פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ילדי בן שנה ו 10 מאוד מפותח לגילו
לפני כשבועייםנכנס למשפחתון במטרה להכיר ילדים נוספים
היום החלטנו לעזוב (בשל בעיית אמון עם המטפלת ) ואני מתלבטת מחדש האם נכון ורצוי להכניס אותו בגיל כה צעיר למסגרת או שכדאי עוד קצת חום ופינוק של סבתא ?
עד כמה האינטראקציה עם הילדים בגיל הזה חשובה ? האם לא ניתן להלים את החסר הזה בגיל מאוחר יותר ?
החשש שלי שאני אאלץ להכניס אותו למסגרת עם הרבה ילדים - מה שאני ממש לא רוצה
מעדיפה משהו קטן. והשאלה היא מה עדיף מסגרת עם הרבה ילדים ומעט מטפלות או בבית
תודה
לולי

שלום,
יש לי בעיה עם הבן שלי ואני לא יודעת אם זה משהו שאני צריכה לטפל בו מעבר לטיפול בבית.
בני בן 3 והוא מאוד מאוד מפותח שכלית והתנהגותית יחסית לבני גילו. גם בגן הגננת אומרת שהוא ילד חכם ובוגר בטירוף. הוא הרכיב פאזלים של 30 חלקים כבר מגיל שנתיים וקצת, הוא ילד עם זיכרון מטורף, התבטאות שפה ברמה גבוהה מאוד והשיחה עימו היא כמו שיחה עם אדם מבוגר, הוא ממש שואל שאלות ומתעניין לעומק ברמת ניתוח המידע. יש לו סבלנות מדהימה (אם זה בפאזלים, בניית מגדלים, משחקי דימיון וכו), אבל, ברגע שמשהו לא מסתדר לו כפי שהוא רוצה, הוא ממש מתעצבן, ואפילו חוטף התקף זעם קצרצר, כמו למשל אם המגדל לא ישר, אם הוא בנה מגדל עם קוביות של 2 ראשים ואני אניח במגדל קוביה עם ראש אחד - אוי ואבוי.., אם הוא עושה רכבת מהכסאות במטבח ומישהו טיפה מעקם את השורה.. זה אפילו מגיע למצב שאם הוא יקבל ופל והופל יהיה שבור בפינה או לא מושלם, הוא פשוט לא יאכל אותו ! או אם פתחתי לו שקית במבה והיא קצת נקרעה לי, הוא יזרוק את השקית כי היא לא ישרה..
בעלי ואני מתעקשים איתו ומסבירים לו שלא נורא אם זה לא ישר, או אם המגדל נפל, וזה אותו טעם ופל שבור או מושלם.. זה קצת משתפר אבל עדיין מאוד מציק לו דברים לא מושלמים (הייתי אומרת שאם היה זה אדם בוגר- שיש לו אובססיה). מה לעשות?

בתי בת שנתיים וחודש, אוהבת לצפות בטלוויזיה (כמובן ערוץ תינוקות וילדים) אבל לא אוהבת דמויות מצוירים וממש לא מעניין אותה, ברגע שמתחילה תוכנית מצוירת מתעניית בדברים אחרים בחדר ולהפך כשמתחילה תוכנית עם דמויות אנושיות היא קופצת ומתרכזת יפה מאוד.
לתגובתך מודה.

שלום

בתי בת שנה ו9 נכנסה לראשונה לגן עד היום הייתה עם מטפלת.
בוכה המון הגן עד 4.30 אך הגננת מתקשרת כל יום ב- 12:30 לקחת אותה מפני שלא מפסיקה לבכות
האם זה נורמלי? האם זה נכון להוציא אותה בשעות מוקדמות (עבר כבר חודש)
האם הגננת צריכה לדעת להתמודד ולהשאיר אותה יום שלום?

