פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בני בן ארבע הוא הבכור מבין שלושת ילדי... כשאנו יוצאים מחוץ לבית הוא עושה פרצופים מוזרים, מעוות את הגוף, תנועות משונות. זה אמור להצחיק בבית אבל לא כשאנו בחוץ. אני מסבירה לו זאת, אך לא תמיד הוא מקשיב.

בעיה נוספת בני הוא ביישן מאוד, יש לו חבריםבגן, בסביבה ובמשפחה. אך כשפונים אליו מבוגרים בשאלות הוא מתבייש ולא עונה, מסתתר מאחוריי ולא עונה. במסיבת חנוכה בגן הוא כ"כ רצה להשתתף ראיתי זאת ע"י תנועות שהוא עשה בישיבה, אבל הוא השתתף רק בריקוד אחד בסוף ובהדלקת הנרות. הוא תמיד התבונן במהלך המסיבה מסביב בהורים המבוגרים.

שאלותיי:
1. מדוע הוא עושה פרצופים ותנועות משונות? בבית זה בסדר כי אנו משתטים לפעמים אבל בחוץ?
2. כיצד אפשר לעזור לו לא להתבייש כ"כ?

תודה

רבקה

שלום לך,

בני בן ה 5 ילד חכם מאוד, מגיל שנתיים כבר מזהה את כל הספרות, יודע מגיל 3 את כל ה א'ב ואת ה ABC , הינו רחב אופקים (יכול להסביר לך על תפקידי הכדוריות האדומות והלבנות בדם ) אך יחד עם זאת הוא סובל ממספר בעיות שמפריעות לנו בתפקוד היום יומי:

1. קשה לו מאוד עם כל מה שקשור למוטוריקה עדינה ולכן בורח מזה.
לאחרונה הגננת החליטה לשים יתר תשומת לב לנושא ולגרום לו להגיע לצייר , היא מצליחה להושיב אותו למספר דקות ממש מועט.
מהיום שזה קרה הוא החל לעשות את צרכיו במכנסיים. (אינני יודעת אם יש קשר או לא)
הוא החל להגיד לי שהוא אפס כי אינו מסוגל לצייר, אך יחד עם זאת כמעט ואינו מוכן לנסות לצייר

2. תינוקי לגילו. מה שגורם לו לבכות רבות בגן מכל עניין.
3. קשה לו לדחות סיפוקים.
4. יש לו צורך לגעת באוזניים של הסובבים אותו, וזה נמאס כבר על כל ילדי הגן.
5. חסר גבולות - זורק חפצים על אנשים מבוגרים ממנו.

הלכנו איתו לריפוי בעיסוק - אך אמרו לנו שצריך קודם לטפל בבעיה ההתנהגותית.
רופא התפתחותית טענה שאנו ההורים צריכים לעבור הדרכת הורים- עברנו.
הפסיכולוגית של הגן- המליצה לנו ללכת לפסיכולוג ילדים- בקופת החולים זורקים אותי מאחד לשני ולא ממש נותנים לי , עדיין מענה.

אודה לך מאוד לאן כדאי לי לפנות, האם ללכת לאיבחונים כלשהם ואם כן- היכן,
אינני יודעת מאיפה להתחיל ולאן ללכת.
אני ממש זועקת לעזרה.
תודה
עדי

מבקשת אינפורמציה איך מזהים דכאון אצל ילדים?
בני בן 10 כיום, בגיל 8 עבר איבחון פסיכו דידקטי , ע"פי האבחון נמצא כי בני סובל מבעיה רגשית.
בעקבות כך נפגשנו עם פסיכולוגית מטעם הרווחה, כעת נמצא בבית ספר חדש בעיר חדשה עם שוני בהתנהגות, יוצא ומשוטט מהכיתה ובעיני המורים, יועצת מראה סימנים של ילד עצוב, מה עושים?

