פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

בת כמה הכלבה, האם זהו הייחום הראשון שלה?כעת שהיא מיוחמת יש להמתין עד סוף הייחום ולמנוע מגע בינה לבין כלבים זכרים. במידה ואינכם מעונינים בגורים מומלץ לעקר אותה בתום הייחום.

לא מומלץ להאכיל את כלבתך רק במזון ביתי מאחר והוא לא מכיל את כל הדברים שהיא צריכה. ישנם מרשמים מאוד ספציפים כיצד להאכיל בעלי חיים במזון ביתי אך חשוב מאוד ללכת לפי המרשם ולהשתמש בכל הרכיבים על מנת להגיע למזון מאוזן ומלא. לתת לה לאכול פשוט שאריות של מזון שלכם עלול לפגוע בה בטווח הארוך ולכן אינני ממליצה על כך.
לגבי ההקאות שלה בעקבות המזון היבש כפי שאת מתארת, יתכן שמזון זה לא היה מספיק איכותי עבורה. אני ממליצה להתייעץ עם הוטרינר שלכם שיוכל להמליץ לכם על מזון מאוזן ומלא אשר יתאים לה. תקחו בחשבון שככל שתאכילו אותה יותר זמן במזון ביתי יהיה קשה להחזיר אותה חזרה למזון יבש.

קשה לומר רק מהתאור שלך האם מדובר באלרגיה או משהו אחר.
הסיבה הכי שכיחה לגירודים בכלבים הינה פרעושים. מסיבה זו חשוב מאוד לטפל כנגד פרעושים באופן תדיר וקבוע, אני ממליצה על השימוש באמפולות פעםבחודש. צריך לקחת בחשבון שאם את רוחצת את הכלבה זה יכול לפגוע ביעילות החומר ולכן מומלץ לחכות 48-72 שעות בין רחיצה לטיפול האמפולה כנגד פרעושים.
אלרגיה למזון גם כן עלולה לבוא לידי ביטוי בגירודים למיניהם, לעיתים גם מלווה דלקת אוזניים. רגישות היתר לרוב נובעת מחשיפה לאחד מהרכיבים העיקריים המרכיבים את הדיאטה כמו למשל בקר, עוף, תירס וכו'. על מנת לדעת אם בעל החיים שלנו אכן סובל מאלרגיה למזון יש להחליף לו את האוכל למזון היפואלרגני המכיל בתוכו רכיבים שבעל החיים לעולם לא נחשף אליהם. יש לתת לו לאכול אך ורק את מזון זה לתקופה של 2-3 חודשים. בתום התקופה, במידה והסימנים נעלמו יש לחזור ולהאכיל את הכלב במזון הקודם ולראות אם סימני הגירוד חוזרים. אם הסימנים חוזרים ככל הנראה מדובר באלרגיה למזון ואז יש לחזור ולהאכיל את המזון ההיפואלרגני לכל החיים.
אלרגיה נוספת בכלבים הינה אטופי. זוהי אלרגייה של העור, הנגרמת על ידי תגובת יתר של המערכת החיסונית של חיית המחמד לאלרגנים בסביבה, כגון: עובש, קרדית אבק הבית. הסממנים לדלקת עור אטופית מופיעים, בדרך כלל, בשנתיים הראשונות לחייה, ומתבטאים על ידי ליקוק וניקוי יתר של הפרווה, ליקוק וכרסום כפות הרגליים, הבטן והאחוריים.
הסממנים לאלרגייה לפרעושים, אלרגייה למזון, ונגיעות בטפילים עלולים לחקות את סממני דלקת העור האטופית ולעתים, קשה להבדיל ביניהם. מכאן, שעל מנת למצוא את מקור האלרגיה, יש לשלול את שאר המקורות האפשריים: לנטרל את בעל החיים מפרעושים, מטפילים, ולשנות את תזונתו. רק לאחר ששללנו גורמים אלו, נוכל לערוך מבחן רגישות לקרדית אבק הבית, עובשים והאבקות צמחים ולקבוע את הגורם לאלרגיה ולטפל בו.
במקרה של כלבתך יש לוודא שהיא מטופלת באופן מלא לפרעושים ואם היא אוכלת מזון היפואלרגני מותרלה לאכול רק אותו ולא לקבל שום דבר אחר מלבד זה.
במידה והיא מאוד מתגרדת כדאי לקחת אותה לבדיקה אצל הוטרינר שיוכל לתת לה טיפול מתאים ולכוון אתכם לכיוון של מקור הבעיהץ
בהצלחה.

