פורום הפרעות דיבור, ליקוי דיבור, גמגום - יש לך שאלה?

שי שלום,
בכדי לעזור לך ללמוד להגות נכון את הצלילים ההלו אתה צריך טיפול אצל קלינאי/ת תקשורת.
הטיפולים עולים כסף. תוכל לברר דרך קופ"ח שלך ובביטוח המשלים אם תהיה זכאי להשתתפות.

בהצלחה.

האם פיתוח קול יכול לעזור? מורים לפיתוח קול יודעים לטפל באותיות שורקות?

שי שלום
לנו ידוע שתחום זה מטופל ע"י קלינאי תקשורת בארץ ולפי חוק. לא ידוע לי על טיפול בשורקות ע"י מורים לפיתוח קול .
יכול להיות שבמהלך לימודי דיקציה נכונה הם מתיחסים להגיה נכונה , אך זה רחוק מטיפול שמתוכנן אחרי אבחון מעמיק של מהות השיבוש.
ניתן לפנות דרך קופ"ח שאתה שייך אליה , תתענין מה מגיע לך

בהצלחה

שלום ורדה
את מתארת קושי בהבנה אבל לא ברור לי מה כן מבינה ומה לא ולפי מה זה נקבע? למה את מתכוונת שהיא לא מדברת עם משמעות.
הייתי רוצה לשמוע פרוט יותר על ההבנה ועל הדיבור : *האם היא מבינה הוראות ללא ליווי של סימנים בידיים כמו : תני לאבא , קחי כדור, תשימי במקום... * האם מבינה שאלות : את רוצה עוד? איפה כדור ? מי יושן ? * האם מזהה אנשים וחפצים בסביבתה הקרובה לפי שם כלומר - הנה אוטו והיא מצביעה , הנה אבא והיא מסתכלת עליו ....
בקשר לדבור ותקשורת: * האם יש קולות קבועים כמו /הופה /לכדור ו/בא /לאבא וכו - איך היא מעבירה את רצונה ואיך אתם מצליחים להבין אותה ??????.

תמשיכי לעדכן אותי
ז'קלין

ענת שלום,
מה שאת מתארת זה מצב לביתך ישנו קול מאונפף, מסוג "אנפוף סגור", שאומר שבמקום שבו היה צריך לעבור אוויר החוצה דרף האף, עובר דרך הפה. דיבור כזה יכול להעיד על איזשהי הפרעה בזרם האוויר, שיכולה להיות למשל עקב בעיה פיזיולוגית, כמו חסימה מבנית או נזלת כרונית...
מומלץ לפנות לרופא א.א.ג. בכדי לטפל בעניין.
במידה וימצא כי הבעיה היא תפקודית בלבד, אם זה לא עובר - יש לפנות לטיפול קלינאי/ת תקשורת.

בהצלחה.

מודה לתשובתך המהירה

שיר שלום
האם לביתך יש משפטים או שמדברת במילים בודדות
באופן כללי הדרך לשפר בגיל זה הינה מתן דגם חזרתי וממוקד. כלומר לדבר איתה במשפטים קצרים, להקפיד לבצע חזרות רבות על אותם נושאים.
חזרה על השאלה אכן מאימה לאי הבנה של השאלה , במקרה כזה סימן שצריך לרדת ברמת השאלות. ככל שתצליחו לאתר את רמתה ולהות טיפה מעל כך ביתכם תצליח להפיק יותר מהגרייה שלכם

בונטיה לום,
אם אתם מנסים את התרגיל הנ"ל והוא לא מצליח, הפסיקו והתייעצו שוב עם הקלינאית בטיפול הבא. היא תדריך אתכן איך להמשיך.
לגבי הגרגור - גם אם זה רק גרגור קצר - חזקי אותה על כך. הוא יוצר תחושה של תנועה במקום בו היא אמורה להפיק את ה"ר". חשוב לא לגרום למצב של תסכול.

בהצלחה.

נעמה שלום,
עד גיל 3 חודשים - רוב התינוקות משמיעים מגוון צלילים במצבי נוחות ואי-נוחות - חלקם דמויי עצורים או תנועות, וחלקם נשמעים כעיצורים ברורים ( למשל - m,p,d,t,g,k וכד').
מגיל 3-4 חודשים אמור להתחיל שלב המלמול, זהו שלב שהולך ומתפתח בהדרגה - מעין "משחק קולי", שמשרת תחילה צורך של גרייה עצמית עד לכדי יצירת תקשורת עם הסביבה. מהשמעה רפלקסיבית של קולות יש מעבר להפקה מכוונת. נצפה למגוון צלילים מושמעים שבהדרגה מופיעים גם בתוך הברה (למשל: /ba/). בנוסף, המלמול הראשוני בעל שינויים בעוצמה, בגובה ובקצב שלו.
איחור בהופעת המלמול יכול להיות התפתחות איטית יותר של השפה ויכול להיות קשור לדברים נוספים. מה שחשוב כעת זה להיות במעקב ולהתרשם אם יש התקדמות בהפקת הקולות- באופן ההתפתחותי המקובל, גם אם מעט איטי. במידה והינך מוטרדת, תמיד ניתן להתייעץ עם קלינאית תקשורת ולהיות אצלה במעקב. היא תוכל להדריך אותך איך לחשוף את ביתך למגוון צלילים ולעודד את ההפקה שלה.
בהצלחה

שלום ענת,
תודה על התשובה.
מאז שכתבתי לפני כשבוע חלה התפתחות מסוימת. בתי החלה להשמיע מעט יותר קולות, בעיקר כאשר היא נמצאת לבדה או במובייל, ולא באינטראקציה. בעיקר משמיעה צלילים של a ולפעמים נשמע גם משהו שדומה ל g, k. אני מבינה ממה שכתבת שזה הרצף ההתפתחותי ושבהמשך יגיע מלמול של הברות. עם זאת נראה שהיא באיחור משמעותי (כבר בת 5 חודשים).
האם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לגרות יותר ולעודד את ההתפתחות השפתית, או שכנראה ההתפתחות תהיה איטית יותר ובקצב שלה? בשבועות האחרונים ניסיתי להרבות בדיבור של הברות וג'יבריש מולה, אולם נראה היה לי שזה מן מציף אותה וגורם לה דווקא להסתובב ולא להביט ולכן הפסקתי עם זה.
בנוסף, האם האיחור הזה צריך להדאיג? ידוע לך אם עיכוב בשלב זה מרמז על התפתחות וורבלית איטית יותר גם בשלבים מתקדמים יותר (כמו התחלה של מילים ומשפטים) או קשיים שפתיים אחרים?
תודה

הי נעמה,
יש לך שאלות מצויינות ולצערי, אין לי ממש תשובה ברורה לכך. אנחנו רואים תינוקות "שקטים" שלאחר זמן בבת אחת עושים "קפיצה" התפתחותית ומשלימים לגמרי את הפער השפתי, ומאידך, יש כאלה שפותחים פער מבני גילם שנמשך גם לשנים הבאות.
אני חושבת שאת עושה נכון בכך שאת קשובה לצרכי ביתך וחושפת אותה בהדרגה לקולות וצלילים. כרגע היא נמצאת בשלב שרוב הצלילים שתפיק יהיו באמת במשחק הקולי העצמי וכך תגלה אותם, למשל - הפקת קול בזמן שיש לה בפה צעצוע, או במנחי שכיבה שונים - בטן וגב.
אני כן ממליצה לך להיות איתה במעקב אם לא תהיה התקדמות משמעותית לקראת גיל חצי שנה, ולקבל הדרכה מקלינאית תקשורת במידת הצורך.
בהצלחה.

הגיית האותיות השורקות (ס,ז,צ) עם הלשון בחוץ אופינית לילדים עד גיל 6 לכן צריך כעת פשוט להתעלם. אם לקראת גיל 6 זה לא עובר צריך להתיעץ עם ק"ת

אנחנו מצפים שהצבעה תופיע בגילאים של 8-12 חודשים בערך. אם הבעיה הינה מוטורית אזי כדאי להתיעץ עם מרפאה בעיסוק.
מבחינת שפה בגילו אמור לזהות כמה מילים באופן מדויק (למשל כשאומרים בננה מסתכל על בננה) , למלמל מלמול שמזכיר מילה : BABA DA DA וכדומה
מבחינת תקשורת חשוב שיצור קשר עין , יביע את רצונותיו בדרך כלשהי גם אם לא "י מילים.

אם הבעיה הינה בהצבעה בלבד חכי עוד קצת ואם לא מופיע אז תתיעצי, אם את מרגישה במשהו כללי יותר בתחום המטוריקה ו/או השפה שווה להתיעץ עם בעלי המקצוע. בד"כ בגיל זהפונים להתפתחות הילד לאבחון

תודה על התשובה,

שאני אומרת למעלה מזיז את הראש למעלה, שאני אומרת שלום עושה שלום, כנל לגבי כפיים. דברים כמו כלב וכאלה קשה לי להגיד, אני אבדוק

ממלמל כל הזמן כל הזמן כבר מגיל צעיר וגם אמר אמא

קשר עין רציף ותמידי (אני עובדת עם אוטיזם אז שמתי לב מוקדם..), חייכן, תקשורתי, אם אני אומרת "לא" הוא יעשה קול מתבכיין ויסתכל שוב על מה שרוצה.

לחכות או להפנות?

קראתי קצת וראיתי שהצבעה אמורה לקרות אחרי גיל שנה לא? כלומר ברור שיש תינוקות שעושים זאת קודם אבל מבחינת טווח הנורמה? כי 'שלום' וכפיים וחיקוי צלילים הוא עושה. כל התהליך של קשב משותף לא נחשב למתקדם יותר?

אני כבר מבולבלת לגמרי... ודואגת ממש

הי,
קשב משותף מתחיל בגיל צעיר מאד, גם רק ע"י מבט. ג'סטות ספציפיות, כמו שלום וכפיים הן כבר הסמלה של מילים.
הצבעה היא אופן מורכב וספציפי יותר להבעת קשב משותף, בקשות וכד'.
אם יש את הכוונה התקשורתית של קשב משותף, צריך לחזק רק את ההצבעה עצמה ע"י מתן דוגמה וחשיפה לכיוון מה שמתכוון.
בהצלחה.

כיצד נשמע הגמגום שלו?
באופן כללי חוסר שטף אופיני לגילאים אלו ותוכל לקרוא על כך הסברים במדור שאלות נפוצות בפורום זה. כאשר יש מודעות (כגון תסכול, החלפת מילים) או סוגים מסוימים של גמגום אז צריך התערבות מקצועית.
בשלב ראשון חשוב לא להתיחס לאופן הדיבור שלו אלא לתוכן - אפילו שקשה להמנמע מלהארות מודאגים, מלדבר על כך או לתת עצות שיעזרו. רוב הילדים אינם מודעים לקושי והרבה פעמים התסכול בהתחלה נובע מהתיחסות הסביבה ולא מתחושה פנימית
במידה ותראו שזה לא משתפר תוך חודש תוכלו לפנות ליעוץ קלינאית תקשורת

שלום .
בני בן 2.3 החל לאחרונה להראות סימנים של קושי בדיבור בעיקר בתחילת משפט , כלומר ההברה הראשונה נתקעת למשל המילה אבא נשמעת כך אאאאאאבא .....
לעיתים הוא מתעצבן שלא יוצא לו לומר את המילה ואומר "אוף "ומשלב ידיים ומשתתק.
נכון שתופעה זו מוכרת ויש לנהוג בהתאם להמלצות של בעלי המקצוע .
יש לציין שתופעה זו החלה כאשר התחלנו בתהליך של גמילה מטיטול וכראה מופעל עליו לחץ פסיכולוגי כי רוב הילדים בגן בגילו כבר נגמלו והוא עדיין מתקשה בנושא זה.
האם תהליך הגמילה מטיטול על כל המשתמע מכך גורם לו קשיים בדיבור? .

בכבוד רב
יוני

עדן שלום,
קשה לי להתייחס באופן ספציפי לשאלותייך מבלי להכיר את בנך, אנסה להתייחס אליהן באופן כללי:
לגבי מעבר לגן עירייה: כאשר חושבים מהי ההשמה הטובה ביותר לילד בגן מתייחסים למכלול של דברים - ובמקרה שלך - גם לפן השפתי וגם לפן החברתי/רגשי.
כאשר עולים לגן עירייה צריך לקחת בחשבון שיש לרוב יותר ילדים, לעיתים גן טרום חובה וחובה יחד, יחס הסייעות קטן בהרבה מהגן הפרטי ובעיקר - התכנים המוגשים לילדים מבחינה שפתית גבוהים בהרבה. זמן הריכוז מתארך והדרישות להיות קשוב, מרוכז, מבין ובעל יכולת הבעה מותאמת - גבוהות יותר. כאשר אין מספיק צוות, גם אין מי שיעשה לו תיווך בעת הצורך. מצב כזה עלול לעיתים לגרום לתסכול וויתור מצד הילד להתמודד עם התכנים ויכול להוביל גם לקשיים חברתיים והתנהגותיים. מדגישה - עלול ולא מחייב. החוזק הפנימי של הילד ובטחונו העצמי גם הוא יכנס למערכת השיקולים שלכם כהורים. השארות שנה נוספת בגן הפרטי או במקרה הקיצוני יותר - גן שפתי - יכול לתת לו חוויה של שהות בגן מותאמת יותר ליכולותיו ולכן - מחזקת ומקדמת שפתית ורגשית. חשוב מאד לשמוע את חוו"ד הגננת לגבי התרשמותה מתפקודו במסגרת הגן.
לגבי תופעת חוסר השטף/גמגום - לעיתים אנו רואים קשר בין תופעה זו לקושי שפתי, שנובע מהקושי בהבעה - בליפת המילים, ביכולת לארגן את הרעיון בראש למשהו רציף וברור ולכן נשמע "חיפוש של המלל" (כאשר יש פער בין יכול החשיבה ליכולת הבעת השפה) כפגיעה בשטף הדיבור.
זמן הטיפול באיחור שפתי משתנה מאד מילד לילד. יש לשער כי שיפור במצב השמיעה שלו יעזור לו בנושא זה. בכל מקרה, צריך סבלנות.
בהצלחה.

שלום לירון
את תיארת בפרוט את הדבור והפקת המילים אשר מראות , כמו שאמרת , על מגוון מצוצמם של עיצורים ויכולת הפקת שתי הברות ביחד. הייתי רוצה לשמוע גם על ההבנה של השפה , הבנת הוראות , זיהוי חפצים ותמונות לפי שם ....
אני כן ממליצה לגשת לאבחון של קלינאית : גם אם לא תראה לנכון להתחיל טפול ישיר - היא תדריך אותכם איך "לחזק אותו " ואיך להרחיב את הפקת העיצורים וההברות.

אתם תוכלו בינתיים ליהנות מהמשחק שלו ודרך זה לחזור על המילים השלמות וגם להתחיל לצרף שתי מילים (כדור לאבא ) וכו ...
ניתן להוסיף עוד מילים חדשות וקצרות מחיי היום יום שלו
ניתן לנסות להוסיף עוד צלילים דרך משחקים למשל צליל שורק ( שששששש) לשקט ושינה עם הדגמה על הפה

שיהיה בהצלחה

תודה על תשובתך,
לגבי ההבנה התקשורתית שלו היא מצויינת אפילו לדעתי (משתדלת להיות אובייקטיבית) מעל למצופה לגילו. מבין הוראות בצורה מדויקות ואפילו הוראות מורכבות כמו: לך תביא את הכדור שמאחורי הספה או תניח את המשחק על השולחן שבחדר.הוא מאוד תקשורתי ואוהב משחק משותף.
מזהה תמונות מספרים ויודע קטעים ממנו למשל בחמישה בלונים - מנפח עם הפה בלון ועושה עם היידים בום טרח ועוד'.
לגבי הצלילים - ש.... לשקט הוא עושה ושם יד על הפה.
הוא גם פיזית מצליח לנפח מעט בלון ולהפריח בועות סבון.....לועס היטב מזון מוצק ולא מרייר.

כמו שציינת אכן רוב המילים שלו הן בנות הברה אחת זה מה שמעט מדאיג אותי. לפי מה שציינתי האם בכל זאת היית ממליצה ללכת לאבחון או לחכות מעט?
במידה כון, האם יש קלינאית מומלצת באזור פ"ת שמתמחה בגילאים האלה (שנה ועשרה)?

תודה מראש

שלום
לפי מה שאת כותבת נראה שהבנת השפה מתאימה לגילו
יפה שהוא עושה חיקויים של קולות , תמשיכו בכיוון ותוסיפי עוד קולות דרך משחק וספרים.
תמשיכי להגיד לו את כל המילה למשל הוא אומר /בא/ לאבא את תגידי /א-בא / ותראי לו את ( כאילו משתתפת איתו ) ושהוא יקשיב למה שאת עושה ללא דרישות ממנו וכך עם שאר המילים .

אם תרצי לפנות לקלינאית תקשורת לאבחון - אני ממליצה שתעשי את זה דרך קופ "ח של הילד , לרוב יפנו אותף בגיל זה להתפתחות הילד.

בהצלחה

אילת שלום
תחילה חשוב להבהיר שעל פי תאורך בנך כן מדבר. בגיל הצעיר כל צליל המשמש כשם קבוע לחפץ יחשב למילה (אפילו אם הקשר למילה נמוך. למשל ילד שתמיד קורא לבקבוק שלו GU עדיין יספר כמילה)
חשוב שתבדקי כמה מילים כאלו יש (כולל צלילי חיות וכדומה) , מאחר ובגילו אנו מצפים לכמה עשרות מילים (טווח הנורמה בגיל זה מאוד רחב וגם 15-20 מילים זה סביר) לאחר ספירה כזו ניתן יהיה להתרשם.
בהמשך יש לשים לב שאוצר המילים ממשיך להתרחב והגית המילים משתפרת בהדרגה.
במידה ולא אז יש לבצע אבחון קלינאית תקשורת.
בהחלט יתכן קשר בין מאפיינים מוטורים בגוף ואיחור הבעתי.

בינתיים חשוב להתיחס למילים שאומר - להנות מהן, להגיב אליהן וכך לעודד המשך ההתפתחות. כאשר בנך אומר מילה משלו מומלץ לחזור אחריו (באופן חיובי וכחלק מהשיחה) עם המילה הבוגרת. למשל אם הוא מראה כדור אומר KA להגיד : כן, כדור גדול.
כך הוא ימשיך להחשף להגייה טובה וכאשר יוכל יעבור בעצמו להגייה כזו

יוסי שלום
ההגייה שאתה מתאר תקינה בגיל זה , הפקת הצלילים עם לשון בפנים דורשת בשלות נוירולוגית שלוקחת זמן להתפתח. הקצב שונה מילד לילד אך רק בגיל 6 אנחנו מצפים מכולם להגיע להגייה ללא הוצאת לשון בצלילים אלו.
כאשר ילד צעיר ואינו בשל לכך תרגול רק עשוי לגרום לשיבוש גרוע יותר
עהובדה שהצלחתם בגיל כל כך צעיר עם ה-ר (שיבוש שאופיני עד גיל 4) מראה לרוב שבנך היה מאוד קרוב להפקת ההגה בעצמו וניתן לשער שהיה מגיע לכך בעצמו.

בקיצור בגיל הזה צריך להנות מתוכן הדברים ואם ילדך מובן לבסיבה אז לעזוב את נושא צורת הדיבור כדי למנוע תסכולים מיותרים מהילד.
תנהו

ערן שלום
מתאורך ניכר כי קיים איחור בשפה וקשיים נוספים . במצב כזה חשוב מאוד לבצע אבחון התפתחתי מקיף כולל קלינאית תקשורת. יתכן שחלק מהסימנים שהופיעו לאחרונה הינם חלק מהקשיים הראשונים אך גם יכולים להיות תוצר של התסכול הרב ולכן לא מומלץ לחכות .
לגבי שתי השפות באופן כללי ילדים רבים בעולם חשופים ליותר משפה אחת (יש ארצות בהן דו לשוניות הינה הנורמה) והדבר אינו פוגם בהתפתחותם. כאשר יש קושי בהתפתחות לעיתים נוכחות שתי שפות יכולה להוסיף עוד גורם קושי יד עם זאת ברוב המקרים המציאות מחייבת שמוש בשתי השפות.
הכי חשוב זה שהחשיפה לשפה זו או אחרת תהיה ע"י דובר מיומן (כלומר עדיף שתדברו עיברית מצוינת מאשר אנגלית לא מעולה) ושהחשיפה תהיה עיקבית - כלומר - כל דמות מדברת בשפה אחת איתה ולא מערבבים.

לגבי החשש מתגובתה לאבחון: המאבחנים בתחום התפתחות הילד מיומנים בהשגת שיתוף פעולה, גם בילדים שאינם משתפים פעולה בכלל תעשה הערכה שמשלבת את דיווחם ולאחר מכן מבצעים הערכה לאורך מספר מפגשים כך שניתן יהיה ליצור קשר טוב.

בהצלחה

דניאל שלום
לא ציינת כאן במה מתבטאת הבעיה בשורקות, בכל מקרה אני חושבת שעליך ללכת לקלינאית תקשורת, יתכן שלאחר אבחון היא תחשוב שמספיקה הדרכה לתרגול בבית ולא תראה צורך בטיפול.
אבל הכרחי לבצע תחילה אבחון