פורום הפרעות קשב וריכוז - יש לך שאלה?

מדוע יש בעיית קשב ללא היפראקטיביות אך אין בעית היפראקטיבית ללא בעיית קשב? לא ייתכן שילד הינו בעל יכולת ריכוז וקשב, אך הוא היפראקטיבי?

1. יש תחושה שכמעט כל הבנים שיגיעו לאבחון בעיית קשב יאובחנו כסובלים מבעיית קשב. כמה בפועל מתוך הנבחנים ממין זכר מאובחנים כסובלים מבעיית קשב וריכוז?
2. ילד בן 10 תזיזתי מאד,שנמצא בתנועה מתמדת, כל הזמן מחפש לריב עם אחיו וגם משחק שאינו מריבה הוא בווליום גבוה והתפרעות חסרת רסן, כל הזמן מקלל את אימו, מתרגז בקלות ומאשים את אחיואך מאידך מחונן, מסוגל לשבת זמן רב ולקרוא או ללמוד כשמעניין לו, אך לא ילמד לבחינה כי החומר לא מעניין - לפי המבחנים שבאתר של ד"ר אדר - יצא גבולי - אפשר להסביר?
3. אם מנסים להימנע או לדחות טיפול תרופתי - מה תוכלו לומר על השפעת ספורט? ועל השפעת הכדורים החדשים "זום"?

כיצד מדרבנים למוטיבציה לימודית ילד עם הפרעת קשב וריכוז ללא היפר-אקטיביות?
הוא פשוט לא מנסה אפילו והציונים במבחנים בסביבות 20-25 באיבחון לא נימצא ליקוי למידה...היועצת טענה שהוא לא נפל מספיק למטה וברגע שיכשל שוב ושוב הוא ירים את עצמו...האם זו הדרך היחידה?
הוא בן 13 והוא מה שנקרא ילד שקט עם הפרעות מצבי רוח בהן הוא חוזר לגיל שנתיים-פשוט מתנתק ולא משתף פעולה אלא אם מעירים לו 20 פעם...הוא מקבל קונצרתה 36 מ"ג...מה לדעתך לגבי השיטה של "לוגותרפיה" עבורו {לתת לו לחנוך ילד בגן רשות-כמשימה לימודית ובזמן הלימודים בגן ולא אחרי כן- כמוהו כדי שיראה איך הוא מתנהג} מפני שבאופן שכלתני הוא כן מבין שיש לו בעיה אבל הוא לא מצליח לשלוט בה!

מהאף? מאז שהתחלתי לתת מתילפיציד סרין +אומגה 3 יש התפרצויות של דימום מהאף

שלום
הובחנתי כסובל מהפרעת קשב וריכוז בגיל 34. עברתי מבחן TOVA ואבחנה במכון בבית החולים רמבם.
עיקר האבחנה נסובה סביב בעיית אימפולסיביות.
אני נוטל 72 מ"ג קונסרטה.
אומנם יש לי עלייה ברמת הריכוז, אבל תופעות הלוואי מכבידות עלי מאוד. אפתיות, דיכאון קל, חוסר פעלתנות והסביבה נוטה לומר לי שאני נראה עייף ותשוש. (משקל גופי 73 ק"ג).

אני נמצא כרגע בארה"ב מטעמי עבודה. (שליחות), נשארו לי המון כדורים שנשאתי עמי, לאחר תופעות הלוואי החלטתי שעדיף לי לוותר עליהם כי התחושה לאחר נטילת התרופה קשה. (אני נוטל את התרופה הנ"ל+ריטלין לפני כמס' חודשים)
האם ידוע תרופה טבעית שניתן למצוא בכל מקום אשר יכולה לתת תוצאה דומה?
אני בשלב מאוד חשוב בחיי ואני באמת רוצה לשפר את איכות חיי.
מה ניתן לעשות ע"מ שאוכל לטפל בבעייתי ללא תופעות לוואי כל כך חריפות?
כלל לא ציינתי את חוסר התאבון לאחר נטילת התרופה.

