פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

באופן כללי, אפשרי לדעתי לקחת ילדים לבית הקברות אם מועבר להם קונטקסט משמעותי (למשל, לספר להם על המורשת המשפחתית ולעורר בהם גאווה וחיבור למשפחה).

יחד עם זאת, ייתכן מאוד שגם אם תעביר להם מסרים כאלה, הילדים ישתעממו ולא יספגו אותם. כמו כן, כדאי לחשוב על כך שכניסה של הילדים לבית קברות עשוייה לגרום להם לרצות לשאול שאלות בנוגע למוות ויש לחשוב כיצד לענות על כך.

לסיכום, השאלה היא לדעתי כמה חשוב לך שהילדים יכנסו לבית הקברות. אם זה מאוד חשוב לך זה אפשרי אך יש מקום להסברים ולהכנסת משמעות לעניין. אם לא מאוד חשוב לך להעביר להם מסר משמעותי בבית הקברות - אפשר בהחלט לוותר על העניין.

הי,

את מספרת שאין לבנך קשיים חברתיים, לימודיים או מוטוריים. השאלה שנשאלת היא עד כמה בנך אוהב ללמוד לעומת לשחק, האם הוא רואה את עצמו לומד בבית הספר.
תוכלו לשאול אותו אם הוא יודע מה זה בית ספר, מה עושים שם, האם זה נשמע לו מעניין.

בנוסף, קיימת השאלה מי וכמה מחבריו עולים לכיתה א'.

במידה וזה לא יעזור לכם להחליט, תוכלו לבקש מהגננת שתפנה אתכם לפסיכולוגית הגן על מנת שתערוך לו אבחון בשלות לכיתה א'.

תודה על המענה
במקרה כל ילדי הגן השנה עולים לכיתה א ויש ילד אחד שעדיין לא החליטו ההורים שלו להעלות או לא.
מבחינת למידה הוא אוהב ללמוד ויש לו מוטיבצייה גבוהה אפילו שעובדת איתו בחוברת הוא תמיד רוצה להמשיך ולסיים אותה ביום אחד ואני מתגדת לזה ואומרת שנחלק אותה לכמה ימים כי לפעמים מגיעה ל 30 דף.
מה שמדאיג אותי זה מבנה הגוף הקטן לעומת בני גילו וההתנהגות כמו תינוק שגם אם מחזירה אותט עוד שנה לא יודעת אם זה ישתנה!!

הי איסראא,

כיוון שלבנך התנהגות תינוקית וההחלטה היא מורכבת, אני מציעה לגשת לפסיכולוגית הגן ולבקש אבחון בשלות לכיתה אלף.

הי אמי,

צריך להבחין כאן לדעתי בין שני דברים: ההתעניינות המינית של בנך במיניות הומוסקסואלית וצריכת פורנו. ההתעניינות המינית של בנך במיניות הומוסקסואלית היא לגיטימית ולדעתי כדאי לומר לו זאת, תוך אמירה שתקבלו ותאהבו אותו כפי שהוא, עם כל סקרנות מינית.

לצד זאת, צריכת פורנו היא עניין בעייתי, שכן אלו סרטים שמציגים מיניות באופן מעוות, דבר שאינו מתאים לגיל של בנך ועלול להסב לו לנזק.

על כן, האמירה צריכה להיות שהסקרנות עצמה לגיטימית ותקבלו אותו עם כל התעניינות מינית שלו. וכמו כן להסביר את ההשלכות של הצפייה בסרטי פורנו ולהבהיר את העמדה שלכם בעניין.

