פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,

אנו משפחה שגרים בחו"ל בני בן השמונה חווה נטישה של אביו למשך חצי שנה הוא נסע לפנינו ואחרי חצי שנה אנו הצטרפנו אליו. בני היה אז בן שנתיים.
בני ממש חרד לישון לבדו בלילה כל לילה הוא עובר אלינו למיטה באופן קבוע ובאותה השעה יש לציין שגם כשהוא ישן הוא לא רגוע לא רפוי השינה שלו היא לא שינה עד שהוא מגיע אלינו למיטה . עד לפני כמה חודשים הוא גם לא היה מסכים לישון לבד בחדרו והיינו צריכים להיות איתו עד שיירדם. לבסוף החלטנו לעשות לזה סוף והא ישן לבד במשך כמה חודשים. כיום המצב הוא כזה שבני שוב אינו מסכים לישון לבד בטענה שהוא מפחד מכל מיני סרטים שאחיו הגדולים רואים . כל ערב זה סיוט אחד גדול של בכי ופחדים ללא פופורציות. כמובן שדיברנו על הפחדים ניסינו להבין ממה הוא פוחד לשנות את חדרו בטענה שישנם דברים בחדר שמפחידים אותו אך שום דבר לא עזר. בתקופה האחרונה בעלי נעדר הרבה מהבית עקב נסיעות עבודה יכול להיות שיש קשר להחמרה של המצב? אני נואשת וצריכה עזרה דחוף מה עלי לעשות? תודה

שלום רב,
אשמח מאוד לקבל ייעוץ והכוונה לגבי בני הוא בן שנתיים וחצי וכל הזמן אני במרדף איתו לא לשים נעליים של בנות או שמלות וחולצות שלי
יש לי 2 אחינייות שלובשות בבית כותנות הוא מבלה איתן הרבה וכל הזמן רואה אותן ורוצה גם כן זה מגיע לידי בכי רב ומצב שזורק את עצמו בריצפה
אינני יודעת איך להיתייחס למצב הנ"ל לתת לו גם כן כותונת ולשמח אותו עד השמיים או למנוע ממנו בכל מצב ולא לאפשר לו ללבוש או לנעול בגדי בנות
חלק טוענים שאסור כי הילד יושפע מהעיניין לגבי המיניות שלו, וחלק טוענים שזה יעבור לו עם הגיל
אשמח לשמוע דעה מיקצועית בנושא
תודה רבה
מירב

שלום,
זה הולך להיות ארוך - אך חשוב לי מאוד.
בני בן שלוש וחצי. הוא ילד מקסים ובוגר מאוד.
היחסים בינו לבין אמא שלי מצויינים. הוא אוהב אותה מאוד, היא משקיעה בו המון ויש ממש תחושת כבוד ואהבה הדדיים. הוא מרגיש נוח מאוד אצלה בבית ונהנה שם מכל רגע.
לעיתים, אנחנו צריכים עזרה בלילה, והוא ישן שם. עד הלילה הוא מאוד רוצה ומתכנן את הלינה אצלה ומאוד מתלהב מהרעיון. ברגע שהוא מניח את הראש ומבין שעכשיו באמת הולכים לישון - הוא מתחיל במסכת ארוכה של נדנודים ובכי ומתלונן שרוצה הביתה, רוצה את אבא, רוצה את אמא, כואב לו פה, כואב לו שם, קר לו, חם לו וכו' וכו'. לוקח לו שם בערך שעתיים להרדם, ואחר כך מתעורר בבכי 2-3 פעמים.
קצת רקע -
עד גיל שנתיים הוא לא ישן טוב בלילה. היו לו קשיים להרדם והיה מתעורר 4-8 פעמים בלילה, זאת מכיוון שאנחנו ההורים טעינו כמעט בכל טעות אפשרית, לא עשינו שגרת לילה, הרדמנו אותו בנדנוד או על הידיים או בנסיעה. בגיל שנתיים "ירד לנו האסימון" והתחלנו לתקן את הטעויות ולתת שיגרה ולתת לו להרדם בעצמו ללא עזרים. השיטה עבדה ותוך חודש ישן לילה שלם.
מאז ועד היום בבית כמעט ואין בעיות. הולך לישון אחרי קריאת 2 ספרים קצרים, נשיקה, לילה טוב, וזהו. ומתעורר בבוקר.
הנחתי את אמא שלי איך להרדים אותו באותה דרך, אך אני מרגישה שהוא פשוט צריך את הסביבה שלו ואת המיטה והבית שלו וההרגלים שלו, ולכן עושה בעיות בהרדמות ומתעורר בלילה.
העניין הוא שבבית אני יודעת "לתקן" ולפתור בעיות כאלה, על ידי שימוש בשיגרה ובחיזוקים חיוביים (כמו טבלה עם מדבקות) אבל אצלה, בגלל שזה לא קבוע (לינה אצלה פעם בחודש או חודשיים בערך) אני מרגישה שאין לי או לה את הכלים לפתור את הבעיה.
למרות שהלינה אצל סבתא היא לא עניין קבוע, חשוב לי לפתור את שורש הבעיה. השאלה שלי היא איך אני יכולה להרגיל אותו להרדם אצלה ללא בעיות, כמו שהוא עושה בבית, כשלא מדובר על בעייה יומיומית שאפשר לפתור על ידי שגרה וחיזוקים חיוביים. הדבר היחיד שחשבתי עליו זה להציע חיזוק חיובי לבוקר אם ירדם וישן כמו שצריך, אבל אני מרגישה שהבוקר "רחוק" לו מידי, ולא מהווה חיזוק מספיק מיידי ולכן הוא לא אפקטיבי (ניסינו את זה).
אודה מאוד על רעיון יצירתי איך לפתור את הבעיה.
תודה מראש.