בני בכיתה ז , לפי כל הסימנים אני מזהה אצלו הפרעת קשב וריכוז ללא היפראקטיוויות
לפעמים הוא לא מספיק לכתוב את כל מה שהמורה רושמת על הלוח וגם כשהוא כותב את שיעורי הבית לוקח לו המון זמן עד שהוא מסיים ובבוקר כשהוא מתלבש לוקח לו הרבה זמן כך שהאיטיות שלו לא רק בלימודים.
לפעמים הוא בוהה ורואים שהוא חולמני,ולעתים כשיש לו בחינות הוא לא מעדכן אותנו וכך גם לגבי שיעורים.
אומנם שכשהיה בבית ספר יסודי לא הסתדר עם בני כיתתו והרגיש בודד אך היום כשעבר לחטיבת הביניים יש שיפור הן בציונים והן בקשר עם בני כיתתו אך עדיין טעון שיפור
יש לציין שכשהוא מתכונן היטב לבחינות הציונים שלו תמיד מעל 90 וכשהוא לא מתכונן הציונים שלו יורדים בסביבות ה 80 .
מה שמתסכל שהוא בנאדם אינטליגנטי הבעיה היא חוסר המוטיבציה שלו ללמוד, לפעמים צריך להכריח אותו ללמוד- אם היה תלוי בו היה מעביר את הזמן מול הטלוויזיה או המחשב-מאד מתיש כל הזמן לדחוף אותו וזה מאד מתסכל אותנו.
השאלה למי לפנות על מנת לקבל אבחון ואם יאובחן כפי שאני חושב-מה הוא הטיפול במיוחד שיש לי אנטי נגד תרופות-מה אתה ממליץ
תודה מראש

ערכו לי אבחון דידקטי , ובמהלכו, כחלק מבדיקה כלשהי,
אמרה לי המאבחנת להשלים ארבעה משפטים או שלושה
לא זכור לי מספר מדויק .. ולאחר שהלשמתי אמרה לי
לחזור על מה שאמרתי, היה לי מאוד קשה להיזכר והפעמים
שזכרתי כראוי היו מעטות מאוד ..

מה זה אומר עליי ?
ומה בדיקה זו באה לאבחן ?

אודה לתשובתך .

שלום רב,
אני בן 26, סטודנט, ומטופל ברטלין מזה כשנתיים מאז שאובחנתי בהפרעת קשב וריכוז.
כרגע אני לוקח קונצרטה במינון נמוך (27) והתרופה עוזרת לי מאוד.

שמתי לב שהתרופה עוזרת לי מאוד גם במצבים חברתיים. בלי הרטלין אני מרגיש לפעמים לחוץ ומעט חושש מאינטרקציות חברתיות והקונצרטה כאילו מעלימה את זה לחלוטין.

העניין הוא שאני רוצה לטפל נקודתית בחרדה החברתית, בעזרת תרופה שפועלת משך כל שעות היממה.
הרופא שלי המליץ לי לנסות ציפרקליס במקביל. לפי מה שראיתי זוהי תרופה נגד דיכאון ואני ממש לא חושב שיש לי תסמינים של דיכאון.
אני שם לב גם שיש לי קושי רב בקבלת החלטות, ומרגיש לפעמים חרדה ומועקה במצבים של קבלת החלטות. זה היה לי גם בעבר, לפני שבכלל ידעתי על הפרעת הקשב בעוצמה חזקה יותר.
אני כרגע מתלבט בין כמה אופציות -
- לנסות את הציפרקליס
- לשאול את הרופא לגבי תרופה בשם סטרטרה, שלפי מה שהבנתי היא מטפלת בהפרעת קשב וגם מפחיתה חרדות ופועלת משך כל היום - זה נשמע לי בערך מה שאני
מחפש.
- להמשיך במצב הקיים, בכל מקרה אני מתחיל לקחת אדרל במקום הקונצרטה כדי להפחית את אפקט הריבואנד.