תודה

שלום,
בני בן שנתיים ו 8 חודשים.
חברותי מאוד כלפי סביבה קרובה גן, משפחה וכו'.
ילד שנותן ודורש חום ואהבה.
מבחינת התפתחות הדיבור יודע לומר משפטים קצרים עד 5 מילים וכשהוא רוצה לספר סיפור, קשה מאוד להבין אותו.
זה התחיל בערך בגיל שנתיים פחד מרעשים חזקים.
לפני חודשיים היינו בחופשה צימרים בצפון ובערב הראשון שהתחיל להחשיך ראיתי אותו עומד ומסתכל לכיוון מסויים ואחר כך אמר לי שהוא רוצה להכנס בחזרה הביתה.
ניסיתי להבין למה הוא רוצה להכנס אז הוא לא אמר לי, אבל לפי המבט שלו הבנתי שבחושך הוא מפחד מעצים גבוהים ובאמת כיום כשאנחנו יורים לגינה ציבורית ויורדת חשיכה הוא רוצה לחזור הביתה.
דבר נוסף הוא מפחד מאנשים זרים לו עד לרמה שהוא תופס לי את הרגל ויכול לפעמים גם לבכות.
והיום סיפרו לי בגן שהיה תאטרון בובות והוא מאוד פחד אני לא יודעת ממה....
אני שוקלת האם אני צריכה לקחת אותו לייעוץ
מה דעתכן?

ביתי טוענת שבגן אף אחד לא רוצה לשחק איתה, שלפעמים היא מוצאת עם מי לשחק אבל מהר מאוד אותו ילד לא רוצה לשחק איתה או שהולך לשחק עם מישהו אחר . ושחלק מהילדים אומרים לה שהם יאמרו לכולם לא לשחק איתה. היא חוזרת על כך ומפרטת ונותנת דוגמאות . (גם בגן הקודם היא טענה כך) לפעמים יש ימים שהיא באה עם מצב רוח ומספרת ששיחקה עם חבר או חברה.

אצל הגננות התמונה אחרת לגמרי(גן בגן הקודם) הם טוענות שהיא ילדה חברותית משתתפת בכל פעילות מלאת ביטחון וחכמה.

אני רואה עד כמה היא אוהבת חברה ולפעמים באים חברים מהגן(לא הרבה) אבל תמיד כשהיא נפגשת עם קבוצה של ילדים מהגן (לדוגמא בגן שעשועים או ביום הולדת ) . אני שמה לב שהם משחקים בקבוצה או בזוגות ותמיד אחרי זמן קצר היא מוצאת את עצמה משחקת לבד .

מפה הרושם שלי שזה נכון מה שהיא טוענת . למרות שהיא ילדה מלאת חיים ומשתוקקת לחברה (ורוב הזמן אני דואגת שתהיה לה : אחיינים , חברים , שכנים) אך אני לא מוצאת אותה מתחברת ממש לילד/ילדה מסוים אלה בודדה בקבוצה.

אתמול היא בכתה ולא הסכימה להיכנס לגן בטענה שהיא לבד ואין לה עם מי לשחק ואילו הגננת אמרה שזה רק תירוץ והסיבה שהיא לא רוצה להיכנס היא בגלל שלא נעים לה שהגננת כעסה עליה בגלל סיבה אחרת לגמרי.

נורא כואב לי לשמוע את הילדה מדברת ככה ולהרגיש שהיא לבד. מה אני יכולה עוד לעשות.
ניסיתי לכוון אותה מבחינה התנהגותית.

שלום רב!
לפני כמה ימים חגגתי לבני מסיבת בר מצוה לחברים. הילדים המוזמנים קיבלו הזמנה כתובה
ובה הפרטים על האירוע.
האירוע כלל משחק שטח "מחפשים את המטמון" ע"י מפעיל. כל הילדים קיבלו חולצה במתנה .הכיבוד היה "על האש" ובסוף חולקו מחזיקי מפתחות למזכרת.

הסיבה לפנייתי היא שמתוך 12 חברי קבוצת הכדורסל שהוזמנו רק ילד אחד הביא מתנה. עובדה תמוהה זו גרמה מפח נפש גם לילד וגם לנו ההורים .

אני רוצה לנסות לתקן את הדבר הזה אך לא יודעת איך לעשות זאת כדי שלא יגרם לילד צער נוסף.

