פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

בריחת פיפי תוך כדי התרגשות הינה לרוב בעיה התנהגותית שניתן לפתור בעזרתו של מאלף מיומן.
לגבי שיעול בזמן שתיה, שינויים במצב רוח וההריון אני ממליצה לקחת אותה לבדיקה אצל הוטרינר על מנת לוודא שהיא בריאה. במידה ואתם לא מעוניינים בגורים אני ממליצה לעקר את הכלבה.
רק בריאות.

החיסונים המומלצים לגור כלבים הינם:
3 חיסוני משושה, כלבת=שבב, תילוע, וטיפול מונע לתולעת הפרק.
לאחר כל חיסוני הגורים יש להקפיש על טיפול מונע לתולעת הפארק כל 3 חודשים, תילוע פעם בחצי שנה, חיסון משושה פעם בשנה וחיסון כלבת פעם בשנה.
גורים רגישים יותר למחלות מאשר בוגרים, לכן מדרדרים מהר יותר, כמו כן מערכת החיסון שלהם חלשה יותר, ולכן הם חשופים יותר לפתוגנים מהסביבה. זו הסיבה שחשוב להקפיד לתת להם את כל החיסונים בתור גורים.
החיסונים נועדו להגן על הכלב והחתול מפני מחלות מדבקות נפוצות, המסכנות את בריאותם ואת חייהם. החיסונים גורמים לגוף החיה לייצר נוגדנים, שיגנו עליה מהמחלות.
רק בריאות

כעיקרון כאשר נותנים מספר סוגים של טיפות עיניים יש להפריד אותם זה מזה על מנת שכל סוג של טיפות לא ישטוף החוצה את הסוג הקודם.
אם הכלבה עדיין מאוד מגרדת את העיניים אני ממליצה לחזור לוטרינר ולראות האם יש משהו שניתן לתת על מנת להקל על הבעיה. יתכן ויש צורך בקולר אלזיבתני לתקופה קצרה.
תסמונת העין היבשה היא חוסר במרכיב המימי של הדמעות. היא יכולה להיגרם ממספר גורמים:
1) אוטואימוני- כאשר מערכת החיסון תוקפת בטעות רקמות של הגוף 2) תורשתי 3) תרופות
4) רקע נגיפי- מחלת הכלבלת בכלבים והרפס בחתולים 5) פגיעה עצבית בעצב הפנים המעצבב את הבלוטה 6) הסרה כירורגית של העפעף השלישי ועמה בלוטת הדמעות 7) טראומה פיזית לאזור הבלוטות.
הטיפול מורכב מתרופות להרטבת הקרנית, אנטיביוטיקה על מנת למנוע זיהום חיידקי משני וציקלוספורין אשר משפר את יכולת ייצור הדמעות של הבלוטה כאשר הרקע הינו אוטואימוני.
יעילות הטיפול משתנה מבעל חיים אחד למישנהו.
כאשר הטיפול התרופתי אינו עוזר, ניתן במצבים קשים לבצע הליך כירורגי אשר בו מסיטים צינורית רוק אל העין ועל ידי כך הרוק מסכך את הקרנית.
אני ממליצה לחזור לוטרינר לביקורת על מנת שיוכל לבדוק האם יש שיפור במצבה ולבדוק האם יש צורךבטיפול נוסף.
בהצלחה ורק בריאות.

תודה רבה על ההסבר המפורט!

האם הכלב שלך אוכל רק את האוכל שלו? האם הוא מקבל צ'ופרים לכלבים או תוספות של מזון ביתי? האם יש לו נטייה לאכול דברים בחוץ בטיולים?
צואה רכה יכולה לנבוע ממספר סיבות- אכילת מזון שונה מהמזון שלו, טפילי מעיים, מזון לא מתאים, מחלות למיניהם.
ראשית יש לתת לכלב רק את המזון שלו במידה והוא מקבל חטיפים או תוספות כדאי להפסיק לתת לו ולראות אם זה עוזר. כמו כן יש למנוע אכילה של "שטויות" בחוץ בטיול.
אם הכלב בסך הכל מרגיש טוב ולא סובל משום בעיה אחרת כדאי לבדוק את האופציה של טפילי מעיים או שינוי מזוני. כדאי לשקול בדיקת צואה רק לצורך שלילת טפילים שונים. במידה ובדיקת הצואה תקינה, והכלב אוכל אך ורק את המזון שלו והצואה עדיין רכה כדאי לנסות לתת לו לתקופה קצרה מזון עדין, קל עיכול, אינטסטינל ולראות אם זה עוזר למצק את הצואה. לאחר שהצואה הופכת לתקינה כדאי למצוא בשבילו מזון עדין. בכל מקרה, בכל שינוי מזוני חשוב לעבור בצורה הדרגתית ולערבב את המזון הישן עם החדש למשך מספר ימים.
רק בריאות.

