פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,

שמי שושנה. בתאריך 17.7.09 שאלתי שאלה בקשר להתנהגות שני נכדי. טרם קיבלתי מענה, למרות שכבר עניתם לאלה שפנו אחרי. להתייחסותכם אודה,

שושנה

שלום רב,
ביתי, בת ה- 5, ילדה מקסימה, ילדה שניה מבין 3, אך מאוד מאוד כוחנית, אוהבת לשלוט ולומר את המילה האחרונה.
אם לא פועלים לפי רצונותיה, היא כועסת, ומפסיקה את המשחק.
בגן, הילדים מחפשים את קירבתה "מנהיגה", אך לעיתים קרובות נכווים ממנה ומתרחקים.
אשמח לשמוע את עצתך.

בתי בת שש וחצי ומדי לילה פעמיים בחודש לערך היא מתעוררת באמצע הלילה או בעיקר מתקשה להרדם ומספרת שהיא מפחדת שיחטפו אותה לעזה. כמובן שהכל התחיל לאחר מבצע עופרת יצוקה שבתקופה זו בעלי היה קרוב לעזה, אצלנו לא היו גנים ונפל קסאם אחד ביישוב. תמיד אנו מדברים ומסבירים לה איפה זה עזה ושאי אפשר לצאת ולהכנס. בנוסף היא שואלת המון שאלות על גלעד שליט, איפה הוא ומי לקח אותו והשאלות חוזרות על עצמן. אתמול לפני השינה היא בכתה שהיא מפחדת שיחטפו אותה ושבטח ההורים של גלעד שליט מתגעגעים אליו ושהיא מפחדת שיתנו לו עוגה מורעלת ביום הולדתו. היא ילדה מאוד אינטיליגנטית ורגישה ואני חושבת שלדבר על הנושא זה נכון אבל זה לא עוזר.

הבן שלי בן 3 וחצי, ילד מפותח בהתאם לגילו, ללא בעיות התפתחות.
מבין הכל, כותב את שמו, סופר באנגלית עד 10, מצייר יפה מאוד דמויות וחפצים..
נראה כאילו הוא ממש לא רואה צבעים מלבד שחור ולבן..
כל הניסיונות ללמד אותו לא צלחו, הוא מצביע רק על צבעים שחור ולבן,
שאר הצבעים הוא פשוט טועה בהם,או מנחש...
זקוקה ליעוץ דחוף!
אמא.

שלום, לפני כשלושה שבועות ביתי בת השלוש ביקשה שבמקום חיתולים היא רוצה ללבוש תחתונים ואנו עשינו כרצונה (זה לאחר שלפני כמה חודשיים ניסנו לגמול אך ללא הצלחה) יש לציין כי לאחר 5 ימים הורדנו את החיתול גם בלילה. במהלך הימים הראשונים היו כמה פיספוסים קטנים אך היא הצליחה לשלוט יפה מאוד , היום היא גמולה לגמרי מעשיית פיפי ואפילו הולכת לבד לשירותים אך לצערי יש לנו בעיה בהוצאת קיבה.
ביום השני של הגמילה הייתה לה פעמיים יציאה והיא לא פיספסה (למרות שעל פניה ראיתי פחד בזמן עשית הקקי) אך מאז היא מתאפקת ברוב במקרים יומיים עד שלושה ואז היא עושה בתחתונים, יש לציין כי אנו מעודדים אותה "ומשחדים" אותה לעשות את הקקי בשרותים אך ללא הצלחה גם בגן היא לא עושה את הקקי בשרותים, מה אפשר לעשות? האם לחכות מבלי לעשות דבר?

בתי אובחנה כחולה בסוכרת, נאמר לי שהיא צריכה להתחיל להזריק אינסולין לנטוס.
ברור לי מצד אחד שהבריאות חשובה יותר מהכל אבל איך מסבירים לילדה בגיל הזה שמעכשיו היא תתצטרך להזריק תרופה ולא תוכל להנות במסיבות כמו שאר הילדים? אני רוצה שתהיה בריאה אבל ממש לא יודעת איך עושים את זה

שלום לכן

אני אמא לפעוט בן שנה ושלושה חודשיים ובהריון בחודש השישי
רציתי לדעת אם ישנה דרך ספציפית בגיל הזה להכין את הבן שלי לאחות שהולכת להצטרף למשפחה
אם להגיד בכלל? מתי?