תודה על תשובתכם
טליה

שלום רב. בתי בת שנתיים ו-3 חודשים.
השנה נכנסה למעון לאחר שהייתה איתי שנתיים בבית. תגובתה כמובן קשה מאוד וכל התהליך קשה לשתינו מאוד!
מאז ומתמיד מוצצת אצבע ולאחרונה החלה למשוך חופן שערות יחד עם האצבע אל הפה דבר שגורם לתלישת השיער וכבר שמתי לב שנוצרות קרחות במקום התלישה.
האם דבר זה מעיד על מתח נפשי? האם זה נורמלי ועובר בסופו של דבר?

תודה רבה!

בני בן 5.5 והוא ילד מדהים ואינטיליגנטי. לאחר שעבר אבחונים מתאימים הוחלט להדליגו לכיתה א.

ההתחלה היתה מעט קשה אך כעת הוא משתלב יפה מאד למעט שיעורי התעמלות בהם אין הוא רוצה להשתתף. ראוי לציין כי הוא אינו מפריע אלא יושב בשקט בצד וכשהמורה פונה אליו בניסיון לדובב אותו הוא בוכה. כשניסיתי לגשש מדוע הוא אינו משתתף הוא ציין שהוא פשוט לא אוהב.

התחושה שלי היא שיש לו איזהו פחד שחוסם אותו, וזה משהו פנימי שלו. גם המורה לא זוכרת אירוע חברתי שיכול היה לגרום לכך.

בשעות אחר הצהריים הוא נפגש עם חברים מהכיתה, אבל גם מעדיף להזמין אלינו ולא כל כך רוצה ללכת בעצמו.

אשמח לקבל עצות כיצד להבין יותר מה הסיבה לרתיעה ואיך ניתן לעזור לו

תודה רבה ושנה טובה
תפארת

שלום,
בני בן שנתיים ו 8 חודשים.
חברותי מאוד כלפי סביבה קרובה גן, משפחה וכו'.
ילד שנותן ודורש חום ואהבה.
מבחינת התפתחות הדיבור יודע לומר משפטים קצרים עד 5 מילים וכשהוא רוצה לספר סיפור, קשה מאוד להבין אותו.
זה התחיל בערך בגיל שנתיים פחד מרעשים חזקים.
לפני חודשיים היינו בחופשה צימרים בצפון ובערב הראשון שהתחיל להחשיך ראיתי אותו עומד ומסתכל לכיוון מסויים ואחר כך אמר לי שהוא רוצה להכנס בחזרה הביתה.
ניסיתי להבין למה הוא רוצה להכנס אז הוא לא אמר לי, אבל לפי המבט שלו הבנתי שבחושך הוא מפחד מעצים גבוהים ובאמת כיום כשאנחנו יורים לגינה ציבורית ויורדת חשיכה הוא רוצה לחזור הביתה.
דבר נוסף הוא מפחד מאנשים זרים לו עד לרמה שהוא תופס לי את הרגל ויכול לפעמים גם לבכות.
והיום סיפרו לי בגן שהיה תאטרון בובות והוא מאוד פחד אני לא יודעת ממה....
אני שוקלת האם אני צריכה לקחת אותו לייעוץ
מה דעתכן?

שלום,

הבת שלי תהיה בת 4 בחודש הבא, היא סיפרה לי יום אחד שילד דחף אותה בגן, היא לא אמרה לגננת דבר כשזה קרה. התקשרתי לגננת וביקשתי שתשים לב לנושא כי בגן הקודם היתה תקופה שהבת שלי לא רצתה ללכת לגן כי הילד הזה הרביץ. הגננת פטרה אותי כלאחר יד ואמרה שזה לא קרה ושממילא הילדה שלי לא במעגל החברתי של הילד הזה. כעבור כשבוע הילדה שלי חזרה מצוברחת הביתה, היא סיפרה לי שאותו ילד, התערב במשחק שלה עם ילדה אחרת ולא הרשה לה להמשיך לשחק. פניתי שוב לגגנת והיא אמרה לי שיתכן שהילדה שלי הגיע למשחק אחרי שכבר לא היו תפקידים ולכן נאמר מה שנאמר. ביקשתי שתבדוק את הנושא, מסתבר לי שהיא זימנה את שני הילדים יום לאחר המקרה ושאלה אותם אם יש להם משהו להגיד לה והם כמובן שלא הבינו מה היא רוצה מהם. התקשרתי לשאול את הגננת מה היתה הבדיקה שלה והיא אמרה לי שבכלל לפי העוזרת שלה הילדה שלי שיחקה עם ילד אחר באותו יום והיה לה ממש כיף. אני לא יודעת מה לעשות, אני משוכנעת שהבת שלי לא משקרת ושבודאי קרה הדבר כאשר העוזרת לא ראתה (הגננת לא היתה באותו יום). התחושה שלי היא שהגננת לא מאמינה לי, לא מאמינה לבתי.
מה אפשר לעשות בנדון ?