סימני נפיחות הקיימים 4 חודשים אינם סימני הריון. במידה והחתולה היתה בהריון היא כבר היתה צריכה להמליט. נפיחות בטנית או כלל גופית (לא ברור לי מהשאלה) איננו דבר תקין ונורמלי ויש לבדוק היטב ממה זה נובע. יש לקחת את החתולה לבדיקה אצל הוטרינר בהקדם. הוטירנר יבצע בדיקה גופנית ויתכן ואף ימליץ על בדיקות נוספות כגון רנטגן, אלוטראסאונד או בדיקת דם.
לא כדאי להמתין, יש לקחת אותה לוטרינר בהקדם ולתת טיפול מתאים.
בהצלחה ורק בריאות.

יש לברר עם הוטרינר איזה סוג של תרופה הוא נתן, אינני יודעת אם זה הטיפול המתאים מבלי לדעת את שם התרופה. על מנת לדעת שהטפיל חלף ניתן לחזור על בדיקת הצואה.
רק בריאות.

קילוף בכרית כף הרגל בהחלט עלול להיות דבר מאוד כואב ומציק ויש לטפל בדבר. לעיתים יש צורך בטיפול אנטיביוטי לפה, חבישה ושטיפות של האזור. קשה לי להמליץ על טיפול כזה או אחר מבלי לראות במה מדובר ועד כמה הפציעה חמורה. אני ממליצה לקחת את הכלבה לוטרינר ולקבל טיפול הולם. יש להיזהר עם חבישות בבית, על מנת לא להדק יתר על המידה ולגרום לסיבוכים.
בהצלחה ורק בריאות.

לירון שלום, קשה לומר מבלי לבדוק את החתולה אם אכן מדובר על דלקת. חשוב לשלול זאת או לתת טיפול הולם במידה ויש. לצערי הדרך היחידה לבדוק את הענין זה על ידי בדיקת וטרינר. הוטרינר יכול להסתכל באוזן עם מיכשור מיוחד ולהעריך האם יש סימנים של דלקת בתעלת האוזן ואף לקחת דגימה לצורך ביצוע משטח והסתכלות במיקרוסקופ.
במידה ונשללת דלקת אוזניים יש לבדוק אופציות נוספות היכולות לגרום לגירודים באוזניים כגון, טפילוים, אלרגיה וכדומה.
אני לא ממליצה לטפל בשום חומר או תרופה מבלי לדעת על מה מדובר. במידה ואין לך אפשרות לקחת אותה לוטרינר שווה לבדוק לגבי אופציה של וטרינר שעושה ביקורי בית.
בהצלחה ורק בריאות.

אינני יכולה לענות על שאלה זו במסגרת זו. אני ממליצה לברר עם עוזרי וטרינר במרפאות שונות וכך תוכלי לקבל תשובה לכך.

אני ממליצה להפנות את שאלה זו לפורום המתעסק בחיות אקזוטיות או/ו לקחת את האיגואנה לרופא וטרינר מומחה לחיות אקזוטיות.

אכילת צואה הינה בעיה התנהגותית אךיש למנוע מהכלב לעשות זאת. באכילת צואת כלבים ישנה סכנה מאחר והוא עלול להידבק בתולעת הפארק.
תולעת הפארק התגלתה לראשונה בארץ באיזור הפארק הלאומי ברמת גן, ומאז הולכת ומתפשטת ברחבי הארץ. לתולעת מחזור חיים מורכב ומעניין מאוד: ביצי התולעת, המופרשות בצואת הכלב הנגוע, נאכלות על ידי חיפושיות הזבל. הביצים בוקעות בתוך החיפושית, והופכות לזחלים. החיפושיות נאכלות על ידי לטאות, ציפורים ומכרסמים, ובתוכם- הופכים זחלי התולעים לציסטות. הכלב עלול להדבק על ידי אכילתם או על ידי אכילת החיפושית. עם הידבקות בתולעת היא עושה מסלולו נדידה ארוך וסבוך בגופו של הכלב שתוצאותיה עלולות להיות קטלניות!
הדבקה של הכלב מתחילה כאשר כלב נגוע עושה את צרכיו בחוץ. אל הצואה מגיעות חיפושיות, אשר תפקידן הוא לפרק את הצואה ולהתקיים ממנה, ו"על הדרך" הן גם אוכלות את ביצי התולעת. בתוך החיפושית הביצה מתפתחת ללרווה, שהיא דרגת התפתחות של התולעת, שמסוגלת כבר להדביק כלבים וחיות מזדמנות. החיפושית (עם הלרווה בתוכה) מסתובבת בעיקר ליד זבל, אדמה, אוכל זרוק וסביב צואה של כלבים, חתולים וחיות אחרות. כעת, כאשר כלב בריא נוהג לסרוק את השטח בזמן הטיול, וגם לגנוב נגיסה פה ושם, יאכל יחד עם האוכל הזרוק גם את החיפושית והלרווה בתוכה וכך הוא נידבק.
הטיפול היעיל ביותר במחלה הוא מניעתה! איסוף צואת הכלב והוצאתו לטיול עם רצועה ומחסום יקטינו את פיזור המחלה ואת הסיכונים להדבקות. חשוב לטפל בכלבך,כמו בכל כלב בטיפול מונע נגד תולעת הפארק אחת לשלושה חודשים.
רק בריאות.

