פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

באופן עקרוני אם הקולר מושם באופן נאות על הכלב והילדים אינם מתעסקים עם הקולר במיוחד -לא צריכה להיות בעיה גם אם בטעות נגעו בו אולם אני מציעה שתבדקו יותר לעומק עם היצרן- bayer ועם היבואן- לידור כימיקלים- כיצד לנהוג עם הקולר על מנת לנהוג משנה זהירות כשמדובר בילדים קטנים.
אפשרות אחרת היא לא לשים קולר אלא ספוט און אחר בטיפטוף לעורף- על מנת להדביר קרציות.
רק בריאות

בדרך כלל כאשר קיימת בעיה רפואית ניתן לראות גירוי- לעיתים שמחמיר, וכן פצעים, קרחות או איזה שהוא סימן לכך שקיימת בעיה רפואית הדורשת טיפול. לעיתים קיימת בעיה קלה הנובעת מגירוד או שיפשוף של האיבר עצמו - האף או העינים- שעשויה להפטר ללא התערבות.
בגורים בהירי פרווה לעיתים קיימת אדמומיות באופן טבעי שאינה בעיה רפואית.
לטעמי כדאי פשוט לעקוב אחר האדמומיות ואם היא לא נעלמת - או גדלה או מחמירה- אז לפנות לקבלת עזרה רפואית.
רק בריאות

טוקסופלזמה גונדי הינו טפיל שמועבר לאנשים על ידי בליעת צואת חתולים נגועה בטפיל, אולם גם על ידי אכילת מזון לא מבושל וירקות או פירות לא שטופים, וכן על ידי נגיעה בחול מארגזי חול של ילדים. אחוז ההדבקה בטפיל באנשים אינו גבוה באופן כללי.
כמו כן -האם החתולה אכן נושאת את הטפיל או רק נוגדנים לטפיל? היינו- האם קיימים כרגע טפילי טוקסופלזמה בגוף החתולה או שהבדיקה היתה להמצאות נוגדנים- דבר שאומר שהחתולה בעבר נדבקה ונושאת נוגדנים לטפיל בגופה ולא את הטפיל עצמו?
בכל מקרה מספר צעדים שאתם יכולים לנקוט בהם הינם:ֿ
הקפידו על רחיצת ידים תכופה לאחר שאלה התלכלכו בחול או טיפלו בבשר לא מבושל או בירקות לא רחוצים.
אם החתולה יוצאת החוצה רצוי למנוע את יציאתה כדי למנוע השבקתה בטפיל- אם החתולה לא יצאה כבר מספר שנים מן הבית - סביר שאין היא נושאת טפיל זה - וכן ניתן לטפל בו אם הוא קיים ולהדבירו בעזרת מתן אנטיביוטיקה לחתול.
עצה נוספת היא- אם החתולה משאירה שאריות בשל צואה שנשארת על פרוותה- ניתן לספר אותה או את האזורים הרלוונטים כמו אזור הזנב והאנוס.
לטעמי אם תעקבו אחר ההנחיות הללו ואולי תבררו אם באמת החתולה נושאת את הטפיל או רק נוגדנים לו- לא יהיה צורך בהוצאתה מהבית.
רק בריאות
אם השאריות הן מחול אשר נדבק לרגליה ניתן להשתמש בארגז סגור וכן להחליף חול לסוג כזה שאינו נדבק לרגליים ומתפזר בבית.
ניתן גם לנסות- בהתייעצות עם הוטרינר שלכם- לתת מזון כזה שלא מייצר צואה רבה.

שלום מטי,
האם הוטרניר ביצע בדיקות כלשהן לחתולה?
בחתולה בגילה זה רעיון טוב לבצע בדיקת דם מלאה ואף בדיקת שתן על מנת לקבל מידע יותר טוב לגבי מצבה הכללי. שינוי בתאבון, מצב רוח ירוד ונשירת פרווה יכולים להצביע על בעיה.
הבדיקת דם המלאה מתחלקת לשתיים. ספירת דם אשר בודקת את התאים האדומים, התאים הלבנים והטסיות. הבדיקה יכולה להעיד אם יש סימנים של דלקת או אנמיה בדם. החצי השני של הבדיקה הינו פאנל ביוכימי. בדיקה זו בודקת את תפקוד האיברים השונים בגוף- כבד, כליות, לבלב. כמו כן הבדיקה מראה רמות של מלחים (אלקטרוליטים) שונים בגוף.
ישנם בעיות המצריכות טיפול תרופתי או שינוי מזוני אך בהרבה מאוד מחלות ובעיות ישנם טיפולים שאפשר לתת שיעזרו לשפר את איכות חיי החתולה.
אני ממליצה לחזור לוטרינר לצורך המשך איבחון או לפנות לקבלת חוות דעת שניה.
בהצלחה ורק בריאות.

