פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

הילדה בת שנה ותשעה חודשים מאוד חכמה התחילה ללכת בגיל תשעה חודשים
אבל מבחינת הדיבור היא עדיין לא מדברת משפט מורכב משתי מילים .
אין לה אוצר מילים חוץ מ אבא אמא באי
אני מאוד מודאגת ( יש לה שני אחים שהתפתחותם היתה תקינה לחלחטין )
מה עלי לעשות ?
מבקשת עזרתכם .

התחלנו גמילה בגיל צעיר יחסית (שנה), ותוך קצת יותר מחודש מעיין התחילה לבקש, להתאפק וכמעט לא היו פספוסים. (קקי היא עושה רק בסיר כבר מגיל 10 חודשים). לאחרונה, מזה כחודש, חזרה לפספס פיפי (עכשיו בת שנה ו-4), ונראה כי מס' הפספוסים הולך ועולה. אנחנו לא כועסים עליה, אבל כן מגיבים (מסבירים שעושים בסיר/שירותים ולא בתחתונים, מראים שהתחתונים רטובים, ומבקשים שבפעם הבאה תודיע ותתאפק). בעוד כחודש היא תתחיל ללכת לגן (ובקבוצה שלה רוב הילדים אינם גמולים). יש לי מס' שאלות:
1. כיצד להגיב לפספוסים?
2. האם יכול להיות שלא בשלה למרות שבמשך כחודשיים ביקשה, התאפקה ולא פספסה כמעט בכלל?
3. אם לא בשלה - האם אחרי תהליך גמילה של מס' חודשים מומלץ לחזור לאחור ולהלביש חיתול?
4. לפעמים ילדים גדולים יותר צוחקים עליה כשבורח לה - כיצד עלינו להגיב? נראה שהיא נעלבת מהתגובות האלה. אנחנו מחבקים ואומרים שהכל בסדר, ולוקחים לצד להחליף בגדים.

שלום,
בני בן שנתיים ושבועיים מעוניינת להתחיל לו תהליך גמליה,
אולם נתקלו במס' בעיות...
נתחיל מההתחלה... משוחחת איתו רבות על הנושא ששואלים אותו איפה צריך לעשות עונה בשירותים..עשה מס' פעמיים קקי בשירותים (עוד בזמן שהיה עם חיתול)
החלטתי להוריד לו את החיתול ביום שישי ,כל הפעמים שהיה לו פיפי עשה בתחתון לא אומר שיש לו פיפי פשוט עומד ועושה..בלילה שמתי לו חיתול ..בשבת בבוקר שוב שמתי לו תחתונים וגם עושה בתחתונים פיפי שאלתי אותו אם יש לו קקי והוא אמר כן ועשה (אחרי שעשה פיפי בתחתונים) כאילו ש לי הרגשה שלא יכול לשלוט בפיפי...
התכוונתי לנסות כה שבוע אחרי צהריים שהוא חוזר מהגן וכאשר הוא ישלוט בצרכים לשלוח אותו לגן עם תחתונים
שאני שואלת אותו אם יש לו פיפי אומר שלא ובכל זאת שאני מנסה לקחת אותו לשירותים הוא מתעצבן ותחיל ליילל
אציין שהוא יילד מאוד אינטלגנטי יודע לדבר מאוד ברור ומבטא את רגשותיו
השאלה האם להמשיך את התהליך או שהוא קטן ועדין לא יכול לשלוט על פיפי?
מפחדת שכל העיניין יבלבל אותו פעם עם חיתול פעם עם תחתון..
אודה לעזרתך בנושא