ד"ר פרץ תודה רבה על התשובה המפורטת.
יש לי שאלה נוספת האם בתקופה זו מותר לי לתת לכלבה עצמות מעור פרה ואוזניים של פרה או חזיר?
כי אז יש לי בעיה שאין לי עם מה לתת לה להתעסק....................
שאלה נוספת מכיוון שאין חטיפים היפואלרגנים והכל עם בשר מה אני יכולה לתת לה כצ'ופר מהאוכל שלנו על מנת לאלף אותה.
האם גבינה צהובה זה בסדר? או שיש לה רעיון נוסף
תודה על הכל,
גלי

בזמן הטיפול במזון היפואלרגני מותר לתת אך ורק את מזון זה.כצ'ופר לאילוף את יכולה לקנות שימורים של מזון היפואלרגני.

סביר להניח שכלבכם לא נדבק בכלבת. האם ראיתם עליו סימן כלשהו של נשיכה? אם הוא היה ננשך על ידי החתול סביר להניח שהייתם רואים סימצן או אזור שהיה כואב לו. כמו כן, אני מניחה שאם היה חשש כי חתול זה נגוע בכלבת העובדת במרפאה לא היתה לוקחת את הסיכון ושמה את כלבכם לידו. אם הינך מאוד מודאגת את יכולה להתקשר מחר למרפאה ולשאול מה היה לחתול.
רק בריאות.

ליקוק כפות הרגליים יכול לנבוע ממספרסיבות. אלרגיות למיניהם (לאו דווקא אלרגיה למזון), טפילי עור, שיעמום וכו'.
לגבי אלרגיה למזון-
אלרגיה למזון הינה תגובת יתר של המערכת החיסונית לסוגי מזון שונים. בדרך כלל, תגובת היתר הינה לחלבון שבמזון. הכלב עשוי ללקק, לגרד וללעוס את כפות רגליו, צידי גופו, צווארו ואוזניו. הגירוי בדרך כלל קיים בכל עונות השנה. באחוז מסויים קטן של כלבים, קיימת דלקת אזניים כרונית. עלולים גם להופיע סימנים של בעיות בערכת העיכול כגון הקאות כרוניות, שילשולים, שיהוקים ותכיפות גבוהה של מתן צואה.
על מנת לדעת אם כלבך אלרגי למזון כדאי לקחת אותו לבדיקה אצל וטרינר על מנת שיוכל לשלול גורמים אחרים. הוטרינר יתשאל לגבי ההיסטוריה הרפואית הכללית של הכלב. החלק החשוב באינפורמציה זו הינו היסטורית התזונה של כלבכם, הכוללת את המזון שלו וכל התוספים שהוא מקבל, וכן "ממתקים" או מזון ביתי, צעצועים לעיסים, ובקצרה – כל מה שנכנס לפיו.
אם אכן יחשוד הוטרינר כי מדובר באלרגיה למזון הוא ימליץ על שינוי המזון. המזון שייבחר יכיל מקור חלבון "חדש" ומקור פחמימות "חדש". כלומר, כזה שכלבכם מעולם לא אכל בעבר. הבסיס להצלחת המבדקים התזונתיים לאלרגיה למזון הינו האכלת המזון הרפואי בלבד. משך הזמן הנדרש להשלמת מבדק לאלרגיה למזון עלול להיות 12 עד 16 שבועות, ולכך נדרשים סבלנותכם ועקביותכם.
בהצלחה ורק בריאות.

