פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

ילנה,

תודה על השאלות. הפורום מיועד לשאלות כלליות שלא מחייבות הכרת פרשת המטופל מקרוב. לכן, אני ממליץ שתפני את רוב השאלות לצוות המטפל בילד בבית החולים כולל רופא בכיר אם יש צורך. אני אקדים כמה דברים ואז אני אענה על מה אני יכול.

הבנתי שהחידק פנאומוקוק צמח מתרבית דם. אם זה נכון, השאלה היחידה שרלוונטית כעת היא "לאיזה אנטיביוטיקה החידק שנמצא בדם רגיש". זה לא קשור לזן, ובעצם כל מעבדה מבצעת את הבדיקה בצורה אוטומטית כשיש צמיחה של חידק שנחשב בר-יכולת לגרום למחלה בבן אדם כולל פנאומוקוק. גם אם פנאומוקוק צמח רק מתרבית אוזן, אפשר וצריך לאיזה אנטיביוטיקה זה רגיש. אם אין תרבית חיובית, הטיפול הוא אמפירית - כלומר השערה סבירה לפי מה שמסתובב בבית חולים הספציפי והקהילה ככלל. רוצפין זה אופציה טובה במצב כזה. לזן הספציפי של החידק, אין שום משמעות טיפולית בשלב זה.

בכל מקרה של זיהום פולשני ע"י פנאומוקוק, הבית חולים שולח את הדוגמא למעבדה ארצית לקביעת הזן. יש לזה משמעות ארצית לגבי יעילות החיסון פרבנר ותחלואה ממחלה קשה בכלל. דרך רופא המטפל אפשר לברר בעוד 6-8 שבועות את הזן שצמח בדם.

1. אם יש צמיחה, מבצעים רגישויות אוטומטית. תבדקי בצוות המטפל לתוצאות.
2. כשיש צמיחה בדם, צריך לבצע עוד תרבית דם מידי לבדוק אם הוא עדיין נמצא בדם. אין צורך בבדיקות דם מיוחדות אחרי הטיפול.
3. יש עוד מנה של פרבנר אחרי גיל שנה. אין צורך במנות נוספות או שינוי במועדי החיסונים אם הילד קיבל כל המנות הדרושות. אין צורך בפנאומובקס (23-זן) לפי הנתונים שנתת.
4. המדד ליעילות של חיסונים הוא יעילות באוכלוסייה. הילד הפרטי צפוי להרויח מההגנה של החיסון כי בסופו של דבר הוא שייך לאוכלוסייה. אולם מכיון שאין חיסון עם יעילות של 100% יש תמיד אפשרות של אי-הצלחה אצל מקרים ספציפים. כאן סוג הזן יכול לקבוע. אם מדובר בזן שכלול בפרבנר, אז מדובר ב"BREAKTHROUGH DISEASE", פריצת מחלה למרות החיסון. אם מדובר בזן שלא כלול בחיסון, אז אין קשר בין החיסון והמחלה הספציפית, יש מעל 100 זנים של פנאומוקוק והחיסון מכסה את הכי נפוצים ואלימים.
5. לגבי האוושה, זה שאלה לצוות המטפל וגם רופא המטפל
6. לא שמעתי סיבה לייעוץ פרטי. תהיה בקשר עם הרופא המטפל אחרי השחרור. הוא יכול להחליט יחד איתך אם יש צורך במעקב מיוחד.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גלית

תודה על השאלה. יש שלבים במחלת השעלת. בשלב הראשון יש בעיקר נזלת וקשה להבדיל בין זה ומחלה וויראלית. עם זאת אני לא רואה סיבה מיוחדת לדאוג לשעלת במקרה שאת מתארת. אם יש שאלות נוספות, לפנות לרופא מטפל של התינוק.

ורד,

הוא יכול לקבל עכשיו. תתיעצי עם אחות טיפת חלב לגבי גיל מקסימום של השלמות.

