פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

כמה מורכב הוא הקשר הזה אמהות ובנות...מאמץ מתמשך למצוא את האיזון הפנימי בין הצורך במרחק לבין הרצון בקרבה. אני שמחה שמצאתן את הדרך לחצות "נהר סוער". בהצלחה.
שושי יעקובי

גיל שלוש וקצת הוא גיל שבו לא מעט ילדים עדיין לא גמולים. אחת הסיבות לאיטיות בגמילה היא התופעה שאת מתארת אצל בנך, בעיקר חשש סביב הקקי. יחד עם זאת אם אתם בתהליך גמילה מעל לחצי שנה ונתונים כולכם תחת לחץ אזי אי אפשר להשאיר את המצב כפי שהוא ואני ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי. בדרך כלל מדובר בתהליך ולא בפגישת יעוץ אחת.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

התנהגות אימפולסיבית יכולה להיות תוצאה של כל מיני גורמים. אחד מהגורמים הוא בעיית קשב וריכוז. יכולות להיות סיבות נוספות, רגשיות והתנהגויות אולי אפילו משהו סביבתי ברמת הכתה. כדאי לעשות אבחון מקיף יותר מבדיקת טובה.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

בתך בת השנתיים וקצת עוברת תקופה קשה אך לא הייתי מתארת את זה במונחים של חרדת נטישה. את היא הדמות שנוכחת בחייה באופן עקבי ואת היא דמות ההתקשרות המרכזית בחייה. נראה כי התגובות של ביתך אינן רק געגועים לאבא אלא תגובה להשפעה של העדרותו על המצב המשפחתי. ביחידה המשפחתית הגרעינית שלכן אמא אבא ילדה לנוכחות של אבא יש משמעות רבה, של ביטחון, שמחה, משפחתיות והעדרותו יוצרת בחייכן ריק אותו את מתקשה למלא. לכן ביקור של יום יומיים לא ישנה גם טלפונים תכופים רק מעצימים את תחושת החסר. כמו צלע חסרה במשולש. מה שיעזור לשתיכן זה לבנות שגרת חיים ללא נוכחות יומיומית של אבא. למצוא עיסוקים, קשרים חברתיים, רשת תמיכה למלא את החסר. שגרת חיים שונה מכפי שאולי דמיינת. כמו שעושות נשות אנשי קבע. זה יאפשר לבתך להסתגל להעדרויות של אבא, להתגעגע אליו, לפתח יחסי אהבה ולחיות את שגרת חייה בשמחה.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

היא תזהה את מיטתה ותבחין בהעברה ולכן כדאי לדבר על כך. היות שזו החלטתכם אין טעם לשאול את דעתה. אני מציעה לתת הסבר ולקשר את זה למשהו טוב שהיא קיבלה כגון מיטה חדשה ויפה. ביום שבו יועבר התינוק למיטתו החדשה אני מציעה לתת לה מתנה כלשהי שקשורה למיטה כגון כלי מיטה חדשים או כרית חדשה. כך שגם אם תחוש שהיא מאבדת /נותנת משהו היא גם מקבלת משהו. שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

תודה על תשובתך. אודה על הבהרתך האם כדאי להמתין פרק זמן בין המעבר של הילדה למיטה גדולה ומעבר הילד או שניתן בו זמנית להעביר את שניהם?

כדאי להמתין פרק זמן מסוים בין המעבר של הילדה למיטה חדשה לבין המעבר של אחיה למיטתה. הסיבה לכך היא שהמעבר למיטה חדשה הוא לכשעצמו מעבר אליו היא צריכה להסתגל. היא צריכה להסתגל לשינוי של סביבה פיזית מוכרת, לחוש בטחון במיטה גדולה, ללמוד כללים חדשים כמו מתי מותר לצאת לבד מהמיטה ועוד. כל זה עשוי לגרום לשינויים בשגרת ההירדמות. תהליך ההסתגלות למיטה "הגדולה" הוא שלב בפני עצמו.
בהצלחה
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית

"סרבנות השינה" של ביתך היא איתות מצוקה. את מתארת ילדה שמתעוררת בלילות ומתלוננת על סיוטים ופחדים. במצב כזה מתפתח פחד מפני הפחדים. היא פוחדת ללכת לשון בגלל החשש ממה שיקרה בשינה. סרבנות היא הדרך שלה להתמודד עם הפחדים, לכן גישת הענישה אינה עוזרת. היא במצוקה כפולה, כי היא גם מוטרדת מפחדים וגם חשה בושה על התנהגות למעשה היא זקוקה לעזרה. אני מציעה קודם כל לנסות ולדובב אותה על הפחדים, לשמוע על מה שקורה אתה בבית או בכתה מה הסיפורים ששמעה בכתה, הכל במטרה להבין טוב יותר מה עובר על הילדה. אולי הבחנת בקשיים נוספים. במצב שבו ילדה משדרת אותות של מצוקה מספר שבועות כדאי לפנות לייעוץ.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