שלום,
בתי בת 2.4, התחלנו גמילה לפני כשבוע
(לפני חודש נולדה לה אחות, היתה רגרסיה בהתנהגות אחרי הלידה של שבוע בבית ובגן וחזרנו לשגרה יחסית די מהר בהתנהגות)
בהתייעצות עם הגננת והמטפלות אמרו שלדעתן מוכנה ואף זמן מה שהיו הרבה סימנים מקדימים למוכנות: מודיעה שעשתה קקי, ביקשה מספר פעמים תחתונים , ישבה לסירוגין על ישבנון (פעם יצא ופעם לא) הראתה התעניינות מרובה בשירותים וכו'.
התחלנו את הגמילה לפני שבוע. (בלילה חיתול ובשנת צהריים בגן עם חיתול)
התחיל קשה מאוד עם חוסר רצון לשבת בשירותים.
קנינו ישבנון עם מקום לרגליים ושמנו שרפרף וזה השתפר.עשתה כמה פעמים קקי בשירותים ופיפי אין לה בעיה לעשות.
כמה בעיות כרגע:
א. לא מבקשת כלל לעשות פיפי ואם לא לוקחים אותה בפרקי זמן קבועים מפספסת. יכולה לשבת לשחק ואם בורח פיפי זה לא מפריע לה.
ב.לא רוצה לעשות קקי בשירותים, ממש בוכה כשמנסים לשכנע אותה (מבקשת חיתול) פעמיים יצא בשירותים ובמקרים אחים הצליחה לעשות (היתה מאוד מרוצה) פעמיים ברח לתחתונים והיה לה לא נעים
עם זאת היא מאוד שמחה אחרי שעושה בשירותים ונותנים חיזוקים חיוביים. ורוצה ללבוש תחתונים.
כיון שאנחנו לא רוצים לחזור אחורנית, כמה שאלות להמשך התהליך:
א. האם לקנות גם סיר ולתת לה לבחור מה עושה איפה ? לא יכול לבלבל?
ב. איך לגרום לה ללמוד להתאפק ולבקש ללכת לשירותים כשיש פיפי?
ג. מה זמן סביר בו צריכה להיות גמילה לפחות מפיפי? והאם באמת נכון להמשיך בתהליך?
ד. מה עושים ביציאות מהבית? האם אפשר לשים חיתול למקרים חריגים?
ה. איך להתמודד ולהרגיע את הסירוב לקקי
תודה

שלום רב,
ביתי בת השנתיים נוהגת בזמן "עצבים" להכות את ראשה בחוזקה ברצפה.כיצד ניתן למנוע? חשוב לציין שמחוץ לבית הילדה מתנהגת אחרת לגמרי- מאוד שקטה . בבית משתוללת ומלאת חיים.

שלום, בני בן ה 3 וחצי מאוד חכם ובוגר - ילד רביעי - גמול מפיפי שנה מטיטולים, הוא מאוד אוהב טיטולים... מחבק אותם ומתרגש שאני מחליפה לו ציורים. קקי הוא לא מוותר רק בטיטולים.הוא סוג של ילד פחדן, הןא מפחד גם בימי הולדת מבלונים מרעשים חזקים וכו' אני לא יודעת אם זה קשור אבל הוא פחדן. הוא אמר לי שהוא מפחד לעשות קקי בשירותים והוא לא רוצה. ניסינו אין ספור פעמים וגם הבטחנו לו מתנות ופרסים. בעוד חודש הוא עולה לגן עריה ואני ממש אובדת עצות. הגענו למצב שאנחנו כועסים עליו... כי אנחנו לא יודעים איך להתמודד בהתחלה היינו סובלנים. עלה רעיון לא לקנות יותר טיטולים הביתה. אבל האם זאת השיטה? הוא לא מסכים בישבנון ולא בסיר. את שלושת ילדיי הגדולים גמלתי בסדר איתו אנחנו תקועים. איך להמשיך להתמודד איתו? האם להרפות ממנו ולהציע לו לעשות בשירותים ביפה ואם לו אז להשים לו טיטול? כך פעלנו עד היום או לשנות אסטרטגיה ולהוציא את הטיטולים מהבית לאלתר ולתת לו להתמודד??? שבת שלום

שלום רב,
לילד אין בכלל מודעות של מה מותר ומה אסור. זורק דברים שופך אוכל מכה את בני הבית (יש לציין שבגן מעולם לא שמענו תלונה מהגננת) חסר ביטחון לגמרי גם עם ילדים וגם עם מבוגרים יותר. בבית "גיבור גדול"
מה עושים??

ארוחה= סיוט
מקלחת= סדום ועמורה
טיול בקניון= השתטחות ובכי אם נתקל בהתנגדות
לא מרוכז ואין לו רצון לשבת וללמוד דברים חדשים
עקב כך הוא מאוד מפריע ליחס שלנו כלפי הילדה הגדול ממנו.
פשוט לוקח את כל תשומת הלב.
אנא עיזרו לו

שלום.בני בן שנתיים ושלוש.גמול מזה שלושה שבועות בבית.בהתחלה הסכים רק בסיר ולאחרונה עושה עם ישבנון באסלה.הוא עושה קקי ופיפי בלי בעיה.בשנת צהרים בלי טיטול ולא מפספס.בליחה קם יבש.בכללי הוא לא מפספס ועושה המון בסיר בבית. הבעיה מתחילה בגן.לפני כשבוע התחלנו גם בגן ומאז הוא ממש לא מסכים לעשות שם .למרות שקניתי לו סיר לגן והייתי אותה קצת בגן.והוא רואה את כל הילדים בגן .הוא מתאפק כל היום.כשאני באה הוא לא מסכים לעשות בגן אפילו לא בסיר .לבסוף יצאנו לחצר והוא עשה בחוץ. מה עושים? אני לא רוצה להחזיר טיטול בג. כי בבית הוא לא מפספס ועושה מקסים באסלה.ומצד שני לא בריא להתאפק.

