פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

אתה כול הזמן אומר לפי תשובות שלך בהודעות של נשים אחרות וגם שלי שילד צריך לישון ביחד עם אמו הבן שלי יישן איתי מגיל 5 חודשים והיום הוא כבר בן 8 וחצי חודשים רציתי לברר מדוע לדעתך זה ככה צריך להיות ולא צריך להדאיג אותי בעוד כמה חודשים שאני יירצה להעביר אותו למיטה שלו זה לא יהווה בעיה זה לא יהיה לי קשה שהרגלתי אותו לישון איתי???ושלא תבין לא נכון אני מאוד מאוד אוהבת לישון איתו יותר מכול דבר אחר בשבילי זה הפרס

שלום, ביתי בת 3 שבועות. היא ניזונה מתמ"ל מטרנה. היא שותה 120 מ"ל. ומסיימת את הבקבוק.בדר"כ אני מושכת את הבקבוק כאשר הפיטמה כמעט ריקה. אני מאכילה אותה בבקבוק טומי טיפי או מאם (ניסיתי הרבה בקבוקים). היר רעבה שוב אחרי שעתיים מקסימום. אני מושכת אותה לפחות שלוש שעות אך לעיתים היא בוכה ללא הפסקה למרות ידיים ומוצץ ונרגעת ונרדמת רק אחרי אוכל. האכלות התכופות גורמות לה לכאבי בטן .היא עלתה יפה מידי במשקל. נולדה 3.500 ק"ג וכרגע שוקלת 4.120 ק"ג. מה לעשות? תודה נעמי

שלום,
אני ובעלי החלטנו לפני כמה חודשים לקחת פסק זמן של 5 ימים ממטלות הבית והילדים ולטוס לחול.
יש לנו 3 ילדים בגילאים 9.5 ,8 ושנה ו8 .הבעיה היא שבעלי לפתע החליט שהקטן קטן מידי כדי להישאר ללא אבא ואמא ל5 ימים למרות שבני הקטן קשור לסבא ואוהב להיות איתו כמו כן ההורים שלי יבואו אליי לבית כך שסביבתו לא תשתנה.
ועדיין בעלי חושש מאוד מכל מיני דברים:"מה אם יקרה לו משהו מה אם יהיה חולה וכדומה...
אני ממש ציפיתי קצת לצאת להתאוורר וכרגע מאוד מאוכזבת.מה גם שגורם לי להרגיש רע כגון איפה הראש שלנו הורים טובים לא משאירים את התינוק שלהם בגיל הזה בלי אבא ואמא וכד'.
כרגע נראה לי שארים ידיים ואבטל את הטיול.
מה דעתך?

תודה !חן

שלום רב.

יש לי בן בן שנה ושבעה חודשים. עדין לא הוגה מילים ורק הבהרה אחת - אבא-בא....
אני מאוד מוטרדת מהנושא. למרות מאמציי בנושא לעזור לו להגות יותר מילים והברות אני לא רואה ממש התקדמות מצדו.
מה עליי לעשות והאם יש זה לגיטימי לגילו.
אני רוצה לציין שאין לו בעיית שמיעה הוא עבר בדיקת ברה בגיל חודשיים וחצי בגללל חשד ל - CMV בהיריון.
הוא מבין הכל אבל מילים לא יוצאות מפיו. הוא ילדת מאוד מפונק ולא צריך כנראה להתאמץ הרבה כדי לקבל את מה שהוא צריך. עדיין לא הולך לגן.
אשמח לתשובתכם
אמא- חרדה

שלום, אני אמא לילדה בת 3, ילדה נפלאה. נכון להיום אני נכנסת לחודש תשיעי להריוני.
בתקופה האחרונה הילדה מחוברת אלי באופן מוגזם והסיבה ברורה לי אלא שזה בא על חשבון הזמן שלה עם אבא. היא לא רוצה את אבא היא רוצה רק אמא.
חשוב לציין שמדובר באבא מהמם שמטורף על הילדה שלו, יש להם זמן איכות אחת לשבוע וכל סופשבוע אנחנו תמיד ביחד כולנו. זה לא אבא שנעדר מהבית.
בתקופה שלפני ההריון גם היתה תקופה שהיא לא רצתה אבא וזה השתפר ועכשיו שוב בקיצוניות.
אבא שבור ומיואש, בהתחלה הוא פשוט היה מתרפס ומתחנן לקצת תשומת לב ממנה אבל אמרתי לו שזו טעות שהוא חייב להיות יותר קשוח, אם הוא יהיה סמרטוט לידה היא תמשיך לדרוך עליו. עכשיו הוא מנסה את שיטת ההתעלמות, אם היא לא רוצה לא צריך אבל זה מלווה בכעס וכאב גדול.
קשה לנו שכל הנטל עלי (אני רוחצת, אני מצחצחת, אני משכיבה, אני קמה בלילה אם צריך...) וקשה עוד יותר הפגיעה הרגשית.
איפה אנחנו טועים? ומה אנחנו יכולים לעשות אחרת כדי שהילדה תבין שאבא שלה מטורף עליה כמו בדיוק כמו אמא?

