פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

הי גלי. מדובר בתהליך:
מעקב אצל רופא תמיד מתחיל בקבלת ההיסטוריה הרפואית של הילד (אנמנזה). מה התסמינים הראשיים? תסמינים משניים? רקע רפואי קודם? גדילה? התפתחות? וכו'.
לאחר מכן הרופא יבדוק את הילד.
רק לאחר מכן ימליץ המלצות לגבי המשך בירור באם נדרש- בדיקות עזר- בדיקות הדמיה ו/או בדיקות דם.
רק לאחר הגעה לאבחנה ניתן להמליץ על טיפול.
הטיפול כמובן תלוי באבחנה- יש בעיות רפואיות הדורשות טיפול קצר מועד, ויש מחלות הדורשות טיפול ומעקב ממושך. כל מקרה לגופו.
בכל מקרה, רופאי ילדים מודעים לכך שעסקינן בילדים, ולרוב יישתדלו ליצור אווירה נינוחה ורגועה ע"מ שהילד לא ירגיש מאויים וישתף פעולה ככל האפשר.
בהצלחה

היי דורין.
את מתארת דילמה מוכרת, אך עם זאת תמיד מורכבת וללא תשובה פשוטה.
ראשית, צריך לוודא כי הפליטות המרובות אינן בעצם ביטוי לאלרגיה לחלבון חלב פרה. באם הפליטות ממושכות, לעיתים כדאי לנסות פורמולה מפורקת לזמן מוגבל ולעקוב אחר שינויים בדפוס הפליטות.
שנית, יש לשקול מה בדיוק התרומה של פורמולת ה- ANTI-REFLUX, האם היא באמת הכרחית?!
במקרים רבים (אומר אף שברוב המקרים), למרות שנראה כי תינוקות פולטים כמויות רבות- במבחן אובייקטיבי כגון מעקב משקל- אין באמת השפעה של הפליטות והתינוק/ת ממשיך לעלות במשקל היטב.
במידה ויש הכרח בהסמכת הכלכלה, גם פורמולת AR וגם קורנפלור יקשו על היציאות. במקרים אלו לעיתים אנו נדרשים לרכך את היציאות. קיימים שלל פתרונות עממיים לכך, אך אני באופן אישי ממליץ לרכך ע"י תוסף מזון הנמצא בפיקוח- נורמולקס או פגלקס בכמות קטנה. בכל מקרה ממליץ להיוועץ ברופא ולא להתחיל לטפל ללא מעקב מסודר.
בהצלחה

היי נטע.
אני מניח שלבתך יש כאבי בטן חוזרים או תלונות אחרות שהובילו לביצוע תבחין הנשיפה.

השאלה אם לבתך יש חיידק הליקובקטר פילורי (HP) או לא, היא משנית (מה גם שלפי התבחין- יש לה את החיידק). כ- 25-40% מהאוכלוסיה בארץ נשאית של החיידק.
השאלה העיקרית היא מדוע בתך סובלת. לצורך כך יש לבצע בירור. לעיתים כחלק מהבירור יש צורך בביצוע גסטרוסקופיה.

כלומר- מטרת הגסטרוסקופיה היא לא לאושש את תבחין הנשיפה, אלא היא חלק מהבירור של התלונה הראשונית.
האם ניתן להימנע מביצוע הבדיקה אצלה?! איני יודע. תלוי אם בבירור עלו ממצאים אחרים שניתן באמצעותם להגיע לאבחנה.

מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה.
בברכה

הי רובי
אתה מתאר תלונה חריגה לתינוק בן 11 חודשים.
ממה אתה מתרשם בתור צופה מהצד? למה כוונתך?

שלום דגנית
מתוכן שאלתך, אני מניח כי אתם עדיין מאושפזים בפגיה וצוות שלם של רופאים/ות דיאטנים/ות תומך בכם.
בפגים צעירים שלא מסוגלים לאכול כפי צורכם, וגם הזנת זונדה לא מספיקה- לעיתים נעזרים בהזנה ישירות לוריד- TPN.
עליית המשקל היא פועל יוצא של שימוש באנרגיה (קלוריות) העודפת (מעבר לנשימה, פעולת הלב, מח ושאר האיברים החיוניים) לצורכי גדילה.
יש לוודא כי מקבלת ב- TPN מספיק קלוריות, וכן יש לוודא כי הקלוריות לא "מתבזבזות". דוגמאות ל"בזבוזים" שכאלה- הם זיהומים, מומים מבניים בלב, קשיים נשימתיים ועוד.
ברגע- שהמאזן יטה לטובתה היא תעלה במשקל.
אאחל לכם בריאות שלמה ובהצלחה.

שלום מוריה
הבנתי באורולוגיה (והידרוצלה בפרט) מוגבלת.
עם זאת- למיטב ידיעתי, הסכוי שהידרוצלה כה ממושך, המוכר מהלידה עד גיל "מבוגר" זה של 4 שנים, ייספג באופן ספונטני הוא נמוך מאוד. ברוב המקרים- ללא ניתוח הבעיה לא תפתר.
בברכה

שלום אירית
בגיל שנה וחצי העדר יציאות במשך 4 ימים הוא בהכרח דבר חריג מאוד. האם היא סובלת? או בעיקר את?
אם היא סובלת ניתן לבצע מספר דברים-
1. אמבטיה חמימה ולאחריה מסז' לבטן, הרמת רגליים ועידוד ליציאה.
2. מתן נר גליצרין
3. חוקן קטן עם מיקרולט או מיקרולקס
לרוב מס' 1 או מקס' 2 מספיקים בעצירות חד-פעמית.