איך מסבירים לילד בגיל 3 , שאבא שלו לא גר איתנו יותר, ואנחנו עומדים בפני גירושים?

שלום שמי רוני ש לי ילד בן 3 וחצי השבוע באמצע הלילה הוא קם בבהלה וצרחות ואנחנו נורא נבהלנו הוא בא ישר אל המיטה שלנו ושאלנו אותו מה קרה והוא אומר כל מיני דברים שונים כלומר לי הוא אמר שינשוף עושה לו קולות לאבא שלו הוא אמר עטלף לכל אחד במשפחה הוא אומר משהו אחר.
אציין שאחותו הקטנה עברה לישון איתו בלול איתו בחדר (לא ביחד הואבמיטה של גדולים).
מאז אותו לילה הוא ישן איתנו ובעקבות זאת גם אחותו הקטנה.
הוא לא רוצה לישון לבד אפילו במיטה שלנו!
הייתי רוצה בבקשה שתדריכי אותי מה לעשות במצב כזה אציין שהוא הולך לגן חדש בספטמבר ואני לא רוצה שזה יעמיס עליו יותר מידי.
אשמח לתשובה
תודה רוני.

שלום!ביתי בת שנתיים ועכשיו בחופש הורדתי לה את הטיטול.היא מתאפקת כל הזמן ולא רוצה לעשות בסיר.עשתה פעם אחת בסיר ולדעתי נבהלה מכך.האם זהו חלק מהתהליך?במשך היום יושבת בסיר כשאין לה פיפי אך בזמן אמת לא מוכנה.האם היא בשלה לגמילה או שמיהרתי מידיי.יש לי ילד בן 7 שנגמל בגיל זה בקלות לכן אינני מכירה את ההתנהגות שלה.
אודה לדעתכן בנושא האם לא להתייאש.תודה רבה .

שלום לכם
בעלי חושב שצריך לתת לילדים כל מה שמבקשים , קניות קניות בגדים בכמויות משחקים בכמויות מדובר בקניות יקרי ערך , ללא סיבה , רק בגלל שהילד ביק ש או פשוט חלק מבילוי או פיצוי קניות יקרות ערך הנקודה היא לא כספית כי אם ערך , חייבים להקנות ערכים אחרת מפספסים את העיקר , יש לנו חילוקי דעות מאוד מהותיים בעלי לעולם לא אמר לא לבקשת הילדים , לדעתי מצב זה גורם לילדים לא להעריך כלום זילזול כמו כן בעתיד חוסר מוטיבציה ,, שאלתי אם אכן אני צודקת כיצד אני משכנעת את בעלי לעשות שינוי בהתנהגות ובצורת החינוך , או כל רעיון אחר אשמח לתשובה מפורטת