הבת שלי בת 13 חודשים
בשבועות האחרונים היא מתעוררת כל לילה בין 3:00 ל 4:00 עם קקי. זה לא היה בעבר וגם הקקי נראה לי תקין אבל זה מפריע לה לישון וכמובן גם לנו.
יש לציין שיש לה יופי של יציאות במשך היום היא אוכלת מצויין מוצקים ועדיין יונקת.

עלתה בי מחשבה שאולי היא עושה זאת בכוונה מכיוון שבעקבות תהליך של הרדמות עצמאית אנחנו כבר לא מוציאים אותה מהמיטה בלילה אלא רק נכנסים אומרים שלילה וישנים ויוצאים מהחדר אבל כשיש לה קקי בחיתול אין לי ברירה אלא להוציא אותה מהמיטה ולהחליף לה. ואני חושבת שאולי זה מה שהיא באמת רוצה. - נשמע הגיוני???

היום הייתי עם בתי בת השנה ושלוש בגן השעשועים.ילדה אינטלגנטית מאוד באופן כללי. היא נהנית להתנדנד ולהתגלש, לזחול על החצץ.
אני ובעלי ישבנו על הדשא והנחנו אותה לידנו. היא החלה לבכות.ניכר היה שהתחושה של הדשא לא היתה לה נעימה.היא ישבה עם רגליים מורמות, כנראה מהעקצוץ של הדשא. היא נמצאת במשפחתון כמעט ולא פוגשת את הדשא ביום יום.
ישבנו מספר דקות ואז קמנו כדי ללכת הביתה. קראנו לה שתבוא אלינו והיא לא היתה מוכנה לזוז ובכתה. החלטנו שאנחנו לא מוותרים לה ומרימים אותה אלא נותנים לה להתמודד עם זחילה קצרה עד אלינו על הדשא. (היא עדיין לא עומדת- גם מחוסר ביטחון ומפחד)

במשך 45 דקות עמדנו וקראנו לה לבוא אלינו אך היא צרחה וצרחה ולא זזה מילימטר.בסוף הרמנו אותה.
אנחנו מתייסרים בשאלה האם פעלנו נכון. האם לא לוותר לה ולתת לה להתמודד, או להבין שזה פחד זמני ובינתיים לחשוף אותה כמה שיותר למרקמים ולהתנסויות חדשות? האם בהשאירנו אותה בוכה במשך זמן רב אנחנו גורמים לה לסוג של "אשמה" על חוסר המסוגלות שלה?

סיטואציה דומה היתה כשלקחנו אותה לים. גם שם היא צרחה כשראתה את הים, ולקח זמן רב עד שהרגלנו אותה לחול.

שלום ,
היה לי קשה לבחור כותרת , יש מספר נושאים שאני מתקשה להתמודד איתם .
אני אמא לתינוקת בת 2 ושמונה חודשים , ילדה יחידה לזוג הורים צעירים החיים בבית קטן .
הילדה לא נרדמת בשעה מוקדמת , היא שוכבת במיטה גם שהיא נורא עייפה ולא נרדמת , היא רואה קצת טלויזיה ואז אני מכבה לה .. היא מתחילה לבכות ולצרוח אתמול בכתה כמעט שעתיים עד שכבר לא יכולתי נתתי לה אקמול ונרדמה עליי , יצאתי כבר מדעתי אין לה הרתעה אני ואבא שלה צועקים עלייה היא לא נרתעת מכלום .
דבר נוסף שהיא עושה ברגע שהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה היא עושה פיפי בבגדים , האם זה בכוונה או שיוצא לה בגלל הבכי ?

אנחנו כבר מתוסכלים ולא יודעים מה לעשות , כלום לא מפחיד אותה והיא לא נרתעת .

בבקשה עצות ...