אני אמא לילדה בת שנתיים וחצי , הילדה עדיין עושה פיפי וקקי בתחתון , אם אפשר לקבל עצה

בתי בת 7.5 תאומה, נראית גדולה מגילה בשל גובהה וטיפה עגלגלות, היא גבוה מאחותה התאומה ב 10 ס"מ וב 10 קילו יותר, עשינו לה בדיקות להתפתחות מינית מוקדמת (בדיקת כף יד)שהראתה חריגה של שנתיים מגילה הרופא שהיינו אצלו אמר שלא רואה התפתחות מינית מוקדמת, אך לדעתי ישנה בעיה מינית מכיוון ש"תפסתי אותה כמה פעמים נוגעת באיבר מינה מה שלא נראה לי סביר בגיל שלה,ולאחרונה גם אני רואה שהחזה שלה גדל במידה נכרת לגילה בעקבות כך לדעתי היא מתפתחת מינית מוקדם.
האם זה טיבעי בגיל הזה להתחיל בחשיבה על מיניות??
האם זה לא מוקדם מדיי לנגיעות מסוג זה?
אשמח לתשובתך ,
שיר

בני בן 8 ועדיין לא נגמל לגמרי מעשיית קקי בתחתונים .
שמבקשים ממנו או לעיתים רחוקות מרצונו הוא ניגש לשרותים ולפעמים גם עושה בשרותים .אבל לפעמים הוא גם מלכלך תחתונים .
הוא סובל מעצירויות ימים שלמים.
בעבר נבדק ולא אובחנה שום בעיה פיזית .ניסו לטפל במשלשלים אבל הוא
עדיין מלכלך תחתונים.
האם יש מקום לטיפול פסיכולוגי או לבדיקה יותר מעמיקה מבחינה פיזית ?
אם טיפול פסיכולוגי מי המתאים ביותר לטיפול בבעיה ?
?????

אנחנו הורים לילד בן שנה וחצי. מתכוונים לעבור לחו"ל בעוד כשלושה חודשים ומתלבטים האם להכניס את הילד לגן למשך תקופה קצרה זו. אנו חשים שהוא מוכן ואף יהנה ממסגרת של גן אך
חוששים ששינוי מסגרות בתדירות זו עלול להכביד עליו. נשמח לשמוע דעה מלומדת.

שלום רציתי לשאול לגבי האחיין של ילד בן 10 שהינו ילד נבון ואינטלגנט
יש לו בעית התארגנות , הוא לא זוכר להכין עבודות , ולהתכונן לבחינות לפעמים
למרות זאת הוא ילד מאד נבון עם ציונים טובים.
המורות רושמות לו הערות והוא מעלים אותן מהוריו כיוון שהוא פוחד מעונשים
ההורים הם זוג לחוץ, שלעיתים מגיב בעודף לחץ וחרדה
והם מלחיצים את הילד.
מה עושים כדי לפתור את המעגל
של בעיות סדר וארגון, הורים לוחצים ולחוצים
והעלמת העערות מהמורות.

תודה

כאשר בתי בת ה-16 נוסעת באוטובוס או בנסיעות באוטו או באולמות היא לא מרגישה טוב היא מרגישה שם שהיא לא נושמת טוב ובמקרים קיצוניים ושהיא עומדת להתעלף .
כאשר היא מתרגשת מדברים מסויימים היא סובלת מבחילות ומהקאות ורוב הזמן זה קורא לה בבית הספר. ולאחרונה היא גם סובלת לפעמים מדקירות בצד שמאול.
לפי רופאת המשפחה אין לה כלום והיא המליצה על פסיכולוג.
האם לדעתך זה יכול לעבור לה לבד עם הזמן או שהיא חייבת פסיכולוג כדי שזה יעבור.?
בתודה מראש נירה

בני בן ה-4 אינו אוהב שנוגעים בו. האדם היחיד שהוא מוכן שיגע יחבק וינשק זה אביו. אני מאד מתוסכלת כיוון שאין לי אפשרות לגעת בו למרות שאני מאד רוצה. היום אמרתי שאולי נעשה אחד לשני מסאג' ברגליים ויהיה כיף . הוא סירב. הוא מאד מרוחק גם מבני המשפחה האחרים קרובים ורחוקים. איך גורמים לילד להתקרב?לבוא במגע?אפילו ללטף אותו בראש הוא לא נותן לי? איך אני משנה את רוע הגזה? אנא עיזרי לי

