פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

הבן שלי בן שנתיים וארבעה חודשים. זו השנה הראשונה שלו בגן, נכנס בספטמבר בגיל שנה ותשעה חודשים. לפני כן היה בבית איתי ועם מטפלת אישית שמאוד אהב.
מתחילת השנה הוא לא אהב ללכת לגן וכל בוקר היה בוכה.
בגן תיארו אותו כילד שקט מופנם ועדין, עם המשפחה לעומת זאת הוא מאוד רועש ושובב, ממש רחוק מהתיאור בגן.
גם היום המצב אותו דבר, הוא עדיין בוכה בבוקר ולא רוצה להיכנס לגן.
מפריע לי שלא נראה שהוא התחבר אישית לגננת מסוימת.
הוא עדיין נחשב לשקט ומופנם בגן, אבל אחה"צ בגן הציבורי הוא משתולל הרבה ואם הוא פוגש ילדים מהגן הוא קורא להם ומשחק איתם.
קשה לי להחליט אם טוב או רע לו בגן, לטענת המטפלות במהלך היום הוא משחק יפה אבל קרה לא פעם שבאתי לקחת אות ובסוף היום והוא נראה לי כבוי ועצוב.
מה כדאי לעשות במקרה הזה?

שלום רב,
אני נמצאת בחודש תשיעי, יש לי ילד בן שנה וחמישה חודשים בבית.
בשבועיים האחרונים הוא נורא עצבני, מתרגז מכל דבר, מרביץ שאומרים לו לא, זורק את עצמו בעצבים אחורה ומתנגד לכל דבר
האם יכול להיות שהוא מבין שעומד להוולד לו אח? (כיום הוא בן יחיד)
בגיל כל כך צעיר יכול להיות שהוא מבין?
המטפלת שלו אומרת לי שבמהלך היום אצלה הוא רגוע מאוד ושליו, ורק איתי בבוקר ואחה"צ הוא פקעת עצבים ורגזן
מה עלי לעשות בנושא?

לעזרתך אודה
רותם

שלום רב
בתי בתי השנתיים ועשר גמולה כבר חצי שנה (בלילה חיתול)
במשך החצי שנה היא הייתה מתעוררת לצרכים בלילה ולמעשה לא עשתה צרכים בחיתול , חוץ ממספר פעמים בודדות
(החלטנו בכל מקרה להשאיר את החיתול עד האביב)
בשבוע האחרון היא לא מתעוררת בלילה ועושה בחיתול , יכולה להיות סיבה מסוימת?,
האם בכל מקרה להעביר לתחתונים גם בלילה?

שלום רב,
בתי בת שנה וחצי, ילדה שמחה שאוהבת לחבק ולנשק, ואוהבת מאוד תשומת לב, היא ילדה ראשונה, נכדה ראשונה... ויודעת שהיא המרכז.
היא ילדה מאוד נוחה,בעיקר כשהיא לא איתנו (ההורים). דבר שאני יודעת כטבעי.
כשאני אוספת אותה מהגן היא רוצה ידיים ואני נותנת לה כי היא לא ראתה אותי כל היום ורוצה להיות איתי. אבל אז כש רוצה להוריד אותה היא לא מוכנה נועלת את הרגליים ולא נותנת לי להוריד אותה. בסוף אני מורידה אותה תוך כדי שאני מראה לה שמהו שמושך את תשמת לבה.
הבעיה היא שבשבועיים אחרונים, היא כועסת כל פעם שאומרים לה לא!, וצועקת דייי!!! ועושה פרצות כועס ועם האצבע נו, נו, נו (שלא למדה ממני כי אני לא משתמשת בנו נו נו, אני לא אוהבת את הביטוי הזה). היא כועסת בעיקר איתי, ואני לא יודעת איך להגיב... לה לעשות, בעלי אומר לה, לא לכעוס על אמא, לכי תיתני לה נשעקה, לא יפה.
אבל אני יודעת שזה טוב שהם מראים שכועסים, אבל לא יודעת מה לעשות. פעם היא כשהרביצה לי ואני הסתכלתי אליה כועסת בלי להגיד מילה, היא הורידה את המבט ושינתה את הטון דיבור....
מה לעשות?

