פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום,
בתי עוד חודש בת 9, תפסתי אותה על שקר, ואיני יודעת איך לנהוג.
תיאור המקרה:
התחילה ללכת לקיטנה לפני מס' ימים, לאחר שלא רצתה ללכת לקייטנה, אבל שכנעתי אותה בעזרת שוחד קטן כן ללכת, כי אני עובדת ואין לי אפשרות שתשאר בבית.
בסיום היוןם הראשון שאלתי אותה איך היה, ענתה שהיה סבבה, ושהגיעה כוכבת ילדים מפורסמת (שהיתה צפויה להגיע באמת בסוף הקייטנה, סוג של גימיק של הקייטנה שהילדים מאוד ציפו לזה). שאלתי אותה שאלות אם הצטלמה איתה או לקחה חתימה, ענתה שהיא הגיעה לזמן קצר ושלא היה זמן.
לא חשדתי בשקר, והיה נראה לי הגיוני, אך לאחר שיחה עם חברה במקרה עלה כי הכוכבת בכלל לא הגיעה.
שאלתי אותה לגבי זה והיא אמרה שאולי התבלבלה עם מישהי אחרת.. כאשר בכל מקרה אף אחת לא הגיעה לשם.
אני לא מבינה את מהות השקר, מדוע שיקרה ואמרה שהכוכבת הגיעה? מה זה נותן לה לשקר במשהו כזה?

תודה.

שלום רב
יש לי תאומים בני 7.5 עולים לכיתה ב'.
אחד מהתאומים בוכה מכל דבר לדוגמא אם לא בחרו בו למשחק הוא בוכה.
אם לא מדברים איתו בוכה אם לא משתפים אותו בוכה...
אנחנו מדברים איתו בבית ןמבקשים ממנו להפסיק לבכות כי אילו שטויות ופעם הבאה יבחרו בו ולא נורא אם מעירים לו אבל זה ל א עוזר.
ובנוסף הילדים בכיתה לועגים לו עקב כך
איני יודעת מה לעשות.

בני בן 3 וחצי מעיז לעבור את הגבולות בבית בעזות רבה אם זה לקחת ללא רשות ממתק שאסרתי עליו לאחר שכבר קיבל אחד ולבוא להראות לי שלקח ללא רשות ולצחוק לי בפרצוף. לצאת מהחדר כשאני שמה אותו להרגע לאחר שהעיף משחקים והוזהר .מציק לאחיו בן השנה וחצי כשאני לא שמה לב כל פעם שעובר לידו הקטן מתחיל לבכות מאוד וכשאני שואלת מה קרה ? הוא עונה לי הוא נפל או קיבל מכה ואם אני לא בטוח רואה קשה לי להגיב לענין כי אני לא רוצה להעניש את הילד במידה שאולי כך קרה למרות שברור שרוב הפעמים זו הצקה שלו . בקיצור אני מוצאת את עצמי ממש חסרת אונים ולא ממש יודעת איך להעמיד את הילד במקום מבלי להענישו כל הזמן ולדחותו מה עושים?

שלום,

בני בן ה-6 נמנע בשנה האחרונה מלקחת חלק באירועי הכיתה, במסיבת סוף השנה הוא לא השתתף וישב כל האירוע בזמן שחבריו השתתפו. עכשיו שהחלה קייטנה ויש הפעלות כל יום, הוא גם לא רוצה להשתתף ובוכה אם מנסים לדבר איתו על זה. אני לא יודעת מה הבעיה האם הריקוד מרתיע אותו או כל פעילות שהיא מול הכיתה, כרגע יש אחראית זמנית ומפעילי החוגים משתנים מיום ליום. איך ניתן לעזור לו בחודש הזה, האם לתת לו להימנע מהאירועים היום יומיים או להתעקש שייקח חלק בחלק מהם? ומה ניתן לעשות לקראת כיתה א' כדי שזה לא ימשיך שם גם? אני לא רוצה שיבדיל את עצמו מאחרים או שזה יפגע לו בביטחון העצמי שלו. תודה, אמא מודאגת

