פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

חשוב מאוד לעשות הבחנה בין התנהגות מינית טבעית בגיל הרך לבין הטרדה מינית. סקרנות מינית היא חלק מהתפתחות טבעית של ילדים, והיא כוללת רצון להסתכל ולגעת באברי מין של עצמם ושל אחרים לעיתים גם גריה עצמית ואוננות. בגיל שלוש וחצי ילדים מגלים ומתעניינים באברי המין, בהבדלים בין המינים וכדומה. כמבוגרים לא תמיד אנו יודעים איך להגיב למיניות הילדית הזו, זה מביך, מבלבל ומעורר חרדות. התגובה שלך היתה טובה כי הרוגע והנועם משדרים לילד שהוא בסדר. הסקרנות שלו בסדר. אבל בגן/ בחברה אנחנו מתנהגים בהתאם לכללים מסוימים.
הטרדה מינית היא סיפור אחר. לרוב מדובר בהבדלים בין גילאים: מבוגר או ילד בוגר מול צעיר. נעשה משהו שלא תמיד הילד הצעיר רוצה או נעים לו. גם כאן ההסבר שנתת על איברים פרטיים - זוהי דרך מצויינת להסביר לילדים למי מותר ולמי אסור לגעת בגופו. אם גם בגן נותנים הסבר דומה לדעתי זה מספיק בגיל שלוש וחצי. עיסוק מוגבר עלול לעורר חרדה.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

חיזוקים חיוביים על התנהגות חיובית זוהי שיטה של עיצוב התנהגות והיא דרך טובה מאוד לעודד התנהגות רצויה ולהפחית התנהגות לא רצויה. חשוב לשים לב שמתן החיזוקים החיוביים או העונשים יהיו מכוונים לאותה התנהגות מסוימת ולא להתנהגות כללית. למשל במקרה שלך את מתארת ילדה שלעיתים מתעלמת מפנייה שלך. את יכולה לתת חיזוק חיובי בכל פעם שהיא נענית. החיזוק החיובי יכול להיות אמירה, חיבוק, לא דוקא פרס קונקרטי.
חשוב להבין את הסיבות לחוסר ההענות של הבת הצעירה שלך. למה לפעמים היא נענית לך ולפעמים היא מתעלמת ממך? למה ומתי היא מגיבה בהתפרצות כעס והאם זה בעיקר כלפיך או בכלל. יכול להיות שלדינמיקה המשפחתית: שתי אחיות קרובות מאוד בגילן, יש קשר להתנהגות של ביתך. אולי קנאה באחותה. אולי היא חווה יחס שונה מצדך אליה או אל אחותה, כדאי לחשוב ולבדוק עם עצמך. ההבנה של הצרכים הרגשיים שנמצאים מאחורי התנהגותה, תאפשר לך למצוא את הדרך לשינוי.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית

השיקולים שכדאי לקחת אותם בחשבון הם המאפיינים היחודיים של הילדה. האם מבחינה רגשית והתפתחותית היא ילדה בשלה ובוגרת לגילה או מעט ילדותית? עם אלו ילדים היא מתחברת באופן ספונטני האם עם הבוגרים או הצעירים? מהי רמת התפתחות השפה והמוטוריקה שלה. תאריך הלידה מאפשר לכם בחירה. ישנם ילדים ילידי אוקטובר שהם בוגרים ובשלים כמו ילידי יוני וזקוקים לאתגרים התפתחותיים וישנם כאלו שפחות בשלים, במקרים אלו ההשארות תאפשר להם את המרחב והזמן להתפתח לפני שהם נאלצים להתמודד עם מערכת מורכבת יותר של דרישות.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

דנה שלום
איני מומחית בנושאי תזונת תינוקות ואני ממליצה לך להפנות את שאלתך לפורום של התפתחות תינוקות.
בהצלחה
שושי יעקובי

מבחינה התפתחותית, בתקופה שבין גיל 8-12 חודשים מתעוררים פחדים מפני זרים ומפני פרידה. הפחדים מעידים על התפתחות טובה של הילדה. חרדת פרידה וחרדת זרים משמעותן שהילדה מפנימה בתוכה את האנשים הקרובים, היעדרות האם מעוררת חרדה ונוכחותה רוגע (פחדים בלילה) היא מבחינה בין הדמויות המוכרות לבין דמויות אחרות, זרות, וההבחנה הזו מעוררת חרדה. בסופו של דבר התהליכים האלה משרתים את ההתפתחות של העצמאות של הילדים וחולפים. עליך לקבל את הצורך של הילדה בנוכחותך, מגע פיזי, חיבוק, כפי שתארת שעשית, זה מצוין.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

שכחתי לציין שהוא בן 6.5 שנים ולומד בכיתה א'.

