פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בתי בת השנתים וחצי ילדה פעלתנית שובבה שמחה אך עם זאת מאד עקשנית כל דבר רוצה לקבל עכשיו . מאד קשה איתה בהצבת גבולות לדוגמא בארוחת הערב קמה כמה פעמים מהשולחן ובסוף כמעט לא אוכלת כלום גם אם מחזירים אותה לשבת זה לא עוזר !!!! אם לא עושים מה שהיא רוצה היא משתטחת על הריצפה לא משנה איפה אנחנו בוכה ללא הפסקה . קוראת להורים שלה חוצפנית ומרביצה . מרביצה לאחותה הגדולה בת ה-6 וגם שכועסים עליה צוחקת לנו בפרצוף .

אם תוכלי לתת לי דוגמאות כיצד מציבים לה גבולות מה עליי לעשות ? האם עליי להעניש אותה כמו לשבת בפינה , אנו מעירים לה שאסור להרביץ היא מבקשת סליחה מאחותה ולאחר כמה דקות מרביצה שוב .

אודה לך מאד

שלום,

בני בן שנתיים וחודשיים.
ההתפתחות שלו הייתה איטית .התחיל ללכת מאוחר -בגיל שנה ו11 חודשים.
היה בטיפול פזיוטרפי בשל כך. רופא התפתחותי ראה אותו ואמר שהכל תקין.

הוא היה עם מוצץ עד גיל 5 חודשים ואז בבת אחת לא הסכים יותר למצוץ אותו.
התחליף שלו להרגעה הוא"חיתולי" מבד.

בזמן האחרון החל למצוץ אצבע ,ככה פתאום ,הוא מוצץ אצבע גם סתם באמצע היום וגם
כהרגעה לפני השינה.
האם זה נורמאלי שילד בגילו פתאום יתחיל למצוץ אצבע?
(יש ילד בגנון שלו,בכיתה הקטנה שמוצץ אצבע וכנראה שהוא לקח את הרעיון משם..)
והאם אכן מציצת אצבע מפריעה לגדילת השיניים?
מתוך אינסטינקט אני אומרת לו שהוא גדול ומוציאה לו את האצבע.
האם זה נכון?איך אנחנו צריכים להגיב לזה?
להתייחס ?להתעלם?לתת לזה "מקום"?


תודה מראש.

שלום רב,
אני אם ל 3 ילדים הגדול בן 7 וחצי, השניה בת 4 וחצי והקטנה בת 1 + 9 חודש
יש לי בעיה קשה עם הבן הגדול כאשר הוא לא מקבל מרות מאף מבוגר - לא מקשיב למתבקש ממנו עושה מעשים שגורם לסובבים אותו לכעוס עליו נורא.
הוא ילד פעלתן הדורש הרבה תשומת לב, לפעמים אני יוצאת מדעתי כאשר אני מבקשת ממנו לעשות דבר מה והוא לא מקשיב!!!
אני מתביישת לצאת איתו למקומות ציבוריים, לחברים מחשש שיתחיל לעשות לי שם בעיות והוא כאמור לא מקשיב למה שמבקשים ממנו (לא משנה מי עומד מולו).
אני כבר לא יודעת מה לעשות , איך להתנהג איתו, לפעמים אני מאבדת קצת שפיות ומרביצה לו , אך מתחרטת על זה מאוד אח"כ.
בבקשה מה עלי לעשות ? כיצד עלי לנהוג איתו?
אודה מאוד לתשובתכם....

"תפסתי" את בני בן ה6 וביתי בת ה 4 משחקים ברופאה וחולה ובני מבקש מביתי לבדוק את איבר מינו מאחר וכנראה גילה שזה נעים לו.
כאשר הגעתי הוא מיד הרים את תחתוניו וטען שהם "נפלו לו".
אני כמובן לא אמרתי מילה וחשבתי שלא יקרה שנית אך הדבר נשנה ואיני יודעת איך להגיב.
אודה לעצתכם.

