פורום גסטרואנטרולוגיה ילדים, מחלות כבד ילדים - יש לך שאלה?

זיהום חוזר בתולעים הוא מופע שכיח למדי.
הזיהום לרוב עובד מילד (או מבוגר) לחברו.
גני-הילדים ובתי הספר, או כל מקום אחר בו הילדים נמצאים בצפיפות הם מאגרי ההדבקה הנפוצים.

יש לזכור כי מעבר לתולעים הנוכחות בעת הטיפול, לרוב קיימות ביצים בחלל המעי, העמידות לטיפול ולכן יש צורך לחזור על הטיפול כ- 10-14 ימים לאחר הטיפול הראשוני (לאחר הבקיעה שלהן).

במידה וטיפול פרטני לא עוזר, מומלץ לטפל בכל בני המשפחה בבת אחת. לעיתים יש צורך לטפל בכל הגן/בי"ס יחדיו ע"מ למנוע הדבקה חוזרת בין הילדים.
כמובן שבנוסף, חובה להקפיד על רחיצת ידיים לאחר כל ביקור בשירותים, לפני בישול ואכילה.

התרופה וורמוקס- בטוחה. למעשה אינה נספגת כלל בגוף, ועוברת בחלל המעי כמות שהיא, הורגת מה שהורגת, ויוצאת כמות שהיא דרך פי הטבעת. לרוב אין בעיה במתן חוזר.

שלום עדן.
מציע שתגללי בפורום- עניתי מספר פעמים על שאלות בנוגע לכאבי בטן.
בקצרה:
התלונה מאוד לא ספציפית ויכולה להיות ביטוי למגוון רחב של מצבים, החל ממצבים טריוויאליים כזיהומים ויראליים חסרי משמעות, דרך כאבים פונקציונליים וכלה במחלות אמיתיות.
לשאלתך, זיהום בהליקובקטר פילורי יכול להתבטא בכאבי בטן, לרוב ברום הבטן.
מציע להתחיל את הבירור בהנחיית רופא הילדים, ובמידה ולא מתקדמים ניתן להתייעץ בגסטרואנטרולוג-ילדים.

באופן כללי, כדאי להמעיט בקריאה באינטרנט- לרוב זה בעיקר מעורר דאגה על לא מאומה.
בברכה

אין משמעות לעטיפת הדגימה בניילון.
כשנותנים דגימה- רצוי שהתוכן יהיה צואה בלבד- ולא מים מהשירותים היכולים להכיל חיידקים של בני משפחה אחרים.

הי בוריס.
גזים מצטברים בחלל המעי באופן טבעי- אם בגלל בליעת אוויר ואם בשל תהליכי עיכול המתרחשים בתוך המעי עצמו.
מעבר גזים לרוב אינו תהליך פתולוגי ולא דורש התערבות.
במידה וקיימים תסמינים נוספים נלווים ו/או פגיעה בתפקוד בשל מעבר הגזים, יש צורך בהתייחסות יותר פרטנית.

במקרה שבאופן ברור הדפוס השתנה- הופעה חדשה של גזים מרובים או "ריחניים" במיוחד כדאי לבדוק מספר אפשרויות:
- בליעת אוויר- מומלץ להאט את קצב האכילה/שתייה, להימנע מטיקים ווקליים שפעמים רבות כוללים בליעת אוויר.
- שינויים בדיאטה. בייחוד עומס סוכרים פשוטים (מוצרי חלב, ממתקים, שתייה ממותקת, ריבוי פירות מתוקים), ואו ירקות מועדים לפורענות (כרוב, כרובית, ברוקולי, פלפל לא מבושל) יכולים לגרום לריבוי גזים.

במקרים רבים, הורים שמים לב לגזים, כאשר יש עצירות ברקע- במקרים אלו, הגזים לעיתים קרובות בעלי ריח חריף מהרגיל. צריך לחפש רמזים לעצירות- האם הילד מתאמץ בזמן יציאה? האם היציאות סבירות בגודלן? ובמרקמן?

לעיתים תפיחות בטנית וריבוי גזים יכולים גם להיות ביטוי למחלת צליאק או מחלות אחרות.
מציע להתקדם מהקל אל הכבד.

בהצלחה

שלום אמא מודאגת.
לצערי, התמונה שאת מתארת שכיחה למדי.
האם זה מנחם אותך? כנראה שלא.