שלום זואי,
לדעתי הדרך הכי טובה לשמור על ניקיון הכלב מפני טפילים הוא טיפול מונע. כלומר להקפיד לבצע את החיסונים שהוא צריך במועד ובזמן המתאים, להקפיד על טיפול מונע לתולעי מעיים אחת לחצי שנה. טיפול מונע פרעושים וקרציות באופן קבוע.
לגבי ליכלוכים מהסביבה ניתן פשוט לנקות לו את הרגליים והפרווה כשהוא נכנס הביתה. למיטב ידיעתי אין ספריי חיטוי ואני גם לא בטוחה שיש בכך צורך.
רק בריאות.

על איזה טיפות עיניים מדובר? האם הם הושארו בחדר חם או בשמש או בחדר שהוא קריר יחסית? אם הוראות היצרן מציינות שמירה במקרר יתכן וחבל לקחת את הסיכון.

שלום מיכל,
הטיפול הניתן כל 3 חודשים כנגד תולעת הפארק הינו למעשה טיפול אשר אמור להרוג את הזחלים של התולעת בנדידתם במידה וחלילה הכלב נדבק. אם את מטפלת באופן שיגרתי וקבוע כל 3 חודשים לא צריכה להיות בעיה.(עם זאת, חשוב לדעת שישנם מחקרים שאף ממליצים על טיפול מונע בתדירות יותר גבוהה).
רק בריאות.

ראשית אני ממליצה לקחת את הכלב לבדיקה אצל הוטרינר. ישנן מחלות רבות המשפיעות על המפרקים של כלבים. מחלות של הגידים או השרירים, לדוגמא קרע ברצועה צולבת בברך, שברים המערבים את המפרק, בעיות התפתחותיות, מחלות מולדות, מחלות הורמונליות או תזונתיות, הפרעות מטבוליות, מחלות סרטניות, מחלות ניווניות של המפרקים ומחלות של חוליות עמוד השדרה.

הטיפול התרופתי במחלות פרקים השתפר מאוד בשנים האחרונות, עקב פיתוח של תרופות ותוספי מזון למיניהם. מאחר ודיספלסיה של מפרק הירך, כמו גם דיספלסיות נוספות, הן מצב תורשתי, אין מוצרים בשוק היכולים למנוע את התפתחות המחלה. תזונה נכונה, פעילות גופנית, תוספי מזון,תרופות נוגדות דלקת ומשככות כאבים עשויים לסייע ולהוריד את קצה התפתחות והתדרדרות המחלה.