בברכה,
ד"ר אריק האס

לרה,

לפי הבדיקות שציינת, אני לא רואה סיבה לחשוד בCMV תוך-רחמי. ייתכן שמדובר בCMV אקוטי של עכשיו, שזה מחלה מאוד נפוצה (כ-80% מכל האוכלוסייה) ואין לו משמעות לטווח הארוך. את יכולה להיות רגועה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

יש הרבה גורמים לדלקת גרון, כולל וירוסים וחידקים. לא כל דלקת גרון תהיה סטרפטוקוק. עם זאת, יש ילדים עם נטיה לדלקות גרון בכלל וסטרפ בפרט. לא כל כאבי גרון מחייב משטח, אבל כדאי להבדק ע"י רופא אם מדובר בכאבים ממושכים, או אם הכאב מלווה בחום, או קשיי בליעה. מכיון שקשה להבדיל בין דלקת גרון ע"י סטרפ וגורמים אחרים דרך בדיקה גופנית, מומלץ לבצע משטח. כל רופא אמור לדעת מתי צריך ומתי לא. לפעמים גם מטפלים בלי משטח וזה גם מקובל במקרים מסוימים. אין טיפול מונע, ואין חיסון. יש אפשרות להידבק יותר מפעם אחת.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גלית,

אין מקום לדאגה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אדית,

תלוי באיזה חיסון מדובר. אם מדובר בצהבת A, צריך רווח מינימלי של 6 חודשים בין המנות. אם מדובר בצהבת B אז יש שלוש מנות, עם מרווחים של חודש ו5 חודשים. אם לא קיבלת בזמן אפשר להמשיך בלי לפגוע ביעילות של החיסון. תגשי לרופא מטפל והוא יכול להדריך איך להתקדם הלאה. אם אין תיעוד כתוב של החיסון, הם לא נחשבים ולכן רצוי להראות פנקס או איזשהו מסמך על איזה חיסון מדובר.

בברכה,
ד"ר אריק האס.

גלית,

אפשר לחסן בזמן שמצוננים כל עוד שאין חום, זה לא משפיע על היעילות של החיסון או על הבטיחות שלו, וזה כולל פוליו דרך הפה. על אף שבכללי אפשר להגיד שחיסונים חי-מוחלשים הם קצת יותר קשים מבחינת תופעות לוואי ביחס לחיסונים מומתים, על פי רוב מדובר בחצבת-חזרת-אדמת ואבעבועות רוח. החיסונים הניתנים בטיפות(רוטה ופוליו) הם קלים מאוד ולא צפוי מהלך קשה בזמן שמצוננים וכן כשבריאים.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אם יש תיעוד על 2 חיסונים בעבר אין צורך במנות נוספות גם אם הנוגדנים הם נמוכים )ייתכן שיש רופאים שייתנו עוד מנה במצב כזה(. אם אין תיעוד אז צריך להתחסן מחדש. אדמת לא קיימת כחיסון נפרד.

בברכה,
ד"ר אריק האס

חגית,

הרפס 1 ו 2 יכולים לגרום מחלה אצל תינוקות. כשיש פצעים פעילים בזמן הלידה יש עדיין סיכון להדבקה, אמנם פחות מזיהום ראשוני אבל לא אפס. עלייך להיות במעקב רופא ילדים בכל שינוי במצבו של התינוק כולל כמובן פצעים או חום, וגם אי-שקט או אפטיות או חוסר תאבון.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אם תהיה העברה היא בדרך כלל בשלושה שבועות הראשונים. תמיד יש אפשרות שזה יופיע יותר מאוחר (אפילו עד 2-3 חודשים), אבל אני חושב שחודש זה מספיק למעקב צמוד שאת מתארת. אפשרות להידבק עכשיו זה רק ממגע ישיר עם פצעים למשל בפה. אין בעיה להניק כל עוד שאין פצעים הפרטיים בשד עצמו.

