פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

שלום משה
הפורום מיועד לילדים אבל אשתדל לעזור.
מבחינת המינונים- קיבלת טיפול במינון טוב אך לא מקסימלי- ניתן לעלות לנקסיום 40 מ"ג פעמיים ביום, אך מציע להתייעץ עם רופא המשפחה לפני שינוי המינון.
אך יש הרגלים נוספים שכדאי לאמץ שעשויים להקל עליך במידה רבה-
- שינויים בדיאטה- הפחתת מזון מטוגן, מזון שומני, פחות שוקולד
- הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול.
- הימנעות מאכילה בשעות הערב המאוחרות והלילה- לפחות שעתיים שלוש לפני ששוכבים לשון.
- הפקדה על מנח גוף אנכי לאחר אכילה והימנעות משכיבה לאחר אכילה (כולל הסבה על הספה בסלון).
אם כל זאת לא עוזר- ממליץ על התייעצות פורמלים עם גסטרואנטרולוג ושקילת צורך בגסטרוסקופיה.

נר גליצרין מגרה את הרקטום (החלחולת) ליציאה- גירוי כימי ומכני.
טיפול זה מוצלח ויעיל בעצירות קלה ולסירוגין.
נשמע שלבתך יש עצירות כרונית שחוזרת על עצמה, ולא נראה לי סביר לטפל רק ע"י גירוי עם נר גליצרין.
אם את רואה שאת מגיעה לתדירות של פעם בשבוע או יותר לאורך מספר שבועות- נראה לי כי יתאים לה יותר טיפול לריכוך הצואה- לדוגמא שימוש בתכשיר פגלקס/נורמולקס.

למיטב ידיעתי אין קשר בין השניים.
מדוע מלכתחילה בדקו לבנך נוכחות של החיידק?
שכיחות הנשאות בארץ היא 25-40% ובד"כ לא קשורה לתסמינים כלשהם.
בילדים לא נהוג לבדוק לנוכחות החיידק אלא בסיטואציות מיוחדות.

שלום שרון.
לצערי אין לי תשובה קצרה.

אם אני מבין נכון- את מתרשמת שכואבת לבנך הבטן. מדוע את חושבת כי אכילה היא הגורם? בייחוד אם הכאבים לא מופיעים מיד לאחר הארוחה?

בד"כ מומלץ לקבל תמונה מלאה לפני הסקת מסקנות והמלצות ספציפיות.
מציע להתחיל עם רופא הילדים ולהתקדם לפי הצורך.
בברכה

שלום מיכל
זיהום ב"תולעים"- OXYURIS בלעז, הוא אחד הזיהומים השכיחים ביותר בגיל הילדות- בייחוד באזורים כפריים.
התרופה הנפוצה- הורמוקס היא אנטיביוטיקה שאינה נספגת כלל דרך המעי- היא פושט עוברת דרכו, הורגת את התולעים החיות במעי ויוצאת כמות שהיא. ביצים אינן מושפעות מהתרופה ולפיכך בהמשך בוקעות ולכאורה יוצרות זיהום "חדש".
הפרוטוקול המומלץ לטיפול הוא מתן של התרופה בערב, ומנה נוספת לאחר כ- 10 ימים לצורך טיפול באותן ביצים שבקעו בטווח הזמן.
בבוקר שלאחר המתן יש להשליך את המצעים לכביסה להרתחה.
לא מוכרים לי מקרים שהתולעים מהסוג הנפוץ הנ"ל עמידות לטיפול האנטיביוטי. הסיבה השכיחה ביותר לכשלון טיפולי הוא למעשה הדבקה חוזרת.
במידה והזיהום חוזר על עצמו פעמים רבות- מומלץ לתאם את הטיפול בכל בני הבית יחדיו (בעיקר נשים וילדים), ואם ניתן אז עם כל ילדי הגן. במקביל- לעיתים יש ארגזי חול מזוהמים- שדורשים טיפול (החלפת החול).