שלום רב, בתי בת 10 סיפרה לי שיש לה כל היום מחשבות נוראיות שדברים נוראים יכולים לקרות לה ולמשפחה,
זה התחיל מחברה שסיפרה שדופקים על השולחן שלוש פעמים ואומרים חס וחלילה על משהו נורא שיכול לקרות, מאז היא כל היום דופקת על השולחן ללא הפסקה, בכל מקום שהיא נמצאת היא במחשבות לא טובות.
אמרתי לה שברגע שהיא חושבת על דברים "רעים" היא מיד צריכה לחשוב על משהו שעושה לה טוב , להיזכר במשהו שמעלה לה חיוך, שהכל בראש שלה והיא צריכה לשלוט במחשבה, היא אמרה שזה חזק ממנה.
לפני שבוע, לחברה אבד הטלפון, והיא אמרה לה שהיא נודרת נדר שאם היא תמצא את הטלפון היא תקרא 6 פסוקים מהתורה, אז ביתי אמרה לי בבכי שהיא נדרה נדר שכדי שהיא , עצמה, לא תמות אז היא תקרא פסוקים מהתורה.
זה נשמע ממש שטויות אבל היא מאוד נאיבית ומאמינה לכל דבר שאומרים לה.
איך עלי לעזור לה?, נראה לי שהיא צריכה יעוץ מקצועי, למי עליי לפנות?
תודה מראש

שלום, - ביתי היא בת 4 , ילדה דיי סגורה ריגשית ומופנמת בחברה. העניין הוא שכאשר היא נמצאת בחברת ילדים אחרים היא אף פעם לא עומדת על שלה ומפגינה נוכחות, לא לוקחת עינינם לידיים ומשפיעה על כיוון המשחק. בתור אמא מאד חורה לי וקשה לי לראות כיצד היא רוב הזמן מובלת על ידיי אחרים, אני מנסה לדחוף אותה מידיי פעם אך מצד שני איני רוצה לתכנת אותה לעבוד על פי ההתנהגות שנראית לי כיותר נכונה אך אולי אינה מתאימה לאופייה. אין לי בעיה עם אופי יותר עדיין אך בחברה בה אנו חיים כיום אנשים מסוג זה נבלעים ובד"כ אינם "מורגשים" ובייחוד בחברה הישראלית בה יש הרגשה כי כולם דוחפים ונדחפים אחרת הם פשוט נעלמים.
אנא הביעי דעתך כיצד עליי להתנהג עימה,מה ללמדה ואיך לדחוף אותה לכיוון יותר אסרטיבי בו תוכל להשתלב?

יש לי אחיינית בת שלוש וחצי שנמצאת רוב שעות היום בבית שלי (בבית של הסבתא כאילו)
ומתחילת השבוע ראיתי אותה עולה על המעקה של הספה בסלון ומענגת את עצמה ע"י חיכוך איברה במעקה (היא עם הבגדים ושוכבת על הבטן כשהיא עושה את זה)...אני יודעת שהיא עושה את זה בערך פעמיים ביום או שלוש, אבל אני נמצאת בעבודה ולכן אני לא רואה אותה אלא רק כשאני חוזרת.
היא מתאמצת מאוד ומזיעה וקשה לי לראות אותה ככה...ולכן אני מנסה למנוע את זה ממנה בכל דרך....אני ישר מורידה אותה מהמעקה ואומרת לה שלא תעשה את זה כי היא מזיעה ועוד כמה תירוצים שעולים לי בראש והיא כמובן טוענת שהיא רוצה להמשיך כי היא אוהבת לעשות את זה ושלא איכפת לה שהיא מזיעה כי זה כיף לה ומכיוון שאנחנו משפחה דתית ושמרנית קשה לי להסביר לה למה זה אסור וכמו"כ קשה לי גם לספר על כך לאמא שלה (כי נראה לי שהיא לא יודעת על זה).
אני יודעת שזה חלק שגרתי בהתפתחותו של הילד כי בגיל הזה בערך הם מתחילים לגלות את המיניות שלהם אבל קשה לי לראות את זה <זה די גרם לי לי לטראומה קטנה> ונראה לי גם שהיא די מכורה לזה..

מה אני יכולה לעשות בנידון??..איך אני יכולה למנוע את זה ממנה??