בגילאים הצעירים ילדים עוברים תקופות של פחדים. לפעמים גירוי מסויים, סיפור או סרט עלול לעורר/ להחזיר פחדים, לא תמיד אנחנו כהורים יודעים מה הטריגר לפחדים. אבל פחדים הם חלק מהתפתחות טבעית של ילדים. הדרך שלך לעזור לה בשלב הזה היא לעודד אותה לספר ולשתף אותך בתחושות ובמחשבות. השיתוף מקל להתמודד עם תחושות המפחידות. אני מציעה לך באמצעות משחק עם בובות או ספר לעודד אותה לספר לך על הפחדים. חשוב שאת עצמך תהיה רגועה על מנת שהיא תחוש הקלה ובטחון . לכן יכול להיות שעבור השקט הפנימי שלך חשוב שתשוחחי עם הגננת הראשית או הגננת המשלימה ותבררי מה היה באותו יום ולהכיר את הסיפור. לא בטוח שהוא קשור לפחדים.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

חנה השאלה שלך לא ברורה תנסי לכתוב שוב.
שושי יעקובי

נראה כי בתך זקוקה לקשר עם דמות של מבוגר בגן על מנת לחוש בטחון ולהסתגל לפרידה ממך. כדאי לבנות עבורה קשר עם דמות אחת מרכזית בגן, מדובר רק לתקופה זמנית של הסתגלות. כשאתן נפרדות את צריכה להעביר אותה לאותה דמות מסוימת, תוך כדי הפעילות בגן כדאי שאותה גננת או סייעת היא זו שתגש לנחם ולהרגיע. את מבחינתך תעודדי את בתך לסמוך ולהנות מקרבתה של אותה דמות.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

רגרסיה זמנית בשליטה על הצרכים בשנה הראשונה שלאחר הגמילה היא תופעה שכיחה. מצבים שונים של מתח יכולים לגרום לילד להגיב (לא באופן מודע) בצורה של נסיגה בשליטה בתגובותיו בעיקר בשליטה שלו בעשיית צרכים. מבחינה פסיכולוגית מצבים כאלה מאותתים כי הילד נסוג לעמדה יותר ילדית (מעין אמירה לא מודעת "אני לא בוגר ובשליטה" כפי שנראה לכם) ומחפש מהסביבה התיחסות יותר ילדית לצרכיו. פעמים רבות זה מתבטא בהתאפקות ממושכת ואז ברגע האחרון רצים לשירותים ו..הפיפי בורח.
לרוב כאשר מצב המתח חולף גם ההתנגות חולפת. אם המצב מתמשך כדאי לפנות לייעוץ.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

שלום חגית
ביתך, כשאר הילדים בגילה מגלה שתי תגליות חשובות על העולם. האחת היא את יישותה הנפרדת. השנייה היא את כוחה היחסי בעולם. בשילוב עם תחילת ההיריון, אותו היא בוודאי חשה בעומקי תודעתה, היא מנסה לבדוק עד כמההיא נפרדת ועד כמה היא "חזקה", דהיינו, יכולה לשלוט בסובבים אותה. מה שהיא למדה ביומיים האחורנים הוא שהיא יכולה.....עם מספיק בכי אתם נותנים לה לישון אתכם. מתוך הבנה עמוקה למצוקתכם בלילה (באמת באמת) אני מציעה להציב לה גבולות בנושא. אני מציעה לומר לה בשעת רוגע ומנוחה שבבית שלכם כל אחד ישן במיטתו. לפעמים זה קשה ומפחיד, אבל זה המצב. הראציונאל שיש לתת לה הוא שאתם ישנים הכי טוב כל אחד במיטתו. אני מציעה לעזור לה לבחור חפץ שיהווה את "שומר הלילה" שלה, בו תוכל להיעזר כשהיא מתעוררת באופן טבעי במשך הלילה. אפשר גם להשאיר לה בקבוק מים ואור קטן או כל דבר אחר בו תחפוץ. לאחר מכן, מתוך אמונה שלמה, דבקו והקפידו על מה שאמרתם לה וצפו לבדיקת הגבול (וזה מאוד קשה!!!!). היא תבכה הרבה, אבל היא חייבת להבין בסוף שמי שקובע הוא אתם. גבולות עבור ילדים בגיל זה היא לא מילה גסה. הם נותנים תחושת ביטחון וסדר.
כנ"ל לגבי ההיצמדות אלייך, שהיא מאוד טבעית. אפשר לומר לה משהו בנוסח: "אולי שמת לב שאמא קצת יותר עייפה בזמן האחרון ופחות יכולה לעשות כל מיני דברים שפעם עשיתי. אבל זה בגלל משהו שאמא עוברת. משהו טוב, ואני אוהבת אותך בדיוק אותו דבר".
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

