילדים.מה שמדאיג אותי זה שהמדריכה אמרה לי שהיא אמרה לילדים בתחילת השיעור שמשחקים בתופסת ובני נלחץ קפא במקום ואמר לא לא.המדריכה חושבת שכדאי שיתחיל טיפול תרופתי לחרדות.לאחר מכן השתחרר ושיחק יפה .מה דעתך???האם נחוץ???הילד בכיתה קטנה בבית ספר רגיל ומטופל שם בטיפול באומנות...מה עוד צריך?????האם חרדות אלו נעלמות עם הטיפולים??.אודה לעזרתך תודה רבה!

בני בן שנתיים וחודש אני מנסה להתחיל בגמילה מחיתולים דבר שלא עולה יפה כל כך
הוא מודיע כאשר יש לו יציאה אך מסרב לעשות בסיר או בשירותים דבר המלווה בבכי
כאשר אני מורידה לו את החיתול הוא הולך לצד ועושה את צרכיו על הרצפה .
מה עליי לעשות כדי שיכול להיגמל בצורה נכונה

מה לעשות כשאח כל הזמן מעליב את אחותו הקטנה אומר שהיא טיפשה מכוערת וכו' והאחות האמצעית כל הזמן מצטרפת, איך צריך להתייחס להעניש או לא דיבורים לא עוזרים

שלום, שאלתי שאלה ב 14/8 וטרם קיבלתי תשובה.
איך מסבירים לילד בגיל 3 שאבא שלו לא גר איתנו יותר, ואנחנו מתגרשים.

בני( בן 3 וחודש) נמצא בגן פרטי (המוכר על ידי משרד החינוך), בשנה שעברה היה בקובצת גיל של ילדים שבממוצע יותר גדולים ממנו כמעט בשנה. כלומר, רוב הילדים שם כבר חגגו יום הולדת 4. זאת היתה החלטה על סמך היעוץ של סגל הגן כי ראו שהתפתחותית הוא מתאים יותר לשם מאשר להיות בקבוצה בה יהיה הכי גדול.
מנסה קצת לאפיין את הילד: חכם מאוד, בעל תפיסה מאוד מהירה וזכרון יוצא דופן (מכיר דברים ומזכיר לי אותם מהיותו בן שנה וחצי, יודע כבר את כל א'-ב' (מבלי שאני ניסיתי ללמד אותו, אלא רק על סמך מה שהתחילו ללמוד בגן), אוהב מאוד לשיר, וורבלי מאוד (מתקן אחרים ושם לב כשלא מדברים נכון, התחיל לדבר מוקדם, כל הזמן מדבר גם כשמשחק לבד עם עצמו), עוצר המילים שלו עשיר מאוד. לצד זה, הוא ילד עדין יחסית (לא מרביץ, לא מגלה שום סימני אלימות), מקשיב לכך שמלמדים אותו (גם בבית וגם בגן) להביע את כעסיו במילים ("אני כועס עליך", "זה לא נעים לי", אני לא מרשה לך" וכד'), גם אם מקבל כתשובה לכך מכה מילד אחר. לאחרונה (בכמה חודשים אחיאירם) התחיל יותר לעמוד על שלו. יאיר הוא ילד רגיש - דברים חדשים אליהם נחשף יכולים לגרום לו לנדודי שינה .

למרות שהוא ילד פתוח, הוא אוהב לשחק לבד, ועושה רושם שרוב הזמן הוא לא "זקוק" למחיצתם של ילדים אחרים בשביל שיהיה לו מצב רוח טוב (רוב הזמן,אגב, הוא נמצא במצב רוח טוב, ילד חייכן), יכול להעסיק את עצמו לבד בגן בכל מיני משחקים. נענה למשחקים אם מזמינים אותו. עד כמה שהבנתי מהגננת יש 2 ילדות בגן שלו שמשחקות איתו כל הזמן (החשש שלי שהן רואות בו יותר בובה מאשר חבר שווה), יאיר קטן יחסית (רזה וקצת יותר נמוך מבני גילו).

מבחינה התפחותית (גם על סמך מה שאני רואה וגם לפי דברי הגננת שליוותה אותו בשנה שעברה) יאיר נמצא בקבוצת גל הנכונה ואף בחלק מהנושאים "עובר אותם" בגלל תפיסתו וזכרונו. בגן הוא אוהב לשתף פעולה במפגשים/חוגים. מבחינתם הוא ילד מקסים (קשה להתווכח :-)) ונוח.