הי עידו,

כהורים, תצטרכו לסגל עמדה שהיא מצד אחד תומכת ומביעה אמפטיה לפחד שלו ומצד שני גם דורשת שינוי. תצטרכו לדרוש ממנו באסרטיביות שיצא החוצה ויהיה בלי הכובע למשך דקה מבלי שתהיו ליד אנשים והבטיחו לו שתתמכו בו. כאשר יעשה זאת עודדו אותו. בהמשך דירשו ממנו לצאת לחמש דקות. בהמשך הזמינו לדקות האלה מישהו תומך שיבוא ויאמר משהו חיובי על האומץ שלו ועל שיערו. תוכלו גם לנסות ולחשוף אותו בהדרגה לספר. בהתחלה לדרוש שרק תלכו לספר לבקר, אחר כך לראות תספורת של מישהו אחר, אחר כך לגזור קצת רק כמה שיערות וכו'.

במידה ותתקשו בתהליך היעזרו באיש מקצוע.

בהצלחה!

הי אפרת,

בנך כעת מקשר בין עשיית קקי לבין כאב. כדי שלא יעשה את הקישור הזה כדאי לנסות ולהעזר במשהו שיקל על היציאות שלו: שתייה מרובה, אכילת ירקות וסיבים, ישנה אפשרות להשתמש גם בדברים טבעיים במקלים על יציאות כמו מיץ שזיפים או לבקש מרופא הילדים שייתן משהו במרשם. אחרי שיבקש חיתול ויעשה קקי - אמרו לו שבטח עכשיו נעים לו יותר בבטן ושאלו אותו אם הוא שמח שעשה.

חשוב לציין שישנם ילדים רבים שמבקשים לעשות בטיטול וזהו אחד השלבים בדרך לעשיית הצרכים בשירותים. חשוב כאמור, לעזור לו שלא ירגיש כאב ושהיציאות יהיו חלקות.

בהצלחה

הי אביבית,

האם ישנה אפשרות לדבר עם הוריו של הילד בעניין? כמו כן, אם זה קורה בשיעור ספורט כדאי אולי לערב את המורה (למשל לתת לילדים אחרים לבחור קבוצות או שהמורה עצמו יבחר).

כמו כן, כדאי לתת כלים לבנך, להסביר לו שלא כדאי שיתחנן כיוון שזה עושה את הפעולה ההפוכה. כדאי לעודד אותו להשתתף במשחק גם אם הוא לא נבחר לקבוצה שרצה. כמו כן, אם הוא מתעניין בכדורגל אפשר לקחת אותו לחוג שבו יתחזק ויחוש את עצמו חזק. כדאי גם לחשוב האם בנך סובל מדימוי עצמי נמוך והאם כדאי לחזקו.

הי שני,

במישור אחד, כדאי לדבר עם בנך ולעזור לו למצוא משהו אחר שיעזור לו להתרכז אך שיהיה יותר מתאים ולא פוגע בגוף. למשל - ללעוס מסטיק, להתעסק בידיים עם משהו אחר כמו כדור שמועכים או שרשרת חרוזים.

במישור השני, כדאי לחשוב האם ישנם מתחים ולחצים איתם בנך מתמודד והאם ניתן לעזור לו ולהפחיתם.

הי גינה,

אני מציעה שתשחקו משחקים בבית, כל המשפחה או חלק ממנה. זאת כדי שהוא יוכל לתרגל פעמים רבות סיטואציות של ניצחון או הפסד וגם יוכל לראות תגובות של בני המשפחה לכך.

במידה ויש אווירה פרפקציוניסטית בבית שמשפיעה על הקושי שלו להיכשל, נסו לשוחח איתו יותר על דברים שלא הצלחתם בהם ועל חשיבות הדרך והחוויה לעומת התוצאה הסופית.

הי tc,

אי אפשר לדעת על מה מעידה ההתנהגות של בנך ואין לדעת כיום את הנטייה המינית שלו.

לדעתי הדבר החשוב ביותר שכדאי לעשות הוא לשוחח עם בנך, לשאול על הקשר עם החבר - לבדוק אם זהו קשר שטוב לו ונעים לא או לא ואם החיבוקים והדיבור בלשון נקבה מתאימים לו או שהוא נגרר. כדאי לעודד אותו לעשות דברים שטובים עבורו.

