פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש לי שאילה. ילד בן 3 שנים (פג). לא היה בגן בכלל. כשילד שלי משחק עם כל דבר שהוא קשיח הוא תמיד דופק בעוצמה רבה. לי הסבירו שזה אמור להיגמר. בבקשה תעזרו לי מה לעשות? תודה

שלום, בני בן שלוש, בן יחיד, מאוד חמוד ומיוחד. אני שמה לב שברמה האינטלקטואלית הוא מאוד מאוד מפותח אך ברמה החברתית יותר קשה לו. אני רואה שהוא לא כל-כך יודע איך לשחק עם ילדים אחרים. הוא מאוד אוהב אותם ורוצה בקרבתם אך מכיוון שהוא לא יודע איך לשחק ביחד, הוא עושה שטויות, דברים שאסור, כדי להרשים וגם מתוך ניסיון ליצור משהו משותף (הרבה פעמים הוא גם מצליח, ילדים אוהבים אותו). אני יודעת שגם בגן זה ככה ושילדים בגילו כבר כן משחקים ביחד. אני לא יודעת איך לעזור לו בכך וחוששת שהוא יגרור תגובות שליליות מצד הגננות בגן החדש אליו ייכנס כי לא יבינו אותו. אני גם רואה שמול בני גילו הוא לא יודע איך להגן על שלו, אם לוקחים לו, הוא עומד ומסתכל ולא נאבק אף שאני רואה שזה מפריע לו וגם כאן, לא ברור לי איך אני יכולה לעזור לו בלי להקטין אותו (אין לו אחים אז אין הרבה סיטואציות בהן אני ממש לידו כשזה קורה וגם אז, לא ברור לי מה לעשות. תמיד אומרים לא להתערב ואולי זה נכון אבל המצב לא משתנה)..
ושאלה אחרונה, בשנה האחרונה, בני "מאוהב" בשכנה בת 6, הוא רוצה לבוא אליה, מסתכל עליה מרחוק וקורא לה ומאוד מאוד עסוק בה. אני לא כל-כך יודעת איך להתמודד עם זה כשהוא מבקש שנזמין אותה, האם לומר לו שהיא גדולה מידי. כשאני מנסה להסיח את דעתו למשהו אחר, אני רואה שהוא נשאר מתוסכל ונסער.
אודה אם תוכלו לסייע בהתלבטיותי. תודה רבה

יש לנו ילד בן חמש ו7 חודשים. עברנו דירה לפני כחודש ובעוד חודש אני צריכה ללדת. (יש לנו גם ילדה גדולה בת 9 וחצי).
הבן שלנו רוצה שאנחנו נשתתף בהתלבשות שלו למרות שהוא יודע להתלבש לבד. ובשירותים הוא די מתעקש שאנחנו ננקה לו את הטוסיק. כשאנחנו מבקשים ממנו לנקות לבד ושנבוא לבדוק אז הוא זורק חתיכת נייר לאסלה- כאילו הוא ניסה ... מידי פעם הוא באמת מנקה ואז יש צורך בניגוב אחרון למען ההיגיינה. אנחנו מאוד רוצים ללמד אותו בדרך הכי יעילה- שהוא גם ירצה להרגיש גדול ולנקות לבד וגם שיעשה את זה טוב. איך זה מומלץ? האם יש גיל מסוים שכדאי לעשות את זה? כמה זמן זה צריך לקחת? איך מסבירים לו שהגיע הזמן להסתדר לבד בשירותים? (הוא נשאר עוד שנה בגן חובה)
הוא ילד מאוד חכם ואוהב לעזור בבית. תודה , שירלי ואילן