אם זה חוזר על עצמו להיבדק ע"י רופא ולשקול בירור וטיפול יותר מערכתיים.
בברכה

החומר הפעיל ב"קל-בטן" הוא ביסמוט- סוג של מתכת.
התרופה מקלה קצת על כאבי בטן ו"מרגיעה" פעילות מעיים אך אין לה השפעה ישירה על שלשולים.
כמו שוירוסים יודעים להגביר פעילות מעיים, כך הם יודעים גם להאט.
לא נשמע לי משהו מדאיג, ובכל אופן צפוי לחלוף תוך מס' ימים בודדים.

שלום מירי
צריך לשוחח עם בנך ולהבין בפרוטרוט במה מדובר- מה היא בדיוק תחושתו, היכן הוא ממקם אותה, האם יש גורמים מקלים או מחמירים, האם זה קשור לאכילה, אולי למזונות מסויימים, האם זה קשור למצבי לחץ וכדומה.
ייתכן ומדובר בצרבת- אם כי בד"כ ילדים בגילו ידעו לתאר את תחושת הצריבה והטעם החמוץ בפה.
בקיצור- על פניו לא נשמע משהו מדאיג אך בהחלט כזה שמצריך בירור וטיפול.
בברכה

אני מציע להתחיל את הברור אצל רופא הילדים. במידת הצורך הוא יפנה אתכם לגסטרואנטרולוג או רופא אף-אוזן-גרון.
מעבר לכך, סטרס נפשי (ללא תלות בסיבתו) יכול לפעול בכל מני דרכים שונות ומשונות. בין אם מדובר במחלה רפואית גרידא ובין אם מדובר בסטרס- יש מה לעשות.
בהצלחה

לא

משמעות המילה אולקוס היא כיב- פצע ברירית הקיבה או התריסריון בד"כ.
אנו יודעים כיום כי הכיבים נגרמים לרוב בשל זיהום בחיידק הליקובקטר פילורי- ובמידה וזו האבחנה הטיפול הוא תרופתי בלבד- אנטיביוטיקה + טיפול נגד חומציות הקיבה. אין צורך בניתוח.

התולעים הנפוצות (OXYURIS) הן תולעים לבנות, דקות וקטנות. אני מניח שעל תולעים אלו את מדברת.
הוורמוקס מאוד יעיל לטיפול בהן ובד"כ אין צורך בתכשיר אחר.
לרוב נדרש טיפול אחד, וכעבור 10 ימים טיפול נוסף להשמדת הביצים שנותרו. רצוי לטפל בכל הילדים ובהורים בו-זמנית שכן ההדבקה היא מאדם לאדם.
ייתכן שעוד תראי תולעים לאחר הטיפול הראשוני- אך בד"כ מדובר בתולעים מתות, שנשטפו עם הצואה החוצה.

אם מדובר בתולעים אחרות- וורמוקס לא תמיד יעיל.

למה כוונתך לני?
בד"כ הבטן קשה כאשר הילד מכווץ את שרירי הבטן- אם באופן רצוני ומכוון, או באופן לא לגמרי רצוני כי מדגדג לו כאשר את/ה מנסה למשש את הבטן.
האם יש תסמינים נוספים? כאבים? בחילות / הקאות?

בילדים בריאים בבסיסם, נדיר שעצירות תגרום לחסימת מעיים אמיתית. בילדים שאינם בריאים, עם מחלות או פגיעה נוירולוגית, או עם מחלות מעיים מסוימות, עצירות ממושכת עלולה לגרום לחסימת מעיים.
היעדר יציאות במשך שבוע הוא לא מחזה נדיר.
עם זאת, מומלץ לטפל מרגע שמזהים נטייה לעצירות, שכן לרוב זה רק הולך ומחמיר.

הי מיכל
אני חושב שצריך להתייחס ברצינות לתלונות החדשות הללו.
הסיבה הנפוצה ביותר היכולה להסביר את התופעות הנ"ל זו עצירות שהייתה עד כה סמויה מן העין. בעצירות קשה- לולאות המעי המורחבות יכולות ללחוץ על שלפוחית השתן- או צנור השופכה ולגרום להפרעות גם במתן השתן.
האם קיים דפוס יציאות התומך בהיסטוריה של עצירות בעברה?
כמובן שיש לשוחח איתה על הליכה סדירה לשירותים, לפני ש"אין ברירה".
בנוסף- חשוב לשלול פגיעה נוירולוגית.
בברכה

שלום רינה
הסיפור עם הליקובקטר פילורי (HP) הוא יותר מורכב.
כ- 25-40% מהאוכלוסיה בארץ נשאית של החיידק בכל רגע נתון.
ברוב-רוב המקרים ללא כל השפעה וללא כל תסמינים.

במידה ומתקיים שילוב של תסמינים וממצאים חיוביים התומכים גם בהימצאות החיידק וגם בראיות לכך שהוא גורם נזק- אז יש אינדיקציה לטיפול.
תחת טיפול מתאים- ניתן להרוג את החיידק.
יש לזכור- כי הריגתו לא מחסנת מפני הדבקה חוזרת.

בילדים- לרוב אין כלל אינדיקציה לבדוק את הימצאות החיידק בבדיקת נשיפה/צואה וכו' שכן גם הימצאותו לא בהכרח מעידה שהוא גורם לנזקים.

בברכה