פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום רונן
זו תגובה טבעית של רבה ילדים ומאפיין בעיקר רמת חרדה גבוהה במקצת.זה נקרא תגובהת בהלה.
זה יעבור מעצמו.תהיה רגוע אתה דבר רגוע, אל תיתרגש יותר מדי אל תרים את הקול ושדר לה שהכל בסדר.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_רפואת_ילדים_מחלות_ילדים' id=link]רפואת ילדים, מחלות ילדים[/a].

שלום אורית
זו התגובה שלה לחרדות או חוסר נוחות כלשהי .ההתפתלויות מקלות עליה.
לא רואה סיבה לדאגה מיוחדת.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_רפואה_משלימה_ילדים' id=link]רפואה משלימה ילדים[/a].

שלום שקד
אחרי שדיברת כמה פעמים והסברת לה ושאלת אותה מה היא רוצה כדאי להמשיך בצורה אחרת.
תהיי לידה אל תדברי הרבה,את יכולה להגיד יהיה בסדר ולא יותר . לאחר שזה מסתיים אפשר לדבר על זה.
שילוב של נוכחות פיזית והתעלמות מההתנהגות

שלום לך אימא יקרה
כאשר פעוטה מורידה מיוזמתה את החיתול, זה לא אומר שהיא ממש מוכנה. ובוודאי היא זקוקה עדיין לסיוע ותמיכה של מבוגר אוהד. יש קריטריונים רבים נוספים לבדוק מוכנות לעשיית צרכים בסיר/אסלה.
אחת ההנחיות היא לא להתחיל תהליך גמילה כאשר מתרחש שינוי משמעותי בחיי הפעוט. ואכן כפי שצינת הולדת אח, (במזל טוב), הוא אחד השינויים המשמעותיים ביותר בחיי הפעוט והמשפחה כולה.
מה עושים?
מחזירים את החיתול, לא מדברים, לא מזכירים לא מציעים, אם הפעוטה מבקשת סיר מושיבים לשתי דקות, ומיד אחר כך מקימים מהסיר, ללא קשר לתוצאה. אם עשתה את צרכיה בסיר כמובן מעודדים. אם לא, לא מגיבים, אלא מחזירים את החיתול.
אם הפעוטה לא מבקשת סיר/אסלה לא מציעים. נוהגים כך לאורך כמה חודשים , (לפחות עד פסח). אחר כך עושים שיקול מחדש בהתאם למצב
בהצלחה אורה

שלום שוב!
המון תודות על התגובה המהירה!
איך להחזיר חיתול היום זה כמעת בלתי איפשרי... היום הילדה לגמרי גמולה מפיפי (בשינה היא עדיין עם חיתול) איך במשך היום כמעת ואין לה פיספוסים. עד ללפני שבוע היא הייתה מבקשת חיתול בשביל לעשות קקי והיינו שמים לה. איך הראנו לה לאחרונה את הסרט "האסלה הקסומה" ומאז היא לא מוכנה לשים חיתול בכלל. ניסיתי בבוקר לשים לה כי הרגשתי שיש לה קקי והיא ממש בכתה והתנגדה. כמובן שלא שמתי לה בכוח.
אני ממש לא יודעת איך להתנהג עכשיו. האם לדבר איתה על עשיית קקי, להזכיר לה, להסביר לה שזה מסוכן להתאפק.
הרי אי איפשר ממש להתעלם מזה כי היא לא עושה במשך כמה ימים רצופים. היא מקבלת שמן פראפין כל יום. זה מה שנתנה רופת ילדים ומה שעזר לה כמה פעמים.. אבל היא ממש אומרת שהיא לא רוצה לעשות קקי.
מה לעשות?

תודה שוב!