הדבר הראשון אליו יש לשים לב הוא משקל. כל השיטות הכירורגיות והתרופתיות תהינה יעילות ומוצלחות יותר אם בעל החיים לא יסבול ממשקל עודף. הדבר הראשון שניתן לעשות, על מנת לעזור לכלב הוא להשיל מספר קילוגרמים ממשקל גופו ולעזור לו לשמור על משקל הגוף החדש.
השלב הבא החשוב ביותר הוא פעילות גופנית. פעילות גופנית המקנה טווח תנועה טוב, עוזרת בבנייה של שרירים ומגבילה את השחיקה של המפרקים, היא הטובה ביותר. הליכה עם רצועה, שחייה, ריצה קלה ועליה וירידה של מדרגות, הן כולן דרכים מצוינות להתעמל.
רוב האנשים הסובלים מדלקות פרקים, שמים לב כי הסימנים מחריפים עם התקררות מזג האוויר, וכך גם אצל בעלי החיים. שמירה על טמפרטורה חמימה ונעימה לבעל החיים בבית, יכולה מאוד לעזור למנוע התדרדרות של מצבו בחורף. סוודר בטיולים יכול לעזור בחימום בעת טיולים בחוץ.
מקום מרבץ מרופד עשוי לסייע בשמירה על המפרקים. מיטות העשויות ממזרן אורטופדי מוקצף עוזרות לחלק את המשקל בצורה שווה, כך שיש פחות לחץ ועומס על המפרקים. יתרון נוסף של מזרנים אלו, הוא שקל יותר לכלב לקום ממקום מרבצו. חשוב לשים את המיטה של הכלב במקום חמים בבית, רחוק מחלונות או רוחות.
גלוקוזאמין וכונדרואיטין (Glucosamine and Chondrotin)הינם שני תוספים בשימוש נרחב בקרב בעלי חיים ובקרב בני אדם הסובלים מדלקות פרקים. גלוקוזאמין הינו הסוכר העיקרי הנמצא בגלוקוזאמינוגליקאנים והיאלורונט, אשר מהווים את אבני הבניין החשובים בבניה ושימור של הסחוס המפרקי. כונדרואיטין מגביר את הייצור של גלוקוזאמינוגליקנים ומעכב אנזימים העלולים לפגוע בסחוס.
אצל כלב עם דיספלסיה של מפרק הירך, או סוג אחר של אוסטאוארטריטיס, המפרק נשחק בצורה לא נורמלית, הסחוס במפרק נשחק כך שנוצר מגע של העצמות זו עם זו. מגע זה, ללא הריפוד של הסחוס, גורם לכאב רב. גלוקוזאמין וכונדרואיטין מספקים את אבני הבניין, על מנת שהגוף יוכל לייצר סחוס חדש ולתקן את הסחוס הקיים. ישנם מוצרים רבים בשוק עם הרכב שונה בין הרכיבים, ולכן מומלץ להתייעץ עם הווטרינר טרם תחילת השימוש במוצרים אלו.

רק בריאות.

גם לי יש כלבת גולדן, שמנה, בת 5 בערך, שכבר יותר משנה ממש סובלת ברגליים האחוריות וצולעת בהליכה וכשהיא מנסה לקום לוקח לה שעות לפעמים היא ממש לא קמה לא משנה כמה קוראים לה או מנסים להרים אותה וזה הגיע למצב שכל פעם שאנחנו מנסים שהיא תקום ובאים לעזור לה ולהרים אותה היא נשכבת על הצד כדי שלא נעשה את זה

משיכה של הטוסיק על הרצפה יכול לנבוע ממספר סיבות. באזור האנוס ישנם שני שקים הנקראים שקים אנאלים, שקים אלו לא נראים לעין מבחוץ. השקים האלו מפרישים ריח מאוד אופייני (זו הסיבה שכלבים מריחים אחד לשני את הטוסיק כשהם נפגשים זה עם זה). השקים מתרוקנים כאשר הכלב עושה צואה. לפעמים אם יש בעיה בריקון השקים הם עלולים להתמלא ולגרום לחוסר נוחות, במקרים מסוימים עשוי להיווצר באזור גם דלקת של השקים. אחת הסיבות לחוסר ריקון כראוי של השקים זה צואה שהיא רכה מדי.
סיבה נוספת לגירודים באזור הישבן יכולה להיות פרעושים ולעיתים גם תולעים.
כדאי לקחת את הכלב לבדיקה אצל הוטרינר וכך לנסות לקבוע מה מפריע לו.
רק בריאות.

אני ממליצה להפנות את שאלה זו לפורום המתעסק עם ציפורים וחיות אקזוטיות או לרופא וטרינר מומחה לציפורים וחיות אקזוטיות.

שלום ורה,
שתיה מרובה והשתנה מרובה יכולה לנבוע מהרבה מאוד סיבות וגורמים. רובם בעלי טיפול. בשלב ראשון יש לקחת את הכלבה לבדיקה אצל הוטרינר. הוטרינר יבצע בדיקה גופנית מלאה ובהתאם לממצאי הבדיקה ימליץ האם יש צורך בבדיקות נוספות. סביר להניח שהוטרינר ימליץ על בדיקת דם מלאה (ספירת דם ובדיקה ביוכימית) וכן על בדיקת שתן. בדיקות אלו יעזרו לכוון האם מדובר בבעיה בכליות, כבד, סכרת או בעיה אחרת. בהתאם לתוצאות הבדיקות והאבחנה ניתן לתת טיפול מתאים.
אני מבינה שאת מאוד אוהבת וקשורה לכלבה אך מהתאור שלך נשמע כי ישנה בעיה רפואית אשר יש צורך לבדוק אותה. יש לקחת בחשבון שבחלק גדול מהמקרים ניתן לטפל בבעיה והכלבה תוכל לחיות המשך חיים באיכות טובה. במידה וזה לא משהו בר טיפול אולי יהיה ניתן להקל עליה. בכל מקרה אני ממליצה לקחת אותה לבדיקה בהקדם.
בהצלחה.

