פורום ניתוחי ילדים, כירורגית ילדים - יש לך שאלה?

אין ספק שהטיפול הוא בהחזרה קפדנית של כל צניחת רירית החלחולת (כך זה נקרא) ודאגה שלא יהיה שום מאמץ במתן יציאות. ניזול יציאות (אסור גליל צואה וצריך מרקם של בין דייסה למים), ישיבה כששרירי האגן לא עוברים הרפיה מלאה (ישבנון על השרותים עם רגליים משתלשלות כדי להתרחק הכי הרבה מכריעת הבדואי) ועוד.
המצב יכול להימשך חודשים ולכן חשוב כבר עכשיו לנסות למנוע ארועים חוזרים ולטפל באלו שמופיעים די מהר. רצוי גם פעם בתקופה לצלם את שיא המצב בחוץ כדי לקבל פרופורציה להיקף הבעיה ולאן זה מתקדם.

שבת שלום

הממצא שאת מתארת אופייני לנתק בתרסריון (החלק הראשון של מערכת העיכול מיד אחרי הקיבה ולפני המעיים הדקים) אם אמנם אין בעיות גינטיות ואין מום לבבי לפי אקו לב עוברי הרי שאין דחיפות מיידית לתיקון המום. לאחר בדיקה וייצוב ואישוש האבחנה מנתחים את היילוד בהרדמה כללית. מחברים בין שני צידי הנתק ואם הכל עובר בצורה תקינה - יש סיכוי שכעבור שבוע פלוס אתם בבית (במידה ומשקל הלידה תקין ואין בעיות אחרות).

זהו ניתוח רוטיני בכירורגיית ילדים. במחלקתי בהדסה כמובן נסיון רב אך גם בשאר מחלקות כירורגיית ילדים בארץ יש נסיון מכובד.

בהצלחה

נכון שיש סיכוי ליתר מי שפיר ונכון שיש סיכוי ללידה מעט יותר מוקדמת.
כיום עם הידע לגבי הכנת ריאות היילוד ללידה מוקדמת (זריקת סטרואידים לאם מבשילה את ריאות העובר) יש הרבה פחות בעיות נשימתיות לאחר הלידה. בנוסף, פגים מקבלים לעיתים טיפול בחומר שנקרא סורפקטנט ואף הוא מבשיל ריאותיהם.
בכל מקרה, אם אין תפיחות בטן לאחר הכנסת צינור מהפה לקיבה לניקוז - אין דחיפות בניתוח. הדחיפות היא רק כשיש תפיחות שלא חולפת בניקוז הקיבה. במצב כזה יש סיכוי קטן למצב של מלרוטציה שנראה דומה בשתי הבועות שנראו כמו אטמות התרסריון ושם יש יותר דחיפות בניתוח.
פגים עוברים את הניתוח מצויין. המנתח משתמש במשקפיים המגדילים את שדה הניתוח פי 3.5 ולפי נסיוני אין בעיה בה/שקת המעי הנדרשת גם במשקל של 1000 גרם ופה הציפיה למשקל גבוה יותר.

לגבי תהליך הניתוח: תינוק מורדם, המנתח מנתח ואת פוגשת אותו לאחר כשעתיים בפגיה. עדיין מונשם לזמן מה ועם חבישה על גבי הקו הניתוחי הרוחבי. למה רוחבי ? כי הצלקת הרבה פחות בולטת במשך החיים בהמשך ואינה ניכרת לעין. עוברים כמה ימים ומתחילים להאכיל.

שבת שלום

הכי טוב בפגישה פנים אל פנים באחת ממרפאותי. מאחר ואני מנהל מחלקה ויש החזר לתשלום השר"פ ניתן להיפגש במרפאת שר"פ (מחר או ביום שני הבא) בטלפון 026778899 או במרפאת קופת חולים אליה אתם שייכים (איזו ?)

