פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

תקרא/י מה שכתבתי לתשובה דומה ב29.6.2015 ו30.06.2015. אם יש שאלות נוספות אני אשמח לענות עליהן.

אריק

מיכל,

תודה על השאלה. מדובר במקרה אינדיבידואלי, והפורום מאפשר לי לענות רק בצורה כללית. לכן את צריכה להיות במעקב אצל רופא המטפל. יש 3 חיידקים שהם גורמים את רוב התחלואה של דלקת אוזניים חריפה - פנוימוקוק, המופילוס, ומורקסלה. יש אפשרות של חידקים אחרים אבל זה נדיר יותר. פסוידומונס הוא חיידק שאוהב לחיות באזורים רטובים (מים, נוזלים) והוא לא גורמת בד"כ לדלקת אוזניים תיכונה חריפה (הכל אפשרי). אבל הוא כן יכול לגרום לדלקת אוזניים כרונית או חיצונית (תעלה). במקרים כאלה צריך מעקב של רופא אוזן גרון ושימוש של תרופות שהן פעילות נגד מיקופלזמה (ממשפחה הקינולונים). טיפות CILOXAN הן פעילות נגד פסוידומונס ובדרך כלל עובדות היטב. אם אין שיפור, יהיה צורך לשיחה ארוכה בין רופא המטפל, מומחה באף אוזן גרון, ומומחה למחלות זיהומיות בילדים להחליט אם עדיף טיפול דרך הווריד או אם יש תחליף פומי לפי רגישות החידק.

בברכה,
ד"ר אריק האס

כל מעבדה יש לו את הטווחי המספרים שלה. בדרך כלל, יותר IGA יותר מ 4 IU נחשב אבחנתי. זה גם תלוי בסימנים שהיו ובדיקה גופנית. לכן - אני ממליץ שתפני לרופא מטפל כדי לקבוע אם זה נראה יותר מתאים לשעלת או משהו אחר.

בברכה,
ד"ר אריק האס

יש כמה סיבות אפשריות וזה תלוי בחיסון.

א. יש כאלה שלא מגיבים אחרי המנה הראשונה אבל יגיבו אחרי מנה נוספת או יותר
ב. יש חיסונים שנותנים הגנה מסוימת אחרי מנה אחת, אבל מנות נוספות נותנות הגנה נוספת, כלומר התגובה החיסונית היא יותר חזקה ולכן יותר מגנה.
ג. יש חיסונים שזקוקים לדחף כל כמה זמן כי התגובה דועכת עם הזמן
ד. יש חיסונים שצריך לחדש כל כמה זמן כי הנגיף\חידק עצמו משתנה ואז הגוף כבר לא מוגן לזן החדש.

94-99% מאנשים שמקבלים מנה אחת של צהבת A מגיבים עם נוגדנים ברמה טובה, אבל התגובה יותר חזקה ונמשכת יותר זמן עם 2 מנות. מכיון שגם אלה שהגיעו ל"יעד" אחרי מנה ראשונה יכולים להרוויח מתגובה מתוגברת, כולם מומלצים לקבל 2 מנות. אבל לא יותר. אין התוויה לבדוק נוגדנים לצהבת A אחרי חיסון.

בברכה,
ד"ר אריק האס

כן זה קורה. התועלת והרציונל העיקריים לחיסונים הם ההשפעה על האוכלוסיה. לפעמים ילד מתחסן ובכל זאת נדבק במחלה בהמשך. אבל כשמחסנים קבוצות גדולות של אנשים, יש פחות breakthrough. אם אין מספיק עלילים (אנשים לא מוגנים), הוירוס או חידק מפסיק להסתובב באוכלוסיה, וגם אלה שבלי נוגדנים לא יחלו. התופעה נקראת חיסון העדר, אבל לכל מחלה יש סף שונה איזה שיעור כיסוי חיסונים ימנע מקרים נוספים.

בברכה,
ד"ר אריק האס

לא

זה לא מסוכן. לא ניתן לעשות כלום. לפעמים נותנים יותר מ3 מנות לעובדי בריאות שלא מפתחים נוגדנים אחרי 3 מנות, כך שקורה שאנשים אחרים גם יחר משלש מנות.

בברכה,
ד

זה קורה לפעמים. תפני לרופא ילדים לשלול גורמים אחרים לחום.