ליאל שלום,
הסימנים אשר תיארת הינם סימנים מאוד כלליים להרבה מאוד מחלות. הקאות, אדישות ועצבות כפי שאתה מתאר עלולים לנבוע ממגוון של בעיות כגון טפילי מעיים, אכילת מזון השונה מהרגיל, גוף זר, מחלות מדבקות למיניהם, מחלות באיברים פנימיים כגון כבד, כליות לבלב, דלקת רחם בכלבות שאינן מעוקרות וכו'.
עצם זה שהעברת אותה למזון שונה ואין שינוי בסימנים עלול להחשיד כי יתכן ומדובר כאן בבעיה אחרת.
האם הכלבה מוכנה לאכול מזון אחר ובעקבותיו היא לא מקיאה? האם היו לה גם סימנים של שילשול?
צר לי שאינך מעונין ללכת לוטרינר אך במקרה זה נשמע שכלבתך חולה ולא מרגישה טוב והדרך הכי טובה לעזור לה זה להיבדק על ידי וטרינר ולקבל את הטיפול המתאים ביותר.
רק בריאות.

אם נראה שכלבתך יותר קולנית ויותר רגישה בתקופה האחרונה יתכן ויש לכך סיבה. מומלץ לקחת אותה לבדיקה אצל וטרינר. הוטרינר ישאל אתכם מספר שאלות לגבי ההסטוריה של כלבתכם ויבצעה בדיקה גופנית מקיפה.כמו כן, בהתאם לממצאי הבדיקה ובהתחשב בגילה של הכלבה יתכן והוא ימליץ על בדיקות דם על מנת לשלול בעיה רפואית. במידה ובעיה רפואית נשללה ניתןלהתייחס לתופעה כבעיה התנהגותית ולתת טיפול בהתאם. הטיפול יכלולו טיפול התנהגותי לעיתים אף בשילוב תרופתי.
בהצלחה ורק בריאות.

הכלבה שלי עברה ניתוח לפני בערך כמה חודשים ועשינו לה בדיקות דם הכל תקין מבחינת הבריאות הגופנית שלה ...אני יכולה לייחס אולי לעובדה שאחותי חזרה הביתה עם הכלב שלה והעובדה שחופש והרבה ילדים מפוצצים נפצים על בסיס קבוע מחוץ לבית ...יש אולי טל' של וטרינר התנהגותי טוב שתוכלו להציע לי ?

אני לא יכולה להמליץ במסגרת זו על וטרינר כזה או אחר, אני ממליצה לפנות לוטרינר המטפל על מנת לקבל המלצה על וטרינר התנהגותי.

אכילת צואה הינה בעיה התנהגותית. בשלב הראשון בלנסות ללמד אותו מה אסור לאכול ולהכניס לפה תצטרכו לצאת עימו לטיולים עם רצועה. באכילת צואת כלבים ישנה סכנה מאחר והוא עלול להידבק בתולעת הפארק.
תולעת הפארק התגלתה לראשונה בארץ באיזור הפארק הלאומי ברמת גן, ומאז הולכת ומתפשטת ברחבי הארץ. לתולעת מחזור חיים מורכב ומעניין מאוד: ביצי התולעת, המופרשות בצואת הכלב הנגוע, נאכלות על ידי חיפושיות הזבל. הביצים בוקעות בתוך החיפושית, והופכות לזחלים. החיפושיות נאכלות על ידי לטאות, ציפורים ומכרסמים, ובתוכם- הופכים זחלי התולעים לציסטות. הכלב עלול להדבק על ידי אכילתם או על ידי אכילת החיפושית. עם הידבקות בתולעת היא עושה מסלולו נדידה ארוך וסבוך בגופו של הכלב שתוצאותיה עלולות להיות קטלניות!
הטיפול היעיל ביותר במחלה הוא מניעתה! איסוף צואת הכלב והוצאתו לטיול עם רצועה ומחסום יקטינו את פיזור המחלה ואת הסיכונים להדבקות. יש לתת טיפול תרופתי, הניתן בזריקה, אחת ל-3 חודשים על מנת להרוג את הזחלים בנדידתם.
רק בריאות.