שלום שוב!
תודה רבה על התשובה המהירה.
איך כרגע, להחזיר חיתול זה כבר לא ממש איפשרי.
היא גמולה לגמרי ביום מפיפי. היא כמעת לא מפספסת. בלילה היא עדיין עם חיתול (ובשינה בכלל).
לפניכן כשהייתה רוצה קקי - הייתה מבקשת חיתול והיינו שמים לה בלי שום בעיה. איך לאחרונה הראנו לה סרט "האסלה הקסומה" והיא פיתאום לא רוצה לשים חיתול בכלל. רציתי כשהרגשתי בבוקר שיש לה קקי לשים לה והיא ממש בכתה והתנגדה. וכמובן בסוף לא שמתי לה.
גם בגן היא מתנגדת לחיתול מזה כבר כמה ימים. לגבי הקקי - היא אומרת שהיא לא רוצה לעשות ... שזה הכי מטריד.
אנחנו לא יודעים איך לנהוג איתה... לדבר על זה, להסביר לה, או לא להתעסק בזה בכלל.. הרי אנחנו לא רוצים להגיע עוד פעם למיון, וזה דיי מסוכן לא להתרוקן מספר ימים.
איך לגרום לה לעשות קקי? לדבר על זה או לא? להתעקש על חיתול? לשים בכוח? (אני דיי נגד דברים שצריך לעשות בכוח, איך אני ממש עובדת עצות).
לבקש בגן שידברו איתה, או לנסות לא להתמקד בנושא מספר ימים?

תודה שוב!
אניה

שלום לך אניה היקרה
קראתי שוב את המכתב שעליו הגבתי לראשונה ולא צינת שם שהיא גמולה לחלוטין מפיפי לכן עניתי כפי שעניתי.
אז מה עושים לאור הנתונים החדשים?
אכן אין טעם להחזיר את החיתול לילדה גמולה מפיפי.
יש לך שתי אפשרויות: האחת להציע חיתול כאשר היא מבקשת/ או ניכר עליה שהיא מתכוונת לעשות קקי. אני פחות אוהבת את האפשרות הזאת, מלכתחילה אין להציע חיתול לעשיית קקי, אך כך הרגלתם אותה ועכשיו במצב החדש שנוצר- תינוק חדש, ועצירות זו אפשרות מתאימה.
האפשרות השנייה, להישאר עם תחתונים, לא לומר דבר גם כאשר רואים שהיא צריכה קקי, אם מבקשת ללכת לשירותים, אם לא, לא לומר דבר. כאשר היא עושה קקי בתחתונים להחליף את התחתונים, לעשות את כול הפעולות הנדרשות. אפשר להציע לה שתעזור- הבאת מגבון, לזרוק לאסלה, להביא תחתונים נקיים ועוד....חשוב ביותר לא לומר דבר ונסות גם ששפת הגוף לא תשדר אכזבה ממנה.
במהלך היום לתת הרבה תשומת לב- אהבה, חום וגילוי אמפטיה, ללא קשר לעשיית צרכים, לא להזכיר כלל את הנושא.
לתת מאכלים שמקלים על היציאות, זו תקופה מצוינת של פרות הדר, לא לתת בננות וכן גם לא אורז, (גם בגן).
לחכות בסבלנות ללא לחץ
בהצלחה אורה

התיעצי עם רופא ילדים/טיפת חלב

שלום ללירז
הילד שלכם יודע לשתף פעולה יפה- הוא נגמל בקלות גם ביום וגם בלילה מעשיית פיפי כדבריכם. הוא מודיע כאשר יש לו קקי , אמרתם לו שעושים בסיר/ישבנון גם את זה הוא ככול הנראה הבין.
אז מה עושים עכשיו?
כאשר הוא מודיע שיש לו קקי מציעים סיר/ישבנון, אם לא רוצה לשבת עליהם ,לא מציעים שוב באותו האירוע. אם עשה בתחתונים לא כועסים, לא מטיפים מוסר לא מראים פנים חמוצות/עצובות/מאוכזבות, רק מחליפים ומנקים. אפשר להציע לו לסייע בידכם- להביא מגבונים, תחתונים נקיים מהמיגרה. לאט לאט הוא יצליח לעשות גם את הקקי במקום הנכון.
סבלנות עקביות והתייחסות שוות נפש יסיעו לכולם לעבור גם שלב זה בשלום.
בהצלחה אורה

