פורום פוריות, פריון, הפריה חוץ גופית, IVF - יש לך שאלה?

את בשבוע 5 להריון. עניין הבחילות הוא לא מדוייק ושונה מאישה לאישה. ההפרשות נשמעות לי רגילות. באשר לאולטרסאונד. כל רופא בוחר אחרת. אני מעדיף , כאשר אין חשש להריון מחוץ לרחם, לעשות את האולטרסאונד הראשון בשבוע 7

יחסי מין אינם גורמים להפלה. בעצם אין מניעה לקיים אותם לאורך כל ההריון, כמובן בתנאי שמהלך ההריון תקין ובכפוף לתחושות האישה.
האי נוחות שאת מתארת היא רגילה ואין לה משמעות מיוחדת והבחילות הן תלונה שמשתנה מאד בין אישה לאישה.
חשוב שתדעי שמהלך ההריון, אם הוא תקין,אינו תלוי בהתנהגות שלך. חיי את חייך כרגיל וב"ה ההריון יהיה בסדר

לא ניתן על סמך התאור שלך להמר האם יש הריון.
בהחלט יתכן שיש הריון.
סבלנות....

הסיכוי להריון אינו תלוי ברמת FSH בלבד אלא בגורמים רבים מאוד, שהבולט בהם הוא הגיל.
טיפלתי בנשיםבנות 28 עם FSH 70 שהרו.
אין רמה אופטימאלית, כמו שאין רמת גג שמעליה אין סיכוי להריון.
רמת FSH כשלעצה היא חסרת חשיבות, אלא אם מצרפים לבדיקה את רמת האסטרדיול. כדי שהבדיקה תהיה אמינה על האסטרדיול להיות פחות מ - 200 פיקומול לליטר. כל רמה אחרת של אסטרדיול משבשת את משמעות התוצאה של ה - FSH.
רמת ה - FSH אינה קבועה אלא משתנה באופן משמעותי לאורך מחזור הוסת. רק למשל: ממש לפני הביוץ רמת ה - FSH יכולה לעלות ל - 30 אצל נשים פוריות וצעירות....
נשמע מסובך, אני יודע, אך זה המצב, אין תשובות קלות ופשוטות....

הפריה חוץ גופית לא אמורה לשנות את אורח חייך. תוכלי להמשיך ולעשות כל מה שאת עושה היום.
השמנה ומצבי רוח הם תולדה של מצבים נפשיים, לא של השפעה ישירה של הטיפול.
שאיבת הביציות מבוצעת בהרדמה כללית - ללא כאבים.