היי.
בני בן 11 חודשים ישן מיום היוולדו במיטה נפרדת לידי.כלומר אם הוא מתעורר בלילה מסיבות שונות הוא רגיל שאני ישר מגישה לו "עזרה"(למצוא את המוצץ,או סתם ליטוף מלווה בלחישה כדיי שיחזור לישון) הילד שלי היוא ילד מאוד חכם ופיקח יש לו חדר משלו שבמשך היום הוא בדרך כלל משחק בו לעיתים רחוקות ישן שם צהריים.השאלה שלי היא מתיי ואיך נכון להרגיל אותו לישון לבד בחדר שלו ואם זה בכלל נכון לעשות זאת עכשיו?אני רוצה לציין שלאחרונה עבר כמה תילטולים כי חזרתי לעבוד שמתי אותו בגן ואח"כ הפסקתי לעבוד אז הוצאתי אותו בקיצור כרגע הוא נמצא בסוג של חרדת נטישה אבל לדעתי מתחיל לחזור לעצמו. אשמח אם אקבל תשובה מספקת לגביי כל השאלות של מתיי? איך? ואם? תודה רבה רבה רבה

שלום,

רציתי לשתף אותכם במה שקרה לבן שלי בגן ילדים ולקבל ייעוץ.

היום בבוקר הבאתי את הבן שלי, בן שנה ותשע, לגן. אחד הילדים ניגש וחיבק אותו, אח"כ עוד ילד בא , חיבק אותו ונישק בשפתיים.

מאוחר יותר, התקשרנו לגננות ביקשנו שימנעו את הנשיקות בעתיד.

השאלות שלי:
האם זה נחשב מקובל בגיל הזה להתחבק ולנשק כביטוי קרבה בין הילדים?
האם זו התנהגות נורמלית?
האם תפקידן של גננות לשמור על הילדים מהמעשים כאלה?

אנחנו שוקלים להעביר את הילד לגן אחר לאחר שהגננות קיבלו את הערה שלנו בצורה קצת "קשה".

אודה לכם מאוד על התשובה ועצה.

יש לי ילד כבן 6 .
אתמול פנה אלי ואל אביו ואמר שברצונו לדבר איתנו לבד.
דיברנו והוא אמר "יש לי בלב שאומר לי להרוג את ההורים שלי אבל אני לא רוצה כי אני אוהב אותם."
ואז עם דמעות בעיניים חיבק אותנו ואמר שהוא אוהב אותנו, אנחנו גם חיזקנו אותו כי אנו אוהבים אותו וחיבקנו אותו.
הילד הוא ילד שמח ומאושר ביום יום.

האם עלי לדאוג?
מה הדבר אמור להביע?

בתודה,
מיכל

בני בן ה- 4 יש לו התנהגות מוזרה מאוד. הוא מאוד אוהב את המרפק שלי. הוא לא יכול להירדם בלי לגעת במרפק שלי, הוא כל הזמן נוגע במרפק, בכל הזדמנות ובזמן האחרון הוא מלקק ואף מנסה למצוץ את המרפק. אני כמובן לא מסכימה לזה. יש גבול. אך מדוע הוא מרוכז סביב המרפק. (הוא לא ישן במיטתו אלא רק במיטתי ולאחר שנירדם עם המרפק כמובן בעלי מעביר אותו למיטתו).