הי בן.
באופן עקרוני, במידה ומתקיימים מספר תנאים לא תמיד חייבים בדיקת גסטרוסקופיה עם ביופסיות ע"מ לאבחן צליאק.
בקצרה- התנאים הם: בדיקות סרולוגיות גבוהות מאוד (מעל פי 10 מסף הנורמה של המעבדה), תסמינים אופייניים לצליאק שניתן לעקוב אחריהם, ולפחות פעמיים בדיקות דם עם 2 נוגדנים לפחות. וכל זאת, כאשר המשפחה מבינה את משמעות הדברים וההשלכות שלהם.
לרוב נדרשת שיחה מפורטת לצורך קבלת ההסברים. איני יכול לתת לך תשובה פשוטה כן או לא.
בברכה

שלום אמא
התוצאות מלמדות שיש קצת ריר ותאי דלקת (תאים לבנים) בצואה. הממצאים (הלא ספציפיים) הללו מכוונים לכך שיש תהליך דלקתי כלשהו במעי.
האפשרויות העומדות על הפרק- עצירות עם פציעה נלווית בפי הטבעת, אלרגיה לחלבון חלב פרה או זיהום.
מציע כי בשלב ראשון תדוני באפשרויות אלו עם רופא הילדים שלכם.
בברכה

אם לא נחה דעתך לאחר הייעוץ- תכתבי שוב ואשתדל לעזור לך.
בברכה

הי מוטי, זה אומנם פורום גסטרו-ילדים אבל נוותר לך...
רוב הסיכויים כי מדובר בוירוס בטן. לא תמיד חייב להיות שלשול מימי, לעיתים רק יציאות רכות.
אתה יכול לנסות להקל על עצמך ע"י הורדת מוצרי חלב מהדיאטה, וכנ"ל ממתקים, שתייה ממותקת (כולל דיאט) ופירות מתוקים.
במידה וזה לא חולף תוך כ- 10 ימים נוספים, או לחילופין מופיע דם או ריר בתוכן הצואתי- מציע שתפנה לרופא לבירור יותר מסודר.

שלום ספיר.
אני מסופק אם אוכל לענות על כל שאלותייך בפורמט מצומצם זה.
באופן כללי- זיהומים ויראליים בכלל, והוירוסים שגורמים למחלת הנשיקה בפרט, יכולים לגרום לדלקת בכבד עם עלייה באנזימי הכבד. עלייה זו יכולה להימשך מס' שבועות ולעיתים גם מס' חודשים עד שהיא חולפת. סטטיסטית זיהומים ויראליים לא ספציפיים (להבדיל מהפטיטיס A, B, C) הם הסיבה השכיחה ביותר להפרעה באנזימי כבד בגיל הילדות.
צריך לזכור גם כי "מחלת הנשיקה" אינו מושג רפואי אלא כינוי לצרוף תסמינים לא ספציפיים שיכול לכלול חום, חולשה, פריחה, דלקת גרון, עייפות וכו'. לרוב מחלה זו משוייכת ל- 2 וירוסים- CMV ו- EBV, אך קיימים וירוסים נוספים שיכולים לתת תמונה דומה.
לגבי בנך, נדרש מעקב מתמשך אחר אנזימי הכבד ואחר תפקוד הכבד. אם הנתונים מרגיעים ומתאימים לזיהום ויראלי- ניתן להמשך ולעקוב באופן שמרני. אם לעומת זאת מתעורר חשד כי קיימת מחלת כבד כרונית- נדרש להרחיב את הבירור ע"י ביצוע בדיקות דם, הדמייה ולעיתים ביופסיית כבד.

לרוב גיהוקים מרובים נגרמים מבליעת אוויר מרובה במהלך האכילה. הטיפול במקרים אלו הוא ע"י אכילה יותר מבוקרת- להקפיד שהילד אוכל לאט ולא בפראות.
אפשרות נוספת היא בליעת אוויר מכוונת- כלומר מעין טיק. אם מזוהים טיקים קוליים (רעשי בליעה או כחכוח מוזרים) המחשידים לבליעת אוויר יש להורות לו להפסיק.
ניתן לנסות גם לשחק עם הדיאטה- אם מזוהים מאכלים ספציפיים המחמירים את המצב יש להימנע מהם.