האם זה יכול להדביק את החתולה שלי והכלבה שלי ??? ואיך אני נמנעת מזה ???

לגבי החתולה אין מה לדאוג, רק כלבים עלולים להידבק בתולעתהפארק.
הדבקה של הכלב מתחילה כאשר כלב נגוע עושה את צרכיו בחוץ. אל הצואה מגיעות חיפושיות, אשר תפקידן הוא לפרק את הצואה ולהתקיים ממנה, ו"על הדרך" הן גם אוכלות את ביצי התולעת. בתוך החיפושית הביצה מתפתחת ללרווה, שהיא דרגת התפתחות של התולעת, שמסוגלת כבר להדביק כלבים וחיות מזדמנות. החיפושית (עם הלרווה בתוכה) מסתובבת בעיקר ליד זבל, אדמה, אוכל זרוק וסביב צואה של כלבים, חתולים וחיות אחרות. כעת, כאשר כלב בריא נוהג לסרוק את השטח בזמן הטיול, וגם לגנוב נגיסה פה ושם, יאכל יחד עם האוכל הזרוק גם את החיפושית והלרווה בתוכה וכך הוא נידבק.
חשוב לטפל בכלבתך,כמו בכל כלב בטיפול מונע נגד תולעת הפארק אחת לשלושה חודשים.

שלום ד"ר,

איך גורמים לכלב להפסיק לאכול צואה?

תודה

זה בידיים שלך!!!

10 ימי ההסגר שנקבעו בחוק הינם מתוך מחשבה שאם הכלב שנשך היה נגוע בכלבת וזו הסיבה שהוא נשך, סביר להניח שתוך 10 ימים הואי יפתח סימני מחלה נוספים.
לפי התאור שלך נשמע שהכלב אשר נשך את ביתך עשה זאת תוך כדי משחק ולא מתוך תוקפנות.
כעיקרון על פי החוק אדם הננשך על ידי כלב החשוד בכלבת יקבל טיפול לאחר חשיפה של נוגדנים (להבדיל מהחיסון שהינו חיסון מומת).
אדם שננשך על ידי כלב שמחוסן לכלבת, האדם לא יקבל מיד טיפול נגד כלבת אלא זריקת טטנוס ואנטיביוטיקה בהתאם לחומרת הפציעה, אותה יקבע רופא של משרד הבריאות.
כנראה שעל סמך הפציעה של ביתך ותאור האירוע החליטו הרופאים שטיפלו בה שאין צורך בטיפול חריג. באם את עדיין חוששת כדאי להיוועץ עם רופא המשפחה שלכם.

אני ממליצה לקחת את האוגר בדחיפות לוטרינר המתעסק עם חיות אקזוטיות.
בהצלחה.

קשה לומר ממה זה נבע מבלי לבדוק אתהחתול. האם כאשר הוא איבד שיווי משקל הוא היה ערני, ההאם גיב כאשר דיברתם עימו? האם זה קרה לאחר שהוא רץ או שיחק, או כאשר קם משינה? האם פרט לכך הוא מתנהג כרגיל מבחינת מצב רוח, תאבון, צרכים?
אובדן שיווי משקל יכול לנבוע מהרבה סיבות- אורטופדיות, נוירולוגיות, קרדיווסקולריות. אני ממליצה לקחת את החתול לבדיקה אצל וטרינר, לתאר לו את המקרה ולראות האם הוא יכול לאבחן את מקור הבעיה. במידה ואירוע שכזה חוזר על עצמו כדאי לנסות לצלם את זה בוידיאו (אפשר אפילו בטלפון סלולרי) על מנת שתוכלו להראות לוטרינר בדיוק במה מדובר.
בהצלחה ורק בריאות.