שלום, בתי בת השלוש אוהבת מאוד לפתוח את מגירת הבגדים שלה ולהחליף בגדים.
תחילה ראיתי זאת כמשחק, לא הוטרדתי מכך ואפשרתי זאת, אך בשבוע האחרון הגננת עדכנה אותי שהיא "פספסה" פיפי בגן מספר פעמים, מה שדורש החלפה כמובן, ובארוחת הצהריים גם כשלא התלכלכה מהמרק, כפי שארע מספר פעמים, ביקשה מהגננת להחליף בגדים.
עניין נוסף, הוא שלפני כמספר שבועות הייתה לה עצירות ומאז היא חוששת מכל יציאה קרבה ויוצרת את העצירות מעצם העובדה שהיא מתאפקת.
אני תוהה אם ה"פספוסים" של הפיפי אינם קשורים לעצירות (מחד, שחרור ומאידך, החזקה) ואיך ניתן לסייע לה?
אשמח גם לשמוע דעה בנושא החלפת הבגדים.
תודה

היי,
ביתי בת ה-8 יודעת בדיוק מה לטעמה. יש לה שיער זהוב ארוך ומטופח אותו בו היא גאה מאוד. היא יודעת בדיוק איזו תסרוקת היא רוצה בכל יום, ועם איזה אביזר. פעמיים בשנה אני לוקחת אותו למעצב השיער שלי והיא תמיד בוחרת רק לישר קצוות ולא לשנות את הצורה. כשסידרתי היום את שולחן העבודה שלה מצאתי תלתלים שלמים זרוקים על הרצפה. הייתי בשוק. איני חסידה גדולה של שיער ארוך, למעשה שיערי קצר, אבל לילדה מאוד חשוב שהצמות או הקוקו ישבו מדוגמים, ופתאום גיליתי שהיא פשוט גזזה את שיערה. תחילה היא הביטה לי בעיניים, הכחישה וטענה שזה שיער הכלבים (השחורים) ולאחר שהבהרתי לה שהשקר גרוע מהמעשה היא אמרה שאכן עשתה זאת מבלי שנראה. כשנשאלה מדוע עשתה זאת אמרה שהיא הרגישה שכייף לה והיא לא יכלה לשלוט בעצמה. לשאלתי אם היא רוצה להסתפר (אורך וצורה לבחירתה) השיבה בשלילה. ממש לא מובן לי העניין. היא לא הצטערה על שעשתה, היא בכתה רק כשנעלבה כשהתחלתי לצעוק עליה שלכל מעשה יש תוצאה. לפני כמה ימים תפסתי אותה מפרקת נוצות מכרית בבית הסבתא. אני מתחילה לדאוג האם עליי להצמיד לה פיקוח בכל רגע נתון. מדובר בילדה חכמה ושמחה מדוע שתעשה כן, ומה עליי לעשות כדי שלא יהיו לה רעיונות נוספים בראש?

שלום רב,
בתי בת 3 אוטוטו, לאחרונה החלה להתעלם מאחותי/דודתה, לא אומרת שלום כשמגיעה, כשהיא מדברת איתה, היא לא עונה ולא מגיבה ואפילו לא מסתכלת לעברה.
כשאני מבקשת ממנה להתייחס לדודה, היא עונה: " אני עסוקה עכשיו".
אחותי אוהבת אותה מאוד, תמיד משחקת איתה, קונה לה דברים..
מה יכול להיות ההסבר להתעלומות הזו?
עד כמה שידוע לי לא קרה שום אירוע בינהן שעלול לגרום להתנהגות זו...

תודה

שלום רב
אני בן 59 ויש לי חברה בת 55
להפתעתי התברר לי כי מידי פעם היא ישנה בלילה עם הבן שלה שהוא בן 21, והשתחרר מהצבא לא מזמן
הדבר נראה לי מאד מוזר
אבקש את דעתך בעניין
תודה

היי,
בני בן שנתיים וחודש.
נגמל מחיתול ועושה פיפי בשירותים אך קקי זה תהליך.
הגמילה מפיפי לקחה פחות מחודש.
הקקי הוא מתאפק וכואב לו .
היום הוא התאפק והיה חסר מנוחה. רציתי לקלח אותו והוא צרח והתנגד שאוריד לו תבגידם והורדתי לו תוך כדי התנגדותו אך בליווי הסבר. לא הלך והוא צרח ...
הלכתי לחדר והוא בא אחריי ערום ומדבר איתי וצורח בקול צרוד כזה של כעס....ואז בא ומביא לי מכה ביד ואפילו 3 .
הסתכלתי עליו ולא אמרתי לו שאסור להרביץ כי ראיתי תילד בסערה מטורפת שלא ראיתי כמותה...
ליטפתי אותו ודיברתי אליו עד שחיבקתי אותו
מה את מציעה לי לעשות וכיצד את מציעה לי לגמול אותו מקקקי ? כי כשאני מנסה לעודד הוא בורח ממני ולא נותן לחבק /לעזור..