בני בן 4 ילד חכן ומפותח לגילו.
החל ללמוד קללות כמו בן זונה (סליחה על הביטוי) מפגרת מטומם וכדומה.
בהתחלה הוא היה מקלל ילדים בגן, היום הוא מקלל גם אותנו כשהוא כועס.
אנחנו מענישים אותו ושולחים אותו לחדרו בכעס. שם הוא חושב על מעשיו וכמובן מדברים איתו על כך אח"כ, ואומרים לו שבביתנו לא מקללים ולא משתמשים במילים לא יפות.
כל ההתנהלות שלנו לא ממש עוזרת, הוא ממשיך לנסות ולא תמיד שולט בעצמו ומקלל, מה לעשות?
פעם אחת אמר לי מטומטמת ולא דיברתי איתו כמעט כל היום בטענה שפגע בי ושאני לא מדברת עם מי שמדבר אלי לא יפה, האם תגובתי נכונה?

התפנה מקום במשפחתון שלי, תינוקות מגיל 3 חודשים ועד 3 שנים יוכלו להתקבל בשמחה ובהנאה רבה למשפחתון קטן של עד 4 ילדים עם תשומת לב רבה ואהבה מקסימאלית, טיולים בגינה ומשחקי התפתחות, מוזיקה ואושר גדול. באזור בת ים גבול חולון ומערב ראשל"צ

טיפלתי בשתי ילדות במשך כ - שלוש שנים, בגילאי ארבע ושנה. מהצהריים ועד הערב. עברתי איתן גמילה מחיתולים, העברה בין דייסה לאוכל מוצק, יום יום סיפורים ומשחקים, וכמובן המון תשומת לב ויחס חם ואוהב. לאחר מכן פתחתי משפחתון בו 4 ילדים בגילאים דומים אשר היו וגדלו יחד שנה וחצי. עברתי קורסים של החייאת ילדים, וחוג של הורים וילדים אשר התמחה בחינוך נכון והקשבה לצורכי הילד. בנוסף למדתי עיסוי תינוקות והרגעה במגע.
המלצות יינתנו לכל דורש.

אני אישה חמה שאוהבת ילדים צוחקים ומאושרים, יודעת ואוהבת לטפל ולשחק איתם, בעבר ההייתי בקורס של הורים וילדים, מתעניינת מאוד בנושא, טיפלתי רבות בילדים ובגילאים שונים, בעלת סבלנות וחשיבה יצירתית.

8:00 - 16:00 1500 ש"ח ניתן להתגמש בשעות לפי נוחות ההורים.

שלום,

במשפחתי יש מספר נכדים בעלי אותו גיל, וכשהם נפגשים מתעוררים ויכוחים בין נכדים על המשחקים,
אשר גוררים את התערבותה של הסבתא אשר לוקחת את המשחק מילדי , שהנו הקטן מבין כולם (בן שנה וחודשים) ואינו מתאונן רבות והעברתו לנכד האחר כל זאת על מנת לגרום לשקט בבית . חשוב לציין כי המשחקים הנלקחים על ידי בני מונחים ברחבת המשחקים ואינם נלקחים מילד אחר.
מה עלי לעשות כאמא אשר כל הערה תגרור ויכוח משפחתי ?

תודה מראש
רונית.

שלום,

במשפחתי יש מספר נכדים בעלי אותו גיל, וכשהם נפגשים מתעוררים ויכוחים בין נכדים על המשחקים,
אשר גוררים את התערבותה של הסבתא הלוקחת את המשחק מילדי , שהנו הקטן מבין כולם (בן שנה וחודשים) ואינו מתאונן רבות ומעבירה אותו לנכד האחר כל זאתבמטרה לגרום לשקט בבית . חשוב לציין כי המשחקים הנלקחים על ידי בני מונחים ברחבת המשחקים ואינם נלקחים מילד אחר.
מה עלי לעשות כאמא אשר כל הערה תגרור ויכוח משפחתי ?

תודה מראש
רונית.