שלום,

בתי בת השנתיים ושלוה חודשים נגמלה מטיפולים במשך היום בגיל שנתיים. במשך חודשיים ניסיתי לגמול אותה מטיטולים גם בלילה - אך לצערי כל לילה היתה עושה פיפי תוך כדי שינה במיטה לפחות פעם אחת ,בשאר הפעמים במהלך הלילה היתה קמה בבקשה "לעשות פיפי" והיתי לוקחת אותה לבית שימוש.כמובן כל לילה היתי מחליפה מצעים ושוטפת לה את חלק הגוף התחתון ,במהלך פעולה זו הילדה היתה בוכה והרגשתי שזה מ"בושה ותסכול". לאחר חודשיים כאלה שבהם לא ראיתי שיפור החלטתי להלביש לה בלילה תחתון טיטול - אמרתי לה שזה לא טיטול וזה תחתון ללילה שסופג מעט פיפי ש"בורח". לאט לאט הילדה הפסיקה לקום בלילה לפיפי ופשוט עושה בתחתון. ברור לי שככל שהחורף יתקרב יהיה קשה מאוד לגמול אותה בלילה והמשמעות דחיית הגמילה לעוד כשנה לגיל שלוש.

נ.ב: מגיל שנתיים קקי עשתה פעם בבית שימוש פעם בטיטול (איך שהתחשק לה) אך לאחרונה מבקשת לעשות רק בטיטול

1. האם נהגתי נכון?האם יש מקום לנהוג אחרת ?

2. המלצותיך בבקשה הן לגמילת לילה והן לעשית קקי בטיטול

תודה איריס

שלום רב,
שמי לילך יש לי ילד בן 4.5 ואני נשואה בשנית , התגרשתי כאשר בני היה בן חודש , לאחר הגירושין
הגרוש שלי החליט שלא להגיע לביקורים ובעלי הנוכחי גידל את בני כאב לכל דבר מגיל עשרה חודשים , לפני כשנה הגרוש שלי חזרה לתמונה והחל להגיע לביקורים בהתחלה באמצעות מרכז קשר ואז ע"פ סדרי הראיה אשר נקבעו מראש, בעצתה של פסיכולוגית הוסבר לילד כי יש לו שני אבות אך הגרוש שלי מתעקש להבהיר לו שהוא הוא האב ה"אמיתי" בני מקבל את זה בצורה מאוד קשה כי מנקודת מבט שלו הוא לא מבין את המשמעות של אמיתי ולא אמיתי וכלן אני מבקשת עצה איך להבהיר לילד את זה בצורה שלא תגרום לו לחרדה ? האם יש להשתמש אולי במילה אבא טבעי?

שלום, קוראים לי כרמלה ואני מעוניינת להתחיל בדיאטה בשביל ילדתי.
שאלתי היא כיצד היא תוכל להוריד קילו או שתיים בזמן המהיר ביותר אך גם הבריאותי ביותר.

שלום!
יש לי תינוק בן 9 חודשים ואנחנו חיים באמריקה.בבית אנחנו מדברים עברית וגם קצת אנגלית והמטפלת של הילד מדברת ספרדית.השאלה שלי היא אם המצב הזה של שלוש שפות יכול לבלבל או לסבך את הילד? קראתי פעם מאמר שאומר שכשיש ילדים שמקטנות נחשפים ליותר מדיי שפות בעתיד זה יכול לגרום לבעיות ב"speach" בשימוש ובביטוי מילים האם זה נכון?
אומנם ז מצב זה ימשך רק ל3 חודשים ואח"ח בני יועבר למקום שמדברים בו רק אנגלית אך בבקשה ענו לי אם אני מזיקה ליד.
תודה

שלום רב , הילד שלי בן שנתיים וחודש ומשום מה חזרנו אחרנו בזמן. הילד מתעורר באמצע הלילה ומבקש בקבוק עד לפני 4 חודשים היה ישן לילה שלם.
ברצוני לציין שתמיד בשעה 19:00 בערב הנני מנסה לתת לו ארוחת ערב (תבשלים, חביתה וכו' )
אך הילד מסרב לאכול אוכל או שהוא אוכל 2-3 כפיות וקם וממשיך לשחק במשחקים שלו.
לפעמיים הנני אומרת לו שאם לא ימשיך לאכול לא יוכל להמשיך לשחק או הנה אבא בא לאכול את האוכל שלך ואז הוא אוכל עוד כמה כפיות לא מסיים ארוחה כמו שצריך. (הכל נעשה בהתניות שאם לא אז .. )
הרבה פעמיים הוא מתעקש לא לאכול אוכל ולקבל בקבוק חלב כמובן שהעתקשות הינה עם בכי וצרחות עד שאני מוותרת ונותנת לו.
אנני יודעת מה לעשות ????
אני חייבת לציין שאני בהריון חודש 7 (אולי יש לזה מעשמעות ??? )
תודה רבה דקלה