חשוב להעביר לו את המסר שתקבל אותו ותאהב אותו בכל מקרה.

מעבר לכך, כדאי לבחון את האפשרות לקבל ייעוץ הורים או טיפול עבור בנך, כדי לחזק אצלו את היכולות החברתיות.

שלום לך ורוב ברכות!

ברצוני לשתף אתכם במידע שיש בידי לגבי נושא מורכב זה.

לאחר בקיאות רבה בנושא וקריאת כמה ספרים כל הפסיכולוגים מסכימים שדבר זה נובע מכמה סיבות למשל 1. מי שלא היו לו חברים בצעירותו או שנידו אותו מהחברה 2. מי שגדל בסביבת בנות כגון מי שהיו לו רק אחיות והיה תמיד איתם בקשר הדוק 3. בן לאבא חורג, או לא בריא בנפשו שהילד לא התקשר איתו בגילו הצעיר, ועוד דוגמאות שהמכנה המשותף שלהם הוא שחסר היה לילד תקשור עם בני מינו בגיל המחייב זאת והתוצאה הייתה שבגלל זה הוא הרגיש יותר טוב בקרבת בנות או להיות עם האימא יותר מלהיות עם האבא.

כל הנ"ל גורם לילד שיחסר לו הזדהות עם בני מינו וכאשר הוא גודל חסרה לו הזדהות זו עם גבריותו ולכן הוא מחפש להשלים חסרון זה.

הפתרון לוקח זמן אבל מה שצריך לעשות הוא לגרום לו להרגיש טוב במין האמיתי שלו כלומר בגבריותו, כלומר שיווצר קשר טוב וחיובי בינו לאביו, להשיג לו קרבה של חברים שיקבלו אותו ושירגיש טוב ביניהם ותמיד לשבח אותו על "כמה שהוא גבר"

ונקודה אחרונה לעולם לא לדחות או לפסול אותו, אלא להיפך לנסות לקרב אותו כמה שיותר להראות לו חיבה יתירה פיסית ומוחשית, ולחפש דרכים להעלות לו את בטחונו העצמי.

מאיר שלום,
תגובתך רווית אי דיוקים רבים ומקומה אינו בפורום זה ולכן היא נמחקת
טל

הי אורטל חנה,

אם את יודעת שעומד להיות רעש, הכיני את ביתך לכך. למשל, אם את יודעת שעומדת להגיע אליכם מישהו הכיני אותה לצלצול הפעמון.

בנוסף, את יכולה לחשוף אותה לרעש ממנו פוחדת ולהקנות לה תחושת שליטה - למשל שתצלצל בפעמון בעצמה ועוד דברים שעושים רעש.

כמו כן, כאשר היא פוחדת, חבקי אותה, אמרי לה שאת מבינה שהיא פוחדת מהרעש, שהוא עוד מעט ייגמר ואת שומרת עליה.

תודה רבה ננסה את זה..

יכול להיות שהתגובה לרעש היא איזהשהו אלמנט של בעיה בויסות חושי? מציעה לבדוק במרכז לגיל הרך בישוב בו את גרה.
אם עברתם מקום מגורים אולי זה לא הזמן הנכון לעשות גמילה באותו זמן כי שני שינויים בבת אחת יכולים להלחיץ. בכל מקרה עלתה לי מחשבה אולי כדי להוריד לה את הפחד תלבישי לה פול אפס בתור התחלה ותראי איך זה זורם לה? אצל הבן שלי זה מאוד עזר ולפעמים גם איפשרתי לו לשבת עם התחתון גמילה על הסיר/אסלה, יש הרי גישה שתומכת בזה.