תודה

צהריים טובים,

ביתי בת ה-8 הבכורה, לה 2 אחים בת 4.6 ובן שנתיים.
ילדה נבונה ונהדרת, לצערי בחודשים האחרונים התקשורת עימה הפכה לבילתי אפשרית וזה מתבטא בכמה דרכים:
1. מילדה בוגרת ואחראית הפכה להיות בכיינית, צעקנית ושכחנית.
2. מתלמיד טובה מאוד חרוצה ואחראית - ברגע שמתגלה קושי (לדוגמה בחשבון) היא "בורחת" ולא מוכנה להתמודד. כל הזמן אני צריכה ל"רדוף" אחריה שתעשה תרגילים. היא עונה לי טוב ובסוף לא עושה ואם כבר עושה הרוב טעויות ולא בגלל שהיא לא יודעת את החומר אלא כי אין לה סלנות והיא שולפת תשובות בלי לחשוב, כשהיא יושבת לתקן התשובות נכונות.
3. ה"עונשים" שאנו נותנים לה כבר לא עוזרים...
4. הבריחה מדברים שקשה לה להתמודד מתבטאת גם בפן החברתי, גם בחוגים וכמעט בכל דבר.
5. מתבטאת בצורה מזלזלת לסביבה לרוב לאחותה בת ה-4.6 לאביה וגם לחבורתיה (לא לכולן).
6. היא פתאום משקרת לדוגמה: שינתה ציון של מבחן, אומרת שמישהו אמר כך וכך כשהמישהו הזה לידה ואומר שלא אמר את זה ועוד....
7. מאוד פחדנית.
8.לטענת מורתה בביתהספר היא מדהימה כך גם בקייטנה ובכל מקום אחר שהיא נמצאת בו.
אני מיואשת, בבסיסה היא ילדה מאוד טובה היא הולכת לחברות ולבתים אחרים והורים ומורים מאוד מעאוד אוהבים אותה, היא ילדה מאוד חיובית, הקושי הוא בבית אך אני מרגישה שההתנהגות הזו הינה זעקה לעזרה ולא יודעת כבר מה לעשות....להעניש או לא? להתעלם? טרם מצאתי את הדרך הנכונה.


אודה מאוד מאוד לעזרתכם.

בני בן 5 הולך לקייטנה ומפריע לו שחשוב שיקחו אותו בסוף היום, ראשון.
במשך היום הוא לפעמים רוצה להיות לבד ולשבת בצד כמו בעונש ולא לשחק עם חבריו בקייטנה, כי הוא טוען למה אחיו בן ה 3 לא בגן אלא בחופש אז גם הוא רוצה להיות בחופש.
נשאר לו עוד שבוע ימים האם כדאי להוציא אותו במוקדם האפשרי?
נואשת תודה

שלום, יש לי ילד בן 6.5 מאוד חמוד אך רגיש מאוד, תחרותי מאוד. ביום שבת שיחק עם בני דודיו ודודו. בתחילה מאוד נהנה אך שהתבקש לצאת מהמשחק כי נפסל, התחיל לבכות בכי הסטרי אמר שרוצה למות, שאף אחד לא אוהב אותו (למרות שכולם מראים לו אהבה רבה ומתייחסים עליו אפילו בעדינות) הוא אמר שהוא לא שווה ובשביל מה הוא נולד. אני ובן זוגי חיבקנו אותו והרגענו אותו למרות שבליבי מאוד נבהלתי מדבריו. לאחרונה הוא טוען שלא רוצה ללכת לגן וחבריו מעצבנים אותו. וגם צייר ציורים על מפלצות וחיות מפחידות. הוא גם לאחרונה אומר שהוא לא רוצה ללכת לישון כי מפחד מחלומות רעים.

חשוב לי להדגיש שאנו נותנים לו אהבה ותשומת לב. בעבר בגיל 4 היינו אצל פסיכולוג ילדים ועשינו מספר פגישות בגלל שהיה ילד סגור ורגיש. בעבר היה לו קושי ליצירת קשרים עם חברים אך בשנתיים האחרונות נראה שהסתדר העניין ויש לו חברים והוא אהוב בגן. שנה הבאה עולה לכיתה א'.
מה לעשות לפי דעתך???????.

