פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

בתי בת שנה וחמישה חודשים ועד גיל שנה הייתה נרדמת ללא כל בעיה ולרוב גם לבדה לאחר בקבוק ומוצץ.
מגיל שנה היא נרדמת רק כשאחד מאיתנו שוכב איתה ומחזיק לה את היד או מחבק אותה.
לפעמים לוקח לה גם שעה ויותר עד שהיא נרדמת וזה ממש מייאש לשכב לידה כל הזמן הזה!
ניסינו לעזוב אותה במיטה ולחזור כל כמה דקות אבל היא בוכה ונרגעת רק כשאחד מאיתנו חוזר,
איך להרגיל אותה אחרת?

בתי בת שנה וחמישה חודשים ופשוט שונאת את הישיבה בעגלה.
אני מבינה שזה מתוך רצון להיות פעילה ולהסתובב ברגל "כמו הגדולים" אך לפעמים אנחנו נאלצים להושיב אותה בעגלה (למרחקים ארוכים) וזה מלווה בבכי רצוף, היא יכולה לצרוח כעשרים דקות או יותר.
האם פשוט להשתדל לעזוב אותה עם עניין העגלה או להתעקש?

בני בן שנתיים וחצי כמעט ולאחרונה נולדה לו אחות קטנה. מאז חלו כמה שינויים בהתנהגותו, כולל נשיכות בגן. אנחנו מנסים לתת לו את מלוא תשומת הלב ואני מנסה לבלות איתו זמן איכות ואכן רוב ההתנהגויות השתפרו, למעט הנשיכות בגן. כמעט כל יום הגננת מספרת לי שנשך בגן. אני מבינה שבגן, לאחר שהוא נושך אומרים לו שאסור לנשוך בגן. זה מה שאנחנו אומרים לו גם בבית. לי כבר לא נעים מהגננת ואני שואלת אותה מה לעשות. היא רק אומרת לי שהם מטפלים בזה בגן ושאעזוב אותו וזה יעבור. האם כדאי לי ללכת להתייעץ עם פסיכולוג? מה עוד אפשר לעשות?

בתי בת ה-6+ נמצאת בגן שפתי. היא התקדמה מאוד בתחום המוטורי והשפתי אולם בשיחה עם צוות הגן הומלץ לנו לפנות איתה לייעוץ רגשי אצל פסיכולוג ילדים. לאן פונים? האם יש אפשרות של טיפולים דרך קופות החולים?
איך יודעים שהפסיכולוג טוב?
אודה על תשובתכן המהירה,

שלום רב
בני בן שנה ושבעה חודשים הועבר לפני חודש מהתינוקייה לקבוצת ילדים בני גילו פחות או יותר. בקבוצה 10-12 ילדים ורב הזמן עם שתי מטפלות. הבעיה הינה שאני מאוד בספק עד כמה משקיעים בו תשומת לב, אהבה ויחס אישי. הילד חוזר הביתה כל יום עצבני , עם התקפי זעם, בכי נודניק לרב. אני נוטה לשייך התנהגות זו למסגרת בה הוא נמצא ואני די בדילמה. האם להוציא אותו מהגן, האם המסגרת הזו גדולה עליו, האם ילד בגילו לא זקוק למעט יותר יחס אישי, גם אם אני צריכה להוציא אותו השאלה לאן כי נראה לי שכל הגנים מתנהלים באותה מתכונת ולשכור מטפלת אין באפשרותנו. אני מאוד לא שלמה עם היותו בקבוצה הזו ואין לי גם סיבה ממשית להתלונן למנהלת הגן. מה עושים? תודה רבה על התייחסותכם לשאלתי. דנה

בתי בת השנתיים ותשעה חודשים לא מפסיקה להתעורר בלילה ולבקש בקבוק אוכל.
לפני השינה היא אוכלת יפה והולכת לישון שבעה- בזה אין לי ספק, אך עכשיו באמצע הלילה כמו הרגל היא אוכלת.
מפריע גם לנו וגם לה לדעתי.
מה עושים?
תודה מראש

