פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

הי שרית
שיהוק הוא תופעה מאוד מעניינת שאנו מבינים בה מעט מאוד.
למעשה, שיהוק הוא גירוי עצבי הגורם לכיווץ פתאומי של הסרעפת- מה שגורם לשאיפת אוויר חדה ואגרסיבית.
אין קשר בין שיהוקים לבין מערכת העיכול.

לעיתים, התקפי שיהוקים ממושכים וארוכים עלולים לגרום לבעיה של ממש בתפקוד היומיומי, אך לא נשמע שזו בעיה כה משמעותית עם הקטן שלכם.
מעבר לתרופות עממיות (סבתא) יש נסיון בטיפול בשיהוקים במגוון שיטות- מתרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, ועד טיפולים כירורגיים למיניהם.
נראה לי שבמקרה שלכם, במידה והוא אכן משגשג יפה- כדאי לעקוב שמרנית בלבד.

בברכה

הי רונה
רמת ALT 89 היא גבוהה לכל הדעות.
ALT- 34 הוא ערך שקרוב לוודאי מסומן בטופס הבדיקה של הקופה כתקין (ברוב הקופות- ערכי ALT מופיעים כתקינים עד 45 פלוס-מינוס), אם כי בפועל הוא מעט גבוה.
בנערים בריאים ורזים הערך ALT אמור להיות עד 25 לערך.
במידה ובנך בעל מבנה גוף מלא, או לחילופין מחלים ממחלה ויראלית (כולל הצטננות, התקררות וכו')- זה בהחלט יכול להסביר את העלייה הקלה.
איני חושב שיש סיבה לדאגה. תהיו במעקב רופא הילדים.
במידה ואנזימי הכבד יעלו באופן משמעותי שנית- אזי אמליץ על בירור יותר מסודר.

AST 50 גם כן מעט מוגבר- אך AST פחות ספציפי לכבד.
לקיחת דם שלא הלכה באופן חופשי- ולוותה בלחיצות שונות עלולה לגרום להרס קל של כדוריות דם אדומות ולעליית AST.
באופן כללי ALT יותר ספציפי לכבד,
האינפורמציה הנ"ל מאוד כללית, וצריך לשפוט כל מקרה לגופו.

הי דורית.
חסרים לי קצת נתונים-
מדוע מלכתחילה לקחו לבתך בדיקות דם לצליאק?
האם את מדברת על נוגדן- אנטי-גליאדין (נוגדן עם רגישות וספציפיות נמוכות יחסית, ושלמיטב ידיעתי לא מבוצע כיום), או על נוגדן אחר?
מה קורה עם נוגדנים נוספים- לדוגמא האנטי-TTG?
לכל קופת חולים קיט מעט שונה- מה הנורמות אצלכם?

באופן עקרוני בלבד-
אם הבדיקה היא גבולית בלבד, ולבתך אין תלונות קליניות, ואין עדות לפגיעה בגדילה ואין עדות מעבדתית לחסרים תזונתיים מוזרים- אני מצטרף לדעתה של הרופאה שלכם- והייתי עוקב בלבד.
אם משהו מהדברים הרשומים לעיל לא תקין- יש להעריך האם יש צורך להתקדם באופן פעיל באבחנה.
בהצלחה

הי אלי,
חשיפה לגלוטן היא לא דיכוטומית (כן או לא), אלא יותר אפקט מצטבר.
שרשרת הארועים היא שיש חשיפה לגלוטן >> נוצרים נוגדנים עצמיים (השורדים כחצי שנה) >> נגרם נזק למעי.

מכאן שהשאלה היא כמה חשיפה הייתה וכמה נוגדנים נוצרו. מדבריך עולה שמדובר בחשיפה חד-פעמית כך שלא סביר שייגרם נזק משמעותי במעי.
תמשיכו לעקוב, אך כעת אין מה לעשות באופן פעיל.
בברכה

הי יעל
את שואלת שאלות מורכבות...

אנסה לפשט-
הפטיטיס- כשמה כן היא- דלקת בכבד, כלומר בהכרח תיהיה הפרעה באנזימי הכבד ההפטוצלולריים (ALT, AST).
אם אנזימי הכבד תקינים- אין למעשה דלקת בכבד.