הוא מסורס.

6 ק"ג זה קצת גדול לחתול אך זה מאוד תלוי במבנה ובגודל החתול. חתול ממוצע שוקל כ-5 ק"ג אך ישנם חתולים גדולים ששוקלים 6 ק"ג והם אינם שמנים. מבלי לראות את החתול קשה לי לומר אם זהו משקל תקין עבורו.
לכל חתול אופי משלו, יש חתולים האוהבים ליטופים ויש כאלו שפחות. יש חתולים שלא אוהבים כשנוגעים בהם במקומות שונים בגוף כגון בבטן או בגב ויש כאלו שלא איכפת להם. יש חתולים שלא אוהבים שמרימים אותם ויש כאלו שאין להם בעיה.
כנראה שיש פעמים שהחתול פחות מעונין במגע ויש לעזוב אותו בשלב זה במנוחה.

במידה וחתיכות הפלסטיק עוד נמצאות במערכת עיכול זה יכול לגרום לחסימת מעיים חלקית או מלאה. במידה ויש חסימה סביר להניח שהכלבה תקיא/ תשלשל או תראה סימני מחלה.
ניתן לבצע צילום רנטגן על מנת לראות האם יש אזור שנראה חשוד. במידה וישנו חשד לחסימה מומלץ לבצע סידרת בריום. בבדיקה זו נותנים לכלבה לאכול חומר ניגודי ואז מבצעים צילומי רנטגן של הבטן כל כמה שעות. בצילומים ניתן לעקוב אחר התקדמות החומר במערכת העיכול, אחר קצב הפינוי של החומר ואף לראות האם ישנם אזורים הנצבעים בצורה חריגה.
רק בריאות.

ממתינה להתיחסות ולתשובה בהקדם. תודה מראש.
ואם כבר אז עו שאלה: באיזה גיל הגורים מתחילים לשתות מיים ולאכול מזון מוצק?

שלום ליאת,
קשה לי לומר ממה הפצעים נובעים. יתכן וזה נובע מהצרכים שלהם, אם הם עושים צרכים בארגז ודורכים בזה. בכל מקרה ההפרדה ביניהם יכולה לעזור במקרה ומדובר במשהו מדבק. קשה לי להמליץ על טיפול כזה או אחר מבלי לראות את הפצעים. חיטוי בבית של הפצעים עם תמיסת מי מלח (1/4 כפית מלח בתוך ספל מים פושרים) יכול לעזור לחטא ולייבש את הפצעים. יוד ומשחה לא בהכרח יעזרו כי הם עלולים ללקק את זה. חשוב לשמור שהארגז והרגליים יהיו יבשות ונקיות ולעקוב אחר הפרשות וריח רע. במידה ולא יהיה שיפור לא נראה לי שניתן יהיה להימנע מבדיקה אצל הוטרינר. יתכן ובדיקה באחת העמותות לבעלי חיים עזובים תעלה פחות.
ניתן כבר בגיל 4 שבועות להתחיל להציג בפניהם מזון של כלבים. בגורים עם אמא לרוב מתחילם לאכול מזון כלבים בגיל 5-6 שבועות אך מאחר ולגורים אלו אין אם ניתן לנסות להתחיל קצת קודם. בתחילה רצוי להתחיל ממזון רטוב המיועד לגורים או יבש מורטב המיועד לגורים בצלחות שטוחות, בהתחלה הם ידרכו בזה ולאט לאט ללמדם לאכול. כמובן שאין להפסיק עם התחילף חלב מייד אלא רק כשרואים שהם ממש מתחילים לאכול.
רק בריאות.

שלום אלכס, האם אחותך מדברת על תרופה ספציפית, אם כן מה שמה. אם היא יכולה להסביר גם עם מה החתול אובחן זה יכול לעזור.