שלום תומר
ספרי קצת יותר על הילד על יחסים ביניכם ,על האופי שלו .האם זה קורה עם האבאאו סבא או ספתא?
מה את עושה כזה קורה האם את כועסת ?
בתור התחלה .הציעי לו פרס כלשהו אם לא יעשה בתחתונים. משהו שהוא אוהב ותנו לו אותו במשך כמה ימים.

שלום שלומית
לילדה יש כנראה רגישות מסוימת באזור הסוגרים והיא מפחדת מהתחושות של הצורך בקקי ולכן היא מתנגדת.זה לא תגובה רצונית זה קורה לה.
אני מציע שתשימו לה חיתול ותיתעלמו מכל הנושא . שתעשה מתי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. היא יודעת הכל , הסברתם לה עכשיו צריך להוריד מהלחץ ולתת לפעולה טבעית להוביל. יחד עם זאת תמשיכו בייעוץ רפואי.

שלום לך אימא יקרה
אהבתי את האמונה הכללית שלך לגבי גמילה וקבלתה כתהליך טבעי. יחד עם זאת ניסית להתערב, ולא היית עקבית בהתערבות.
הפכת את הנושא למשחק שביתך מאוד נהנית ממנו, ובמיוחד מתשומת הלב הנלוות אליה.
אז מה עושים עכשיו?
אנחנו בתחילתו של החורף, קר להסתובב עם בגדים רטובים ובוודאי ללא בגדים. הניחי לנושא, כלומר החזירי את החיתול , אם וכאשר תבקש ללכת לשירותים הושיבי אותה על האסלה/הסיר למשך שתי דקות, אם לא עשתה החזירי את החיתול ואל תעני לבקשתה לאורך לפחות מחצית השעה.
לקראת האביב קבקשי הנחיות חדשות
בהצלחה אורה

תודה רבה
אני מאוד אוהבת את התגובות שלך ולומדת מהן הרבה !
זה בדיוק מה שעשיתי, הנחתי לנושא ואם היא מבקשת ללכת לשירותים אני משתפת פעולה וזהו, לא ממשיכה את ההתעסקות.
שוב, במקום ללכת אם האמונה והדרך שלי הקשבתי לכל מיני הורים שלחצו עלי לעשות התערבות... מסקנה : לסמוך על עצמי !
שוב תודה

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href='Forums/פורום_רפואת_תינוקות_טיפול_בתינוקות' id=link]רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות[/a].

שלום לך אימא יקרה
פעוט בן שנה זקוק לכול אבות המזון לויטמינים ולמינרלים: חלבונים, פחממות, שומנים, ירקות ופרות. לכן כאשר את מאפשרת לו לאכול רק לחם את "מרעיבה אותו".
את ההורה הסמכותי ועליך להפגין סמכותית ולאפשר לילדך לגדול באמצעות כול אבות המזון.
אז מה עושים?
שמים על השולחן את כול מה שאת יודעת שפעוט בגילו צריך לאכול בארוחה. עד עכשיו אני מבינה ש"הלך לך טוב" ואת יודעת לתת לו מזון מגוון.
הניחי על השולחן את הארוחה טוב שתשבי לידו ותאכלי יחד עימו את מגוון המאכלים.
תני לו לבחור את מה שהוא אוהב.
הניחי על השולחן גם חצי פרוסה של הלחם שהוא אוהב. כאשר יסיים את הארוחה, גם אם אכל רק את הלחם, אפשרי לו לקום מהשולחן, בשום אופן אל תוסיפי מנה נוספת של לחם.
הורידי את שאר הארוחה מהשולחן בלי לומר מילה. נהגי כך לפחות שלושה ימים. כאשר לא יהיה לחץ סביר מאוד שיבחר גם במאכלים אחרים.
בהצלחה אורה

