פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום לך אימא יקרה
לפני רגע עניתי על שאלה מאוד דומה, אענה שוב כמעט באותן המילים.
בנך בודק גבולות כמו כול ילד וילדה בגילו, ועליך ללמוד להציב אותם. ראשית חשוב שתביני בשביל מה צריך גבולות?
צריך להציב גבולות על מנת ליצור אצל הילד ציפיות ברורות- ידע מה מותר ומה אסור. שהילד ילמד לדחות סיפוקים, ירגיש יציב ובטוח. על מנת שהחברה האנושית תוכל להתקיים. על מנת שהילד יוכל להשתלב בה.
אני מקווה שעכשיו כאשר ברור לך יותר בשביל מה צריך להציב גבולות תוכלי להציבם בצורה ברורה ובטוחה יותר.
בנוגע לאוכל- כאשר הוא זורק את הפריט הראשון קחי את הצלחת, זה סימן שאינו רוצה לאכול יותר. הציבי גבולות בצורה ברורה אך יחד עם זאת הפגיני הרבה חום ואהבה כלפי הילד. הקדישי לו זמן ותשומת לב הורית ונסי להיכנס לכמה שפחות מאבקי כוח איתו.
גיל שנתיים מכונה גם בשמות : גיל המרד הראשון וגיל שנתיים האיום עכשיו את בוודאי מבינה למה
בהצלחה אורה

שלום לך אמא יקרה,
אני מניחה שמעבר לעניין הכלכלי את רוצה את הטוב ביותר עבור בתך.
אם כך, לתינוקת בת עשרה חודשים אני ממליצה קבוצה כמה שיותר קטנה של ילדים. בעניין ההסתגלות, יש תינוקות שמסתגלים בקלות ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן ויותר קשה להם. אני מניחה שאת מכירה את בתך יותר טוב ממני ותוכלי לתת את התשובה. בכל מקרה ארבעה ימים נראה לי לא משמעותי עבור הילדה.
כשאת בודקת גן כדאי לך לבדוק שהסביבה החינוכית מאפשרת לה למידה והתפתחות. תבררי גם מה סדר היום.
בכל מקרה מאחלת לך המון הצלחה
לימור :)

שלום לך אימא יקרה
ארבעה ימים הם לא ממש משמעותיים ולכן אני לא רואה בעיה מיוחדת בהעברה לגן שאת מעדיפה, יחד עם זאת מסגרת של תשעה ילדים או 18 זהו הבדל מאוד משמעותי בגיל צעיר זה. השאלה היא כמה מטפלות יש על כמה מספר ילדים. אם היחס בין מספר המטפלות למספר הילדים דומה בשני הגנים, אני לא רואה מניעה להעביר לגן שאת מעדיפה. שיקול כלכלי אינו מילה גסה, אם הוא לא מרע את מצב הילד.
בהצלחה אורה

שלום יאיר
אם כל המעורבים נורמלים ואף אחד לא תוקף את השני אין ממה לפחד. לילדה יש צורך באבא ולך יש צורך בילד.המוטיבציה החיובית קיימת תתנהג נורמלי ותציג את עצמך מיד כאביה.
אבל נראה לי שאתה זקוק לייעוץ יותר מפורט .כדאי לך להתייעץ אפילו בטלפון עם מישהו .

אמא יקרה, שלום רב!
כאשר בתך משתטחת על הרצפה ו"יוצאת מהכלים", היא למעשה יוצאת מוויסות ולא מקשיבה. לכן הדיבורים אינם יעילים בשלב זה, אלא נחוצה תגובה נחושה. יש לאסוף אותה ולהחזיק אותה (עדיף עם הפנים אלייך אך אם קשה, גם כשגבה אלייך במה שמכונה חיבוק דב). במהלך ההחזקה אל תתייחסי לבכי שלה או להתנהגות שלילית אחרת שלה אלא רק תגני על עצמך (אם היא משתוללת) ותגידי לה בקול נעים ושלו: עכשיו את נרגעת, אני פה בשביל לעזור לך להירגע, אני רואה שקשה לך, אני רואה שאת כועסת. שיקוף הרגשות עוזר לילד להירגע. התקף הזעם עלול להימשך בתחילה המון זמן (גם שעה למשל). אסור לחדול אלא להמשיך בנחישות עד שהילדה נרגעת לחלוטין. לאחר זמן מה כשהילדה נרגעת רצוי לשוחח איתה על מה שקרה, מה היו רצונות הילדה ומה הרצונות שלך כאמא. לבסוף, ניתן לחשוב ביחד על דרכי פיתרון, איך ניתן לפתור את הקונפליקט. זה יעזור לה לעבד את מה שקרה ועם הזמן והעקביות תכיפות ומשך התקפי הזעם יידעכו עד שייעלמו.