בברכה,
ד"ר אריק האס

שלום,

ילדים שנכנסים למסגרת (גן\משפחתון\מטפלת) בה נמצאים ילדים אחרים הם עלולים להידבק במחלות זיהומיות. הממוצע הוא פעם בחודש, אבל יש שונות לשני הכיוונים. זו המציאות. חלק מהמחלות הן ניתנות למניעה על ידי חיסון, אבל להרבה מחלות אחרות לא קיים חיסון. לכן, חשוב לכל תינוק שנכנס למסגרת להיות מחוסן לפי גילו כולל חיסון נגד שפעת עונתית כל שנה לקראת החורף. יש גנים ומשפחתונים שמבקשים אישור שילד מחוסן לגילו, אבל במדינת ישראל אין אפשרות שלא לקבל ילדים לגן גם אם הם לא מחוסנים. אחת העובדות הכואבות היא שכשיש ילדים לא מחוסנים במסגרת, גם הילדים שכן התחסנו עלולים להידבק בשיעורים יותר גבוהים מאשר ילדים שבגנים שכולם מחוסנים. זאת אומרת שחיסונים עובדים יותר טוב כשהכיסוי החיסוני באוכלוסייה גבוהה מעבר להגנה על הילד הפרטי.

מעבר לחיסונים, מאוד חשוב להקפיד על הגיינה של ידיים. בנוסף, חשוב לא לשלוח ילדים חולים לגן. אפשר לבקש מהגננת שהיא תערוך פגישה עם ההורים והצוות בקשר לנהלים של הגן לגבי ילדים חולים ומחלות זיהומיות בילדים בכללי. אני (בדרום) השתתפתי בפגישות כאלה בעבר וזה נותן אווירה חופשית להעלות חששות ובקשות וכל מיני דברים אחרים, אז אולי הגן יכול להזמין רופא או אחות להשתתף. זה אולי פחות מתאים למשפחתון אבל מכיון שאין הרבה ילדים הגננת תוכל להעביר העקרונות שלה בצורה ברורה יותר.

ההחלטה להכניס ילד למסגרת ובאיזה גיל היא מורכבת וחשיפה למחלות זיהומיות היא רק פן אחד של הסיפור, ובדרך כלל, לא השיקול הקובע.

בברכה,
ד"ר אריק האס

שלום,

אני לא מכיר הנחייה כזאת. להלן הקטע הרלבנטי מתדריך החיסונים (עמוד 88)

2. 2 חיסון בגיל בית הספר :
מנת דחף אחרי החיסון הראשוני שניתן בגיל הילדות :
בכיתה ב / ' גיל 7-8 שנים , ילידי 1.1.1998 ואילך:
מנת דחף תנתן בתרכיב Tdap בו-זמנית עם תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים IPV בשילובים הזמינים בישראל (ראה פרק "DTaP" ופרק "פוליו").
גם ילדים שלא חוסנו בעבר נגד שעלת / אסכרה / פלצת / שיתוק ילדים יקבלו בכיתה ב' תרכיב נגד אסכרה, פלצת, שעלת אסלולרי ושיתוק ילדים, למעט מקרים בהם קיימות הוריות נגד למתן החיסון . מנת דחף של כיתה ב' תינתן 6 חודשים לפחות לאחר מנה אחרונה בסידרת החיסון הראשוני.
יחד עם זאת, אין צורך ברווח זמן בין מנת דחף Tdap בכיתה ב / ' גיל 7-8 שנים לבין מנה קודמת של חיסון נגדאסכרה ופלצת ( Td) שניתן לאחר חיסון ראשוני מכל סיבה שהיא (כגון, לאחר פציעה .)

הערה:
יש לוודא שסך הכל מנות החיסון נגד אסכרה ופלצת לא יעלה על 6 מנות עד יום ההולדת השמיני (כולל מנת
דחף של כיתה ב'/ גיל 7-8 שנים). *ע"כ*

לפי זה לא קשור ל-5 שנים. אולי תבקשי שהיא תברר ותבהיר לך על איזה המלצה היא מסתמכת.