בוא נתחיל בסיבה לניתוח בוריקוצל דרגה 2. יש הרבה דעות בנושא אבל אני מחזיק איתן בדעה שרק אם יש הוכחה לירידה הולכת ומתמדת בגודל האשך השמאלי (תמיד משמאל) - רק אז יש סיבה לפרוצדורה. הפרוצדורה המועדפת כיום היא זו שנעשית ברנטגן בהחדרת מעין פקק לוריד הנפוח במקום כניסתו לוריד הכליה. לפי רוב הסדרות יש בפרוצדורה הרנטגנית פחות מקרים שיש צורך לחזור על הפרוצדורה ופחות מקרים של היעלמות האשך (!!) אטרופיה.
ולשאלתך - אין שום קשר לאוננות וליחסי מין. תעשה ככל שליבך חפץ ותחשוב אם אתה לא רוצה לשמוע דעה נוספת לגבי הניתוח.

התשובה בהחלט כן !! אין שום מצב רפואי שבו אוננות עושה לא טוב. להיפך !!

אחרי שתירגע כדאי שתחשוב על דעה שניה לפני הניתוח.
דרגה 2 הינה דרגה קלה וברוב המקומות לא מנתחים בדרגה כזו.

לעיתים יש תגובת רקמות השד גם לפני שמופיע ניצן השד והתופעה כואבת. הרבה פעמים רק בשד אחד.
מציע בדיקה על ידי כירורג ילדים. במקרים שאני מתאר אין לאנטיביוטיקה שום השפעה.
אם תרצי - אשמח לראותה בעצמי באחת ממרפאותי.
לא נשמע מדאיג !

כל טוב

מאחר ונותח אני מציע לגשת לכירורג שניתח ולשאול אותו.

כל טוב

כל רופא ילדים מנוסה יוכל לאמר לך טיב הכתמים. קפה בחלב הוא בדיוק בצבע של קפה עם חלב. מה אמרו רופאי הילדים עד כה ?

אם מאנם נראו מעל 4 כתמי קפה בחלב הרופא הבא שצריך לבדוק הוא במרפאה גינטית כדי לייעץ לגבי אפשרות של NEUROFIBROMATOSIS. בזה די נגמר הידע שלי שכן הרופאים המרפאות הגינטיות ממש מקצוענים.

אבני כיס מרה שגורמות לדלקת מוכחת בכיס מרה, כשעברה יותר מחצי שנה מהאבחון הראשון - מחייבות ניתוח. אין דרך להוציא רק את האבנים ומליונים רבים של מבוגרים וילדים שעברו כריתת כיס מרה מוכיחים שאין להוצאה השפעה על המשך החיים למעט מניעת סיבוכים רפואיים.
ניתוח לפרוסקופי לכריתה הינו מאד שכיח והנסיון בא מעצם היות כירורג הילדים קודם כירורג מבוגרים. לעומת הניתוח במבוגר - הניתוח בילד הרבה יותר קל ופשוט (הרבה פחות שומן באזור שמסתיר את האנטומיה).

בנתונים שמסרת - אין ברירה.
בהצלחה

בקע טבורי בילד הוא אף פעם לא דחוף ומאחר וברור שתעברו ניתוח כיס מרה שחלק ממנו הוא פתיחה סגירה של הטבור - ממש אין שום סיבה לפצל בין הניתוחים. וגם אם לא השתכנעת בצורך לניתוח כיס מרה - אין סיבה למהר עם ניתוח הבקע הטבורי. חבל.

הי,
ראשית אני צריך לבדוק אותו (אני נותן ייעוץ בכל הקופות וגם בהדסה עם הביטוח המשלים 026778899).
אם אמנם יש בקע דו צדדי - הניתוח בהרדמה כללית (בצד היותר קל של ההרדמה כי אין שיתוק שרירים וכד') ונעשה בחתכים מאד אלגנטיים בקפל המפשעתי שבהמשך לא נראים. אין צורך לישון בבית החולים לא לפני ולא אחרי.
אם יש ביטוי לבקע רק בצד אחד נעשית בדיקה בחדר ניתוח במצלמה זעירה שמוכנסת דרך הפתח שכבר קיים בצד הברור ואם מתגלה שיש בקע גם בצד השני - שניהם מתוקנים באתו ניתוח.
אם לא היו ארועי כליאה - התזמון הוא במועד האלקטיבי הראשון שקיים כדי שלא יעבור ארועים של כליאה שמסכנים את האשך והמעי.