בברכה ובהצלחה לימור

תודה רבה על העצה, רק שיהיה לי קצת קשה לנהל איתה שיחה על מה שקרה היא חכמה אך רק בת שנה וחצי... בגדול להיות עקבית?!

שלום לימור
זו עצה שתמשיך את התלות ולא תגדל ילדה עצמאית.כך מגדלים ילדים חלשים לא מתמודדים ובסופו של דבר לא עומדים על הרגליים שלהם אלה נסמכים על ההורים.

שלום דריה
אני מציע שתשלחי אותה לגן .את מפנקת אותה יוצרת תלות הדדית ומגדלת ילדה חלשה ולא עצמאית.

שלום ד"ר טובי.היא עתידה להיכנס לגן במאי,יוני. לדעתך ילדי הגן פחות קריזיונרים?

שלום לך דריה,
אני חושבת שהחינוך מתחיל בבית ולא בגן הילדים ולכן את צריכה להציב לבתך גבולות ללא כל קשר להיותה במסגרת חינוכית או לא.
אם היא לא מסוגלת לקבל לא והיא משתוללת היא למעשה זקוקה להרגעה. ברגע שהיא לא נרגעת בעצמה אז בעצם אנחנו מהווים גורם חיצוני שמלמד אותה את הדרך להירגע. כמובן שבהדרגה המטרה שהיא תעשה זאת בעצמה.
אני מקבלת הדרכת הורים צמודה כך שהתשובה שלי ניתנה לך מידע שרכשתי כי גם הבן שלי מתנגד כשאני אומרת לא ומשתולל ומכה.
אני מאחלת לך המון הצלחה
ואם יש לך שאלה נוספת את מוזמנת לשאול :)

תודה רבה לשניכם. אין ספק שהגבולות מתחילים בבית ואחת הסיבות שהיא עוד לא בגן היא דווקא בשביל שהיא תקבל את החינוך שאני מאמינה בו ולא איזה אישה זרה...
יהיה בסדר בסוף גם להם יהיו ילדים שיעשו להם את מה שעשו לנו חח. בגלל זה הקשר בין הנכדים והסבים כזה חזק, כי הנכדים מתנקמים בהורים במקום הסבים.., :) קצת הומור

שלום לך אימא יקרה ומזל טוב
אכן נראה שהתברכת בתינוק שמבדיל היטב בין יום ללילה. ובכך מאפשר לך לאגור כוחות ולהיות אימא יותר רגועה במהלך היום.
אני בטוחה שאת מבקרת בטיפת חלב ועוקבת אחר המשקל של תינוקך. אם העליה מתאימה לעקומות הגדילה. הכול בסדר ותהני מכמה שעות שינה ורוגע שאת בוודאי זקוקה להן לאחר הלידה
בהצלחה אורה

שלום לך אמא טרייה,
ראשית ברצוני לאחל לך המון מזל טוב. שנית, ילד בוכה כי כנראה צורך שלו באותו רגע לא נענה: זה יכול להיות רעב, עייפות, כאב פתאומי, חיתול מלא. התינוק המאוד קטן זקוק שיתמלאו כל צרכיו הבסיסיים. יחד עם זאת לא ייתכן שתסתובבי איתו כל היום על הידיים, זה נראה לי הרגל מגונה שלא עושה לך טוב וגם לא מטיב בהכרח עם התינוק. אני חושבת שבמהלך ההיכרות שלך עם התינוק את תדעי לפי סוג הבכי מה הצורך שלו, מתי צריך להרים ולהרגיע ומתי לא. אגב ניתן לתת לתינוק מוצץ, לשיר לו, ללטף אותו מבלי להרימו בידיים.
לא ממליצה לך כלל על טלוויזיה בשנתיים הראשונות להתפתחות התינוק. אני מעדיפה דיסקים להאזנה המותאמים לתינוקות. כמובן שיש מגוון צעצועים לגיל הרך שמפתחים את החושים: חוש ראיה, חוש שמיעה, חוש מישוש וכו'. אך בשלב הזה התינוק זקוק בעיקר להמון חום, אהבה, תשומת לב וכמובן סיפוק הצרכים הבסיסיים.
בכל מקרה מאחלת לך המון הצלחה
לימור :)