נוגדני ANA, ANTI-SMOOTH MUSCLE ונוגדנים נוספים הם נוגדנים עצמיים- המהווים סמנים למחלה אוטו-אימונית. עם זאת יש לזכור כי באחוזנים מסויים- גם לאנשים בריאים יש רמות מוגברות של נוגדנים אלו (לדוג' ANA יכול להיות חיובי בעד 10-15% מהאוכלוסיה).
בנוסף- צריך לדעת כי לעיתים מחלת הצליאק עצמה גורמת לעלית אנזימי כבד.

לא ברור לי סדר הדברים- מדוע מראש לקחו לבתך את רמות הנוגדנים הנ"ל- כמה גבוהים היו אנזימי הכבד? למשך כמה זמן?

בכל אופן, אם הבנתי אותך נכון, כעת אנזימי הכבד תקינים- כך שאין אינדיקציה למחלת כבד אוטו-אימונית, אך נשמע שצריך מעקב פעיל אחר אנזימי הכבד.

בברכה

הי חגית
התמונה שתארת מורכבת, ו לצערי לא ניתן להתייחס לבעיה ברצינות דרך פורום זה.
באופן עקרוני, צריך להבין אם מדובר בבעיה רפואית או בהפרעת אכילה התנהגותית.
זה צריך להעשות פנים מול פנים.
בהצלחה

הי אורית
לצורך קביעת פגישה- תתקשרי לטלפון הרשום או ישירות למס'- 058-6665885
בברכה

הי עדי
עד כ- 10% מהילדים יפתחו שלשול לאחר החיסון האורלי לפוליו.
מדובר לרוב במחלה קלה- אך בכל זאת עלולה להימשך מס' ימים- כמו כל זיהום בטן ויראלי אחר. שבוע-10 ימים נראה לי גבול סביר.
לרוב הסיבה היא הפוליו עצמו, ולעיתים סתם צרוף מקרים עם זיהום אחר.
אם השלשול ממשיך מעבר לכך- תנסי לעבור לכלכלה ללא לקטוז, זה בד"כ מאיץ את ההחלמה.

בהצלחה

הי עדי
הוא משלשל, כלומר סימפטומטי.
לדעתי- צריך להתחיל טיפול בפלאג'יל, ולהוציא אותו מהגן כל עוד הוא משלשל.
ברגע שהשלשול פוסק- ניתן להחזירו לגן.

הי איירין
"גזים" בגיל 6 חודשים אינם שכיחים, לרוב חולפים קודם לכן.
ממליץ לבדוק אם ההתעוררויות המרובות אינן בשל סיבות אחרות- כגון רעב, גרד אנלי בשל זיהום בתולעים, כאבים ממקור אחר וכד'.

במידה וכל הבירור שלילי ונראה כי אכן המקור הוא בבטן- ניתן לנסות את הביוגאיה או סימיקול ולהמשיך במידה ונצפית הטבה (אין בעיה עקרונית בשימוש ממושך). במקרים קיצוניים ניתן לנסות טיפול אנטיביוטי.
לצערי, במקרים רבים צריך להתנהל בשיטת ניסוי וטעיה עד שמגיעים לפתרון הרצוי. כל עוד תהיו שיטתיים הבעיה תבוא על פתרונה.
בהצלחה

אם אתם שומעים גזים- אז יש לה גזים זה ברור.
האם העברת גזים מלווה בכאבים?! בד"כ לא.

השימוש שעושים במילה "גזים" בהקשר של תינוקות בא לבטא כאבים שטיבם לא לגמרי ברור- למתבונן מהצד נראה כי מדובר בכאבים ממקור בטני, ולעיתים העברת גזים מלווה את התהליך ולעיתים אף מקלה על אי-הנוחות.
אך הגזים אינם הכרחיים. לאותם כאבים בדיוק קוראים באנגלית- "INFANTILE COLIC" שמשמעותו המילולית- כאבי בטן עוויתיים.
לפיכך, יש גזים ויש "גזים".