שלום רב,

בתי בת 4 ולומדת בגן עירוני זו השנה הראשונה. הגננת דיווחה לי כי הילדה פסיבית מידי לטעמה. הילדה עושה את מטלות הגן במלואן, תוך כדי ניתוב מצידה. הילדה לומדת בגן זורם ומידי יום כאשר כל הילדים מסיימים את המפגש ופונים לפעילויות השונות - אז צריך לכוון את בתי לעשות משהו, גם בחצר צריך לומר לה לגשת לשחק וזה לא בא לה באופן טבעי. כמו כן, לילדה יש חברה טובה איתה משחקת בגן והיא "דבוקה" אליה במשך כל היום.
הגננת יעצה להתייעץ עם פסיכולוגית הגן. מה דעתך ?
(מחוץ לגן הילדה שונה לגמרי ממה שהגננת מספרת, הילדה משחקת, חברותית, רוקדת, שרה וכו', וגם כאשר אנו מבקרים אצל חברים מהגן או באופן פרטי וגם כאשר מגיעים לביתנו, לוקח לה מספר רגעים להתחבר ולאחר מכן היא מתנהגת בחופשיות ובפתיחות רבה).

אני אמא לילד בן שנתיים וחצי, הציעו לי לעבוד כסייעת בגן ילדים לגילאי 3-4 , גן בו בני אמור להיות בו שנה הבאה .
אני חוששת קצת מהבעייתיות של לעבוד כסייעת כאשר בני נמצא כאחד הילדים.
האם לא כדאי לי לקחת את המשרה או שההשלכות הן קטנות וחבל לי לפספס את המשרה?
מה הן ההשלכות העיקריות של לעבוד עם בני כל היום?

שלום.
לנו ילדה קטנה בת 10 שלא מוכנה לסדר את החדר שלה , אצלה בחדר הבלגן חוגג , כניסה לחדר שלה זו משימה לא נעימה יש לדרוך ולעבור על חפצים , בגדים נעלים וכמובן מחברות וספרי לימוד , השולחן מבולגן עם דפים חספרים משחקים כלי כתיבה צלחות אוכל משחקי מחשב CD שעלו כסף רב ועוד .
אני טוען שזה עניין של חינוך מגיל קטן , אני חושב שכפי שהיא מתייחסות לדוגמא לספרי הלימוד והמחברות שלה כך היא מתייחסת ללימודים שלה , סדר ונקיון צריך להיות לדעתי חלק חשוב בחינוך באם ההתיחסות היא כזו היום היא תהיה גם בעתיד , לי הסיפור מאוד מפריע .
אשתי טוענת שהחדר זו הממלכה שלה ושתעשה בו מה שהיא רוצה , לה לאשתי זה לא מפריע .
אשמל לקבל את דעתכם .
תודה

ביתי הייתה בת 5 באמצע נובמבר.
התלבטנו עם הגננת שלה (המוערכת מאוד על ידנו) לגבי מוכנתה לכיתה א'.
בעיקרון הגננת גורסת שמבחינה קוגנטיבית אין לה מה לעשות בגן עוד שנה. היא ילדה חכמה וסקרנית.
העניין הוא ההבט הרגשי: לדברי הגננת ביתי מגיעה לכל התנסות חדשה בחשש מסויים, מעט נלחצת ולמרות שיודעת את התשובות, היא תמיד שואלת לפני שמסמנת. כלומר, לא מוכנה "לטעות" ורוצה להיות בטוחה על ידיי אישור של מבוגר.
בבית יש לעיתים התקפות זעם אבל בסך הכל נראה כי היא במגמת שיפור.
מבחינה חברתית: חברותית למדיי. מעדיפה שיבואו אלייה הבייתה. לאחרים תלך רק לאחר שתכיר היטב את ביית החברה (אוליי בביקור יחד עימי).
היות ואנחנו גרים בקבוץ עלינו לקחת היבט נוסף בחשבון: בשנה"ל הבאה תעלה עימה קבוצה גדולה של בנות, בעוד שאם נשאירה היא תעלה לכיתה א' עם בן אחד או שניים בלבד.
נטייתנו היא להעלות.
האם אנחנו טועים?
האם כדאי שפסיכולוג הגן יאבחן את המוכנות? ואם כן מתי הזמן הנכון לעשות זאת?
האם ניתן לחזק את בטחונה העצמי ולהפחית את הפרפקציוניזם? (עקב אלו תכונות שהיא לצערי ירשה ממני...). אם כן, כיצד עושים זאת?
תודה!