בברכה,
ד"ר אריק האס

טל,

לפי הבדיקה נראה שהיתה הדבקה חוזרת בזמן אחרון מה שגרם לIGM חיובי אחרי שבעבר כבר היתה תגובת IGG. המלצותיי:

1. לא לבדוק סרולוגיה לCMV בעתיד. בעצם לא היתה סיבה מוצדקת לבדוק נוגדנים נגד CMV אחרי הבדיקה הראשונה אלא אם מדובר בחשיפה למגע עם CMV?
2. תתיעצי עם רופא נשים לגבי מתי שאפשר להיכנס להריון. בדרך כלל אחרי זיהום אקוטי מקובל לחכות לפחות 6 חודשים.

בברכה,
ד"ר אריק האס

לילך,

כששואלים שאלה עם המילים "האם ייתכן" התשובה תמיד תהיה "כן, ייתכן". בכל זאת גם יכול להיות שהנוגדנים ירדו עם הזמן, ולכן המלצהשלי היא כן להתחסן.

בברכה,
ד"ר אריק האס

מיה,

תודה על השאלה. אני ממליץ שתקבלי עוד מנה של חיסון חצבת-חזרת-אדמת ולחכות לפחות חודש ימים לפני כניסה להריון.

בברכה,
ד"ר אריק האס

1. חיסונים עובדים רק כשמקבלים אותם לפני חשיפה לנגיף או חידק. לכן, החכמה היא לתת אותם בהקדם האפשרי. יש עדיין העברה ממבוגרים לילדים של צהבת B - מדובר מהעברה דרך רוק וחפצים ביתיים ולא דרך דם או יחסי מין. אם מישהו רוצה לא לקבל את המנה הראשונה בזמן האשפוז הראשון זה לגיטימי - אם האם היא שלילית לנוגדנים - אבל לדחות את זה יותר מכמה שבועות לוקח סיכון שהתינוק ייחשף לנגיף בלי רמה מספקת של נוגדנים. במדינות אחרות כשהתחילו לחסן נגד צהבת B בגיל יותר מבוגר (כמה חדשים או שנים), לא ראו ירידה במקרים חדשים של צהבת B אצל ילדים - כי כל אחד עשה מתי שבא לו, והיתה העברה בין בני הבית ובסוף לתינוק. החיסון הוא בלי תופעות לוואי משמעותיות ועכשיו מדובר בחלבון מיוצר במעבדה ולא חלק מוירוס חי או מומת. לכן, אין יותר מדי סיבות לחשוש בלקבל את החיסון גם ביום הראשון של החיים.

2. יש כמה וירוסים שיכולים לגרום לתסמונת בשם מחלת הנשיקה. הכי שכיח הוא נגיף בשם EBV, אבל גם CMV יכול לגרום לתופעה דומה, ולפעמים עושים בדיקה. אם יש חשש של חשיפת אשה הרה לאחד מוירוסים אלה, ניתן לבדוק את זה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

שירן,

תודה על השאלות. שלילי זה שלילי. לא להתייחס למספר כל עוד שהוא מתחת לסף. לכל מעבדה יש רפרנס אחר, כך שאי אפשר לקבוע מספר שנחשב שלילי לכל הדעות. אני לא חושב שיש צורך בעוד בדיקות בשלב זה בהריון. המלצת משרד הבריאות (וגם הדעה המקצועית שלי) היא לא לבדוק נוגדנים לCMV כסקירה בלי חשד להדבקה. אם בדקנו ומצאנו שאין נוגדנים ניתן לבצע בדיקות עוד 1-2 פעמים נוספות במשך ההריון אבל לא על בסיס חודשי. אחת הסיבות שלא מומלץ לבדוק נודגנים כי זה מוסיף הרבה חרדה אצל המשפחה במקום שאין צורך. לא קיימת התוויה לשנות מועד הניתוח עקב מצב CMV.

בברכה,
ד"ר אריק האס