שלום.
בתי בת שנתיים ושלושה חודשים, ילדה שובבה מאוד (אוהבת לרוץ ולקפוץ ולא לשבת), צחקנית וחברותית.
רק לאחרונה התחילה ממש לדבר, ועדיין מאוד לא ברור, אבל אנחנו ההורים מבינים לרוב מה היא אומרת.
אנחנו בביקורת של קלינאית תקשורת פעם בחודש במכון להתפתחות הילד, שם היא עברה גם בדיקת התפתחות שיצאה תקינה.
בתי הולכת לגן מגיל שנה, גן של 10 ילדים, 2 מטפלות וגננת.
שמתי לב לפער מאוד גדול בין התנהגותה בגן לבין התנהגותה עם המשפחה:
בגן לא ידעו במשך המון זמן שהיא יודעת צבעים מגיל צעיר.
בניגוד מוחלט לבית- בגן היא לא מוכנה לרקוד(למרות שרוקדת הרבה בבית בכל הזדמנות)
בגן היא אינה מוכנה להרכיב פאזלים למרות שבבית כן
בגן היא מדברת מילים בודדות ורוב התקשורת נעשית בבכי או בחיוכים, בניגוד לבית שהיא אומרת מה היא רוצה.

התחושה שלי היא שבתי מבינה שאינה מדברת טוב ביחס לילדים האחרים בגן ולכן נמנעת מלדבר בגן. את שאר הדברים קשה לי להסביר.
שאלתי היא:
1. האם זה נורמלי שיש הבדל מאוד גדול בין התנהגותה בגן להתנהגותה בבית עד כדי כך שהמליצו לי בגן לשלוח אותה לאבחון התפתחותי כדי לשלול שמשהו לא בסדר?
2. האם זה נורמלי שילד בכוונה לא משתף פעולה בגן במשך כל כך הרבה זמן (שנה וחצי)?
3. האם טיפול פסיכולוגי לילד כזה מומלצת והאם טיפול יהיה יעיל בהתחשב בגילה הקטן?
4. האם ייעוץ פסיכולוגי להורים קיים ויעיל?- איך להתנהג איתה אולי אחרת כדי לשפר את המצב

אנחנו אובדי עצות ונשמח לדעה ועצה.
תודה.

שלום
אני נשוי בן 49 + ילד בן 12 ,סובל מאגורופוביה מעל 10 שנים עם התקפי פאניקה מעל 20 שנה!
יש כמובן בעיות של התנהלות רגילה בבית סביב הבעיה שלי כולל תלות באישתי שלא יכולה לעשות כל מיני דברים ,כמובן קשור למרחק שאוכל לקרוא לה במקרה של התקף פאניקה !
לפני שנתיים סיפרתי לבני על הבעייה ,מה שעזר להפיג את הסוד סביב הסיפור,
מה שאני מתקשה בו זה שבני יהיה ליידי בזמן התקף ,אני דואג שהוא לא יראה אותי במצב הזה,
אתמול חטפתי פאניקה חזקה מאוד אישתי גם הייתה בבית והתקשרתי לחבר של בני שגר בביניין ואמרתי לבני שיילך אליו
בני לא הבין למה ,ועצם זה ששלחתי אותו הדליקה לו נורה מה קרה לאבא ???
אישתי אמרה לי שאפילו היא לא שמה לב שמשהו קורה לי (אצלי הייתה קטסטרופה) !!!
פעם הייתי איתו לבד בבית והייתי בלחץ ,שיתפתי אותו רק בזה שאני לא מרגיש מי יודע מה אבל לא קורה לי כלום ושלא ידאג כי זה עובר ולא קורה לי כלום .
אני משתדל לא להיות איתו לבד
העיניין מה נכון ,לשלוח אותו כדי שלא יראה וידאג ???
או , כיצד לנהוג עם הילד בזמן שיש לי התקף???
תודה מראש

שלום לך,

בתי בת שנתיים ושלושה חודשים ילדה מאוד דעתנית ועומדת על שלה.ילדה שמדברת שוטף וברור כמעט ללא "עיוותי מלים"ומאוד נבונה. שובבה אך גם מעודנת.