לבני בן ה-4 בעיית התנהגות. הדבר מתבטא בכך שהוא מחליט איך יהיה סדר היום ואם אנחנו מסרבים יש התקפי זעם שיכולים להסתיים לאר שעה ארוכה.הבעיה חלה גם בגן אך הגננת די חזקה איתו ולאחרונה חל שיפור. לעיתים קרובות בשעת ריכוז בגן בני קם מן הכסא והולך לפינת הפזלים בה הוא מומחה בטענה שהוא עייף . הוא יושב ומרכיב פזלים עד שהפעילות מסתיימת. הגננת מרשה לו לשבת בצד והדבר הפך לדרך קבע. שאלתי היא האם זה נכון? האם לא צריך להתעקש איתו שישב בריכוז. היום זה בגן מחר זה בביה"ס. הוא יבין שזה בסדר לקום וללכת מתי שהוא רוצה. האם עליי ללכת לאבחון כי הילד לא שקט כלל וכך היה מיום לידתו.
תודה

בני בן 7 לומד בכיתה א - הבעיה אצלו שאין לו חברים.
בכל יום שהוא חוזר מבית הספר אני שואלת וחוקרת איך היה? ועם מי שיחק - תמיד הוא אומר לי
"סתם טיילתי בחצר" - השבוע "עקבתי" אחריו בהפסקה ואכן הילד ממש לבד.
ניגשתי למורה והיא הציע לי להזמין חברים הביתה (זה מה שאני עושה) אך הרבה מהחברים מסרבים
או מתרצים, יש לציין שיש לו עוד 2 אחים שלהם הוא מציק מאוד ופשוט אין לו גבולות.
אני הייתי מאוד רוצה שיהיה לו חבר טוב איך עושים את זה?
אני ממש מרחמת עליו מה עושים?

שלום.

ביתי בת השנתיים היא ילדה מפותחת ושמחה.
המטפלת טוענת שיש לה בעיה באיטרקציה חברתית , שהיא לא מספיק משתוללת עם הילדים כשהם משתוללים, ומעדיפה לפעמים להיות לבד או לבוא ליד הגננת ולראות מה היא עושה.
היא רואה בזה רתיעה ממשחק וסוג של מחסום.
היא אומרת שזו התנהגות מוזרה שילד לא נהנה לשחק ולהשתובב עם בני גילו וצריך להתייחס לעיניין ברצינות. היא אף טוענת שלדעתה זה משהו ריגשי וקשה לה ליצור קשר עם ילדים,והיא מעדיפה לתקשר עם מבוגרים.
יש לציין שאנו רואים אותה בחברת ילדים גדולים וקטנים מחוץ למסגרת הגן והיא מתנהגת בצורה נורמלית,רצה ,משחקת,מפטפטת ומשתפת פעולה בצורה נפלאה.
יש לי תחושה שהיא נסחפת . מה דעתך?

שלום רב, בני בן השנה וחצי אשר מבלה איתי את כל היום (עדיין לא הולך לגן) החל בזמן האחרון להנהג בצורה בעייתית בוכה יותר מטיח את ראשו אחורה בעצבים, צועק זורק דברים על הריצפה וכו'
יש לציין כי שהיה יותר קטן היה ילד נוח מאוד , גם היום הוא ילד מקסים וחברותי ונדיב אבל הבעיה היא כאשר עושים דברים ההפך מרצונו אז הוא מתחיל להשתולל.
האם זו התנהגות טבעית?
מה ניתן לעשות?

שלום,

לאחרונה בני בן ה3 (כמעט וחצי) מתעניין מאוד בענייני גילאים ומבקש להפוך למבוגר.
כאשר אני מנסה להסביר לו שלגדול לוקח זמן ולהיות בן 3 זה כיף וכ"ו..., הוא כועס ומתעצבן וממש מתחנן להיות כבר מבוגר (ממש במילים אלו).

אני מרגישה שהוא ממש מתוסכל וזה מתבטא בכל מיני התפרצויות למיניהן, שגוררות אותנו לעימותים איתו שבסופם אנו מרגישים תסכול מכך שהחמרנו איתו.
איך להתמודד? ומה מביא ילד קטן לחשוב ככה?

תודה.