לימור תודה רבה ושבוע מבורך

שלום לך,
הבת שלי בגיל שלושה חודשים אושפזה בטיפול נמרץ בשל הפסקות נשימה. היה לה ברונכיוליטיס ומאז ועד היום (כיום היא בת שנה) אנחנו נמצאים במעקב רפואי צמוד בכל הקשור לענייני נשימה. אני ממליצה לכם בחום לפנות לרופא מומחה ריאות לאבחון הבעיה ומקורה ולהיות במעקב רפואי לאורך הזמן ולפי הצורך.
רק בריאות
לימור :)

אושפזה בטיפול נמרץ

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_רפואת_ילדים_מחלות_ילדים' id=link]רפואת ילדים, מחלות ילדים[/a].

שלום לך,
אני מציעה לך להקריא ספרים קצרים ואם הם ארוכים פשוט לתמצת אותם ולא להקריא מילה במילה. אני זוכרת שהבן שלי היה בגיל הזה ואהב מאוד את פעולת הדפדוף ולא איפשר לי להקריא לו ספר.
מעניין אותי לדעת האם כאשר את מדברת אליה יש זמן שבו היא נעצרת לרגע ומתבוננת בך. האם את יכולה להחזיק אותה בידיים במשך שתיים שלוש דקות והיא נינוחה או שלא קיים כלל זמן כזה?
בעיקרון ילדים בגיל הזה מתחילים ללכת ונהנים מאוד לחקור את העולם ולזוז ממקום למקום. הם מתלהבים מיכולת הניידות שלהם, מיכולת ההליכה. ככל שהם גדלים הם צריכים להיות מסוגלים לשבת יותר זמן, להיות פחות תזזיתיים ויותר קשובים. כך גם כשעורכים מפגשים בגן לקטנים המפגשים לרוב קצרים יותר וכוללים שירים וריקודים שמאפשרים להם את הצורך הזה בתנועה.
המון הצלחה
לימור :)

שלום אמא יקרה
את משקיע יותר מדי זמן בפעילות בה הילדה פסיבית. אין תןעלת מרובה מהקראת סיפורים עדיף שתעשו משהו ביחד או תני לה לעשות דברים לבד.

שלום לך,
אני חושבת שצריך וחשוב להקריא הרבה ספרים בגיל הרך וגם חשוב איך מקריאים.

ומאוד נהנת להקריא לפני השינה.
לדעתי הקול שלנו כבר תורם להרגיע לפני השינה
והחוויה של הביחד- אין להם תחליף.

בתי בת שנה וחמש ואני לא מקריאה לה באופן ישיר. אני רק מספרת לך מה מצויר בספר וממציאה במילים שלי מה הם עושים וכו׳. לא צריך להיות קשוחה לגבי הטקסט שכתוב. יהיה לה יותר מעניין אם תספרי במילים שלך שהיא רגילה אליהן

שלום לך אימא יקרה
בתך בודקת גבולות כמו כול ילד וילדה בגילה, ועליך ללמוד להציב אותם. ראשית חשוב שתביני בשביל מה צריך גבולות?
צריך להציב גבולות על מנת ליצור אצל הילד ציפיות ברורות- ידע מה מותר ומה אסור. שהילד ילמד לדחות סיפוקים, ירגיש יציב ובטוח. על מנת שהחברה האנושית תוכל להתקיים. על מנת שהילד יוכל להשתלב בה.
אני מקווה שעכשיו כאשר ברור לך יותר בשביל מה צריך להציב גבולות תוכלי להציבם בצורה ברורה ובטוחה יותר.
בנוגע לאוכל- כאשר היא זורקת את הפריט הראשון קחי את הצלחת, זה סימן שאינה רוצה לאכול יותר. בנוגע לגרביים- נסי לחמם את הבית כך שלא תצטרכי לריב על גרביים. אפשר להניח שטיח על הרצפה על מנת שניתן להלך ללא גרביים.
הציבי גבולות בצורה ברורה אך יחד עם זאת הפגיני הרבה חום ואהבה כלפי הילדה. הקדישי לה זמן ותשומת לב הורית ונסי להיכנס לכמה שפחות מאבקי כוח איתה
בהצלחה אורה