שלום יפה
לא הייתי מתחילה לדאוג כבר מעכשיו. כמו שעשית, הייתי משיכה להסביר לו שיש דברים רבים ש"נחשבים" של בנות, אך בנים בהחלט יכולים לעשות אותם, וזה לגיטימי. ייתכן שהוא סופג את הסטריוטיפים מהסביבה, ויכול למצוא הסבר אחר בבית.
בהצלחה
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

אני מוטרדת

יופי שאת עירנית ודרוכה. לאור המתרחש לאחרונה כדאי מאוד שכל הורה יבדוק מחדש את חלקת אלוהים הקטנה בה מבלה ילדו/תו משך חצי מהיום. אולם, (ולא שאני פסיכולוגית), חשבת על האפשרות שבנך סתם מקורר??? יתכן וזו הסיבה לכך שהוא מפספס פתאום.... כדאי לבדוק גם את זה!!!
אמא מנוסה בפספוסים

אם המצב ימשך והוא ימשיך לפספס , מה עושים? האם לומר לו משהו או שפשוט לתת לזמן לעשות את שלו

יכולות להיות סיבות שונות להרטבה וכדאי להמשיך ולעקוב מספר שבועות. יחד עם זאת יכול להיות שהוא חש את המתח שלכם או מתח בגן, לילדים חושים חדים והם מגיבים למצבים הרגשיים של המבוגרים סביבם. נשמע שאתם הייתם בתוך סערה, ויכול להיות שהוא חש והגיב למתח סביבו. איני בטוחה כמה צריך להתערב ברמת הילד זה תלוי למה מהקונפליקט הוא היה חשוף. אם המשבר הסתיים, אז אני מניחה שכאשר הסביבה תרגע, גם הילד ירגע.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית.

בגיל שנה ותשעה חודשים מוקדם לדבר על הפרעות קשב וריכוז. בגיל הזה יכולות להיות סיבות רבות לכך שילד לא יתעניין במפגש. התפתחות שפה או התפתחות מוטורית כל אלו משפיעים על יכולת של פעוט לשתף פעולה במפגש.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

בסך בכל עד כה הלכה 6 ימים לגן.

הגן שהיא הולכת הוא במסגרת בי"ס מגיל שנתיים ועד 12...והם לא מאמינים ב"תקופת הסתגלות" של הילד עם ההורה, כלומר, מהיום הראשון היא נשארה עימי מספר דקות בלבד ואז אני עזבתי, להבדיל אלף הבדלות מישראל.
אני ממש לא מאמינה בדרך הזו, אבל זה מה שיש כאן....ובהתחשב בכך שזו מסגרת של 3 שעות בלבד, אז אולי יש להם יותר ניסיון ממני להבין מה שהם עושים?!

מצטערת על האחור בתשובה.
בכל מקרה שתיכן צריכות לעבור תהליך של הסתגלות, אני שומעת אותך מוטרדת למרות שאת מבינה שזה חלק מהתהליך התקין של הסתגלות ופרידה. להפך זה מצביע על התקשרות טובה של ילדתך אליך ועל בגרות קוגניטיבית היא מגיבה לסביבה החדשה. השפה שלה היא בכי.
שתיכן צריכות להיות משוכנעות שהמסגרת הזו בסופו של דבר נכונה וטובה לה. את אותו שכנוע פנימי שלך את צריכה לשדר לילדה ולהעביר אותו במילים. לספר על הדברים הטובים שמחכים לה בגן, לקרב את דמות הגננת או הסייעת כדמות שמחכה לה ונמצאת עבורה בגן, ולאפשר גם חשש ובכי. לדבר על כך שבהתחלה כשלא מכירים חוששים ובוכים אבל את משוכנעת שהיא תתרגל ותהנה. אפשרות נוספת היא להביא חפץ אישי מהבית.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית

שלום רויטל
אני מציעה לומר לילד נוסח, עליו תחליטו, אשר הכי קרוב לאמת. העיקר הוא שהוא יבין שהפריד המהכלבה היא סופית. אם אתם רוצים לומר לו על מקום של כלבים חולים, זה נשמע רעיון טוב, אולם יש לציין שהכלבים לא חוזרים משם, וזה יכול לעורר שאלות לגבי מחלות שלו ושל אנשים אחרים בהמשך. לפיכך, משהו שקרוב לאמת, אולם, כמבון בנוסח קל.
בנוסף, אני מציעה לעשות יחד עימו טקס פרידה. אפשר, למשל, להקדיש אחה"צ אחד לציורים וסיפורים על כלבים. (וכמובן, כל טקס אחר העולה על רוחכם).
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית

שלום לך
מהכתוב נשמע כי בנך מבטא מתח ומצוקה פנימית בתגובה לפרידה ונפרדות. הדבר יכול לנבוע מכל מיני גורמים, אחד מהם הוא עובדת היותו אח תאום. אולם, ילדים רבים בגילו של בנך סובלים מפחדים שונים ועדיין לא מסוגלים להיות עצמאיים לגמרי, וזה מאוד טבעי.
הייתי מנסה לומר לו משהו בנוסח: "שמתי לב שאתה מאוד פוחד ללכת לשירותים לבד. מה יש בשירותים שמפחיד אותך כ"כ?" או משהו בנוסח: "הרבה ילדים מרגישים לא נעים להישאר לבד בחוג. אולי הם פוחדים שאם יקרה משהו בחוג, לא יהיה להם למי להגיד את זה, או אולי הם פוחדים ממשהו אחר". מתן לגיטימציה לביטוי עולמו הפנימי עשוייה להקל עליו מאוד. ייתכן וכדאי במקרה זה להתייעץ עם איש מקצוע במקום מגורייך, על מנת לעמוד עלש שורש הקושי.