במקרים נדירים קיים מצב בו חיידקים במעיים משגשגים יתר על המידה ויכולים לגרום לתופעות דומות. במקרים אלו ניתן לנסות טיפול אנטיביוטי.
בברכה

שלום מעיין.
ראשית, נשמע שאתם בידיים טובות ומקבלים טיפול טוב.
כאשר אלבומין נמוך ואין עדות לתת-תזונה או לבעיה בייצור (כגון מחלה כבדית) ואין עדות לאובדן בשתן, אז נשאר אובדן במעי.
אובדן במעי יכול להיגרם משלל סיבות- כולל אלרגיות, זיהום ויראלי, זיהום פרזיטרי, צליאק, מחלת מעי דלקתית וכו'.
סטטיסטית, רוב המקרים נגרמים כתוצאה מזיהום ויראלי, שלעיתים קשה עד בלתי אפשרי לזהותו, אבל את זה אפשר להגיד רק בסוף הבירור. באופן טיפוסי במצב זה אין תסמינים ייחודיים ולרוב הגילוי הוא אקראי בעקבות הופעת בצקות.
הטיפול והפרוגנוזה נקבעות כמובן לפי האבחנה.
בהצלחה

שלום אנונימית. הסיפור מורכב.
אני חושב שאתם צריכים להתייעץ עם גסטרואנטרולוג ילדים.
ייתכן ובסוף זה הכל "גזים"- אבל צריך לשלול מספר דברים, ובנוסף כדאי להקל עליו.

בן שאר הדברים שצריך לשקול או להוריד מהפרק- אלרגיה (בעיקר לחלב פרה. אלרגיות לגזר או תפו"א הן נדירות שבנדירות), צליאק במידה ונחשף כבר לגלוטן, מחלת ריפלוקס עם התפתחות דלקת בושט, זיהום מעיים וכו'.

ראשית יש לשמוח- כי, לפחות לפי שעה, מדובר ב"צליאק פוטנציאלי" אך לא באבחנה סופית של צליאק. בעתיד מצב זה עלול להתפתח לצליאק אך לא בהכרח.
במקרים אלו מומלץ לרוב להמשיך לאכול רגיל, כולל גלוטן, תוך מעקב גסטרואנטרולוגי אחת למספר חודשים (חצי שנה?), עם בדיקות דם חוזרות כולל סרולוגיות לצליאק ורמות ויטמינים וברזל.
אם הסרולוגיה לצליאק לא תחזור לרמה תקינה, ו/או יופיעו תלונות חדשות או ממצאים חדשים בבדיקות הדם- יהיה צורך בעתיד בגסטרוסקופיה חוזרת.

הבדיקה הגנטית עוזרת לשלול צליאק ולא לאבחן צליאק- כלומר אם היא שלילית אז ככה"נ לא מדובר בצליאק.
צריך לזכור כי כ- 40% מהאוכלוסיה חיובית לגנטיקה האופיינית לצליאק (בעוד שצליאק יש רק ב- 2-3% מהאוכלוסיה).
בהינתן שבדיקה סרולוגית הייתה חיובית בעבר- הגנטיקה קרוב לוודאי חיובית גם כן, אך כאמור זה לא אבחנתי לצליאק.
לסיכום- להערכתי אין מקום לביצוע הבדיקה.

לידע כללי- מדובר בבדיקה שאינה בסל הבריאות, יש לבצעה באופן פרטי ועלותה היא כ- 800 ש"ח. יש אפשרות לבצע אותה מדגימת רוק ולא חייבים בדיקת דם.
בברכה

כאב בטן היא אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב ילדים. לעיתים התלונה אכן משקפת כאבים או אי-נוחות בטנית, אך לעיתים ביטוי לשיעמום, עייפות וכו'.
מציע להמשיך לעקוב אחר סימנים אובייקטיביים ככל האפשר- תאבון, רמת אנרגיה, בחילות/הקאות, חוסר סדירות ביציאות (שלשול או עצירות), ירידת משקל או חוסר עליית משקל וכד'.

אם אין סימני אזהרה אובייקטיביים, והתלונות הן רק בדקות לפני השינה- מירב הסיכויים כי קיים מרכיב התנהגותי משמעותי ופחות סביר כי מדובר במחלה של ממש.
אם להבדיל, מתקיימים סימנים אובייקטיביים כלשהם- יש צורך בבירור יותר מסודר.