לי ולבעלי יש שתי בנות שהגדולה מביניהן בת ארבע וחצי והקטנה בת 2.3. ביתי הגדולה עסוקה בנושא המוות ומנסה להבינו. הדבר תואם גיל ולא מעורר בה חרדה רבה אלא פשוט מעסיק אותה הרבה. אימי נפטרה שנה לפני לידת הבכורה וביתי יודעת על כך מאז ומתמיד. היא שואלת אם אני מתגעגעת לפעמים, ומבררת לעצמה ממה אנשים מתים ומתי. הנושא לא מעורר חרדה ומוכל. קצת על הבת- היא ילדה רגישה, מעמיקה , עם אינטיליגנציה רגשית מדהימה, חלשה במוטוריקה עדינה ומודעת לכך, היתה ביישנית וצופה מבחוץ בסיטואציות חברתיות וכיום היא פתוחה ויוזמת.
הנקודה שאני מתלבטת לגביה- לבעלי היה אח גדול ממנו בשנה. הוא מת בתאונת דרכים כשרכב על אופניים כשהיה בן 10. הבת הבכורה לא יודעת על כך. עד היום היא הבינה שמתים כשמאוד זקנים או מסרטן. מעולם לא הכירה מוות אצל ילדים. אני ובעלי מתלבטים מתי לספר לה. מצד אחד האמת תמיד עדיפה וילדים מושפעים מאוד ומרגישים כשהדברים לא מדוברים. מצד שני קיימת אצלה תוקפנות וקנאה כלפי הקטנה. הן מאוד קרובות וזה לא משהוא חריג אבל קיים, בהחלט קיימת גם המשאלה שאחותה לא תהיה. אני תוהה אם זה לא יעלה אצלה חרדה. היא גם במעבר לגן ערוני וזקוקה לכוחותיה הנפשיים במעבר הזה, לכן אולי זה לא הזמן-טלטלה טלטלה, ומצד שני אף פעם זה לא הזמן. אני נוטה להחליט לחכות אבל יש אצלי גם תחושה שצריך לפתוח את זה. זהו, זאת ההתלבטות, אשמח לשמוע את דעתכן.

בני בן 5 ו-9 ח', הוא ילד מאוד עוצמתי, הוא יכול להשתנות בין רגע מהקצה לקצה. אתן דוגמא אחת מיני רבים: היינו בבריכה במים, שיחקנו, צחקנו ומאוד נהננו בני ביקש לעבור לבריכה של הגדולים, אמרתי לו שנצא לנוח כמה דקות ואח"כ אקח אותו לבריכה שרצה. הוא ישר התחיל לצעוק ולהתחצף: "עכשיו, עכשיו, אני רוצה עכשיו לבריכה, הוא התיז עליי מים בפנים ואמר זה מה שמגיע לך, חוצפנית וכו'". הייתי מאוד נבוכה, אנשים שראו את זה הרימו גבה לנוכח התנהגותו אליי. ניסיתי לדבר איתו, אך הוא לא נתן לי להוציא מילה מהפה ורק צרח, בסוף יצאתי מהמים, הוא יצא אחריי בוכה ואמרתי לו שבחצי השעה הקרובה הוא לא נכנס לאף בריכה. לאט לאט הוא ניסה להתקרב אליי, ביקש סליחה וחזר להיות בסדר (אני כמובן הרשתי לו להיכנס לבריכה רק אחרי שעברה חצי שעה). קשה לי להבין איך זה קורה לו, בבית אנחנו לא מתנהגים ככה, יש לו משפחה גרעינית ומורחבת מאוד תומכת ועלו בי לא פעם מחשבות שהוא זקוק לטיפול פסיכולוגי. התייעצתי עם הרופא שלו ולדעתו הוא לא צריך ללכת לפסיכולוג. מדוע זה קורה לו? זו רק דוגמא אחת מיני רבים ואני ממש חוששת לעיתים מתגובותיו כשאנו עם עוד אנשים.מה עליי לעשות?