שלום וסליחה על ההתפרצות. כאשה שעוברת את הטיפולים כבר שנתיים, אני מבקשת לתקן את הרושם שיצרת, כאילו לטיפולים אין השפעה על אורח החיים ואפשר להמשיך לעשות הכל כרגיל. זה לא ממש נכון:
ראשית, מדובר בהרבה ימי היעדרות מהעבודה, או היעדרויות בבקרים, שלא תמיד ניתן לצפות או להיערך אליהם מראש- ולכן- אם המטופלת עובדת במשרה שלא מאפשרת לה גמישות, שאין בה הבנה של המנהלים בנוגע להיעדרויות וחיסורים, שאין לה עצמאות מבחינת שעות וימי עבודה- הטיפולים בהחלט עלולים לפגוע במשרה.
שנית- התרופות המרובות משפיעות על כל מטופלת אחרת- אך לפחות במקרה שלי (וידוע לי בהחלט על נשים רבות אחרות) ההשפעות הפיזיות- לא רק של מצבי רוח ודכאונות נפשיים- בהחלט יכולות לטלטל את אורח החיים- החל מכאבים, מיחושים שונים, חולשה, עייפות, כבדות ושינויים באופי המחזור החודשי, שצריך ללמוד להסתגל אליהם- וכלה בעובדה שצריך להשתעבד לשעות וימי מתן הזריקות והתרופות האחרות (לפעמים 3 פעמים ביום), לנהל נכון את הזמן לפיהם, אם לא מזריקים לבד צריך לתאם עם אחות בקופה- וכו' וכו'.
כל זה מבלי להזכיר את הסטרס האיום, הלחץ והעובדה שכל דבר קטן מטריד ומעלה שאלות (מתי תהיינה תשובות, כמה ביציות נשאבו ואיך הן, כמה עוברים הופרו, איך היו בדיקות הדם, מתי הרופא יתקשר ויחזיר תשובה, מתי נדע שהכל בסדר, מה זה אומר אם כואב לי פתאום, האם זה סימן להפלה או הריון? וכו' וכו'), וכמובן ההשפעות של ההורמונים על מצבי הרוח- תהליכים שלא ממש מאפשרים אורח חיים תקין ונורמלי, קשה מאוד להתרכז בדברים אחרים, להשקיע בעבודה, בבעל או בילדים האחרים (במקרה שיש), קשה להתמודד עם קשיים ומכשולים- סף היאוש מאוד נמוך, סף הרגישות והפגיעות כנ"ל- אני יכולה להעיד על עצמי שאני נפגעת יותר בקלות, נלחצת מכל שטות, "לוקחת קשה" המון דברים שאנשים אומרים- זה לא ממש מצב נורמלי אצלי, וזה מגיע לשיא בד בבד עם הגירוי השחלתי לקראת יום השאיבה.
צריך לזכור גם את המעורבות של הסביבה והמשפחה- לפעמים יש תמיכה, הבנה וקבלה, והרבה פעמים לא רק שאין, אלא זה מגיע אפילו למצב של ביקורת מרומזת או מכוונת, מסתכלים עלייך שונה, בוחנים אותך, מאשימים אותך בבעיות פריון, וכו' וכו' וכו'- זה שונה מאשה לאשה אבל בהחלט קיים- אם לא במעגל המצומצם אז במורחב יותר, אם לא בגלוי אז מאחורי הגב- וזה לא קל- כל אירוע משפחתי מלחיץ, כל מפגש עם אנשים מטלטל והופך לחוויה לא תמיד נעימה.
צריך להיערך לתקופה לא קלה, שאף אחד לא יודע אם היא תימשך חודשיים או שנתיים (או עשר שנים), וצריך לגייס המון, אבל ה-מ-ו-ן כוחות, תעוזות נפש ומשאבים גופניים, נפשיים ומנטליים.
ושכחתי גם את הנטל הכלכלי- גם ההיעדרויות מהעבודה (או במקרה של מי שעדיין לא נמצאת במשרה קבועה- חוסר היכולת למצוא עבודה שלא תגביל את הטיפולים), גם המימון של התרופות ובעיקר (במקרה שלי) התשלום לרופא פרטי- שאת סומכת עליו, מאמינה בו ומרגישה בטוחה איתו- זה אחת הדברים החשובים והקריטיים להצלחה!

אורי שבוע טוב,

לא הייתי מוסיפה אות אחת מיותרת!!!! כאחת שחווה את זה את צודקת
ב-100% .

יישר כח.

הכוחות האדירים שצריך לגייס כל חודש מחדש, כשמקבלים בשורות רעות: גם להתמודד עם הבשורות וסטירות הלחי בכל טיפול מחדש, וגם לקום מהתחתית הזו ולגייס מיד כוחות חדשים לטיפול הבא... וסבלנות מחדש לחכות את תקופת ההמתנה... וכניסה מחדש לנוהל הזריקות והבדיקות.
ואפשר לספר על הכאב השורף הזה בגוף שמרגישים בכל פעם שרואים אשה בהריון או עם תינוק על הידיים, ואיך פתאום כל החברות שלך בהריון או עם ילד ורק לך אין, ואיך פתאום כולם מדברים על זה, ונדמה לך שמדברים רק על זה....
ואפשר לספר על על הרבה מאוד דברים נוספים- רק אל תגידו שהחיים ממשיכים כרגיל עם הטיפולים כי הם לא, ממש ממש לא, גם לא לנשים החזקות והמחושלות שבינינו... ומי שנכנסת לזה צריכה לדעת את זה ולהיערך לזה, בכל המישורים- בבית, במשפחה, בעבודה, בחשבון הבנק, בחיים בכלל.