באופן עקרוני אני קצת נרתע מלקחת עוד כדורים ולכן חושש מהתחלת טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אני כאילו מרגיש שזה יכול לשפר לי את איכות החיים, אבל אני יכול גם להסתדר בלי זה ולכן לא יודע מה לעשות. בנוסף אציין שאין אצלי שיקול כלכלי בנושא זה , אני רוצה את התרופה הכי יעילה בשבילי לא משנה מה המחיר.

בכל מקרה אני כמובן אתייעץ שוב גם עם הרופא שלי.
תודה רבה.

בתי בת 6 בכיתה א'.
ת-מ-י-ד היא היתה אנרגטית בצורה יוצאת דופן, אין מצב שהיא עייפה ואין מצב שהיא נחה.
היא כל הזמן בתנועה לרוב ריצה, קפיצה, דיבור, השמעת קולות.
היא מטרידה את הסביבה בשאלות, בהסבת תשומת לב ובהצקות.
היא לא מסוגלת לתת לאף אחד לסיים משפט.
בזמן ארוחות משפחתיות היא כל הזמן קמה מהכסא ומוצאת תירוצים לעשות סיבוב ולחזור עשרות פעמים במהלך הארוחה.
חוצמזה היא מאד נבונה, מאד חברותית ובעלת קליטה מהירה.
היתה לי הרגשה שהיא היפר אקטיבית (היא הבת האמצעית), התייעצתי עם נירולוגית שאמרה לי שנחכה עד כיתה א'.
הפרדוקס הוא שאם היא מופעלת בפעילות שהיא אוהבת בישיבה היא יכולה לשבת גם חצי שעה ויותר.
ננניח בהדבקת מדבקות באלבום.
היא יושבת לבד, לא קמה, ועסוקה.
זה אמנם נדיר מאד כי יש מאד מעט דברים שמשקיטים אותה, אבל מראה שזה אפשרי.
בשיעורים בבית הספר ובהכנת השיעורים בבית היא מהירה בצורה מדהימה, עונה תשובות נכונות, מרוכזת, לזמן קצר אומנם אבל בלי בעיה.
המורה בכלל לא רואה בעיה.
בהפסקות היא רצה סביב כל בית ספר מתחילת ההפסקה עד סופה היא אומרת "שהיא חייבת".
השאלה שלי היא האם קיימת היפר אקטיביות בלי הפרעות קשב וריכוז?
והאם במקרה כזה כדורים כמו רטלין או קונסרטה מתאימים? או שינם כדורים אחרים?
תודה על התשובה

סלידה מעימותים עם חוסר הכלה-גורם מדרבן להתנהגות רעה...
הבן שלי עם הפרעה הרבה יותר קשה ובשבת וחגים אני לא נותן לו קונצרתה...בנוסף לADDּODD יש לו לפעמים מצבי רוח מאוד קיצוניים ותוקפניים כלפיי-בדרך כלל יש לזה הכנה של ניבול פה וטריקות דלתות או טון דיבור מתריס-מבזה...כשזה מתחיל אני שולח אותו החוצה להרגע מפני שכך לא מדברים לאבא ולא לאף מבוגר אחר...הרבה שנים הייתי מחזיק אותו בכוח בבית והוא היה שובר דברים או צורח מהחלון כמו משוגע...הפסיכיאטר הציע לי לתת לו ריספרדל בלילה בנוסף לקונצרתה אבל לא הסכמתי....
הבן שלי הוא שלי,לעולם לא אוותר לא עליו ולא לו...לפעמים גם אני נשבר אבל הכי קל ליפול למרה שחורה...גיליתי בעצמי כוחות שלא ידעתי שקיימים בי!
השאלה הנשאלת היא: למה לא לתת לו ריספרדל?
התשובה היא שאין לו סכיזופרניה ולא מניה דיפרסיה והקריזות שלו הן רק כשהוא לא לוקח קונצרתה וגם לפעמים ולא באופן קבוע...!
שיהיה לנו חג הכלה שמח!

בני הסטודנט טוען שיש לו קצת בעיות רכוז ועוד מעט מתחילת עונת הבחינות
מה עליו לעשות כדי לשפר את בעיית הריכוזץ
האם עליו לפנות לניאורולוג או לאבחון במכון.