תודה על התשובה.
לבני יש קצת לדעת בעיות ריגשיות בתאומיות שלו ואני ערה להן ומטפלת בו.
לגבי הפחדים השנה הם הופרדו בגנים והוא ממש פורח ולא רוצה להיות עם אחיו התאום כי כנראה טוב לו בנפרדות שלו.
אולי זו הסיבה לפחדים שלו ?
הצעת לי לפנות ליועץ במקום המגורים שלי. למי אני יכולה לפנות ? האם אפשר לפנות דרך קופת חולים ? או ללכת באופן פרטי ? אם באופן פרטי, את יכולה להמליץ לי למי לפנות באזור באר-שבע ?
אודה לך על תשובתך.
נ.ב. - חשוב לי לטפל בו כמה שיותר מהר, כי אני פחדנית גדולה מאז שאני ילדה קטנה.
עד היום כשבעלי תורן בצבא (הוא איש צבא) אני לא נשארת בלילה לישון לבד, אמא שלי באה לישון איתנו ולי היום הפחד הזה מאוד מציק לי ואני מרגישה שהוא יותר חזק ממני.
אני לא רוצה שגם בני יגדל לפחד ללכת למקום בבית לבד.

כדאי לבדוק את הסיבה לצורך של בנך בגרייה בפה, האם הצורך בגרייה היה קיים גם בשנים הקודמות או התפתח לאחרונה? אם זה משהו מתמשך יכול להיות כי יש לכך בסיס תחושתי כלשהו ולכן הייתי ממליצה לך להתייעץ עם מרפאה בעיסוק או קלינאית תקשורת, שתיהן אמורות להתמחות בתחום זה.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית

זה באמת משהו שתמיד היה לו. כמובן בהתחלה עם מוצץ אבל מרגע שהפסקנו עם המוצץ זה עם כל דבר אחר שהוא מוצא בסביבה.
מודה לך על ההפניה לגורם המתאים.

ההתלבטות שלך במקומה, ואין לי תשובה חד משמעית כי אופי הילדים ואופי המסגרות חשובים להחלטה. במקרים רבים כשאחים נמצאים באותו גן אך בקבוצות שונות לא נוצרת בעיה בבניית הנפרדות או העצמאות של כל אחד מהם. גם לשיקולים משפחתיים של נוחות, מחיר כלכלי וכדומה יש מקום בבחירה. שיקול חשוב שכדאי לקחת בחשבון הוא הצרכים השונים באשר לאופי המסגרת החינוכית. פעוטה בת חצי שנה-שנה תהנה יותר ממסגרת קטנה, אינטימית בעוד שילד בן שנתיים וחצי-שלוש יכול להנות יותר ממסגרת של גן, קבוצה יותר גדולה של ילדים או מספר קבוצות.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית

נראה כי החוויה הראשונית המפחידה (המפגש עם המכשיר הרועש וההורס) יצרה התנייה ותגובת פחד לגירויים מרעישים אחרים. ישנם כמה כלים שיכולים לסייע במצב של פחד כגון זה. אני ממליצה לך קודם כל לתת משמעות ופשר לפחד שנוצר אצלה. לשוחח עם בתך על הפחד ולשחזר אתה את הסיפור כפי שתארת אותו כאן, איך נוצר אצלה הפחד החזק מהכלים המרעישים... . יכול להיות שבסיפור הפנימי שלה הכלי המרעיש הוא מסוכן או "רע" או הורס. כדאי לנסות ולשנות את התפיסה הזו ולהציג את המכשירים הללו כ"טובים", עוזרים לאנשים. את יכולה להמציא סיפור, או להציג עם בובות או בהמשך אפילו להביא תמונות של אותם מכשירים ולשחק אתם. השיטה הזאת נקראת חשיפה הדרגתית. הסדרה של "בוב הבנאי" יכולה לסייע במקרה זה.
בנוגע למריבות עם בן זוגך, כדאי כמובן להימנע מחשיפה של הילדה לעימותים בינכם, אם זה קורה לנסות להרגיע. לשקף את התחושות שלה, שהיא נלחצה כשאבא ואמא רבו. להסביר שאבא ואמא רבו מסיבות שלהם, הריב לא קשור אליה, ושניכם אוהבים אותה ודואגים לה.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית התפתחותית

המודעות של בתך להריון שלך היא לא רק לפי המראה הפיזי שלך, היא ערה גם לשיחות שמתנהלות במשפחה, מצב הרוח שלך, שינוי כלשהו בהתנהגותך. כך שיכול להיות שהיא כבר חשה שקורה משהו וכדאי לשתף אותה בקרוב.
שושי יעקובי
פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית