פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

אם הבדיקה בדם התשובה היא כן

אני אישית עברתי 8 הפריות ונכון שכול הפריה שלא מצליחה נפלתי בהרגשה עצבות בכי כעסים וזה בסדר ואפילו טבעי .אך מכאן ולסבול מחרדות ודיכאון האמת לא ניראה לי שזה מהטיפול.יש מצב שקשה לך לקבל כישלונות או חוסר הצלחה אולי את טיפוס כזה וזה בסדר גמור.


אני במקרה מכינה מרקחות בריאות תישתי כל יום 4 כוסות מים רתוחים ותוסיפי מליסה זה טעים ומאוד עוזר לדיכאון


מאחלת לך בריאות הגוף והנפש ובקרוב בקרוב גם אמא!!!!


אמן ואמן

אמנם ה FSH הוא מלפני שנה , אבל , מהנתונים שמסרת , לא ניתן להסיק שיש בעיה ברזרבה השחלתית

אני מניחה שהכוונה לדברים כבדים מאוד שממש גורמים לך להתאמץ בעת ההרמה ואם לא שמת לב עד שהגעת הבית כנראה שזה היה כבד יחסית לקניות שלך אבל לא נורא כבד.
באחד הטיפולים שלי היה הריון אבל לא היה דופק ונאלצתי לעבר גרידה בגלל הפלה נדחית, כלומר שהעובר לא מתפתח אבל גם לא מגיעה הפלה טבעית ולאחר אולטראסאונדים חוזרים אחרי כל כמה ימים שלא היה שינוי קבעו לי תור לגרידה ואז כבר הרשיתי לעצמי הכל כי לא היה סיכוי שמשהו ישתנה וניקיתי את הבית, הרמתי חלונות, עשיתי שפורט ומה לא וחלקם היו מאמצים מאוד וכלום לא קרה וכמו שהרופא אמר לי "אם העובר משתרש, לא כל כך מהר וקל לנתק אותו" כמובן שכשיש הריון או אחרי טיפול אנחנו עושות את המקסימום שלא להזיק בטעות גם דברים שמותר אבל ליתר ביטחון נמנעות אבל את יכולה להיות רגועה, אני בטוחה שזה לא יכול להזיק.
בהצלחה!

ראשית, תודה על הרצון הטוב לנחם אותי. אבל אני חייבת לתקן אותך - שמתי לב ועוד שזה כבד מאוד, הבעיה שבאחת הידיים סחבתי ביחד עם השקית גם קופסת קרטון ריקה, ובמיוחד נמנעתי מלשים את הדברים בתוכה, כי אז הסחיבה היא במאמץ בטני יותר מאשר מאמץ של שרירי הידיים, ולכן, מכיוון שלא היה לי נוח לפתוח את השקיות ולראות במה מדובר, רק תהיתי ביני לבין עצמי כיצד ייתכן שהקניות שערכתי יצאו בסוף כל כך כבדות...
לשמחתי, לא מדובר במרחק רב מדיי מהחנות, אך בכל זאת התאמצתי, השקיות היו מלאות מאוד בדברים מאוד כבדים.
מקווה מאוד שלא עשיתי נזק, כי כל כך דאגתי למלא את הבית בדברים הכבדים עוד בטרם ההחזרה.

בהצלחה גם לך,
לימונית

למרות מה שאנחנו אומרים , הרמה של דבר כבד אינה משפיעה על הסיכויים להריון.

איחור כזה אפשרי לאחר מחזור טיפול הורמונלי. אם בעוד שבוע עדיין לא תקבלי , פני לרופא לבדיקה.

בין 20% ל 30%

טליסי שלום,

קראתי את שכתבת, ואני מצטערת בשבילך, אבל זה הכי פשוט להאשים את התרופות.

כתבת שהפסקת את הטיפול לפני חצי שנה, אבל לא האם את בהיריון/ אחרי לידה/ או שפשוט הפסקת לפני שזכית לילד.

תאמיני לי, גם אני עברתי תקופה מאוד קשה, אבל לא האשמתי את ההורמונים. ההורמונים יכולים אולי(?) להוסיף מעט, אבל סביר להניח שלא הם העיקר. תקופה של טיפולים היא קשה, יש בה המון מתח, ציפיות, אכזבות, פחדים, ובעיות נלווות כמו קושי למצוא עבודה או לרצות את מקום העבודה, במידה ועובדים. לפעמים יש בעיות עם המשפחה, עם הבעל, ועוד ועוד ועוד, ולכל אחת יש בטח תיק משלה עוד מקודם.

זה קצת מסוכן לכתוב כאן לכל הבנות שזה מה שההורמונים גורמים!!

אני מציעה לך לחפש בתוך עצמך את הסיבות האמיתיות לדיכאון, אולי בעזרת איש מקצוע.

מאחלת לך שתצאי מזה מהר, בכל דרך שתבחרי.

שלום טליסי,
לא יכולתי שלא להגיב למה שכתבת.אני עברתי הפריה ראשונה לא מזמן .ואחרי זה היו כאבים חזקים ואחרי יומיים בכיתי הרבה ,היתה לי מועקה בגלל האכזבה. מיד הלכתי לדיקור סיני וברוך השם חזרתי לעצמי. לכי למישהו מקצועי ואני ממליצה על דיקור בעיקר לנפש. לא יודעת אם יש לך ילדים.לי יש ילדה קטנה והיא שמחזיקה אותי מהאכזבות אבל צריך להאמין שזה יקרה בסוף יהיו ילדים!!! והחזיקי את עצמך למען בעלך,משפחתך.
מקווה שעזרתי במשהו...
החלמה מהירה והיי חזקה
ליה

גם אני עברתי IVF ואין ספק שבזמן הטיפול ההורמונים משתוללים וזה יכול לגרום למצבי רוח אך אמור לעבור עם הפסקתם או אולי לוקח שבוע שבועיים שהגוף מתנקה אבל לא יותר.
אני עברתי גם טיפולים וכשסוףסוף הריתי העובר לא התפתח ונאלצתי לעבור גרידה, הרגשתי שחרב עולמי ובמשך חודשיים רק בכיתי אבל עם הזמן התדירות שחשבתי על זה ובכיתי ירדה עד שאני עכשיו חצי שנה אחרי וזה מהדהד מידי פעם אבל אני מרגישה חזקה ומוכנה לנסות שוב.
כך שאם טרם עבר לך ממליצה על עזרה מקצועית ואם יש לך חברה שגם עוברת או עברה טיפולים תשתפי אותה בכל ההליך כי לפעמים זו תמיכה גדולה יותר ממשפחה ואפילו מהבעל כי היא יודעת בדיוק מה את עוברת ומבינה אותך הכי טוב מכולם.
לי עוד אין ילדים אבל בטוחה שאחרי שיהיו הכל יתגמד וישכח ובהחלט יהיה שווה את כל הסבל.
בהצלחה!

קודם כל אציין שיש לי ילד תודה לאל ושהחיים שלי מאוד מסודרים אני אשה עצמאית מסודרת עם הבעל המדהים שיש לי הבעיה שאת ההפריה עשיתי עם המון פחד וללא רצון יותר בשביל בעלי ואני מצאתי את עצמי בתוך הפריה עם פחד איום לא היה איכפת לי שההפריה לא תצליח רציתי רק לסיים את הסבל הזה וכתוצאה מכמות הורמונים גדולה יחסית לבחורה שלא שותה אפילו אקמול זה היה קשה מאוד היום אני מקבלת תרופה בשם צפרלקס לחרדה והדכדוך אבל אני יודעת בתוך תוכי שזה בגלל ההפריה וישנם נשים שחוו את זה בדיוק כמוני רק אצלם זה היה בעקבות הפלה לסיום אני לא יחווה לעולם בעזרת ה, את הסבל של ההפריה אני מאחלת לכולכן הצלחה ובעזרת אל תהיו בהריון עוד השנה תודה רבה לכם על ההתיחסות לילה טוב

קודם כל, כל הכבוד לך על האומץ לספר את מה שבאמת את מרגישה.
מקריאה של הודעתך האחרונה, אני מבינה שאכן היו סיבות מחוץ להורמונים, והן שאת לא רצית בעצם את ההיריון ובטח לא את הטיפולים, ועשית זאת רק למען בעלך, כשאת הולכת לזה עם חששות ופחדים גדולים מאוד. לי בכל אופן נראה, שהסיבות הנלוות שציינת הן שהשפיעו על מצב רוחך, ואני מבינה אותך לגמרי. אכן טיפולים זה לא קל, לחלק מאיתנו כל טיפול הוא גם כואב מאוד, וזה כמובן בנוסף לצד הרגשי של כל אחת ואחת. מה עוד שאת גם חווית היריון, ואולי יש לך טראומה מההיריון או הלידה.
למזלך, יש לך כבר ילד, מה שלרובנו כאן עדיין אין. אני מאחלת לך שתצאי מהר מהמצב, ונראה לי שזה קשור איכשהו ליחסים בינך לבין בעלך בעקבות הפסקת הטיפול.
שיהיה לך רק טוב.
לימונית