שלום!

יש לי אחיין, עוד מעט בן שלוש והוא אומר כל הזמן את המילה מפחד. זה התחיל עוד מגיל יותר קטן שפחד ההצעצועים שזזים ועושים רעש ועכשיו עם גם רעש של אמבולנס או רעש ממכונת ניקיון בסופר וכו"ו (הוא אומר מפחד וצועק כלומר ממש נישמע מפחד)גם בלילה הוא אומר את המילה פוחד. אנכנו (אמא, אבא, סבים,דודים) מחבקים אותו ונותנים לו הרבה אהבה , אני לא מבינה למה הוא מפחד ואיך אפשר לגרום לו לא לפחד כלומר לחזק אותו אני למשל קוראת לו "אמיץ" אבל זה לא עוזר הוא עדיין מפחד. האם זה נורמלי שילד יפחד מגיל צעיר כל כך. מדובר בילד שמח שאוהב אנשים,לשחק וסקרן מאוד

אשמח לעצתכם המקצועית

אני אם חד הורית לתאומים בני שנה ו-7 חודשים. הבעיה היא שאחד מהם שהוא גדול יותר במבנה הגוף מכה כל הזמן כל מי שמסביבו אפילו ללא סיבה וביחוד את אחיו וזה מתבטא בנשיכות ומשיכת שיער. כשהוא מרביץ אני תופסת אותו בידייו ואומרת לו שאסור להרביץ ועושים רק "טובה" (מלטפת אותו כדי שיבין למה הכוונה) ונשיקה. לפעמים הוא עושה זאת אך אחרי זמן מה הוא שוב מרביץ.
זקוקה להכוונה, תודה

שלום רב, י

ש לנו בן 3 שנים מתפתח טוב ומדבר בצורה תקינה אבל ישלו בעיה אשר מדאיגה אותנו!! אינו אוהב לשחק עם ילדים בני גילו מלבד בן דודו שהוא קרוב מאד אליו וכל הזמן ביחד הרבה פעמים אני דוחף אותו להשתתף במשחקים איתם אבל אינו מסכים ולאחרונה לקחתי ותו למשחקיה הוא פרץ בבכי כי לא רוצה כלל לשחק עם הילדים וגם מרבה לבכות על כל דבר שמציק אותו ורוצה שכל בקשותיו ייענו!! אבל במקביל הוא מדבר עם מבוגרים וחשוב לי לציין כי היה בפעוטון במשך שנתיים, וגם הרבה פעמים יוזפ איתו שיחות על חבירות אבל ללא תועלת??? אנו לא יודעיםמה כן צריך לעשות!!!

שאלה נוספת בני בין השש עולה לכיתה א' יש לציין שהוא ילד מאוד רגיש ועדין לפני שיצאנו לחופשה שאלתי את הגגנת אם הוא מוכן לעות לכיתה א/' והתשובה היתה חיובית , יש לציין שהוא ילד שזקוק לחיזוקים ותשומת לב אחותו בת השנתיים יותר פילפלית והמשפחה הקורבה יותר מדברת עליה לאחרונה הוא מתלונן הרבה על כאבי ראש מצח וכאבי בטן ולפי דעתי זה המון מהתרגשות לקראת כיתה א' אני מדברת איתו המון על המעבר ואפילו הלכנו כמה פעמים את הדרך לביה"ס והוא גם מבקש שיתחיל הלימודים ללכת לבד אך בבית הוא מתבכיין על כל דבר וחושב שאחותו יותר ממנו ואני מנסה להסביר לו שאני גאה בו והוא הכי מכולם יש רגעים במהלך היום שאני ממש מתעצבנת ממנו כי כל כל דבר הוא בוכה מה אפשר לעשות? לי זה נראה שיתחיל הלימודים הדברים יסתדרו לו ולי אבל הפחד שלא איך מתמודדים עם זה