נ.ב: רק רציתי להוסיף שאחים שלה ושלי לא מבינים מה שהיא עושה וחושבים שהיא סתם שוכבת על המעקה ושזה מרגיע אותה ולכן אני לא ממש יכולה להגיד להם שימנעו את זה ממנה כי הם טוענים שהיא בוכה ורוצה להמשיך ובכלל מה הבעיה בזה אם זה מרגיע אותה?.?..ומה שאני יכולה לענות להם זה שהיא מזיעה וחם לה בצורה הזו אבל זה לא ממש משכנע אותם...

ביתי בת ה-8 מסרבת בשבועיים האחרונים לאכול כרגיל, אלא דברים רכים בלבד. ערכנו בדיקות רפואיות אשר יצאו תקינות.
בבדיקה עימה בהמשך התברר כי היא חוששת להחנק, ככל הנראה לאחר ששמעה מחברתה על
חוויה בה נחנקה מסוכרייה על מקל ונאלצה להגיע לחדר המיון על מנת שישלפו אותה.
התייעצתי עם פסיכיאטרית בנושא אשר ביקשה לא להפוך זאת למוקד העניין ובאמת לאחר שהרפינו
מעט היא החלה לאכול עוגה,חטיף, תפוח אדמה וביצה אותם לא יכלה לאכול קודם לכן. עם זאת עדיין
ישנם קשיים רבים. ביתנו מלווה בתהליך עם מטפלת באומנות עימה היא בקשר בחודשיים האחרונים במטרה לסייע לה בחיזוק הביטחון העצמי.
הייתי שמחה לשמוע על המלצות כיצד לנהוג.
אשמח לתגובה מהירה.
תודה.

היי

אני בת 24 וגרה אצל ההורים. אחותי לא מזמן חזרה לגור אצלנו עם בעלה מכיוון שהיא בהריון וצריכה עזרה.

אני הקטנה במשפחה וכל חיי הכל היה סביבי. מה שרציתי קיבלתי.

כרגע אחותי ילדה ואני מרגישה כמו ילדה קטנה שמקנאה באחות חדשה שנולדה במשפחה.

הכל סובב סביבה ופתאום אני נדחקת לצד.

זה גורם לי להיות עצבנית כל הזמן ולהיפגע מכל דבר קטן.

אני בת 24 ולכן נראה לי מוזר שאני מקנאה בתינוקת.

האם התופעה הזו ידועה? האם הקנאה לאח חדש (במקרה שלי אחיינית) יכולה להיות גם בגיל כזה?

אני גרושה כבר 5 שנים ואם לילדה בת 8, היה לי בן זוג קבוע 3 שנים עד לפני מספר חודשים,
קרה פעם שהילדה ראתה אותנו באמצע אקט כאשר היא נכנסה לחדר באמצע הלילה, היא לא ממש הבינה מה היא ראתה.
חזרתי להיות בקשר עם אותו בן זוג, אך הילדה לא יודעת מזה, היא חושבת שיש לי חבר חדש.
אתמול, מסתבר שהילדה ראתה אותי ערומה ישנה בסלון יחד עם הבן זוג, היא נבהלה וחזרה לישון.
היום היא סיפרה לי את זה, ואין לי מושג איך להגיב או להסביר לה
מה אני אמורה לעשות?
איך אני צריכה להסביר לה ומה?..... ממש אין לי מושג וקשה לי עם המקרה
אם אפשר בדחיפות, אני צריכה לדבר איתה היום,היא נסערת
תודה

בני בן ה-7 כבר תקופה ארוכה נושך בשרוול בדש או בכיפה מה זה יכול להראות? השנה עולה לכיתה א ואני חוששת שזה יגרום לו לא להיות בחברה תודה

בוקר טוב

בני יותר מידי ממושמע, למשל בגן אמרו להם שאסור להביא כלי נשק, אז בני לא מוכן להביא כלי נשק כי אסור ואף מתעקש על כך, ואני רואה ילדים שמביאים ומתחילה להתווכח איתו שאפשר להביא והוא אינו רוצה. או עוד דוגמא אני מרשה לבני לחטט באף, וגיסתי אמרה לו שהיא לא מרשה, אז אני אמרתי לו שאם משהו מפריע לו והוא רוצה להוציא מהאף אני מרשה לו ואני אמא שלו והוא יכול לחטט.

מה עלי לעשות, האם אני מגיבה טוב, איך ללמד אותו שיש לו דעה משל עצמו ולא תמיד חשוב מה אנשים אחרים אומרים?

תודה