תודה אני באמת אבדוק את זה..
לגבי הגמילה דווקא זה הולך ממש טוב בבית חוץ מבגן כיוון שיש שם שירותים של ילדים ולכן לא מאפשרים לנו להביא את המקטין אסלה שלה והאסלה שם יחסית גדולה עבורה והיא מרגישה שהיא כמעט נופלת כאשר היא מתיישבת לכן היא מפחדת לשבת שם..

הי טליה,

נשמע שיש לבנך קשיים - של היפראקטיביות, קושי עם מעברים, עצבנות ועוד.
נשמע מדברייך גם שלכם, ההורים, אין מספיק ידע וכלים להתמודדות.

אני מציעה לפנות למכון ולבקש אבחון מקיף עם פסיכולוג ילדים או עם רופא התפתחותי שיבדוק את כל ההיבטים: קשב וריכוז, היבטים רגשיים וחברתיים, הכלים להתמודדות שלכם ההורים ועוד.

ייתכן ותקבלו המלצה לטיפול והדרכת הורים. ייתכן שתקבלו המלצה לטיפול תרופתי ואז אני ממליצה לשקול זאת לחיוב.

בהצלחה!

הי,

האם החרדה ממוקדת בצבא או שישנן חרדות נוספות?

הי סיון,

האם יש לביתך גם קשיים בדיבור או בבליעה?

לפני מס חודשים היה לה חוסר שטף בדיבור. לקחתי אותה לקלינאית תקשורת והבנתי שזה משהו שבא והולך עם הגיל ובאמת חוסר השטף עבר.
בבליעה לא נראה לי שיש בעיה, איך אפשר לזהות? ממה שאני רואה כשהיא אוכלת היא אוכלת כרגיל..
בנוסף, אני לא יודעת אם יש קשר אבל מבחינת הנושא של החושים- היא מאוד נרתעת מרעשים.. במיוחד רעשים שלא מכירה כמו למשל צפירה ביום הזיכרון, רעשים חזקים בהצגה..דפיקה בדלת, רעמים וברקים, שואב אבק (כשהתרגלה לרעש זה עבר לה),רעשים שמוכרים יותר כבר לא מרתיע אותה כמו רעש של אופנוע..
לגבי חוש המישוש- לפני יומיים ולפני חצי שנה היא שיחקה עם הקקי בסיר ומרחב על הרצפה והשטיח בחדר...
סה״כ היא ילדה מקסימה ורגילה לגילה רק העניין עם הדברים בפה מלחיץ אותי. אתמול למשל הכניסה לפה חתיכה קטנה של בצק משחק ולעסה..
אודה ליעוץ .. :)

הי סיון,

כדאי ללכת לאבחון של ריפוי בעיסוק ולבחון אם קיימים קשיים בויסות החושי. קשיים בויסות החושי עשויים להוביל לילד לגריה (גם באזור הפה) וכן לרגישות לקולות, מגע מסוים ועוד.

כמו כן כדאי להתייעץ גם עם פסיכולוג ילדים כדי לבדוק את האפשרות שההתנהגות נובעת ממתח.

נסעתי אז המון לקבוע תור לפסיכולוג ילדים. יש את מרכז בריאות הילד ששם אמרו לי שזה רק ילדים מגיל 6. וכשניסיתי עוד דרך הקופה(שייכת לכללית) לא ידעו להפנות אותי עד שבסוף פניתי לטיפת חלב.
תוכלי לכוון אותי איך עליי לפנות למרפאות בעיסוק באזור מגורי? (קריות) ולפסיכולוג ילדים ?

תודה רבה

הי רותי,

איך ההתפתחות של בנך מבחינה שפתית, קוגניטיבית ומוטורית?

האם עשיתם לבנך בדיקות ראייה ושמיעה?

אנא השיבי כדי שאוכל להמשיך לענות.

שלום,

תודה על התגובה המהירה.

מבחינה מוטורית - הוא מעולה, הוא מגיל קטן אוהב לבנות דברים עם קוביות ומגה בלוקס והוא יודע להדביק מדבקות ולצייר טוב.
הוא התחיל ללכת ולרוץ ולטפס מגיל קטן.