אני לא יכולה לאבחן את כלבתך מבלי לבדוק אותה אך נשמע מהתאור שלך שמשהו בהחלט עובר עליה. אין סיבה שמתוך זיקנה היא פתאום תפסיק לזוז,לאכול ותפסיק לעשות צרכים. אני ממליצה לקחת אות הבהקדם לוטרינר. יש צורך לבצע בדיקה גופנית מלאה ולנסות לאבחן את מקור הבעיה. ככל שתמתינו יותר סביר להניח שמצבה יחמיר. ככל שתקדימו ללכת לוטרינר כך יש יותר סיכוי שתוכלו לעזור לה.
על מנת לנסות לעודד אכילה בבית מומלץ לא לתת שוקולד, ניתן לנסות לתת מזון כלבים רטוב מקופסת שימורים.
רק בריאות.

בשלב ראשון כאשר הגורים יונקים הם פחות פעילים ובעיקר ישנים.
מהתמונה ששלחת קשה לי לקבוע את גילם אך אני רואה שהם כבר מסתובבים. לגבי קפיצות לגובה, לוקח זמן עד שהם רוכשים את המיומנות הזו. אינני יודעת על איזה ציוד מדובר כךשאני לא יודעת אם הם בכלל יתעניינו בו או ינסו להרוס אותו. במידה ואתם חוששים לציוד כדאי אולי לשים את הציוד או את החתולים בחדר ניפרד. כעיקרון בגיל 5 שבועות ניתן להתחיל להציג בפניהם מזון חתולים רטוב ובהמשך גם מזון יבש.
בהצלחה ורק בריאות.

האם הכלב מפגין התנהגות תוקפנית כלפי עוד מישהו פרט למטפלת? איך הוא מתנהג בנוכחות אנשים אחרים אשר מנסים לבוא במגע עם התינוק? האם היה איזשהו אירוע חריג בין המטפלת והכלב?
אינני יודעת להגיד ממה ההתנהגות הזו נובעת אך בהחלט יש מקום לנסות ולברר מה המקור שלה. יש לבחון היטב את הסביבה ולנסות לראות מה מעורר את ההתנהגות הזו. במקרה הצורך כדאי להתייעץ עם מאלף מקצועי ומנוסה על מנת לפתור את הבעיה.
בהצלחה.

שלום ענת,
שמיכה בחורף יכולה לעזור אך אם את יכולה לאלתר לה מכסה מפני הרוח והגשם זה יותר טוב. את יכולה להעזר בארגז קרטון אך הוא עלול להירטב בגשם. עדיף לקנות או להשיג קופסת פלסטיק גדולה, את צריכה לעשות חור מאחד הצדדים כדי שהחתולה תוכל לצאת ולהיכנס, ובפנים לרפד. בצורה כזו יהיה לה מקום חמים, והגנה מפני רטיבות ורוח.
לגבי השינויים במצב רוח אינני יודעת לומר לך ממה זה נובע, חתולות מיוחמות נוטות ליילל הרבה ולהתחכך בצורה מוגזמת. במידה והיא בהריון סביר להניח שהיא תחפש מקום שקט וחמים להמליט את גוריה ולא בכניסה לבנין שם אין מסתור ויש תנועה רבה. באופן כללי מומלץ לעקר אותה. את יכולה לנסות לדבר עם העירייה באזור מגורייך ולראות אם יש להם אפשרות לעקר אותה.
בהצלחה ורק בריאות.