ושיהיה בהצלחה לכולן, אמן.

ניתן להערך כדי לצמצם הפגיעה בחיי השיגרה: בדיקת דם בבוקר מוקדם, לפני העבודה, בדיקת אולטרסאונד אחה"צ עם סיום העבודה וקבלת הוראות.
זה מצמצם היעדרות ליום השאיבה בלבד.
ביום ההחזרה - אין סיבה שלא לחזור לעבודה.
זריקות יומיות - בשעות הערב, ע"י המטופלת עצמה, אין צורך לצאת מהבית.
עד כאן הצד הטכני.
באשר לצד הנפשי - אני מסכים לחלוטין עם המטופלות. להערכתי ההקלות טכניות עשויות לשפר המצוקה הנפשית.

יתכן והבעיה נובעת מההתקן שהיה ברחם. מציע להתחיל ברור הכולל בדיקת אולטרסאונד נרתיקי, ופרופיל הורמונאלי.
המשך לפי התוצאות.

השאלה לא ברורה.
האם הכוונה: נשים עם FSH גבוה בסיכון יתר ללידת ילדים עם תסמונת דאון?
התשובה שלילית.
הסיכון לתסמונת דאון הוא בהתאם לגיל האישה, לא לרמת ה - FSH שלה.

הכאב נשמע לי כמו תחושות רגילות שיש בהריון. לדעתי אין לך סיבה לדאגה

המשמעות של רמה גבוהה של FSH תלויה בעיקר בשני גורמים.האחד הוא גיל האישה ( במבוגרות יותר המשמעות גדולה יותר ) והשני מידת העליה ברמה. יש סיכוי להריון עם רמה גבוהה של FSH אבל הוא כמובן נמוך יותר.
אם יש הריון, אין ל FSH הגבוה שום משמעות .

הביוץ מתרחש 36 שעות לאחר מתן אוביטרל. השאיבה מתבצעת כשעתיים לפני הביוץ. בהתאם לשני נתונים אלה קובעים את זמן ההזרקה

הרופא ביקש מימני להגיע להזרעה בשעה 18:20 ביום חמישיכמו כן ביקש אובטרול ביום שלישי
באיזה שעה ביום שלישי אני צריכה להזריק את האוביטרול

כאשר מדובר בהזרעה זה לא ממש חשוב. את ההזרעה אנחנו עושים בין 24 שעות לפני הביוץ ובין 24 שעות אח"כ. ( לפעמים גם וגם )

4 חודשים הוא זמן קצר כדי להכריז על בעיה או כשלון. על אחת כמה וכמה אם לפני כן היית עם גלולות. הסיכוי של זוג בריא כמוכם להרומ עומד על כ 20%. אל תתיאשו ותמשיכו לנסות בלי בדיקות ובירורים

קשה לקבוע האם זה הריון "כימי" או שאריות של פרגניל בדם.
רמת הפרוגסטרון אינה מבשרת טובות באשר לסיכוי להריון תקין שיניב לידה.
מציע להמתין ליום ראשון הקרוב, 11.11 ולחזור על בדיקת הדם, אם עד אז לא יגיע המחזור.

החוסר בפרוגסטרון משבש את הסיכויים להריון. אני מקוה שעם התוספות שקבלת העניין יסתדר.
אין דברים אחרים

יש תקוה. תמשיכי לנסות. בהצלחה

זקיק בקוטר של 20 ממ נחשב למתאים לביוץ.
הזקיק הקטן (כמה בדיוק?) יתכן ולא יניב ביצית ברת הפריה.
זקיק של 20 ממ עשוי להתחיל את תהליך הביוץ באופן ספונטאני, אלא אם משתמשים באנאלוגים של GNRH
איכות הביצית תהיה דומה.