פורום ניתוחים גינקולוגים בלייזר - יש לך שאלה?

שלום, דימום בצואה קשור לרופא כירורג כללי. נא להפנות את השאלה לכירורג. בברכה, ד"ר שרון.

שלום
אני בת 25 ויש לי כבר ילדה אני בשבוע השמיני להריון השני ויש לי דימום בצואה ובקושי יוצא לי קקי. יש לי גם התקפי כאבים והבטן נפוחה

שלום, נא פני לרופא המשפחה. ד"ר שרון.

שלום,
שתי השיטות טובות. בביצוע הפעולה כראוי, הסיכוי לסיבוכים קטן ביותר. אין פעולה שאין בה סיכון כלשהו.
ממליץ לך לקבל יעוץ מפורט על כל שיטה, ולאחר שתילמדי טוב את זה, יהיו לך כלים כדי לשהחליט באיזו שיטה לבצע את ההפלה.
בברכה, ד"ר שרון.

שלום,
התופעה שאת מתארת מוכרת אחרי לידה. מדובר בגבשושיות של העור שהיה מתוח במהלך ההריון. פעילות ספורטיבית וחיזוק שרירי הבטן+ המרחק מהלידה משפרים את המצב.
בברכה, ד"ר שרון.

הרגעת אותי מאד.

שיהיה יום נפלא.

שלום,
הרשי לי קודם לאחל לך מזל טוב.
לגבי אורטרוצלה, מדובר בצניחה נקודתית של הפתח של צינור השתן, ולא של הנרתיק. לא מרגישים את זה אלא רואים זאת בבדיקה.
לגבי הגוש בין שפתי הפות שאת מרגישה, יכול להתאים לצניחת דופנות הנרתיק. חשוב אבל לקבוע אם מדובר בדופן קדמית (שמושך את השלפוחית) או בדופן האחורית (שמושך את הרקטום). כדאי לחכות לפחות חודשיים עד שלושה מהלידה, כי אכן בחלק מהמקרים זה מסתדר לבד או לפחות מידת החומרה קטינה.
בחלק מהמקרים ניתן לבצע תירגול. בחלק אחר ניתן להיעזר בפרוצדורה ניתוחית.
לגבי מיפתח גדול של הפות- זה נושא אחר, והתיקון כאן הוא ניתוחי בלבד, פלסטי.
אז כפי שאת רואה, חשובה בדיקה קפדנית, ולפי זה להתאים לך את הטיפול.
בברכה, ד"ר שרון.

שלום,
ממש אין מה לדאוג מזה. הוצאת הרחם מחזירה את המצב בבטן למה שהיה קודם, כאשר הרחם הי קטן. זה לא שנוצר "חלל". המעיים "מסתדרים" שם.
הוצאת הרחם לכשלעצמה לא מהווה בעיה. רק הוצאת השחלות יכולה לגרום לתופעות של גיל המעבר.
האם אימך עוברת את הניתוח בלפרוסקופיה?
בברכה, ד"ר שרון.

עברתי כריתת רחם בהיותי בת 34 בסך הכל, הנשיות לא נפגעת, הכל נשאר אותו דבר, כי הכל בראש, איך שאמך תסתכל על המצב, כך הוא יהיה, כך שאין מה לדאוג

שלום,
מאד חשוב גודל המחיצה. אם קטנה, זה חסר משמעות. אם גדולה, הסיכון העיקרי בה הוא גרימת הפלה.
החדשות הטובות: אפשר לכרות את המחיצה בהיסטרוסקופיה.
בברכה, ד"ר שרון.

שלום,
אין שום סיכון בריאותי בביצוע קשירת חצוצרות. את רק צריכה להיות בטוחה בכך, כי אין דרך חזרה. הקשירה מונעת הריון בסיכוי גבוה מאד, יותר מגלולות.

שלום,
אכן בחלק מהמקרים אפשר לוותר על כך. בהחלט.
בברכה, ד"ר שרון.

שלום,
תלוי מה גילך. אם את עדיין לפני הריונות, הטיפול הוא הורמונלי בלבד. אחד הפתרונות המוצלחים הוא התקן בחלל הרחם בשם "מירנה". מעולה. אם סיימת הריונות, אפשר לבצע הרס של רירית הרחם וע"י כך להקטין באופן משמעותי את כמות הדימום. יש היום שיטות מאד אלגנטיות לכך.
אם בבדיקה שלך יש פוליפ או מיומה בחלל הרחם והם הסיבה לדימומים, פשוט, מוציאים אותם בהיסטרוסקופיה.
בברכה, ד"ר שרון.

שלום,
השרירן די שכיח, כמעט לכל אשה שניה. ברוב המקרים אינו בעייתי. אין חובה להוציאו.
ככלל, ההתייחסות אליו תלויה במאפיינים שונים שלו. למשל: גודל, מיקום ברחם, מיקום ביחס לחלל הרחם, הריונות בעבר וכו'.
במידת הצורך, מוציאים את השרירן.
בברכה, ד"ר שרון.

גבר מטופל עי אורולוג ונשים עי גנקולוג מומחה לצוואר הרחם

לא אוכל להתייחס ללא בדיקתך וללא בדיקות דם עדכניות בכל מקרה אין מדובר במצב מסוכן מאד

לא ניתן להעריך זאת ללא בדיקתך אך ללא ספק מדובר בשרירן גדול ולא ניתן להבטיח זאת
ישנם פרטים נוספים שהינם חשובים ולכן אין מנוס מלפנות ולהבדק בהקדם

המשך- אלו הםפ הממצאים שהגיעו בבדיקות שלי:
באשר למתן שתן וצואה- אין לי הפרעות.באשר לרחם התוצאות הם: רחם קידמי, מוגדל, שרירני, גבוה מגיע עד לטבור. בדפנות הרחם ממצאים סולידיים שונים במרקמם. בדופן השמאלי ממצא סמיסולידי מורכב: 83/93/90 "מ בתוכו אזור עם מרקם אקולוגי לא סדיר ומוקדים היפראקוגניים קטנים רבים נראה גם אזור נוזלי: 36/29 מ,מ מלבד הממצא נראים גם מס' שרירנים: בדופן קדמי בקוטר 52 מ"מ ובדופן שמאלי בקוטר 52 מ"מ.. עובי רירית הרחם- 13 מ"מ. (אקוגנית, גבולות לא סדירים).
בדיקות דם- ca-125 11.9,
ca-19-9 3.1,
cea 1.50
במשפחה המורחבת יש הרבה שנפטרו מסוגי סרטן שונים. ואי לא סובלת שלחץ דם, שומנים בדם או השמנת יתר.
סליחה על הטירחה ותודה רבה.

ישנן דרכים שונות לטפל בדימום מוגבר ללא כריתת רחם אך לא ניתן לייעץ לך ללא בדיקתך
לעיתים ניתן לכרות את השרירן בלבד ולעיתים בגישה היסטרוסקופית אשר הינה פעולה קצרה יחסית באשפוז יום לעיתים ניתן לטפל בגישות אחרות. ישנן אלטרנטיבות ולכן אם למהר
גם באם אין מנוס מכריתת רחם יש לבדוק האם ניתן לבצעה ללא פתיחת בטן
אשמח באם תפני לקבלת ייעוץ נוסף לפני החלטה על כריתת רחם

לעיתים אין כל צורך בהתערבות, אך הטיפול היחידי הינו פתיחת המחיצה בהיסטרוסקופיה ניתוחית