שלום רב,
בני בן שנתיים וחצי. מתוק חמוד ותקשורתי במידת מה (עדיין לא מדבר שוטף אבל מסביר היטב את צרכיו ורצונותיו ונדירות הפעמים שאיננו מבינים מה הוא רוצה). כמו כל ההורים גם אנחנו מוטרדים מעניין הגמילה מחיתולים ומוצאים עצמנו מבולבלים אל מול הגישות השונות. אני מאמינה שהבעיה שלנו היא הרבה יותר שורשית-הוא איננו מתייחס כהוא זה למצב החיתול שלו. אם הקקי שלו לא היה כזה מסריח ואני לא הייתי כזאת דאגנית הוא היה מסוגל להישאר עם קקי בחיתול יום שלם ולא להבחין בכך... כנ"ל לגבי פיפי.
חשוב לציין כי מגיל מאד קטן אנחנו מקפידים להסב את תשומת ליבו לכך למשל כאשר אנו רואים אותו מתאמץ אנחנו שואלים "אתה עושה קקי בחיתול? כן?" כשמחליפים לו מדברים על זה וכו'... לאחרונה התחיל להביע עניין בזמן שאביו "עושה פיפי בשירותים" כדבריו...
שאלתי היא, מה לנו וגישות השונות אם ניכר כי הוא בכלל "לא בכיוון" ואינו שם לב למצב השונה בגופו כאשר הוא עם קקי בחיתול וכו'? איך ניתן להתחיל גמילה במצב שכזה? כיצד ניתן לעורר, אם בכלל, את תשומת ליבו בדרך טובה יותר מהדרכים שניסינו?

אודה לתשובתכם בהקדם,
תודה מראש,
נועה

שלום,

ביתי בת השנתיים היא ילדה חכמה ונבונה מאד, מדברת באופן שוטף ומבינה כל מה שמדברים איתה.

לאחר שמספר פעמים ניסינו לשים אותה על השירותים החלטנו להתחיל את הגמילה: ביום שישי הורדנו לה את החיתול ושמנו לה תחתונים, והסברנו לה שאם היא צריכה שתבוא לבקש שנשים אותה על השירותים.

לצערי במשך כל היום וחצי שהייתה עם תחתונים היא אף פעם לא ידעה לומר לנו שהיא צריכה, תוך כדי שיצא לה בתחתונים היא ביקשה- צריכה לשירותים.

האם עלי להסיק מכך שהיא לא בשלה לגמילה או שהצורה בה עשינו את הגמילה שגויה?

אודה לך על עזרתך!

עד לפני שבוע לא היתה בעיה להלביש אותו בבוקר. פתאום התחיל להתנגד שנוריד לו את הפיג'מה ונלביש אותו. בימים הראשונים זו היתה התנגדות רק לחולצה וביומיים- שלושה האחרונים לא מוכן בכלל שנפשיט אותו וההלבשה מלווה בהשתוללות, בכי נוראי וצרחות אימה. לא עוזרים הסברים שבד"כ מאוד עוזרים איתו בתחומים אחרים. וגם בחירה בין שני בגדים לא עוזרת. מה עושים? אני ממש מרחמת עליו שהוא מרגיש ככה וכשאנחנו מלבישים אותו בכח זה מרגיש לי כמו התעללות. וגם מה יכולה להיות הסיבה לכך?
תודה רבה

יש לי ילדה מקסימה בת 11 חודשים , היא חייכנית ומתוקה אמיתית אבל היא לא מוכנה ללכת לאף אחד מלבדנו ( ההורים ואחותה ) והמטפלת שלה
כשנמצאים ליד משפחה היא יכולה לחייך ואף לשחק אבל אנחנו צריכים להיות בקרבת מקום שבו היא רואה אותנו
מצד אחד אולי אולי היא צריכה להבין שאין ברירה והיא צריכה גם להיות עם אנשים אחרים ומצד שני אולי היא בשלב של חרדת נטישה
חשוב לציין שהמצב הזה הוא די קבוע ולא התחיל רק בזמן האחרון
אשמח לקבל את עצתכם כיצד עלי לנהוג

אני בחרדות לנהוג. התינוק שלי בן שלושה שבועות ואני ממש מפחדת לעלות איתו על הכביש כשאני ליד ההגה. זה מאוד מגביל אותי, בייחוד עכשיו שאני צריכה להגיע לטיפת חלב ולרופא ומוניות זו הוצאה גדולה מדיי. האם זה נורמאלי ואיך אפשר להתגבר על הפחד?

ילדי חכם, מקסים ומאוד רגיש.
הרגישות מתבטאת בבכי חזק וכמעט היסטרי. הן באם הוא לא מעוניין לאכול (על אף שאיני מכריחה), גם שהוא מפסיד בסתם משחקון, הוא נראה במצוקה רגשית שהוא "נכנס" לבכי.
לא מוכן להקשיב, להירגע, להתחבק....
בכי יכול לקחת גם 40 דקות רצופות. איך אני יכולה לעזור לו?