אני אמא צעירה לבת מתוקה בת שבוע בלבד ויש לי המון דאגות ופחדים בכל מה שקשור אליה,
א. התינוקת אוכלת בצורה מאד לא מסודרת, ולפי מה שידוע לי היא צריכה לאכול אחת ל-3 שעות, ואני לא יודעת להחליט אם לתת לה עוד כשהיא מבקשת תוך כמה דקות כי מצד אחד אולי היא לא אכלה מספיק אך מצד שני אולי כשלוחץ לה בבטן או משהו דומה היא מפרשת את זה כרעב וא"כ אני לא צריכה לתת לה למרות שהיא מבקשת,

ב. כשהיא אוכלת היא עושה כל מיני "חריקות" משונות ומפחידות שזה נשמע כאי' היא נחנקת או הולכת להקיא ואני לא יודעת אם זה נורמלי, ואם לא מה אני אמורה לעשות??

ג. אחרי האוכל יש לה בערך דקה של משהו שנראה כמו הזיות, היא לא מזיזה את הראש ורק העיניים שלה זזות בצורה משונה וכדו' עד שהיא חוזרת לעצמה.

אשמח לשמוע מבעלי הנסיון הסבר לדברים אלו
תודה

שלום ,

יש לי ילדה בת 4 והיא בזמן האחרון מאוננת עם כל מיני חפצים...
ביקשתי ממנה לא לעשות זאת... האם עשיתי נכון..?
לפעמים כשאני לא לידה והיא מאוננת ונתפסת על ידי היא מפסיקה ישירות ומסתכלת עליי נבוכה... יכול להיות שלא הייתי צריכה להעיר לה על כך?
אשמח לקבל הכוונה בעיניין,

תודה.

שלום רב!

בעלי ואני מאוד חלוקים בדרך חינוך ילדינו. יש לנו ילד בן 3, נבון ופיקח מאוד, וילד בן שנה וארבעה חודשים. הוא תמיד טוען שאני לא יודעת לחנך ולכן כשהוא חוזר בערב מהעבודה הוא צריך להיות קשוח יותר , לצעוק ולהשליט סדר כדי להשלים ולתקן את כל החסרים והעיוות שגרמתי אני במשך היום.
אני טוענת שהוא ממש לא מחנך דגול ואין לו מושג קלוש בחינוך.
דוגמא לויכוח קטן שפרץ בינינו: הבן שלי הגדול, בן 3, שיחק במחשב וקפץ תוך כדי ישיבה על הכיסא והערתי לו שזה מפריע לי וביקשתי שיפסיק. כשבעלי נכנס סיפרתי לו מה שהיה. היה לו בקבוק שתייה ריק ביד, והוא פשוט תפס את הבקבוק ונתן שתי מכות קלות על הראש של בני ותוך כדי אמר "בוא נראה אם יש פה בכלל משהו...", הכוונה ברורה= אם אתה עושה שטויות, משמע שאין לך שכל!

אני מאוד כעסתי ואמרתי לו שזה מאוד משפיל ולא ראוי בכלל. גם אם הילד בן 3 ועוד לא מבין ארת המשפט שאמר זה משפיל, ובמיוחד אם בעלי ימשיך להתנהג כך בעתיד, הילד יבין יותר ויפגע עוד יותר. ובמקום זה הוא יכול היה לומר לו שהוא לא התנהג כראוי וההתנהגות לא מקובלת. בעלי לא הסכים איתי וכל מה שאמר לי זה: "כן המורה" כמה פעמים, תוך כדי שהוא הולך כמה צעדים אחורה כי אין לו כוח לשמוע את דברי. ואני תוך כדי ביקשתי שיחזור עד שאסיים את דברי.
לי די נמאס מההתנהגות הזו שלו. הוא לא יודע לתת כבוד לא לי ולא לילדים. הרבה פעמים הדיבור או תנועות הגוף מזלזלות ופוגעות. הוא חושב שזה לא פוגע, אלא מחנך. גם הרבה פעמים הוא מדבר לילדים בציניות או בצחוק. הוא לא מבין שילדים לא מבינים את השפה הזו!! והוא לא מוכן להפסיק! איך אפשר להסביר לו שהוא טועה??
תודה רבה!!!

שלום רב,

בתי בת 1.7 נכנסה לפני שבוע לגן. עדיין בתקופת הסתגלות. אני לא מרוצה מהגננת (שאגב גם היא חדשה, לפני חודש הגיעה) היות ויש מתח בינה לבין הצוות וגם היא לא נותנת חום, אהבה, לא לבבית ואפילו בוקר טוב אומרת עם הגב אלי.
גם הבת שלי לא רוצה ללכת אליה, למרות שלסייעות אחרות פחות מתנגדת.
באותו מתחם של גנים, בכיתה סמוכה יש קבוצה גדולה יותר עם גננת טובה שאיתה הבת שלי אמורה להמשיך גם שנה הבאה. אני שוקלת להכניס אותה לקבוצה החדשה. הבעיה היא שכל ילדי הקבוצה (21 ילד) הם גדולים ממנה בשנה. השאלה אם זה לא יפגע בבת שלי, בביטחון שלה, שלא ירמסו אותה וכד'?
אשמח לקבל הארות והמלצות לגבי טובת הילדה.