מגיל שנה ותשעה חודשים היא בגן - היא הילדה הכי קטנה בגן שבו רוב הילדים בני כ 3 שנים ויש יותר.השתלבה יפה מאוד והגננת מאוד משבחת אותה גם כילדה יוצאת דופן ,לדבריה כמעט אין אצלה פער בין ה IQ ל EQ .

לאחרונה החלה להתנגד לי מאוד , לצעוק כשאינה מקבלת את מבוקשה , לאמר לכל אחד "את איכסה" ועוד מלים ב"סגנון".

אני כמובן מדגישה שזו התנהגות לא יפה ומדגישה לה שאני כועסת כאשר היא ממש מתנהגת לא יפה (כמובן מסבירה לה למה אני כועסת). לאחרונה אפילו קבלה עונש (לא ירדנו למטה לגינה) על כך שצעקה ,והובהר לה שעל כל צעקה היא תענש. לאור זאת היא מעט נזהרת וגם אם מתחילה לצעוק היא מביטה בי ומפסיקה.

בבוקר היא מסרבת להתלבש בזמן ואנו ממש בויכוח על הנושא (אני עובדת ועלי להגיע בשעה מסויימת לעבודה)

אני מרגישה שלאחרונה אני המון בעימותים מולה.

לא כל כך יודעת איך להמשיך לנהוג



אודה לסיוע



איריס

שלום!יש לי ילד בן 7 העולה לכיתה ב',מדובר בבית ספר רגיל בכיתה קטנה עקב קשיים רגשיים הכוללים חוסר בטחון עצמי ויסות רגשות ויכולות חברתיות.שאלתי היא האם ספורט טיפולי יכול לקדם אותו,טיפול פסיכולוגי רגשי אנחנו נמצאים כרגע אבל נראה לי שצריך עוד משהו.אודה להתייחסות

שלום,
הבן שלי בן 5 ורוב הפעולות הוא עושה עם יד ימין.
כרגע הוא מתאמן לכתוב, ושמתי לב שהוא מחזיק עפרון ביד שמאל, ולפעמים ביד ימין. הוא פועל כך גם כשהוא מצייר. אני מנסה כל הזמן לתק אותו ולהעביר לו את העפרון לצד ימין, כי עד היום הבנתי בעצם שהיא הדומיננטית שלוו.
יש לציין שטונוס שרירים בידיים שלו מאוד חלש, מכיוון שהילד לא אוהב לשבת ולצייר הרבה זמן, אך אכן מראה על התעניינות בכתיבה. והמטרה שלי גם לחזק לו את הטונוס שרירים, וגם ללכת עם הרצון שלו ללמוד לכתוב.
מה עלי לעשות? האם להתעקש (בעצם אין לו בעיה עם להעביר את העפרון לצד ימין, הוא אומר: אה, שכחתי) על יד ימין? כי אם הוא עושה קצת ביד שמאל וקצת ביד ימין, האם זה לא מבלבל אותו?

אודה על תשובתכם,
דנה.

שלום לכם, יש לי ילדה בת 4 - חכמה וכבר יודעת להתחכם :)

אני לא מרשה לה לאכול אוכל מול הטלויזיה כי אני אומרת לה שזה מלכלך, שאוכל אוכלים רק על השולחן, וכ'ו וכ'ו.. היא מקבלת מבצעת...

אבל כשהיא אוכלת חטיפים היא יושבת מול הטלויזיה וכשאני אומרת לה שאסור לשבת עם אוכל מול הטלויזיה היא אומרת לי

"אבל אמא, אמרת שתפוצ'יפס (לדוגמא) זה לא אוכל"

כי אני תמיד אומרת לה שצריך לאכוול אוכל ולא חטיפים *מצחיקה*

ואז כשאני אומרת לה שזה עם שמן ומלכלך כשהיא נוגעת בדברים

"אבל אמאא, אמרת שהתפוצ'יפס לילדים בלי שמן"

בקיצור, היא מחרפנת אותי חה חה חה, ילדה מיוחדת!

בכללי אני לא רוצה שהיא תתרגל לאכול (בעיקר נשנושים ושטויות) מול הטלויזיה.