ערב טוב,
בתי בת 3.5 ככל הנראה סובלת מחרדה שאני יעזוב אותה או משהו דומה לזה.
לדוגמא: כשאנחנו מגיעים לגינה היא דבוקה אלי אפילו שחברות שלה קוראות לה,
היא פשוט לא רוצה ללכת איתם אלא מעדיפה להיות איתי ושאני ילך איתה לכל מתקן/נדנדה/ לשחק בחול או סתם לשבת לידי. (זוהי ילדה שניה שלי, יש לי עוד ילד בן שנה)
כאשר אני מדבר בבית ושואלת למה לא רצתה לשחק היא עונה שהילדים לא רצו לשחק איתה.
בנוסף לכך היא מתעוררת מס פעמים בלילה ורוצה לישון בחדר איתי,במיטה שלי.
שמתי לב שיש לה את הבעיה הזאת בדרכ בגינה או שנכנסים למקום חדש. הילדה הולכת למעון ,ושם אין שום בעיה.
אולי יש לבתי בעיה חברתית? או שזה חרדת נטישה? היכן אני יכולה לעשות איבחון לזה?
כיוון שהמקרה בדרכ מביא אותה לבכי רב, אשר נמשך כשעה, כעס, ועצבים

שלום, התגרשתי לפני כמה שנים והתחתנתי שובואף נולד לנו ילד מקסים. הבת שלי מנישואי הקודמים בת 11 וחצי. אביה התחתן גם הוא שוב,יש לו ילדה בת 3 ותינוקת בדרך.אשתו לא ממש נחמדה לביתי.היא לא חמה, לא מדברת איתה כמעט, עושה לה פרצופים או מתעלמת ממנה, אגב זה בשיתוף עם אמא שלה(חמותו של גרושי שגרה איתם).אם אני מעירה לגרושי על כל מיני בעיות שביתי משתפת אותי אז הוא לא מטפל בכך והםסוגרים איתה חשבונות כשהיא אלהם.אשתו של גרושי אומרת בכל הזדמנות שזה לא בית שלה ושהיא לא יכולה לבקש או להחליט דברים שם.הילדה הקטנה שהיא בת 3 אומרת לה גם שתלך מכאן לאמא שלה ושזה לא בית שלה ואשתו פשוט עומדת וצוחקת ומתמוגגת יחד עם אמא שלה מ"הפנינים" שמוציאה הקטנה מהפה. היום בערב ניסתה ביתי לדבר בטלפון עם אביה ולהסביר לו שלא נעים לה שם אצלו ועוד דברים שכואבים לה אך הוא רק צרח עליה, לא נתן לה להוציא מילה וסיכם שאין לו מה להקשיב ושתעשה מה שהיא רוצה. ביתי לא רוצה ללכת אליו.
אני כואבת את כאבה והמומה איך אנשים מסוגלים להתנהג כך,עליו אני לא מתפלאה, חי איתו היו קשים אבל היא אמא לילדה ועוד אחת בדרך, איך היא יכולה להתאכזר לילדה. גם לבעלי יש ילד מנישואיו הקודמים וכשהוא אצלנו הוא מרגיש בבית ושיש לו עוד אמא שדואגת לו. הוא מרגיש בבית.
אין הפליות, אין עניינים ויש לו כל מה שהוא זקוק לו כאילו זה הבית הקבוע שלו.
הילדה בוכה וכואבת. שבוע שעבר כשהייתה אצלו היא ראתה איתו את התוכנית על הילדים שנרצחו ע"י הוריהם (הודיה פימשטיין, נועה, ועוד כאלו לצערנו שהיו).מיד לאחר התוכנית היא התקשרה בוכה ורצתה לחזור. כשחזרה היא אמרה שהיא ביקשה כוס מים אצל אבא שלה אך פחדה לשתות כי חשבה שהם עלולים לשים לה רעל במים ומיד ביקשה ממנו שיחזיר אותה. היא עצובה ואני פוחדת מתראומות וצלקות שישארו לה. עם אבא שלה אין מה לדבר זה לא טיפוס שיקשיב.הוא רק צורח ומנתק אם אני מנסה לדבר אל ליבו. מה עושים? האם לקחת את הילדה לשיחות אצל פסיכולוגית ילדים? האם לפנות לרווחה? האם בגלל שהיא לא רוצה ללכת אליו יותר יש לו זכות להפסיק את דמי המזונות שהוא משלם עבורה? מה החוק אומר? אנא עזרתכן, אני ממש לו יודעת מה הכי נכון לעשות.
תודה מראש

יש לי 2 ילדים שיהיו בריאים אחד בן 3 שנים ואחד בן 7 חודשים את הגדול הנקתי עד גיל שנה וחצי והקטנצ'יק יונק עדיין. כבר שלוש שנים שלא יצאתי לבלות כמו שצריך , אני גרה בשפלה ופעם אחת נסענו לת"א ואיך שהגענו ההורים שלי החזירו אותנו כיוון שהילדים בוכים ולא מוכנים להירגע . ברצוני לציין שלפני שהלכנו הנקתי את הקטן והרדמנו את שניהם .אני כ"כ אובדת עצות ,למי יש פתרון לעניין הזה ?