שלום עדילי
לדעתי כדאי להתייעץ עם רופא כדי לודא שהכל בסדר ובאמת לא כואב לה.
אחרי זה להוריד מהלחץ ולתת לה לעשות קקי מתי שהיא רוצה ואיך שהיא רוצה. כמובן עם חיתול.אפשרגם לקרוא לה ספר על קקי ולהסביר לה יותר על
זה. אם זה לא עובד תחזרי אלינו.

הבעיה אינה שהיא עושה קקי בחיתול, אלא שהיא ממש לא רוצה לעשות קקי. בשום מקום, בשום תנאי. היא במצוקה אמיתית סביב זה ואני תוהה איך אוכל להקל עליה ו"למתג" מחדש את הקקי כמשהו טבעי, רצוי ואף כדאי (אנחנו תמיד עושים שמייח סביב העובדה שהיא עשתה קקי)... אני מחפשת דרך לעזור לה להתגבר על הרתיעה מלעשות קקי והמצוקה שסובבת את האקט, שיכולה להימשך כמה שעות של בכי ותסכול

שלום מיכל
המצב הטבעי ביותר של בן שנתיי וחצי הוא להיוות על גוף אמו או אביו..כמה שיותר זמן להיות עלייך.זה הדבר שהכי מרגיע אותו.
לדעתי כל פרידה מהאמא מגבירה חרדות בגלל זההוא בוכה.
את לא צריכה לשעשע אותו בכלל . יכולה לדבר אליו רגיל . נסי לשים אותו בלול בקרבתך אך אל תרגישי חובה לשעשע אותו . זה יגרום לו להיות פחות עצמאי בהמשך.

שלום לך אימא יקרה ומזל טוב
התינוק שלך עדיין קטן מאוד וצריך לעזור לו להירדם. כאשר את מרימה אותו לשם הנקה הרימי יחד עימו את "חפץ המעבר" – מוצץ, שמיכה, חיתול, בובה רכה.... ברגע שהוא מסיים לינוק הצמידי את "חפץ המעבר" קרוב ללחיו, או לתוך פיו, (מוצץ), וכך תשכיבי אותו במיטתו, לאט לאט הוא ילמד להיעזר בחפץ זה להירדמות. חפץ זה צריך לסייע לו גם בשנת הלילה.
במהלך היום כאשר הוא ער את לא אמורה לשעשע אותו בכול זמן הערות, כמובן שעליך להשגיח עליו, אפשר להניח אותו על שמיכה ולתת לו צעצוע אחד או שניים, על מנת שיתחיל לחקור אותו.
גשי אליו מדי פעם שחקי עימו דברי אליו במשך כמה דקות ולאחר מכן חזרי לעיסוקיך
בהצלחה אורה

היי
תודה על התשובות, אנסה בהחלט ליישם!בנוגע להערה על חפץ המעבר,
במקרה שחפץ מהעבר הוא מוצץ (הוא למד להירדם במיטה בלילה עם מוצץ בלבד), האם זה חייב להיות אותו מוצץ?האם יש לכך חשיבות?כי אנחנו נותנים לו כל מוצץ שיש בהישג יד ולא נראה שהוא מבחין ביניהם.

תודה מראש ולילה טוב
מיכל

שלום לך מיכל היקרה
כמובן שאין צורך להרגילו למוצץ אחד. שמחי בעובדה שתינוקך מוכן למצוץ כול מוצץ שאת מניחה בפיו, אשריך וטוב לך.
חלק לא קטן של התינוקות מפתחים במשך הזמן "אהבה" גדולה רק למוצץ אחד דבר המקשה על המצב.
כאמור סייעי לו להירדם גם בשעות היום באמצעות המוצץ
בהצלחה ושינה טובה ורגועה לכולכם אורה