אין קיצורי דרך, ואין תשובה אחת.
לכאבי בטן סיבות רבות ומגוונות. סטטיסטית, ברוב המקרים לא מדובר במחלות משמעותיות, ואכן אצל חלק מהילדים הכאבים הינם כאבים פונקציונליים (כלומר, שגם בבירור לא מוצאים שום עדות למחלה). אבל לא ניתן לדעת מראש.
צריך לקבל תמונה מלאה של מצבה, לבדוק אותה ולעיתים להיעזר בבדיקות נוספות.

מציע להתחיל תהליך בירור מסודר אצל רופא הילדים שלכם. במידה והוא מיצה את הבירור או לא מצליח להתקדם, מומלץ להמשיך בירור אצל גסטרואנטרולוג ילדים.
בהצלחה

כאבי בטן היא אחת מהתלונות השכיחות ביותר בקרב ילדים.
האפשרויות שעומדות על הפרק הן רבות ומגוונות.
אין בפרטים שמסרת בכדי לכוון לכיוון זה או אחר.

במידה ורופא הילדים "הרים ידיים", מציע להתייעץ עם גסטרואנטרולוג-ילדים, ולהתקדם בבירור לפי המלצותיו.

אכן בתמונה רואים שאריות דם בצואה.
הכמות אינה רבה- לא מדובר בדימום משמעותי שמסכן אותה בטווח הזמן המיידי, אך לאורך זמן- דימום שכזה יכול לגרום לחסר ברזל וחסר דם (אנמיה).
לאור שתרביות שליליות ומדובר בתופעה שנמשכת זמן רב- ככה"נ מדובר בתגובה אלרגית לחלבון חלב הפרה שבפורמולה החלבית (במטרנה).

הגישה המקובלת היא החלפת הכלכלה החלבית באחת מהפורמולות המפורקות (נוטרמיגן, נוטרילון פפטי-ג'וניור או סימילאק-אלימנטום) שהן באמת פחות טעימות.
פתרון ביניים אפשרי הוא לנסות להחליף לפורמולה צמחית- שהיא דווקא טעימה- אך יש לדעת, כי עד 30% מהילדים עם אלרגיה לחלבון חלב פרה, גם אלרגיים לחלבון הסויה הצמחי.

למרות שפה ושם יש רופאים הממליצים על המשך כלכלה חלבית- תוך מעקב אחר ספירות הדם, הגישה המקובלת יותר היא כאמור להחליף כלכלה.
ברוב המקרים, כעבור מס' חודשים- סביב גיל שנה לערך, האלרגיה חולפת, ורוב הילדים יכולים לחזור לכלכה חלבית. נדרש מעקב וליווי ע"י גסטרואנטרולוג ו/או רופא אלרגולוג בתהליך החזרה לחלב.

ברוב המקרים, חלבוני החלב שהאם צורכת אינם עוברים לחלב ולא מעוררים תגובה אלרגית אצל התינוק היונק. במקרים אלו, האם יכולה להמשיך לאכול כהרגלה, כולל מוצרי חלב ללא מגבלה מיוחדת.
במקרים מועטים, חלבונים עוברים בחלב האם לתינוק (לא ברור אם החלבונים הם אלה שעוברים או שסף התגובה של התינוק מאוד נמוך). במקרים אלה, ובמידה ומעונינים להמשיך להניק, יש להימנע ממוצרי חלב.

ספציפית אצלך, את צריכה לשאול את עצמך מה היה המצב כאשר התינקת ינקה בלבד- האם גם אז היה דם בצואה? אם כן- אז את צריכה להימנע ממוצרי חלב. במידה ולא- תאכלי כרצונך.
בהצלחה

ערב טוב מירב
על סמך הבדיקות ששלחת- קיים חשד סביר לצליאק, אך לא ניתן להגיע לאבחנה סופית.
פעמים רבות- אין "הסכמה" בין נוגדנים שונים- זה לא אומר כלום.
ככה"נ יהיה צורך בביצוע בדיקת גסטרוסקופיה על מנת לאבחן סופית אם אכן יש לבנך צליאק אם לאו.
מציע להיוועץ בגטסרואנטרולוג ולהתקדם לפי הנחיותיו.
עד הבדיקה יש להמשיך עם דיאטה רגילה כולל גלוטן, שכן הימנעות מגלוטן טרם האבחנה עלולה למסך את התוצאות ולבלבל.
בברכה

שלום קרין.
הייתי מנסה בשלב ראשון לוודא כי הצואה רכה ואין נטייה קלה לעצירות (אפילו עם יוצא כל יום).