בוקר אור. רציתי לשאול ולהתייעץ בנוגע לבני.
אנו מתקשים ולא מעט איתו. למרות גילו ויכולתו הוא מסרב להתלבש בבוקר לבד ורןצה שילבישו אותו. הוא מאוד עקשן,לדוגמא כשאוספים אןתו מהגן ביקשתי ממנו להרים את התיק שלו.הוא סירב ולא ויתרתי וככה עמדנו עשרים דקות! משחק משחקי שליטה על הזמן. הוא ילד שמתנהג באופן קיצוני,או ילד הכי טוב והכי מדהים שיש או ילד קשה ועקשן סרבן. קטע נוסף שמקשה עליי הוא למשל שהוא לא מוכן להגיד שלום לסבתא שלי ;אומר להוריי ששואלים אם הוא אוהב אותם שהוא לא וכשאני שואלת למה לא אומר שלום לאנשים,אומר שהוא מתבייש...
1. מה עושים עם זה שהוא לא מוכן להתלבש לבד?לוותר,להילחם?
2. מה עושים כשהוא זורק את התיק ואומר-תרימי את?
3. מה עושים כשאומרים לו לך למיטה והוא אומר"לא רוצה לא מוכן"?נמאס לי להגיע למצב של לגרור אותו לחדר בכוח, לאיים עליו שאלך אם לא יתלבש ואשאיר אותו לבד ועוד ועוד...

והכי חשוב.האם יש כאן משהו נורמטיבי או שלא? האם דורש אבחון לדעתך? הוא בכללי ילד טוב ונפלא ואהוב,בגן הוא הנחת של כולם .
עזרתך בבקשה

האם זה תקין על אף שכבר נאמר שלא. להשכיב ילדים לישון בשעה 18:00 ולא יאוחר מזה הילדים רק חוזרים מבית הספר בשעה 16:00 לבין 16:30 וזה מספיק להם לאוכל מקלחת ושעורים מבלי לצאת מהבית ויתר מזה הדלתות נעולות והחלונות סגורים והיא רק מתוכחת על זה ורק ככה עושים מה עלי לעשות לא רוצה לריב איתה נמאס לי כבר לא עוזר כמה שמדברים והילדים פשוט מסכנים

בני הקטן בן שנה ו10 חודשים .
בפגישות שאני מקיימת עם טיפת חלב לדוגמא הוא פשוט נלחץ ומתחיל לבכות איך שסוגרים את הדלת והוא לא משתף פעולה ... כלום כלום כלום כאילו חרד ופוחד
גם חרד בחוגים ובהמולה ( זה יותר מובן לי ) אבל לא מוטבן לי למה שאנחנו יושבים יחד עם עוד מישהו אחד בחדר הוא נלחץ ? יכול להיות שזה לחץ וחרדה ממקומות סגורים?
ממש ממש מפריע לי .. הייתי איתו אפילו בפגישה עם קלינאית ( יש לו קצת שיבושי היגוי שחשבתי לטפל) אך לא שיתף בכלל פעולה ובכה במשך שעה וחצי . הוא נרגע כשהבין שאנחנו הולכים...
מה עושים ? לאן פונים ? אילו אפציות יש ? רק הפתפתחות הילד ? מה ושים שם ולאן לפנות ? ריפוי בעיסוק? איךל יצליחו לטפל בו ?
חשוב לי לומר שמעבר לזה בבית הוא בסדר וילד חברותי וגם בגן .