שלום יעל
אין חוקים לגבי זה. בנוסף, קחי בחשבון שילדך הבכור יעבור משבר עם הולדת אחיו בכל מקרה. לכן, אם ההנקה נעימה לשניכם, אל תדאגי והמשיכי להינות.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

מותר להניק בזמן הריון???
הנקה גורמת להתכווצות הרחם לכן בהריון אסור להניק.
תבדקי את זה...

בכי וצעקות הם אמצעי התקשורת כמעט היחידים שעומדים לרשותו בגיל זה. למרות הקושי שבדבר נסו להתייחס לתקשורת ופחות לדרך. אתם יכולים לסייע לילד שלכם למתן את התגובות שלו בכך שתגיבו לתקשורת שלו במילים. נסו להמליל את המסרים שלו ולהגיב לטון הרגשי הסוער שלו בטון רגוע יותר. אני מאמינה שההענות לפניותיו, התחושה שהוא מובן על-ידכם והתגובה הרגשית המתונה שלכם יאפשרו לו עם הזמן לוסת טוב יותר את תחושותיו ולתקשר את הצרכים והמצוקות בצורה מתונה יותר. כמובן שזה תהליך התפתחותי ולכל ילד הקצב שלו.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

שלום לך
בגיל 6 שבועות אין לילד את הכלים הקוגנטיביים ללמוד הרגלים. אני מסכימה עם חברתך שעד גיל חצי שנה לערך (גם תלוי בילד...) אין טעם בהקניית הרגלי שינה, כי הם לא באמת יכולים ללמוד אותם. ילד בגיל 6 שבועות זקוק לחום גוף וקרבה, ואני מציעה לתת אותם באופן עקבי. כשיגיע הגיל (ואת תרגישי זאת גם בעצמך...) תוכלי להקנות לו הרגלים אלו.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

שלום רב!
אני אמא לתינוקת בת 5 חודשים שעדיין מיתעוררת כל שעתיים מהרגע שנירדמה
ומתחילה את יומה בין 5-6 בבוקר. היא ישנה איתי במיטה למרות שאני יודעת שזה "אסור " ויש חברות שהורגות אותי על כך. היו ימים ארוכים שחיפשתי תשובות ועזרה לגבי השינה, והיו ימים שהרגשתי כי נכשלתי על כל חברה שבאה וסיפרה על שיגרת יומה ועל השעות שהיא מתחילה ליצבור בלילה.
אך אחרי 5 חודשים עצתי לך כזו : קודם כל עשי מה שמתאים וניראה לך אבל רק לך
זיכרי כי כל תינוק הוא יחיד ומיוחד ותינוקך אינו כמו האחר,( בהיתנהגות, בקצב הגדילה , בd.n.a שלו,והוא מיוחד בימיוחד כי הוא שלך ומהיום הראשון הוא נולד שלך לבית שלך ,לקצב שלך, ולא לבית אחר)וטוב שכך. זיכרי שהוא רק בין 6 שבועות וגם הוא מיסתגל לחיים חדשים, זיכרי שגם לך וגם לו מגיע הזמן של הפינוק, והאהבה, וההיכרות שהיא רק שלכם ( כמובן בתנאי שזה מתאים לך ונעים לך)
תלכי רק לפי ליבך ורצונך בסופו של יום לטוב /ולקשה זהו תינוקך ואלו הם חייך שלך אני בעד וממליצה אפילו לקרא, ולישאול ולקבל כמה שיותר ידע מכל מקור שהוא אבל תדעי לסנן ולקחת רק את מה שמתאים לך ועם הרבה סבלנות ואהבה בסוף הכל ישתלם והכי חשוב יסתדר אז בהצלחה והרבה ימים של למידה וכיף מעוד אמא לומדת

שלום שיראל
אני מציעה להוריד את החיתול בלילה, ולומר משהו על כך. לאחר מכן, למשך תקופה, לשים שעון בלילה ולקחת את הילד לשירותים. תצטרכו לראות מתי פחות או יותר נכון לקחת אותו. ייתכן וזה יהיה פעמיים או שלוש בלילה בהתחלה. רק כך הגוף יתרגל את המנגנון. אם לא הולך, אני מציעה לפנות לייעו. התנהגותי בנושא.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית