פורום מין וסקסולוגיה - יש לך שאלה?

יש לי פצעונים אדומים כבר שנים על הישבן וזה מאוד מביך אותי מול בן זוגי. בהריון הפצעונים נעלמו! איך מטפלים בדבר כזה? מה יכול לעזור?

התחלתי טיפול בבעיית וגיניסמוס במרפאה בתל אביב והם מוכרים שם ערכת מרחיבים פשוטה ב-300 ש"ח. זה נראה לי יותר מדי ורציתי לדעת אם יש מקום שאפשר להשיג ערכה כזאת יותר בזול?

האם שפיכה גורמת לנשירת שיער? ומדוע? ומדוע לאנשים שעירים ישנה נשירה מוגברת יותר מאנשים חלקים?

יש לי שאלה מעניינת נניח שבחורה הולכת לבד לטיפול מיני והבן זוג יצטרף אח"כ אצל מטפל ולא מטפלת התיאורים המיניים המפורטים לא עלולים לגרות את המטפל?

היי
אני בת 27 נשואה בעלי הוא ההתנסות היחידה שלי.....אני מחשיבה עצמי סטרייטית אך מידי פעם יש לי חשבות לסביות כגון:התבוננות בסרטים כחולים שכאשר אני לבד מאוד מגרים אותי ומרגישה צורך עז לאונן (מסתכלת רק על הבנות העירומות)כנ"ל כאשר הסקס ביננו נגמר תוך 5 דקות ולא יכול סיבוב שני אני חושבת שעם בנות זה כיף שיכולות להשקיע יותר באורגזמה של הצד השני....(בסקס לא גומרת רק באוננות)....ואני מחשיבה את עצמי נועזת ומאוד מעניין אותי המחשבה אם אוכל לרדת לבחורה ולגרום לה לגמור....אמרתי לבעלי שאני מעוניינת להיות עם בחורה אך לבד וכמובן לא אהב את זה אלא רוצה להצטרף....אבל ככה אני חושבת שזה יפגע בתחושת ההתנסטות האמיתי?
מה אתם אומרים?

אפשר לומר עלי שאני אדם דתי.
מגיל 12 בערך התמכרתי לאוננות למרות שאני יודע שזה אסור והמצפון הציק לי על כך ההתמכרות הייתה עד אשר התחתנתי בערך כ 15 שנה מאוחר יותר.
האוננות הייתה בשכיבה על הבטן על שמיכה, הפקתי הנאה רבה וקל מאוד היה לי לעשות את זה אפילו 3 פעמים ביום ואף יותר.
נקיפות המצפון הגיעו מיד בגמירה.
חשבתי שאני חסר תקנה בנוגע למין, אך התחוור לי הפוך כפי שמיד אפרט.

את אישתי הכנתי מראש לכך שאני לא שבע ממין לעולם, מה שגרם לבעיות גדולות יותר.

יום החתונה הגיע וירח הדבש היה לא כמצופה, הבנתי שזה שונה לגמרי האוננות. ההרגשה אחרת, התנוחה שונה, ובכלל לאונן הרבה יותר כיף, הריכוז קשה יותר.....

עם הזמן הצלחתי לגמור במקום הנכון, אך התדירות והחשק שלי למין שואף ל-0
למעשה אישתי יצאה לא שבעה ורעבה למין בצורה מתמדת כל שעה וכל היום היא יכולה ורוצה ולוחצת עלי ( אני יודע שזה גורם אולי לחלק מכם לקנאה אך מצידי לקללה), אני לא מתגרה משום דבר שקשור למין אם זה עם אשתי או בכלל, ככה שאי אפשר להגיד שהסיבה היא שאני לא נמשך אליה ספציפית.

מה גם שהיא נעלבת עד בכי שאני לא מצליח לגמור וחיי המין שלנו הפכו לסיוט עבור שניינו.
נכון להיום "אני לא מאמין (כמו הכותרת) שאני זה שלא רוצה יחסי מין בחיים שלי!!!
אף פעם לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה....

עכשיו אני במצב של יכול לגמור פעם ביומיים (אך לא בבוקר) מה שלא מספיק לה ומה שגורם לה להטיל ספר באהבה שלי אליה והמשיכה.... + זה שאני לא נהנה וחושש שמה לא אצליח לגמור הפעם ושתיקה גדולה תשרור בחדר השינה עם מחשבות שלה של מה שקורה בנינו.

אני לא יודע מה לעשות, מצידי מה שקיוויתי כל חיי הפך לסיוט שאני מוכן לוותר עליו בכלל בגלל מה שזה עושה לנו וזוגיות הבריאה (בריאה מחוץ למיטה)

נא עצתך

נ.ב נסו שלא לבקר את מצפוני באשר למין לפני חתונה וכל אלה, את זה נשאיר לפורום של דת. מה שחשוב לי זה לקבל את העזרה הדרושה לי כעת.

בעיה תפקודית מציקה...
כאשר אני מגיע לרגע האקט ( חדירה / מין אוראלי) אני שופך מהר
יש לציין שזה משתנה בין הפרטנריות... אצל חלקן אין בעיה כלל ואצל אחרות זה בלתי נסבל
איך מטפלים... אם בכלל.. אני לא מעוניין כרגע בטיפול ע"י קליניקה או מומחה בעניין

אין לי יותר זיקפת בוקר, אני בן 30 וכבר המון זמן אין לי...
כמה חמור הדבר?

אני בת 32 אם ל 2 ילדים, אין ביכולתי להנות! פתח הנרתיק שלי די סביר ואינו גדול אך בלפתע אני לא מרגישה את בן זוגי בחיכוך רק את ראש הפין נוגע בתוכי כאשר הוא די עמוק. כשהוא יוצא או מזיז אותי באה נפיחה של אויר שיוצא מתוכי כאילו שכרגע אני משחחרת סליחה על כך "פלוץ" אני מרגישה מבויישת ודוחה, לא בא לי לקיים יחסים ומעדיפה ליסגור את רגלי, בכול תנוחה ניסיתי אך שום דבר לא עוזר אפילו כעשיתי תרגילים לכיווץ הנרתיק לא עזר לי.
אנא עזרו לי אני מרגישה כה אבודה ומתוסכלת.

היי
אני מוסלימית דתייה או לפחות אוהבת את הדת.....הבעיה שבעלי ממש אוהב אנאלי אני נשואה די טרייה כך שאני מאוד מתלהבת מכל נושא המין.בעלי היה מנסה לשכנע אותי שנעשה אנאלי והתפתיתי כמה פעמים....ועכשיו לפעמים אני מבקשת ממנו זאת (כי משם מרגישים יותר חיכוך) ואחר כך מתחרטת בטירוף בוכה ואפילו יש מחשבות על גירושין....זה לא רק בגלל האיסור גם לדעתי זה לא נקי מצד אחד יש לי חששות שאם לא "אתן" לו מה שהוא אוהב הוא יחפש בחוץ....מצד שני גם הוא לא יורד לי ונגעל מזה....לפני הסקס אני אומרת אני לא אעשה דבר כזה אך כשאנו באמצע אני מרגישה שיכורה ומסוגלת לכל דבר שיגיד...ואפילו הפסקתי להתפלל כי אני מרגישה שאני עושה צחוק מאלוהים ובטח לא יסלח לי הצילו!!!!!

כבר שבועיים שלושה אני סובל מצריבה בשתן , לא כזה נורא , אבל סתם מציק , וביומיים האחרונים גם מדחיפות להשתין הרבה יותר מהרגיל .
עשיתי בדיקות שתן וגילו כדוריות דם לבנות , דלקת ? ? האם ניתן להפתר ממנה שלא ע"י אנטיביוטיקה(שתיית מים מרובה ) ? צריך להמנע מקיום יחסי מין ? איך בכלל זה הגיע אליי ? תודה , ובכל מקרה אפנה גם לרופאת משפחה , פשוט אני קצת בלחץ מזה , לא נעים .

יש מעגל קסמים לגברים בודדים בגיל מבוגר, שדווקא בגלל חוסר בת זוג הם מאבדים עניין במין, מה שגורם לחוסר עניין לחפש בת זוג, וחוזר חלילה. נראה שיש כאן גם משהו פיזיולוגי, שבהעדר דמות נשית בבית מופרש פחות טסטוסטרון, שגורם לפחות מחשבות על הנושא. פורנו גורם לעוררות מינית, אבל לא לחיזוק הצורך למצוא בת זוג. האם זהו מנגנון פיצוי של הטבע, שגברים ללא בת זוג לא ירגישו שהם מפסידים משהו ? האם כדאי לחפש בת זוג גם אם לא נמשכים אליה, בתקווה שזה יקרה מאוחר יותר ?

