פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

יש לנו ילד בן שנה +8 בזמן האחרון התחיל להתעורר בלילה, הוא נכנס למיטה בשעה 8 בלי בעיה סיפור שיר וישן ,אבל לאחרונה הוא יתחיל להתעורר בלילה בסביבות השעה 1 וממש בוכה ורוצה לעבור למיטה שלנו , אתמול במשך שעתיים הוא לא מוותר הוא בוכה אני נכנסת מרגיעה ויוצאת הוא נרגע לכמה דקות ושוב הכל חוזר,
מה עלי לעשות ? הוא מתעורר כי משהו מציק לו ? האם לוותר ולעביר אותו לידנו?

תודה

שלום רב,
בתי בת שנה ו-8, ובחודש חדשיים האחרונים התחילה להביע פחד באמבטיה.
זה התחיל מזה שהיא ראתה לכלוכים קטנטני שצפים במים, ולא הסכימה להמשיך לשבת באמבטיה, ועם הזמן התגובה ללכלוכים הלכה והחמירה, עד כדי בכי וצרחות ואימה בעיניה.
היא מגיבה באותה צורה גם לבועות סבון שצפות במים. חשוב לי לציין שהיא לא הייתה עושה בעיות בכניסה לאמבטיה, והיתה יושבת ומשחקת במים למשך זמן ארוך, עד שהיתה רואה משהו צף במים.
ניסינו גם לרחוץ אותה בטוש, אבל לזה היא מגיבה ממש בפחד ובכי (גם אם מישהו מההורים מתרחץ איתה).
כדי לבדוק את זה לקחנו אותה לעשות אמבטיה עם בת של חברים קרובים, שהיו עושות אמבטיות משותפות ונהנות מזה בגיל יותר צעיר. במקרה הזה לא התעוררו שום בעיות! גם לא כשהשניה שפכה לה מים על הראש וסיבנה אותה.
בקיצור, אני אובדת עצות, אני לא יודעת איך לנהוג בהמשך, מה כדאי לי לעשות כדי שלא כל מקלחת תהפוך לסיוט (אגב, בשבוע האחרון היא ממש מסרבת להכנס למקלחת)?

היא היתה עייפה.ילדה בת ארבע וחצי .חזרנו מהגינה ונכנסו לאוטו. הן רבו על המפתחות. פתאום התעצבנתי וכעסתי עליהם. איבדתי את הסבלנות. דחפתי אותן לתוך האוטו. הן בכו. היא כל הדרך הביתה וגם בבית צעקה- זה כן היה בכוונה! וזה היה נכון.. משהו השתלט עליי.. ראיתי שהיא עייפה ולא יכולתי להגיב ברוך,ף בנועם שאני ככ אוהבת..ואח"כ היא המשיכה לבכות. צערתי עליה. הכנסתי אותה לחדש. אמרתץי שעכשיו היא הולכץ לישון. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. בכי. עוד צצעקות. את בכיינתי קראתי לה.. בלילה היא התעוררה בוכה.. נעלבת מתוך שינה.

שאלוהים יעזור לי. כמה שאני אוהבת אותה. ככ הרבה זמן לא עשיתץי לה כזה דבר. איזה אמא מרושעת אני. פגעתי בילדה שלי.. לפחות אח"כ הכל נרגע וכשהתעוררה בלילה הייתי איתה, והראתי לה ציור שציירתי לה...

אני מרגישה לא נורמאלית. כמו שד שהשתלט עליי.. מי אני בכלל. אני לא ראויה להיות האמא שלהפם. איזה טראומות יהיה להן ממני..

הצילו.

הבן שלי בן חודשיים וחצי, מגיל 3 שבועות התחיל אצלו התקפת גרפסים. הוא מסיים לאכול,עושה גרפס אחד גדול, עוד איזה 2-3, נרדם.. אני מחזיקה אותו עוד קצת,מניחה אותו במיטה.והופ...מתעורר וזז באי נוחות,אני מרימה אותו לגרפס ויוצא לו.. נרדם חזרה, מניחה אותו שוב במיטה, מחזיק אולי 5 דק' ושוב מתעורר לגרפס. זה יכול להימשך ככה אפילו 3-4 שעות עד הארוחה הבאה, יוצא שאני בקושי ישנה,אני לא מצליחה להספיק כלום בבית,אני כל היום מרימה לגרפסים! מישהי נתקלה בתופעה? מתי זה עובר? מה צריך לעשות? הוא מקבל מטרנה רגילה חלבית, בבקבוק מאם פטמה 1, לא נראה לי שהבעיה שהוא בולע הרבה אוויר..

שלום

אנחנו הורים לתינוקת בת 4 חודשים ורוצים לנסוע לשייט של יומיים וחצי, התלבטנו אם לקחת אותה איתנו אך אנו מפחדים שיהיה לה מחלת ים ולא ניתן לרדת באמצע מהספינה...
תהינו אם זה יכול לעשות לה נזק שניסע, חשוב לציין שהשארנו אותה עם הסבתא כבר ללילה כמה פעמים, והיא נשארת עם אותה הסבתא ששומרת עליה כשאנו בלימודים ועבודה.