בהצלחה

מכבי ?

מצויין. גם יותר קל לחנות.

לבטח הניתוח נעשה במקום עם הרבה נסין בניתוחי ריאה בילדים. הניתוח נעשה בהרדמה כללית וברוב המכריע של המקרים הילד ער לחלוטין לאחר הניתוח, יש צינור ניקוז פלסטי ליד החתך הניתוחי שמוצא אחרי יום יומיים (בלי הרדמה, לא כואב). האי נוחות (=כאב ברמה לא חריגה) מטופל ברמות שונות של תרופות יומיים שלושה אבל לרוב אין צורך בנרקוטיקה.

זמן הניתוח בתלות בממצא האנטומי ובנסיון הצוות. לרוב כשעה.

בהצלחה

מה גילך ?
בהחלט אפשרי.

אם זה בירושלים ניתן לתאם עם ד"ר ארבל שמבצע באשפוז יום או לכל אחד משאר רופאי מחלקתי. רופא שיגיע לטקס מחוץ לבית החולים אין בממסד שלי.
באזור תל אביב יש לי כמה המלצות.

שיהיה במזל טוב

התאור לא מעביר לי מספיק נתונים ובכל מקרה - הייתי חוזר לרופא שרשם את האנטיביוטיקה כדי שיראה את השינוי בעקבות הטיפול.
לא נשמע מדאיג.

שבת שלום

התשובה טמונה בסטטיסטיקה: חמישים אחוז מהמורסות שטופלו באנטיביוטיקה לא חוזרות, חמישים אחוז שעברו ניקוז כירורגי לא חוזרות. רק הפרשה ומורסות שמתמידים באותה נקודה מעבר ל 4 חודשים מגדירים פיסטולה ואותם צריך לנתח. חשוב לנתח בצורה שיש בה הכי פחות מקרים של ניתוחים חוזרים וזה כבר ספור נפרד.

הצעתי: בפעם הבאה - ניקוז כשהמורסה ברורה, אם בכלל תקרה.

שבת שלום

התאור לא ברור. אני מכיר מורסות בפי הטבעת, טחור בולט שיכול לדמם וסתם פצע כואב שנקרא פיסורה. כל אלו ניתנים בקלות לרפוי. כדאי שתחזור לרופא הראשון שלו יש פרספקטיבה של מה שהיה ומה קורה עכשיו ולבטח יטפל בהתאם.
לא נשמע מדאיג.

התיאור הוא די קלאסי לפיסורה רק שלא שמעתי שנבדקת על ידי כירורג ילדים (אם את עדיין מודאגת) ובעיקר, לא הבנתי ממה שתיארת שהיא מקבלת טיפול הולם למניעה קבועה של צואה קשה _לטעמי, פגלקס).

כל טוב

פרזיטים בצואה נבדקו ?
נשמע כמו פיסורה וכן הייתי מטפל לריכוך הצואה. אפשר להתחיל במינון נמוך של כפית מחוקה פגלקס ליום (בכל בית מרקחת ולא צריך מרשם) וכשהצואה קשה לעלות לשתי כפיות גדושות, אחת בבקר אחת בערב, כל יום

ותמיד, כדאי לראות כירורג ילדים שיאשש אבחנתך מחדש

בהחלט תוכלו לחכות (או להגיע למרפאתי לדעה נוספת מוקדם יותר). מה שלא בסדר זו היציאה הקשה. אתם לא נותנים פגלקס ובנדיבות ?

הייתי שמח לענות אבל זה ממש בתחום אורולוגיית ילדים.
כל טוב

ליבי איתו אך אין לי רעיון נוסף מעבר למה שרופא הילדים עשה בהנחה שבדק את פי הטבעת ואין שם ממצא הנראה לעין או נמוש בבדיקה רקטלית