אני בתולה ורציתי לדעת האם חוסר היכולת שלי לגמור בגירוי עצמי נובעת מזה. מעבר לכך, האם קרום הבתולין הוא הסיבה שהפתח צר וכשחבר של מחדיר אצבע ( עבה יותר משלי מן הסתם) זה כואב ובלתי אפשרי?

לא נהנהת כלל מאקט החדירה.עבורי זאת פעולה מכנית בלבד.האם קיים
פתרון?

שלום לכם,


אני בת 25 נשואה 4 שנים +1.
בחודשים האחרונים אין לי חשק למגע/קרבה כלשהי עם בעלי.
אני חשה מרוקנת מאנרגיות כאילו דעכה האהבה לחלוטין ואני אפילו הודתי בפניו שכל גילויי החיבה מאולצים.

מוזר מאוד שאין כמעט יחסים אינטימיים ואם יש אני לא נהנית מהם בכלל. מה שעוד יותר מוזר שזה קורה בשלב כה מוקדם של הנישואין- הבנתי מחברות שנשואות קרוב ל-6 שנים שאין אצלם שחיקה שכזו והסקתי שמצבי באמת קשה.מה שעוד מוזר שגם בתקופות שהזוגיות סבירה ומסתדרים ואפילו יש רומנטיקה-אני לא מצליחה להגיע להשתוקקות כלפיו.
ממש תחושה של שעמום,חוסר שביעות רצון,אפילו מעט דחייה.
אני חשה כאילו אזל ממני היצר המיני! זה ממש תמוהההה...
הבהרתי לו(אנחנו מדברים בפתיחות גדולה-בעיקר מצידי)שנראה לי שהתנהגויות מסוימות שלו במשך היום,הרגלים שלו ובעיקר-העובדה שהוא מחוסר תעסוקה כרגע מאוד משפיעים עלי ועל המשיכה שלי כלפיו-אך זה לא ממש משנה את המצב.

חוץ מזה, אני חוששת שהתחושות השליליות כ"כ נטמעות בי כך שגם אם הוא ישתנה ויעבוד סוף סוף בעבודה מסודרת(הוא מאוד לא יציב בעבודות-עובדה שמטריפה אותי!!!!)גם אז יהיה לי קשה לחזור להתלהבות של פעם שהייתה בשחקים.
אני פתאום קולטת שאולי הוא בכלל לא הטיפוס שלי,שהוא לא גברי מספיק שאנחנו ממש לא משדרים על אותו גל,השאלה היא אם יש סיכוי שהתחושות ישתפרו וישתנו? האם זו תקופה שתחלוף??
הוא כ"כ צפוי,מקובע מרובע ,מעצבן ,מתיש ומעייף אותי שקשה לי אפילו להסביר לאיזו רמה עמוקה של תשיישות נפשית הגעתי, אני חשה שאין לא מה להציע לי -שום עיניין בשום תחום,
הוא לא מסקרן אותי בכלל!
אני ממש מדוכאת מהמחשבה שאחיה עוד הרבה שנים עם בעל שאני לא נמשכת אליו......
לעיתים אני מהרהרת ביני לבין עצמי שהילד שלי הוא האור-ועצם המחשבה מבאסת ומבהילה!
אני במצב שאין לי כח אפילו לבכות..
כמו פלאפון שלא הוטען שנים...

התחתנתי צעירה ,תמה ולהוטה ואני חשה שאין לאן לברוח...

בבקשה-אל תעלו בפני את האופציה של לגשת לטיפול/ייעוץ זוגי מפני שאין לי תקציב.
האם זה אכן נדיר מערכת יחסים שכזו אחרי זמן קצר? האם אפשר בכלל לשפר????
אודה לכן אם תוכלו לתת לי כיוון חשיבה שיוציא אותי מעט מן האווירה העכורה הזו.
תודה רבה!!