בעלי הכי שלם עם ההחלטה שלי עכשיו כי הוא ראה מה סבלתי ומה כרוך בהפריה ושזה לא כלכך פשוא לאשה לחוות דבר כזה בכל אופן שיהיה שבת שלום ושוב מאחלת לכולכם לחוות את חווית האמאות הבלתי ניתנת להסבר זה עולם ומלאו אבל כנראה שבחיים בשביל דברים מיוחדים כמו ילדים צריך קצת לסבול שיהיה המון המון בהצלחה בהמשך הדרך

הטיפול יהיה כושל אם לא יהיו עוברים להחזרה. אם בסופו של עניין יהיו 4 עוברים , זה יהיה טיפול די מוצלח.
זה יכול להיות מקרי. זה יכול להיות קשור לתזמון של התרופות והשאיבה וזה יכול להיות קשור לאיכות הביציות.

לא ידוע לי על השפעה של נבט החיטה על הפוריות

באמת נראה לי שקראתי את זה לאחרונה.

אבל... בקשר לשאלות כאלה מומלץ לך לנסות למצוא פורומים וכתבות שעוסקים בתזונה בהיריון, ובכלל בחומרים מזיקים בהיריון (גם תרופות). כמו כן יש באתר משרד הבריאות כל מיני כתבות והסברים בנושא. אני אפילו חושבת ששם מצאתי את זה.
בקשר לתרופות זה קצת יותר בעייתי, כי מוזכרים שם מרכיבים של תרופות ולא שמות של תרופות, ובכל זאת, רצוי להיות עם היד על הדופק.

אפשרי. לא להתרגש מזה , אלא אם הכאבים יחמירו

מדובר בעובר. אבל , בגלל שבבדיקה של ההפריה , יום לאחר הטיפול , לא נראתה הפריה , יש סיכוי שהעובר אינו תקין מבחינת הכרומוזומים שלו.

זה סיבוך מוכר, שלרוב אינו משאיר נזק לטווח ארוך. לרוב אין צורך באנטיביוטיקה.
יש לבר מדוע לא היתה הפריה, וכן לשקול אופציות טיפוליות שונות מבחינת הפרוטוקול.

עברתי את זה לפני שבוע. אם אין לך סיבוכים וכדומה, זה בדיוק 3 דקות. בלי הרדמה ובלי צום.זה כאב לשניה ואח"כ היה מעט דימום. אם את מאוד היסטרית ויש סיכוי שתרצי הרדמה, אז תצומי. על פי מיטב ידיעתי הצום הוא כאשר עושים הרדמה, כדי למנוע הקאה. אני לא רופאה אבל די מתמצאת את יכולה לקחת הכל בערבון מוגבל.

הסטרוסקופיה היא הסתכלות על חלל הרחם בעזרת מכשיר אופטי. בד"כ זה נעשה בהרדמה. אפשא לעשות גם בלי הרדמה עם הסטרוסקופ דק.
צילום רחם נעשה ע"י הזרקת חומר ניגוד דרך הצואר והוא מאפשר הדגמה של חלל הרחם , חלל החצוצרות ופיזור החומר באגן.

הסימנים שאת מדברת עליהם לא ספציפיים ורצוי מאד לא להתיחס אליהם לגבי השאלה של תקינות ההריון. לדעתי מוקדם מדי להתחיל בויטמינים

רירית של 10 היא רירית יפה. אין צורך להפחית את המינון. אין סיכון ב"מינון גבוה מידי" הפחתה משמעותית במינון יכולה לפגוע ברירית

קשה לקבוע רק על פי בדיקת הדם. אני הייתי מתחיל את הצטרוטייד ביום חמישי או ביום שישי בכל מקרה. נראה לי שעל השאיבה יוחלט רק על פי בדיקת דם ואולטרסאטנד ביום א'