עזרה?

שלום רב.
אני אמא לילד בן 4. הוא תמיד אהב לדגדג אותנו בכפות הרגליים, ולאחרונה חלה תפנית מוזרה. לפני חצי שנה בערך ראינו שכשאנחנו הולכים לנוח בצהריים בשבת והוא בא לנוח איתנו, הוא נשכב על הרגליים של בעלי ומדגדג אותו (הראש לכיוון כפות הרגליים). לא התייחסנו, זה בעיקר נראה לנו מצחיק. בחודש האחרון, זה התחיל להיות מלווה באוננות. הוא מחכה לבעלי שישכיב אותו, מדגדג אותו ומאונן, ורק אז נכנס למיטה! וככל שהזמן עובר זה נמשך יותר זמן. ביומיים האחרונים זה לקח כ-20 דקות עד שסיים, ואנחנו לא יודעים איך להגיב!
(אני בעבר לא הסכמתי שידגדג אותי בכפות הרגליים, והיום כשאני נכנסת לחדר הוא מפסיק מיד, ואז מתחיל שוב...)
אני רוצה לציין שזה קורה רק בזמן ההשכבה, או כשיושבים לראות טלויזיה בערב לפני השינה, ורק עם בעלי. זה לא קורה סתם כך באמצע היום, והילד עירני, חיוני, חברותי.
האם זה צריך להדליק נורה אדומה? איך צריך להתייחס?
לתשובתכם אודה

שלום!יש לי ילד בן 7 העולה לכיתה ב',מדובר בבית ספר רגיל בכיתה קטנה עקב קשיים רגשיים הכוללים חוסר בטחון עצמי ויסות רגשות ויכולות חברתיות.שאלתי היא האם ספורט טיפולי פרטני יכול לקדם אותו,טיפול פסיכולוגי רגשי אנחנו נמצאים כרגע אבל נראה לי שצריך עוד משהו...אודה לדעתכן המקצועי והטוב כתמיד.תודה

בנושא אנקומפרזיס

שלום לכן, אני כותבת בכאב לפורום שפעם נתן מעה מיידי למצוקות שמתעוררות, פורום שסייע לי בכמה מצבים קשים ולאחרונה אינו מספק זאת יותר. לא ברור לי מה קרה אך לאחרונה שאלות שנשאלות נענות, אם בכלל, לאחר שבוע ויותר, המון זמן לאדם במצוקה הזקוק לעזרה. נכון שהפורום הוא התנדבותי ושאף אחד לא חייב לי כלום אך המצב בהחלט מעודד אותי לחפש מענים אחרים. אולי אם תסבירו מה קורה, יהיה להורים קל יותר להתמודד עם השינוי. אמא מתוסכלת

בתי בת ה-7 התחילה לאחרונה לתשלוש שיער מראשה בנוסף היא סובלת מפחד מכישלון וממצבי רוח רבים.
הייתה בריפויי בעיסוק.כרגע ההרגשה שלי שהיא חייבת טיפול ואני בטוחה שגם אנחנו זקוקים לכלים להתמודדות ולהבנה.אני לא מצליחה לישון ומאוד מוטרדת מהמצב וזאת משום שקראתי על התופעה וחקרתי רבות בימים האחרונים.
קיבלתי שם של פסיכולוג (זכר) שהומלץ בחום.האם יש חשיבות למין המטפל??
אודה לכם אם תוכלו לענות לשאלותיי.תודה.תמי

שלום. בתי בת 6 סובלת מאנקומפרזיס בצורה די קשה. ניסינו הכל כולל חוקנים בבית חולים לאחר התאפקויות של חודשיים!! היינו בטיפול פסיכולוגי שלא הצליח וכעת אני שוקלת טיפול בהיפנוזה מאחר והילדה ממש חרדה לגבי ישיבה על האסלה. מה דעתכן האם אפשר לטפל בכלי זה בבעיה שכזו? כל פתרון עיצה אשמח לקבל.