האם אתה רואה את הכלב בשעת מעשה? האם נראה שהוא משתין או שנראה שדולף לו שתן. האם זה מתרחש לאחר שכיבה על המיטה או שהוא עולה למיטה במיוחד בשביל להשתין ואז יורד? על מנת לשלול בעיה רפואית יש צורך לקחת את הכלב לוטרינר ואולי אף לבצע בדיקת שתן. במידה ונשללה בעיה רפואית ניתן באמת להסיק כי מדובר בבעיה התנהגותית. במקרה כזה יש לבחון את המצב בבית, האםמשהו השתנה בתקופה האחרונה? האם משהו השתנה בסביבתהמיטה, בהרגליו של הכלב וכו? במידה ואתם לא רואים שום שינוי יש לשקול פניה לוטרינר המתעסק בבעיות התנהגותיות.

הי מיכל, האם היה שינוי בכמות ההפרשות של כלבתך או שינוי בצבע שלהן בימים האחרונים? האם היא מאפשרת לזכר לעלות עליה? צירפתי לפה קצת מידע בנושא מחזור הייחום של כלבות אולי זה יעזור לך להבין יותרטובבאיזה שלב נמצאת כלבתך.
מחזור הייחום בכלבות מתחלק לארבעה שלבים:
שלב ראשון הינו פרואסטרוס (PROESTRUS) . שלב זה נמשך בממוצע תשעה ימים בכלבות, אולם גם בכלבה נורמלית עלולים לא לראות פרואסטרוס או לחילופין לראות פרואסטרוס הנמשך עד כ - 17 ימים. בזמן הפרואסטרוס זקיקים רבים נוצרים על גבי השחלה כהכנה לביוץ. בשלב זה ישימו לב הבעלים לנפיחות באיבר המין והפרשות דמיות מתוכו. זכרים נמשכים מאוד לנקבות בשלב הפרואסטרוס; הם מלקקים את איבר המין של הנקבה ועלוללים להמשך גם לשתן שלהן. כלבות בפרואסטרוס לא מאפשרות לזכרים לעלות עליהן.
השלב השני – האסטרוס (ESTRUS), נקרא גם "ייחום עומד". אורך האסטרוס כתשעה ימים בממוצע, אולם קיים טווח גדול נורמלי: משלושה ימים ועד עשרים ואחד יום. בשלב זה הזקיק השחלתי המבוגר עובר ביוץ – הביצית משתחררת ממנו לחצוצרות ועוברת התבגרות. בכלבה אופיינית, איבר המין מתרכך בתחילת שלב זה וההפרשות הדמיות הופכות להפרשות בצבע קש (צהבהב). שינוי זה בצבע אינו מופיע בכל הנקבות. השינוי העיקרי בשלב זה הינו התנהגותי; כעת הנקבה מרשה לזכר לעלות עליה ולהרביעה. אם מגרדים אותה מסביב לשורש הזנב ולאחוריים, או מאפשרים לזכר לבחון אותה, היא "מדגלת" – מזיזה את זנבה הצידה ומעלה את איבר המין כלפי מעלה. כלבות עשויות לקבל באופן פאסיבי את תשומת הלב של הזכר או להראות התנהגות שנועדת למשוך את הזכר כמו ליקוק הזכר, התקרבות אליו עם האחוריים, או בריחה ("התגרות"). הזכר חוקר את הנקבה ואם היא עומדת ואינה אגרסיבית כלפיו, מנסה גם לעלות עליה.
השלב השלישי – דיאסטרוס (DIESTRUS), בשלב זה אזור הביוץ על גבי השחלה הופך לקורפוס לוטאום (CORPUS LUTEUM = CL) – "גופיף צהוב" - אשר מפריש פרוגסטרון לאורך כל שלב זה. שלב זה נמשך כשישים ימים, ללא קשר לכך שהכלבה בהריון או לא. תקופת דיאסטרוס ארוכה זו משנה את היכולת לזהות הריון בכלבות, מעלה את רגישותן למחלות ברחם, ועלולה להגביר את סיכוייהן לגידולים בעטינים. השינויים הפיזיולוגיים שהיו בזמן הפרואסטרוס והאסטרוס נפסקים בזמן הדיאסטרוס. איבר המין עלול להיות מוגדל במעט, ניתן לעיתים לראות כמות קטנה של הפרשות ריריות מאיבר המין מוקדם בשלב הזה, אולם אין הן אמורות להמשך מעבר ליום-יומיים, ואין הן אמורות להיות רבות או בעלות ריח לא נעים. הזכר אינו מעוניין יותר בנקבה, והנקבה אינה עומדת להרבעה, אלא אם היא כנועה מאוד.
השלב הרביעי והאחרון - אנאסטרוס (ANESTRUS) , הינו תקופה חסרת פעילות רבייתית. לא צריכות להיות הפרשות מאיבר המין, וזכרים לא אמורים להתעניין בכלבה, והיא אינה אמורה לאפשר התעניינות בחלקה האחורי או טיפוס עליה מצד הזכר.