עמית אלרגיה זה תורשתי
אין מה שאפשר לעשות כדי למנוע את זה.חבל על המאמץ בנקיונות.
תתיעצי עם רופא

גם אני וגם בעלי סובלים מאלרגייה. אני לאבק
ובעלי לאבק, חתולים וגם סובל מאסטמה של העור. אחרי חיפושים רבים
לטפל ולהקל יכולה לומר לך מנסיון שהניקיון בבית זו הדרך הטובה ביותר, בייחוד שמדובר על תינוק שבפוטנציאל לאלרגייה תורשתית, לכן חשוב לנסות למנוע את ההתפרצות.

תהיי חזקה או תמצאי מחליף

שלום לך אימא יקרה
כאשר הפעוט מגיע לראשונה לחברת ילדים השוהים זמן רב יחד בחלק מהיום בחדרים סגורים ומחוממים, יש הרבה יותר הזדמנויות להידבקויות ממחלות עונתיות ומחלות ילדות מדבקות. כך זה בהתחלה, לאט לאט ילדך יתחסן באופן טבעי, ויחלה פחות ופחות. היי סבלנית טפלי בו בבית כאשר הוא חולה. אם קשה לך נסי למצוא מי שיוכל לסייע לך, וחכי מעט עד שילדך יתחזק.
בהצלחה אורה

אל תדאגי, זה יעבור... גם אצלי, הבכור בשנה הראשונה שלו בגן, כמעט ולא ביקר שם במשך שלושה החודשים הראשונים של השנה... וזה עבר!
היום, בשנה השניה שלו בגן, כבר הרבה הרבה פחות חולה, ואחיו הקטן שנכנס לשנתו הראשונה בגן (הפרש בינהם שנה וחודשיים) גם אוטוטו מסיים (אני מקווה) את המחלות של תחילת השנה.
חזקי ואמצי... הכל עובר :)

סנדרה כמה אפשרויות
1. החזירי אותה למטה אבל קרבי את המטה אל המטה שלך ותני לה לגעת בך ושתגעי בה.
2. תני לה לישון במטה שלכם ואתכם בשנה הקרובה.
זה יעשה לה טוב וחזק אותה הסבה לבכי שלה הוא חרדת נטישה.

לילדה שלך יש חרדות נטישה . אני מציע לך לשכב אתה במטה ולהרדים אותה כשאת לידה.בסוף היא תרגע אבל התגובה שלה מצביעה על כך שהיא קצת רגישה. מפקידך לעזור לה להתגבר על החרדות בעצמה.

ואמצעי החימום האחרים מייבשים חשוב גם בחורף להקפיד על שתייה. אמנם לא מרגישים צמא כמו בקייץ אז אני מנסה לתת לבן שלי בדרכים שיפתו אותו. למשל לא מזמן קניתי לו את הבקבוקונים של מי עדן בייבי והוא נדלק עליהם אז זה פתר לי את הבעיה כי הוא מאוד אוהב לשתות מהם וכחלק מהסיפור אני מרשה לו לצייר על הבקבוק ואז אנחנו כותבים את השם שלו והוא ממש מרוצה מכל העסק :)

מילי שלום
אם תמשיכי להגיד לא בצורה נעימה ולא משכנעת ולא תתני לו להרגיש את כעסך הוא ימשיך לזלזל במה שאת אומרת .ילד שלא פוחד מהוריו לא לומד מהם טוב ורע.
לגבי מחיאות הכפיים תתקמצני קצת בעידודים ובמחיאות הכפיים. אבל אלת תתערבי במה שהוא עושה עם עצמו.
בגדול נראה לי שאת מעודדת על כל דבר ולא עומדת על שלך בתקיפות ולא מיוצרת מסגרת ברורה של התנהגות בבית.
כדאי לעשות זאת זה גורם לילדים ללמוד אחריות מה היא.
בהצלחה