תודה

בני בן 8וחצי מטופל בריטלין במשך 8 חודשים עקב הצקות חוזרות וחוסר מנוחה פנימי בביה"ס ובבית. התנהגותו בילתי אפשרית עד כדי שהוא מקבל ריטלין LA 20 מג' בכל ימות השבוע כולל שבתות וחגים. (הטיפול התרופתי מלווה בטיפול אצל פס')
כיצד הוא מטופל בריטלין אם באבחון BRC יצא הקשב תקין, ואף ב"טובה" ציון 1.21 (מעל הממוצע) האם אפשר להסתמך רק על שיפור התנהגות עקב טיפול בריטלין לאבחון מהימן. האם יש תרופות "קלות" יותר מהריטלין שיושבות על בעיה התנהגותית בלבד?

הבן שלי בן 13 אובחן עם add+odd שקט בדרך כלל-הסרבנות שלו די נסבלת...לרוב רק סרבנות פאסיבית,מקבל קונצרתה 36 מ"ג מלבד שבתות וחגים...הבעיה היא שאחת לחודש יש לו התפרצות תוקפנית כלפיי {האבא} בפעם האחרונה הכה באגרופים ואיים בסכין על האבא ולבסוף לאחר "שנרגע" אמר שהוא מעדיף למות...למחרת כלום,כאילו שום דבר לא קרה!
לטענתו הוא זוכר הכול ומצטער אבל יש לו נטייה לאבד שליטה...!
הפסיכיאטר אמר שהבן חווה את האבא כאויב...
{האבא סמכותי אך גם מאוד חם,לבבי ומכיל ולכן זה מאוד מוזר}
מכיוון שזה קורה אחת לחודש אין טעם לסמם אותו עם כדורים, מעבר לקונצרתה, באופן יום יומי...
השאלה היא איך מטפלים בדבר כזה שזה קורה רק אחת לחודש?
שאלה נוספת היא :האם זו התחלה של סכיזופרניה?

שלום,
הבן שלי מקבל ריטלין מגיל 9. כיום הוא בן 13 ועבר ממינון של 10 מ"ג רגיל+20 מ"ג SR לגדור אחד שמחזיק כ-8 שעות 40 מ"ג LA.
רופאת משחה טוענת שזה לא המינון הגובה ביותר שאפשר לתת לו.
הנוירולוג טוען שזה יותר מידי אבל מודה שיתכן ש-30 מ"ג לא יספיק (מדובר כל הזמן על LA).
הילד מתלונן שהכדור הוא לו דיכאון. זה מה שהוא אמר גם על המינון הקודם. אבל עכשיו הוא התחיל להסתיר את זה שהוא לא לוקח את הכדור מידי פעם.

הרופא אומר שצריך להחליף לאדורל או סרטרטה (אני בטח משבשת את השם). מה עושים ? מה עושים כשרופא אחד אומר כך והשני אחרת ? אני לא יכולה לא ללכת לנוירולוג שכן הוא המומחה ואילו רופאת הילדים בלתי נמנע מלהתקל בהערות שלה ולהרגיש חסר אונים כיוון שהיא זאת שרושמת את התרופות כל חודש.

תודה

וריכוז ואנחנו חוששים מעט מכל עניין הרטלין.
קראנו, שאלנו, בדקנו , בקיצור אנחנו חופרים ומנסים למצוא כל פתרון אלטרנטיבי אחר, במיוחד לאור תוכניות הטלוויזיה האחרונות בהם דיברו על הקלות הבלתי נסבלת של הרטלין.
על הדרך פגשתי עוד מאמר שממש שבר את ליבי כי אני נוטה להסכים עם הרבה מאוד ממה שכתוב בו ( לא עם הכל אבל עם הרבה ).
מרגיש צורך עז לשמוע חוות דעת נוספות לפני שאנחנו מקבלים החלטה,
הילד שלנו במצוקה אבל אנחנו לא רוצים לקפות על הרטלין כמענה אוטומטי
אשמח במיוחד לתגובות מהורים לילדים או מאחרים הנוטלים או לא..