יש לי אחיין שחודש הבא יהיה בן 6 והוא ילד חכם,שמח וסקרן מאוד והוא כזה ילד טוב אבל,יש לו חוסר ביטחון עצמי ובגלל זה ישנם 3 ילדים שנמצאים איתו בגן וכול הזמן מרביצים לו ולכול הילדים החלשים שלא יודעים איך להתגונן בפניהם.והילד ששמו אוהד נורא מפחד לספר להורים או למטפלות בגן כדי שלא יקראו לו "מלשן".אני עובדת כבר בחינוך כבר 10 שנים לפי השיטה הקיבוצית שהיא הכי טובה לפי דעתי כי,תמיד שישנה בעיה עם האלימות בגן חובה אצלנו אחרי מספר פעמים מזמנים את ההורים לשיחה,קוראים ליועצת החינוכית כדי שתתצפת בילדים ותתן דיווח לגננת איך לפעול עם הילדים הנ"ל וגם יש לנו פסיכולוגית אם צריך.אבל האחיין שלי נמצא בגן עיריה בראשון לציון וההורים כבר מרימים ידיים מהגננת שמעלימה עין מכול הנושא ולא מדברת עם ההורים לגבי הילדים שמכים,וכאשר היא מדברת אז,ההורים לא מדברים עם הילדים שלהם לגבי האלימות,כי" הורה אף פעם לא ירצה לחשוב שיש בעיה עם הילד שלו והוא הכי מושלם ומה פתאום שהילד יצטרך טיפול"!
נא את עזרתך לגבי הנושא איך לפעול:
1. האם לזמן את וועד ההורים לשיחה עם ההורים האלימים?
2. זאת האחריות של הגננת לטפל בנושא?ואם היא לא פונה להורים?
3. לדווח למשרד החינוך על התופעה ותזמן את הגננת לשיחה?
4. האם הורים שאחרי שיתלוננו על הגננת והצוות לא יפחדו שהצוות יתנקם בהורים ע"י אי טיפול בילד ולא יספקו לו את כול צרכיו?

נא,תשובתך המיידית.
בכבוד רב,דוד סילבנה

התייעצות בנושא דיכאון ילדים - ניסיונכם חשוב לנו ...

שלום רב,
בני בן העשר אובחן כסובל מדיכאון ע"י פסיכיאטר.
הומלץ לנו על טיפול בכדור מסוג פריזמה , מינון - חצי כדור ליום לתקופה של מספר חודשים , עד חצי שנה .
אשמח ללמוד מניסיונכם לגבי השלכות הטיפול הנ"ל לגבי:
1) התמכרות לכדור .
2) תופעות לוואי .
3) השפעה על התפתחות הילד .

מהו הטיפול המומלץ לדיכאון בילד צעיר (בן 10) מניסיונכם ?

תודה מראש
רוני.

יש לי ילד בן 4.5 אינטליגנתי מתוק מאד.יום אחד הוריי ילדה מגנו התלוננו על כך שילדי נגע באיבר המין של ילדם.איני יודעת איך לנהוג...דיברתי עם בני והסברתי לו למה לא נוגעים אך נשארתי עם הרבה סימני שאלה:האם זה תקין?מה עושים?אולי זה אחד מהשלבים ההתפתחותיים של ילד????? אשמח לקבל תשובות.תודה מראש

יש לנו ילד בן שנתתים וחודשיים בתחילת שנה הוא היה במשפחתון עם מטפלת שהיתה קרירה ומוזרה,
העברנו אותו למשפחתון חדש ותוך חודש גילינו שהמטפלת החדשה מושיבה את הילדים מול הטלויזיה רוב שעות היום,צועקת/לא מתייחסת לילדים. אנחנו חוששים להעביר אותה למסגרת חדשה כדי שלא תהיה לה טרואמה . המטפלת האחרונה הבטיחה שתשנה את התנהגותה ואמרה שהיא נהגה כך מחוסר ברירה,ונקלעה למצב כלכלי קשה שכבר עבר.
מה לעשות????
האם העברה של ילד בגיל זה ממסגרת למסגרת תיצור טראומה?
תודה,

דוד.

שלום,
בתי בת 5.5 מאז ומתמיד היתה הצל שלי. היא ילדה מאוד פקחית ובוגרת לגילה. הבעיה שלי זה שהיא לא מוכנה לעשות שום דבר בלעדיי. אני מנסה להסביר לה שהיא כבר גדולה ויש המון דברים שהיא יכולה לעשות לבד, כמו ללכת לשירותים לבד. אבל היא פשוט לא מוכנה.
מה אני יכולה לעשות על מנת לגרום לה לעצמאות ולהעלאת הדימוי העצמי?
היא לא מוכנה ללכת לשום חוג אחה"צ (חשבתי שזה יכול להיות כיוון נכון).