כל טוב וחג שמח
אמא

בני בן 7 חודשים לאחרונה(חודש בערך) מרבה להתעורר בחצות 00:00 ומתקשה לחזור להירדם לבדו, ואז אני מרימה אותו ונותנת לו בקבוק, לפעמים מנסה להקדים בלי בקבוק אך לא תמיד הולך, וגם שמצליח להירדם מתעורר שוב כמה וכמה פעמים לפעמים גם כל חצי שעה עד 4 לפנות בוקר וב 4 נירדם שוב עד 7:00 בבוקר
יש איזשהי דרך לגרום לו להפסיק את ההתעוררות כל חצי שעה שעה
אציין שהולך לישון ב 20:00 בערב

שלום. בתי בת שנה ו 10 חודשים,בת רביעית במשפחה.
עדיין אינה אומרת מילים ברורות(קיימות מילים עם סיומת) נבדקה במכון שמיעה והבעיה אינה בשמיעה. מה שמטריד אותי יותר זה החרדה שלה מאלה שאינם המשפחה הקרובה(אח ואחיות והורים) כולל דודים-ברגע שמתקרבים אלה היא צורחת ובוכה ולא יורדת מהידיים. היום נוסף פחד נוסף פחד מהמעקה בקומה השניה(יש קטע משני עבריו יש מעקה)-לאחר שלא הסכמתי להעביר אותה(ואני לא יודעת אם נהגתי נכון?!) היא עוברת אותו בזחילה.
אני מאד מוטרדת מהפחדים,האם זה בגלל חוסר הביטחון שהיא מרגישה בגלל שלא מבינים אותה.
למי עלי לפנות בנושא.
אודה לקבלת חוות דעתכם.

באיזה גיל אפשר לא לעשות סטרליזציה לבקבוקים אחרי כל אכילה?

שלום,יש לי בן בן 6...לפעמים נוגע לע בחזה,ואומר שזה נעים לו ,גם נשכב עלי לכמה דקות...נראה לי שזה תקין.מתי כן זה אמור להדליק נורה אדומה?יש לציין שזה רק איתי,לא עם בנות או אחרות...
תודה ויום טוב.

שלום,

התינוק שלי בן 5 חודשים ואני איתו בבית עד ספטמבר. בספטמבר אני חוזרת לעבוד ואז חשבתי להכניס אותו לפעוטון. (הוא יהיה בן 9 חודשים)

קודם כל אני אשמח לדעת מה ההבדלים בין פעוטון משפחתון ומעון.

דבר שני אני מתלבטת אם להכניס אותו למסגרת כמו פעוטון או להשאיר אותו בבית עם מטפלת.
אמא שלי אומרת שמטפלת זה הכי טוב ככה הם לא נדבקים במחלות ומקבלים יחס אישי.
אני חושבת שבגיל הזה כבר חשוב שתיהיה לילד אינטראקציה עם עוד ילדים. (במיוחד שהוא ילד ראשון ונכד ראשון משני הצדדים כך שאין לו אחים או בני דודים בגילו לשחק איתם)
מה כדאי באמת? (מבחינה כספית אין בעיה למטפלת)

1. אני אם יחידנית לילדה בת 2.5. במפגש עם זרים, המילה הראשונה שהבת שלי אומרת זה "די", לפעמים היא גם מוסיפה "מעצבנת" שזה בכלל כיף. מה עושים עם זה??את ה "די" הזה היא אורמת גם לי לעיתים קרובות, או בכלל למישהו קרוב מהמשפחה שאומר משהו או עושה משהו שלא מתאים לה. איך מגיבים לזה?

2. אני מאד קרובה להורים שלי ואני נוסעת אליהם כל שבועיים לסופ"ש, אמא שלי מגיעה אליי לעזור לפחות פעם בשבוע. קורה משהו מאד מבאס בעיקר כשאני נוסעת אליהם אבל גם כשאמא שלי אצלי. הבת שלי לחלוטין לא "סופרת" אותי. מתעלמת ממני, לא רוצה שום קרבה אליי, הודפת אותי כשאני מנסה להתקרב, וכאמור אומרת הרבה הרבה די. אז אוקיי, היא מאד מאד מאד קשורה לאמא שלי, אבל האם זה מה שקורה בדינמיקה הזו? אגב, כשאנחנו חוזרת למרכז אחרי הסופ"ש, הכל חוזר לקדמותו. שאלתי - האם זה הגיוני? תקין? (לא מתה על המילה הזו, אבל לא מוצאת מילה אחרת...) ובעיקר, האם לקבל את זה? איך לעזאזל להגיב לזה??

תודה רבה!!