שלום
יש לי בן בן ארבע ילד שגדל ונולד באמריקה לפניי כחודש חזרנו ארצה ומיד לאחר שבוע הכנסתי אותו לגן הוא היה ממש שמח והשתלב מהר. עוד כשהיה קטן יותר במסגרות הקודמות בחו״ל תמיד ציינו בפניי שהוא נורא חכם ובוגר ואפילו מספר פעמים העבירו אותו לכיתה של בוגרים יותר. כיום לאחר 3 שבועות צוות הגן (גננת וסייעת) נגשו אליי וציינו בפניי שהילד לא מוצא עצמו בגן שנורא משעממם לו שהוא חכם ובוגר מדיי ושכדאי לנסות להעביר אותו כבר לגן חובה כי חבל עליו. התייעצתי עם מישהיא בעירייה אמרה שחבל לי על הזמן שלי ולא כדאי לנסות מכיוון שזה לפי תאריך לידה. הילד מתנגד ללכת לגן ומתחנן להשאר בבית הוא חוזר נורא אנרגטי ואפילו קצת כועס. הציעו לי התערבות של פסיכולוגית שתאבחן אותו ואז אפשר יהיה להעביר אותו האם כדאי לי או שעדיף לסיים את השנה הזאת ולחכות ולצפות שדנה הבאה בגן חובה הוא יהיה מגורה יותר?

לילדתי בת 4 מופעים נקודות חן בלי סוף לי לי ולבעלי אין דבר כזה כלומר נורמלי ולה זה מופיע כל כמה ימים נקודה חדשה
תוכלי לעזור לי ולהגיד לי אם יש דרך לעזור את ההתפרצות הזאת?והאם יש טיפול לזה?
תודה מאיה

שלום,
בני בן שנה וחצי והוא פעוט מאוד אנרגטי ושמח.
הבעיה היא שהוא מתנהג רוב היום באגרסיביות. מושך שיער, צובט, נופל עלינו ונוגח, דוחף את אחותו הגדולה ולוקח לה בכוח צעצועים.גם בגן מדווחים על התנהגות דומה.
יש עוד הרבה התנהגויות לא רצויות ומעטים מאוד הזמנים שהוא לא תוקפן, למשל הוא רגוע כשהוא נמצא באמבטיית מים עם אחותו בת השלוש.
אנחנו מנסים לעודד התנהגות טובה ומלמדים אותו ללטף את השיער במקום למשוך אותו אבל מאוד קשה ללמד אותו ולהסביר לו, גם בגלל גילו וגם בגלל שנראה שזה ממש טבוע בו, כל ההתנהגויות הללו . מה ניתן לעשות?
בתודה מראש

שלום רב,
ביתי כמעט בת שנתיים ובד"כ מתנהגת יפה. לאחרונה היא נוהגת לבדוק גבולות, לצעוק ולהתבכיין כמעט על כל דבר. בבוקר היא מסרבת שאחליף לה טיטול ושאני אלביש אותה... אני אם חד הורית והיא מאוד קשורה אליי ,אך עם כל האהבה שלי אליה אנ י מרגישה מאוד מתוסכלת וחסרת אונים. לאחרונה אני נותנת לה עונש בחדר עם דלת סגורה בערך דקה. היא כמובן צועקת ובוכה. לאחר העונש היא נרגעת. האם זה עונש סביר או שמא אני טועה. מצד אחד אני לא רוצה לחנך אותה שתהייה מפונקת, לא נעימה ועקשנית, מצד שני אני מוטרדת מהעונשים שאני נותנת לה. אנ י מוצאת עצמי צועקת עליה רבות וזה משהו שפעם לא חשבתי שאגיע אליו. חשבתי שתמיד אוכל לדבר איתה בשקט ולהסביר לה גם בשקט כשהיא טועה , אך בפועל אני מאבדת הסבלנות.
איזה "עונש" ניתן לתת לידה כה קטנה שישיג את המטרה?

שלום בני עוד חודש יהיה בן 3, בזמנו התייעצתי איתך ואמרת לי כמה דברים, היום זה שונה עברנו לעיר אחרת, גן חדש, אח חדש, וזה ממש מקשה עלי עם הילד, הילד עצמו ילד מקסים שעוזר לי עם התינוק, אבל יש מצבים של קנאה, שבורח עם המוצץ שלו, מציק לו ולי, לא מוכן לשחק בחדר שלו בכלל, ונרדם איתי במיטה הזוגית שלנו כל המאצמים כשלו, ניסיתי לישון בדר שלו ואז בלילה הוא קם ובא אלינו, די שובב לא תמיד מקשיב, ובעיקר מציק לאבא שלו שחי איתנו, אבל מציק לו, איך אני מושיבה שישחק איתי , מידי פעם משחק , בפלסטלינה מקראיה לו סיפור, ככה כלום גם לא צפייה בטלויזיה מעניינת אותו אין לי כרגע כסף לשים אותו בחוג, ובטיפת חלב אמרו לגשת להתפתחות הילד כי לא ממש מדבר טוב, בגן החדש ננשך, הסבירו כי דוחף ילדים לוקח להן מוצץ מהפה, בזמנו אמרת לקחת לגינה למרחבים וכן עושה את זה, אבל די מפחדת שהוא סובל מהיפר, מקשב וריכוז בבקשב מה עושים?