בברכה,
ד"ר אריק האס

רינת

במסגרת הפורום אני לא יכול לתת המלצות ספציפיות. בעיקרון כדאי לעשות אולטרה-סונד כליות, ואם יש חשש שהחידקים בשתן, לחזור על תרבית שתן אחרי סיום אנטיביוטיקה. כל היתר, בשיקול דעת של רופא המטפל.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גיא,

תודה על השאלה. במסגרת הפורום אני לא יכול לזרוק המלצות לחיסונים נוספים. אני ממליץ שתיגש לרופא מטפל ואם יש לו שאלות נוספות, הוא יכול להפנות אתכם למומחה במערכת החיסון (אימונולוג). בגדול, ידוע שילדים עם חוסר IGA מהווים קבוצה מאוד הטרוגני - כלומר יש ילדים שאין שום משמעות לחוסר IGA, ויש ילדים שסובלים מדלקות חוזרות בעיקר בדרכי הנשימה. ספק אם ילדים מהסוג היותר חמור מגיבים באופן מלא לחיסונים, אבל המחשבה היא שגם אם אין נוגדים, יתכן שיש השפעות אחרות על מערכת החיסון (תאי T) שיכולות לעזור. עם זאת, למיטב ידיעתי אין המלצות לחיסונים נוספים במידה ואין תגובה. יש לשקול את זה באופן פרטני אם מדובר בסיכון מיוחד וזה מטרת פנייה לרופא בפועל ולא באינטרנט.

בברכה,
ד"ר אריק האס

הספירה לבנה יכולה להיות בנורמה. אם היא גבוהה, במיוחד לימפוציטים, זה מתאים לשעלת. לצורך אבחנה מהירה, מומלץ בדיקה דרך PCR שברוב המקומות בארץ אמור לחזור תוך 48-72 שעות. אם יש חשש סביר יש להתחיל טיפול לפני תוצאות הבדיקות.

בברכה,

ד"ר אריק האס.

Pcr הוא הכי אמין ב3 שבועות מאז תחילת השיעול. אחר כך יתכן שיוצא שלילי-שגוי כלומר הבדיקה תקינה אבל היתה שעלת קודם. גם אם הותחל טיפול אין טעם לבדוק pcr אחרי סיום הטיפול (5 ימים).

בברכה,
ד"ר אריק האס

דליה,
תודה על השאלות.

1. לוקח זמן אחרי חיסון להוות מוגן. בסדר גודל של כמה שבועות, עם שינויים קלים לפי מספר מנה.
2. הוא נחשב מחוסן. לא קיים מושג ל"חלוטין" ברפואה ועוד יותר בשעלת.
3. כששאלה מתחילה עם המילים "האם קיימת אפשרות" התשובה בד"כ "כן קיימת אפשרות". עם זאת, יותר סביר שמדובר בדעיכה רמת החסינות עם הזמן וגורמים אחרים.
4. חלק חוסנו וחלק לא.
5. על פי רוב בן אדם שהתחסן שבכל זאת נדבק, המחלה היא יותר קל. זה לא מונע סטיות לשני הכיוונים.
6. אין פתרונות קסם. צריך להגביר את רמת החסינות אצל ילדים וגם נשים בהריון לפי הנוהל הקיים. יתכן שגם עובדי בריאות לא מתחסנים באחוזים גבוהים נגד ההמלצות וגם על זה צריך לעבוד. אני משער שמתישהו כל בן אדם יקבל דחף שעלת כל x שנים ואולי זה יעזור. יש חשיבות להעלות את המודעות למחלה בקרב הרופאים ולבצע בדיקות אם יש צורך.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אין סכנה לאיידס במקרה שאת מצארת. אם יש שאלות נוספות נא לפנות לרופא המטפל.

בברכה,
דר אריק האס

דליה,

לפי הסיפור, הילד נחשף. אם הילד לא היה נחשף במה שמוגדר כמגע הדוק, אין סיבה לתת טיפול. השאלה היחידה היא אם הילד נדבק או בלשון אחר, אם חידקים עברו מהמקרה לתינוק, כלומר האם חידקים נכנסו לדרכי הנשימה ומתחילים להתרבות, וזה קשה לדעת כל עוד שאין סימנים. אם אין חידקים, אין למה לתרופה למנוע. אם יש חידקים, עדיף שהתרופה תינתן לפני שהחידק מתחיל להפריש את הרעלנים שמשפיעים על דרכי הנשימה. כמה שהמחלה יותר מתקדמת בזמן תחילת טיפול, הטיפול מונע יהיה פחות אפקטיבי בקיצור משך המחלה. בכל זאת נותנים כדי שהתינוק לא ידביק אחרים וכי אין טיפול אחר.

עם כל האמור לעיל, לא לכל תינוק עם צינון או שיעול יש שעלת. עלייך לתת את הטיפול כמו שהרופא המליץ, ולהיות במעקב אם יש שינוי במצבו של הילד. יש גם אפשרות לבצע בדיקות אם יש ספק לגבי האבחנה.

בברכה,
ד"ר אריק האס