מה הכוונה מבחינה קונקטיבית?

מבחינת דיבור - הוא התחיל קצת מאוחר, כיון שדיברנו 2 שפות בבית - בעלי אמריקאי ושתינו דיברנו אנגלית.
לאחר שמישהי העירה את תשומת ליבי, שאולי האנגלית שלי לא מספיק שוטפת ומלאה - ועברתי לדבר עברית - הדיבור שלו התקדם פלאים, ועכשיו הוא כבר מדבר יותר טוב. הוא אומר משפטים קצרים כמו רוצה לאכול, אבא יושן, אבי ישים לבד, אלי (אחיו הקטן..) בוא.
הדיבור עדיין לא זורם עם משפטים ארוכים וסיפורים. וגם יש טעויות כמו גמרת במקום גמרתי וכאלו. אבל אולי זה נורמלי עדיין.

בגן, הגננת אמרה שהוא כמעט לא מדבר. אבל יש לו ביייביסיטר קבועה פעם בשבוע - והיא אמרה שהיא נהנית מאיך שהוא מדבר איתה... היא חושבת שהוא בסדר מהבחינה הזו. (היא אמנם רק בחורה, אבל היא מכירה הרבה ילדים...).

תודה!

הי רותי,

נשמע שהמצב תקין - בנך מדבר, יוצר קשר חברתי ויוצר קשר עין, רק לא תמיד. ייתכן שהוא מעט מופנם באופיו ולכן נמנע מלדבר בגן ומסב את מבטו כאשר המגע החברתי הינה בעוצמה חזקה מידי בשבילו.

אני ממליצה לערוך בדיקות ראייה ושמיעה - על מנת לבחון את האפשרות שהסבת המבט וחוסר המענה כאשר קוראים לו נובעים מקשיים שכאלו.

כמו כן, בשל המגבלות של הייעוץ בפורום, במקרה זה במידה ויש עדיין ספקות וחששות לגבי התפתחותו כדאי לפנות לרופא הילדים שישקול אם יש מקום להפנות לבדיקה התפתחותית או לא.

הי שרון,

כיוון שבנך עוד מעט בן ארבע וכיוון שהוא מעוניין להוריד את הטיטול אני ממליצה כן לאפשר לו לישון עם תחתונים. אני מציעה לא להגיב להרטבה בלילה, להחליף בגדים ומצעים אך לא להעיר על כך. במידה וכשיגיע לגיל ארבע ימשיך להרטיב תוכלו לפנות לטיפול בבעיית ההרטבה במרפאת הרטבה או אצל מומחה בתחום.

תודה על התשובה המהירה.
האם את חושבת שלהוריד לו את הטיטול יגרום לו להפסיק לעשות פיפי בלילה? איך זה יקדם אותו בגמילה? אני פשוט חוששת מתסריט בו אנחנו מורידים את הטיטול, הוא ממשיך לעשות פיפי בלילה, אנחנו מחליפים כל יום מצעים והוא יהיה מאוד מתוסכל מזה כי הוא יקום כל יום רטוב לגמרי...
אשמח לתשובה, תודה רבה!!

הי שרון,

יש כאן שני דברים שצריך להתחשב בהם: האחד הוא הרצון שלו לאוטונומיה וההרגשה שלו שהוא מסוגל להיות בלי הטיטול. הדבר השני הוא היכולת הפיסית שלו לעמוד בכך.

אני מציעה שלא להתעלם לגמרי מהרצון שלו לנסות להיות בלי טיטול, אך אולי להגיד לו שתעשו ניסיון לראות אם זה עובד. במידה ולא יצליח תוכלו להעלות את האפשרות לחזור לטיטול. תוכלו גם אולי להתחיל בתהליך טיפולי של גמילת לילה באחת ממרפאות ההרטבה.