לא הצלחתי להבין כמה זמן הכלבה שלך משלשלת. איך היא מרגישה פרט לכך? האם יש לה מצב רוח, תאבון, האם היו לה הקאות? האם היא אוכלת עוד דברים פרט למזון שלה? תוספות של מזון ביתי? האם יש לה נטייה לאכול דברים בחוץ בטיול? הסיבות לשילשול יכולות להיום רבות מטפילי מעיים למיניהם, אכילת זבל, רגישות לאוכל כלשהו ומחלות למיניהן.
כאשר מתחיל שילשול קל, ובסך הכל הכלב מרגיש טוב ניתן לנסות לתת מזון עדין, קל עיכול. ישנה גירסה מסחרית של מזון כזה הנקרא intestinal וניתן גם להכין בבית אורז לבן ללא תבלינים עם עוף "מכובס" (מכניסים את העוף למים רותחים ומבשלים מספר דקות. מפרידים את הבשר מהעור והעצמות ומערבבים עם האורז.). פיתרון זה איננו פיתרון לטווח ארוך ולכן אם השילשול חוזר יש צורך לבדוק מה הסיבה לכך.
במידה ואין שיפור עם השינוי המזוני או במידה והכלבה לא מרגישה טוב יש לקחת אותה לבדיקה רפואית אצל הוטרינר. במהלך הבדיקה הוטרינר ישאל אתכם מספר שאלות לגבי הכלבה ויבדוק אותה על מנת לראות האם יש סימנים נוספים. יתכן ויבקש ממכם להביא דגימת צואה על מנת לשלול טפילי מעיים.
נשמע שהבעיה של כלבתך נמשכת כבר זמן מה ולכן אני ממליצה לקחת אותה לוטרינר לבדיקה ולהתאים לה את הטיפול ואת סוג האוכל בהתאם לממצאי הדיקה.
בהצלחה ורק בריאות.

לגבי הכלב- אם לכלב יש בעלים ובהנחה שהם מטפלים בו כראוי ודאי שאינך יכולה לקחת אותו. במידה ולכלב אין באמת בעלים צריך לנסות למצוא לו בית או מקום הולם להיות בו רחוק מסכנות. אם העירייה אינה מוכנה/ יכולה לעזור במקרה כזה באמת ניתן להעזר באגודות למיניהן (למרות שלעיתים קרובות גם הן מאוד עמוסות).
לגבי החתול- חתולים פעמים רבות יכולים להסתדר עם עין אחת ולחיות חיים לא רעים בכלל. במקרה של עיוורון ואיבוד ראייה בשתי העיניים המצב קצת יותר בעייתי לחתול רחוב. חתול ביתי יכול להסתדר מצוין ללא ראיה, אך לחתול רחוב יש יותר סכנות וסיכויים להיפגע. אם זה אפשרי אני ממליצה לנסות לקחת אותו לוטרינר בהקדם שיבדוק האם הוא רואה ולקבל טיפול מתאים. אם הוא מתקרב אליך ונותן לך להאכיל אותו יש סיכוי שגם יתן לך לטפל בעיניו ובכך יש סיכוי אולי להציל לו את הראייה.
בהצלחה.

אני מעמותת כולו - לב וברצוני לסייע לך עם הכלב

054-4918911