וירוס או חיידקים לרוב- יגרמו לתופעות נוספות שיקלו על האבחנה. אך כפי שכתבתי לכם כבר- אין מנוס מניסוי וטעייה.
בהצלחה

הי קלרה
ראשית, מזמין אותך לקרוא קצת על ריפלוקס באתר שלי- חפשי בגוגל.
בקצרה- נשמע שלבתך אין "סתם" ריפלוקס אלא מחלת ריפלוקס (דהיינו שהריפלוקס כבר גורם לבעיות).
במידה וזה אכן המצב, שינוי כלכלה לא יספיק ולעיתים יש צורך בהתחלת טיפול תרופתי להפחתת הפרשת החומצה בקיבה.
נדרש ביקור מסודר אצל רופא הילדים או לחילופין גסטרו-ילדים על מנת להבין אם אכן זה המצב ולהחליט.
בברכה

הי עדי
סטטיסטית, לכל אחד מבני המשפחה הקרובה יש סיכון של כ- 10% לצליאק.
ספציפית לבתך- הכי פשוט להסתכל על טופס הבדיקה כפי שוודאי את יכולה לראות באפליקצית הקופה.
ערכי TTG עד- 7 נחשבים כתקינים (בקיטים מסוימים שבשימוש חלק מהקופות- אף ערכים עד 15 נחשבים תקינים).
לפיכך ערך של 5.4 הינו בגדר תקין.
שימי לב, שאין הדבר מהווה "תעודת ביטוח" שבעתיד ערך זה לא ישתנה או שאף יתגלה לה צליאק. מומלץ לגלות ערנות לתסמינים חשודים- ולבדוק אחת למס' שנים.
בברכה

בקצרה-
סף רגישות הבדיקה הוא 3 יח' למיליליטר- מתחת סף זה הבדיקה אינה מזהה כלל את הנוגדנים (כך שתאורטית הרמה יכולה להיות 2.9 או 0- שתי התוצאות ייקראו כערך <3).
יש ערכים שאינם אפס- אך עדיין נחשבים בגדר תקינים.
מבלי להיכנס יותר מדי לסטטיסטיקה- ערכי נורמה של בדיקות נקבעים ע"פ ערכים המשקפים משמעות קלינית לתוצאות. כאשר הערכים מתחת 7- הם אומנם מעל סף הבדיקה (3) אך אינם פתולוגיים וניתן למצוא אותם גם בקרב אנשים בריאים ללא צליאק.
ערכים מעל 7 נחשבים כלא-תקינים ומעלים את החשד (חשד, לא וודאות) לצליאק.
ערכים גבוהים מאוד- מעל פי 10 מטווח הנורמה- מעלים את הסיכון מאוד לצליאק (>99%).
בברכה

הי מריה
ליבי איתכם
לפי שעה את יכולה לנסות טיפול סימפטומטי- לוודא כי לא מדובר בעצירות, ניתן לנסות קל-בטן, או לעיתים- תרופות המרפות שריר חלק במידה והכאבים עוויתיים.
מציע שתתיעצי עם רופא הילדים שלך.
נשמע שצריך בירור יותר מקיף בסיוע גסטרואנטרולוג.
בהצלחה

הי אורית
אומנם התמונה שאת מציגה יכולה להתאים לזיהום ויראלי המערב את מערכת העיכול העליונה, אך אם התלונות נמשכות זמן רב- זה פחות מתאים.
הקאות היא תלונה לא ספציפית והסיבות לכך נעות בין סיבות טריוויאליות לחלוטין לבין מחלות יותר משמעותיות.
במידה והתלונות ממושכות- צריך בירור מסודר ע"י רופא הילדים ובמידת הצורך גסטרואנטרולוג-ילדים.

ראשית, הייתי משלים בדיקת רופא עיניים לוודא כי מקור ההקאות הוא לא לחץ תוך-גולגלתי מוגבר.
מעבר לזאת (ובקווים כלליים בלבד)- בהתאם לממצאים בתשאול בנכם ובבדיקה גופנית יש לשקול צורך בבדיקות דם (ספירה, פרופיל ביוכימי, מדדי דלקת, סרולוגיה צליאק וכו'), צורך באולטראסאונד בטן, ובמידה ואין כיוון ספציפי ואין הטבה- יש לשקול בדיקה אנדוסקופית.
בהצלחה

הבדיקות תקינות למעט אנמיה גבולית.

הי רעות
ממצא של לימפונודולר היפרפלזיה (LNH) במעי הדק הסופי- הוא ממצא שכיח ונורמלי באוכלוסיה הכללית; אין בכך להעיד על מחלה.
להבנתי- ממצא זה נמסר לכם ע"פ המראה האנדוסקופי שנצפה בבדיקה, ואתם עדיין ממתינים לתשובות הפתולוגיה הפורמליות.
מקווה שהבדיקה המיקרוסקופית תאושש כי מדובר אכן ב- LNH.
בברכה