שלום רב ,
אני כ - 4 חודשים אחרי הלידה הראשונה שלי ואני מרגישה ממש רע.
כל פעם שאני מקבלת מחזור (לוקחת גלולות) אני מרגישה שההורמונים שלי משתוללים יותר מאי פעם ויותר מלפני ההריון. אני מוצאת את עצמי כעוסה ועצבנית על כל דבר ועל כל אחד. פתאום אני בוכה בלי שום סיבה כביכול ואין לי כוח לכלום.
גם הדימום של המחזור גבר , מופיע לי כאב ראש ואני הרבה יותר עייפה.
לפני ההריון הייתי עצבנית למשך יום אחד (הרבה פחות מהיום) והיו לי כאבים ואח"כ הכל היה עובר.
האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון? האם מדובר בדיכאון אחרי לידה?
אני מרגישה ממש חסרת אונים ולא יודעת כבר למי לפנות ומה לעשות :-(

למומחי הפורום שלום רב,

בני בן שנתיים וחצי. במרץ הייתה לו עצירות אחת מאוד כואבת ונראה לי שמאז הוא התחיל בעצם להבין ולהתעסק עם התובנות לגבי צרכים. מאז אותה עצירות יש איזשהי "עצלות" של מערכת העיכול- הוא פשוט לא עושה קקי במשך יומיים או שלושה ואז כשהוא כבר לא יכול לדחות את זה - זה נורא כואב ביציאה.

לפני כחודש וחצי הוא גמל את עצמו לבד מחיתולים- אני לא עודדתי וקידמתי אותו בשום צורה אלא הוא בא אליי ואמר לי שהוא ילד גדול והוא צריך תחתונים ושהוא עושה פיפי בשירותים. מאותו רגע הוא עם תחתונים, לא פספס אפילו פעם אחת וגם ישן כל הלילה- 10 שעות- עם תחתונים ללא שום פיספוסים או בריחות. אני לא מרגישה שהוא בגמילה- אני מרגישה שמאז ומעולם לא היו חיתולים בחיינו!

הבעיה היא בקקי. התחלה הוא ביקש חיתול ואז עשה קקי, אח"כ הוא התחיל לעשות בתחתונים. כמו שאמרתי הוא מתאפק כמה ימים ולא עושה וכשהוא עושה זה יוצא נורא קשה וגם הוא מאוד מאוד מאוד מתבייש בעצמו. אני אומרת לו שזה בסדר וזה לא נורא ושאני סומכת עליו שפעם הבאה הוא יעשה בשירותים. בשבוע האחרון- פעמיים הוא עשה בשירותים וזו כבר התקדמות אבל זה נעשה בכאב, קושי ובכי רב.

לדעתי יש פה אלמנט גם של פחד וכאב מעצירות וגם הפחד לעשות בשירותים כי הוא באמת מפחד שהקקי יוצא בשירותים. אני מנסה לזרום אבל זה משפיע על האכילה שלו ועל המצב הרוח שלו. אני מרגישה שהוא עצור כזה.

מה עליי לעשות?
תודה רבה על התמיכה.

שלום בני בן 3וחודשיים עברנו עיר, נולד לי לפני חצי שנה תינוק, יש לוחדר עכשיו משלו עד עכשיו ישן איתנו(לצערי לא נכנס כלל לחדר הזה ישן איתנו)הרבה דברים עבר ב7חודשים האלו, ואני רואה את הקושי, יש מצבים שהוא נהדר מקשיב משחק בפלסטלינה, יש מצבים שעושה דווקא אחרי שהבאתי לו דברים והרעפתי אהבה פתאום קופץ לכביש לא יודעת כבר איך להתנהג איתו, לא ישן בחדר שלו, מרים יד על אבא שלו עושה לו דווקא, לא גמול מבקשת שיגיד , זה בקושי שעוזר מפחדת בגן עיירה כי לא מקבלים ילדים עם טיטול, עזרה בבקשה , התחלתי לתת שמן דגים ב3שבועות האחרונים,

שלום,
בני בן כמעט שנה, עדיין אינו אומר הברות כמו: בה, מה, טה... אומר רק הברות גרוניות.
אציין שעושה רושם שכל ההתפתחות איטית. רק לפני שבוע התחיל לזחול על הגחון ועדיין לא יושב. טונוס השרירים תקין.
נמצא במעקב של רופא ילדים. רופא הילדים המליץ לחכות עד גיל שנה, עוד כ- 3 שבועות, לפני תחילת בירור מקיף יותר.
מהי המלצתכם?
תודה