מבחינת שפה- יש לו אוצר מיליים של כ 60 מילים אבל עדיין לא אומר צרופי מילים ויחש מילים שלא הוגה נכון( התיעצתי עם קלינאית שאמרה לי כי זה בסדר)
מצי=ק לי שהוא מאוד מאוד חושש מזרים ולא מוכן לנסות להתקרב
וישנה עוד בעיה התנהגותית שבמשך הזמן מחמירה .
הוא התחיל להרביץ בכן וגם איתנו בחוץ . איך שרואה ילד בן גילו שקרוב אליו הוא דוחף ועוקץ ... בלי שהילד יעשה לו כלום
אני לא מבינה מהיכן זה נובע ... לא יודעת איך להתנהג במקרים כאלו ומה לעשותצ
ל פעם שאני מסבירה הוא פשוט מתעלם .
מצד אחד אני אומרתשאולי כי הוא לא מדבר עדיין - ואולי לא...
למי אני יכולה ללכת ? מה לעשות ?
אנא עזרו לי
תודה

שלום רב הבת שלי בת 3 ו3 חודשים כבר גמולה כמעט שנה.בשבועיים האחרונים התחילה לעשות קקי ופיפי בתחתונים.פיפי פחות אבל קקי כל הזמן היא בכלל לא הולכת לשירותים.היא מודעת שהיא עושה אבל מתאפקת ואם אני אומרת לה בואי לשירותים היא לא רוצה ואז אני נאלצת לשים לה טיטול כדישלא תעשה בתחתונים והיא מסכימהה ההאם זה חריג??מה עלי לעשות?? לא מדובר בעצירות

שלום וברכה, אי אמא מנוסה למספר ילדים אבל הבת שלי בת שנתיים וחצי קצת מדאיגה אותי . מאז היותה בת שנה היא אוהבת לשכב על כדור ולהתגלג עליו קדימה ואחורה, היא אוהבת מאד להתעסק בשיער של בובות ושל אחיותיה הגדולות, והיא אוהבת להגיד שוב ושב לאן כל אחד מבני המשפחה הולך כל בוקר.. אמא לעבודה האחות לבית הספר, היא לגן) - חזרתיות רבה.
באופן כללי היא מדברת יפה, אוהבת חברים ומשחקת איתם, ומבינה יפה סיטואציות במשפחה.
מה עלי לעשות?
אמא מודאגת במקצת

הי,

הבן שלנו עובר תקופה חדשה של הרבה התקפי כעס שבמהלכם הוא צועק, מרביץ, זורק חפצים על הרצפה וגם מדבר לא יפה - קורא לנו חוצפנים, מכוערים ועוד כל מיני דברים (בשביל ילד בן 4 אלו הדברים הכי חמורים שהוא יכול לומר...).
אנחנו דואגים להסביר לו שזה בסדר לכעוס אבל גם כשכועסים לא צועקים ולא מרביצים ולא זורקים דברים לרצפה, אלא צריכים למצוא דרך להירגע (גם דיברנו איתו על אפשרויות - לשבת בחדר עם ספר ולהירגע, לצייר ציור ולהירגע...).
הבעיה היא שבאמצע התקף כעס הוא אומר שהוא לא רוצה להירגע.
השאלה היא האם נכון במצב כזה להישאר לידו אבל להבהיר לו פעם אחת שאנחנו לא נדבר איתו עד שהוא לא יירגע. (בד"כ הוא גם נרגע כשהוא רואה שהוא לא מקבל מענה ואז אנחנון מדברים).
שאלה נוספת - תמיד אומרים שצריך להתאים את העונש למעשה ואני בהחלט נוטה להסכים עם זה. לכן אם הוא זורק חפצים לרצפה, הוא יודע שאנחנו ניקח את החפץ והוא לא ישחק איתו באותו היום. השאלה היא מה עושים כשהוא מדבר בצורה מאוד לא יפה. בעלי אומר, ובצדק, שמבחינתו זה קו אדום שהוא קורא לנו בשמות כאלו ולכן הוא צריך לדעת שהוא יקבל עונש אם הוא ידבר ככה. הבעיה היא שאנחנו לא באמת יודעים איזה עונש מתאים. גם בהרבה מקרים זה לא קורה כשהוא באמצע משחק (ואז אולי היה קל יותר להגיד לו שהעונש זה שהוא לא ישחק במשחק היום). זה הרבה פעמים קורה בבוקר כשמתארגנים, או בערב לפני השינה...
נשמח לשמוע עצות האם עונש באמת מתאים בסיטואציה הזאת ואם כן איזה...

תודה רבה!