הי רעות
כל שינוי בכלכלה גורר אחריו שינויים בצורה בה האוכל מתעכל, בקצב, באוכלוסיית החיידקים במעי ולכן רק טבעי שאת מזהה סימנים שונים כגון קרקורי בטן, שינוי בדפוס היציאות או העברת הגזים.
קחי בחשבון, ששינויים שכאלה מתרחשים לעיתים גם באופן טבעי לחלוטין ללא קשר לשינוי בכלכלה.
בכל מקרה, לאור שהתינוק לא סובל ואין למעשה שום עדות לבעיה- מציע לא לשנות כלום.
בברכה

לקיחת ביופסיות בעת ביצוע קולונוסקופיה הן חלק שגרתי לחלוטין מכל בדיקה. לרוב מדובר בפיסות קטנות 1-2ממ~.
בכל אופן לא ממש מדובר ב"פציעה".
הרירית משקמת את עצמה ללא בעיות וללא תופעות נלוות.

בבדיקה זוהו 2 בליטות בחלחולת (רקטום- החלק הסופי של המעי הגס) שנדגמו / נכרתו (הן היו כל-כך קטנות שהדגימה למעשה הסירה אותן).
הגסטרואנטרולוג חשד כי אולי מדובר בפוליפים (ולכן הוא הוסיף סימן שאלה. אם היה בטוח- לא היה מוסיף סימן שאלה).
הפתולוג שבדק את הרקמות לא זיהה מאפיינים של פוליפ- אלא רק רירית (הציפוי של מערכת העיכול) במראה תקין.
לסיכום- לא היו ממצאים ממשיים.

הי טלי.
האם התינוק בוכה בכל שינוי תנוחה ונסיון להרימו? או רק בהקשר לאכילה?
מהתאור שמסרת, צריך לבדוק 2 מצבים:
1. בכי שנובע משינוי התנוחה עצמה ללא קשר לאכילה-
יכול לנבוע מדלקת בסחוסי עמוד השדרה (דיסקיטיס) או במקרים חריגים אף דלקת באחת מחוליות עמוד השדרה. האם היו לו פצעים בפה לאחרונה??
במקרים חריגים ייתכן וקיים שבר באחת הגפיים.
במקרה זה צריך לנסות למקם את הכאבי ולהתקדם בהתאם.
2. האפשרות השנייה היא שהבכי קשור לאכילה. הסיבה הנפוצה ביותר למצב זה היא התפתחות דלקת בושט כתוצאה ממחלת ריפלוקס. תינוקות לומדים לקשר בין אכילה לבין תחושת כאב ובשלב מאוחר יותר מפתחים רתיעה מאכילה עד כדי הפרעת אכילה של ממש.
ממליץ על בדיקה מסודרת.

צבע שחור ממש (להבדיל מחום כהה) מחשיד תמיד לדם מעוכל.
ייתכן תוכן דמי על רקע תגובה אלרגית לאחד מהמזונות החדשים, או מסיבה אחרת.
חשוב לדעת מה תינוקך אכל עד כה, הנקה או פורמולה?
ומה ניסית לתת לו כעת?
האם היו תסמינים נוספים? הקאות? חום? שלשול?
בכל מקרה של יציאה חשודה- צלמי כדי שתוכלי להראות לרופא.

הטווח התקין של יציאות בתינוקות הוא רחב מאוד.
אני לא יודע בדיוק למה התכוונת ב"גרגירית" ובמקרים אלו תמונה אחת שווה אלף מילים, אבל אם הצואה דומה במרקמה ל"קוטג'" או משהו דומה זה נשמע לי סביר.
באופן עקרוני, אם אין דם ביציאות ואין ריר, ולא מדובר בשלשול, והתינוק בטוב- בד"כ אין בעיה אמיתית.

נורמלקס הוא תכשיר מצויין לריכוך היציאות.
במידה ובמינון של חצי כוסית אין שיפור משמעותי ניתן לעלות במינון. ממליץ לעלות בהדרגה- קפיצות של 2 גר' כל פעם.
בנוסף, רצוי להקפיד על שתייה מרובה, ריבוי באכילת פירות וירקות. כמו-כן, יש לחנכו להימנע מהתאפקות, כולל בבי"ס.
בברכה