מחכה לתשובה

שלום.
הילדה שלי בת 4.8. ילדה מפותחת, דוברת שתי שפות, מאוד בוגרת לגילה, נמצאת בגן בגית צעיר, עכשיו בקיץ - בבית עם אמא שלי ובערב - חוגים, פגישות עם ידלים, גן שעשועים וכו'.
מגיל צעיר מאוד היא התאפיינה בשינויי מצבי רוח (אולי כמו כל הילדים), אבל הבת שלי היא מאוד מאוד אמוציונאלית (שרה ורוקדת על הבמה) והבעיה היא שתוך מס' דקות היא יכולה לפתח "כריזה" מכלום. היא מתחילה לבכות, אני שואלת אותה מה קרה, היא לא מוכנה להגיד, ואז אני מנסה להרגיע אותה, להגיד לה שאינני מבינה מה היא רוצה. היא בועתת, צורחת, שוכבת על הרצפה, אינה מוכנה להגיד מה הבעיה. וגם כשאני יודעת מה הבעיה (למשל היא לא רוצה ללכת לישון, או שדורשת ממתק כשהיא כבר אכלה המון, או ללא רוצה ללכת להתקלח...).
הבעיה היא שהיא נסנסת לזה כ"ך חזק, גם אחרי העונש שאני עושה לה - לשבת לבד בחדר במשך 4.8 דקות ואחרי זה לבקש סליחה, שום דבר לא עוזר. אנחנו לא יודעים איך להוציא אותה מהמצב של בכי ההיסטרי הזה! גם חיבוק, גם עונש, גם לעזוב אותה לבד -לא עוזר. אני ממש מתעצבנת, אבא מתעצבן, אך שום דבר לא עוזר. היא בוכה עד שהיא מקיאה!!!!!!!
ניסיתה לדבר איתה כשהיא במצב נורמלי על ההתנהגות, איך צריך להתנהג ושאמא מאוד עצובה כשהיא מתנהגת כך, היא מבטיחה שהכל יהיה בסדר, והיא אוהבת את כולנו ולא תעשה סצנות שכאלה יותר, ולפעמים היא יודעת מה זה "לא" ומקבלת את זה בסדר גמור.
רציתי שתייעצו לי איך עלינו ההורים להתנהג במצבים שכאלה, או אולי כדאי לקחת אותה לנרולוג?
אודה לכם על התשובה.

שלום לכם,

אנחנו עברנו עיר והבת שלנו בת 5 לא מכירה אף ילד/ה בעיר.
אנחנו מזמינים אלינו הביתה פעם בשבוע חברה והיא משחקת איתה וטוב לה. אבל בקייטנה היא לא
כל-כך משתתפת והיא חוזרת על משפט(אמא אף אחד לא משחק איתי,ואני מתביישת) .יש הרבה פעמים שמסרו לי בקייטנה שילדים מזמנים אותה ולא תמיד היא רוצה לשחק איתם.
בבית היא בסדר מתפקדת כרגיל.ילדה מאוד שמחה,נבונה ומאוד יפה.
מה אנחנו צריכים לעשות או לומר לה?כדי שיהיה לה יותר קל בחברה.
תודה רבה.

לחברים שלנו יש ילדה בת 5, נהדרת מכל הבחינות.
הבעיה שמטרידה את החברים שהילדה מתעקשת מדי פעם בדברים מסוימים (לטלפן לחברה, לאכול שלגון וכו') ואם לא מסכימים איתה היא מתחילה לבכור ולצרוח, חבל על הזמן.
אמא שלה לא מותרת לה אבל זה מביך ורחמנות על הילדה...
היא מבינה שהיא לא בסדר, מקובל עליה שיש עונש אבל זה איננו מונע את ההתפרצות הבאה.

האמא של הילדה התיעצה עם רופא והוא לא התיחס לזה למרות שזה כבר סיפור של אולי שנה

שלום לצוות, בני בן 4 (בספטמבר הקרוב) נוהג להתאפק ולא לעשות קקי. בתחילה היה נוהג לשמור כל כמה ימים ואז פשוט ללכת לשירותים ולעשות. אנחנו מבינים שהדבר כרוך בשליטה ולכן לא הגבנו לזה באופן משמעותי, לאחר שהזמן שהוא מושך התארך והגיע לשבוע, התחלנו במדבקות על כל פעם שהוא עשה. ואז זה עבר.... והכל היה בסדר. לפני שנה נולדה אחותו ובדרך פלא, הנסיגה או הנסיגה, זה חזר. הוא מתאפק כבר שנה מאז שהיא נולדה וקצב הליכתו לשירותים כדי לעשות קקי הגיע לפעם בארבעה ימים.
היום עבר שבוע ולי פשוט נמאס מזה. התחלתי לתת לו לשתות מיץ שזיפים ואני מצפה ליציאה הבאה. דרך אגב, לא מדובר בעצירות או ביציאות קשות. הוא פשוט שומר קקי. אני מפחדת שהוא למד שזוהי הדרך שלו לעשות קקי ואני כבר אובדת עצות. מה עושים? האם להעזר ברופא? עזרה מקצועית אחרת? הגננת אמרה לי פשוט להתעלם מזה ולא לתת לזה תשומת לב בטוענה שזה מה שהוא מחפש, אבל כמה אפשר?