מכניס את הכפית לאוכל ומוציא אותה מבלי לעשות את התנועה העורמת. מתיאש מהר וחוזר לאכול עם הידיים. נמצא בגן עם בני גילו כך שיש לו ממי ללמוד.
אני לא חושבת שיש לו בעייה במוטוריקה עדינה, מצליח להרכיב פאזלים ודומיהם שמיועדים לבני גילו.
האם ללחוץ עליו להשתמש בכפית ?( במילא מסתמן כי האוכל הופך להיות שדה קרב בחודש חודשיים האחרונים ) או לתת לזמן לעשות את שלו?

שלי, אני אמא צעירה לתינוקת בת 9 חודשים.
בעלי ואני כבר 5 חודשים בתהליכי גירושין מכוערים מאוד.
כשהתחלנו בהליכי הגירושין בעלי עזב את הבית ומאז לא ראה את הילדה שלנו.
אציין כי הגירושים הדדים ואין דרך חזרה, אך הנושא המטריד אותי הוא איך ומה לספר לילדתי כשתיגדל ותבין שאבא לא נימצא בסביבה...
בעלי אינו בעוניין בילדה והודיע שלא יהיה מעוניין בה גם בעתיד.
המחשבה הזאת מטרידה אותי כבר כמה חודשים...
אנא עזרתכם.

הנסיכה שלי כמעט בת שנה ו 9 והעברנו אותה לפני שבועיים למיטת מעבר מאז כל לילה יש לנו מאבק של שעה וחצי איתה היא יורדת מהמיטה ואנחנו מחזירים והיא צוחקת עד השמיים :) וככה שעה וחצי והיא לא מתייאשת !!!!!
מה עושים ????????

הי,
התינוקת שלי בת שנה וחודש ולאחרונה עושה לנו הרבה בעיות בהירדמות.
עד לפני כחודש- חודשיים, היא הייתה נרדמת לבד, ללא בעיות - רק שמים אותה במיטה והיא נרדמת לבד.
לאחרונה, כנראה בגלל חרדת הנטישה (?), היא מתעקשת על נוכחות של אחד מאיתנו בחדר. כל פעם שאחד מאיתנו עוזב את החדר, היא מתחילה לבכות עד שאנחנו חוזרים. היא מנסה לשחק ולהצחיק אותנו וכשאנחנו מבהירים לה שזה הזמן לשינה ולא למשחקים ומשכיבים אותה חזרה, היא נרגעת, שוכבת על הגב, מדברת לעצמה וכו', בודקת כל כמה שניות שאנחנו עדיין יושבים ליד המיטה שלה ולבסוף.... אחרי שהיא עומדת, שוכבת, יושבת, עומדת וכו', אחרי כשעה ,נרדמת.
ניסינו לאחר את שעת ההשכבה,(אגב, יש לנו טקס השכבה קבוע) אך ללא הועיל.
יש לציין שבמשך היום היא נמצאת עם מטפלת שלא חווה כל בעיה בלהרדים אותה. הבעיה כנראה הקשר שלה אלינו, ההורים.

כך גם פעם בלילה, באותה השעה, היא מתעוררת, שותה מיים ודורשת את נוכחותינו עד להירדמות נוספת.

מה לדעתך ניתן לעשות?

שלום, יש לי 2 בנים: בן 4 וחצי ובן 2 וחצי. הם שונים מאוד באופיים: בעוד הילד בן 2 וחצי מאז לידתו, הינו אדם חייכן, מאוד חברותי, מוחצן, אינו ביישן , שמח, צוחק, מאוד פעיל ומאוד אוהב אנשים - בני בן 4 וחצי מאז שהוא תינוק, הוא יותר מופנם, יותר ביישן (למשל לעומת בני בן 2 וחצי שמדבר מיד גם עם זרים, בני בן 4 וחצי לא). בני בן 4 וחצי מאוד מאוד אינטיליגנטי (גם הבן השני), מאז ומתמיד יכול להעסיק טאת עצמו ולהתרכז זמן ממושלך מאוד במטלה או משהו שעושה, מעסיק את עצמו.
הבעיה: !) לדעתי, אין לו מספיק ביטחון (כשהולכים לבקר אצל אחרים הוא בדר"כ אוחז בי ברגל או מתחבא מאחוריי למשך רבע שעה אולי עד שנפתח והכל אז תקין , 2). הוא מחד מקנא מאוד בבני הקטן ומאידך מאוד דואג לו ואוהב אותו אבל יכול גם לקחת לו צעצועים.
3) בתקופה הארחונה שמתי לב שהוא הורס צעצועים. למשל באנו עם דגל קן מהגן, הוא גזר את הדגל, או למשל שבר במהלך משחק גג של מכונית. כמו כן, טוען שמשעמם לו, וניכר שמעדיף מאוד להיות עם חברים אחר הצהריים מאשר להיות בבית ולצפות בטלויזיה למשל.
כמו כן, לעיתים נוטל משחק שלא מתאים לגילו וממש ניכר בו שהוא משועמם אך בכל זאת ממשיך לשחק (יכול להחזיק 2 מכוניות ולהמציא משחק שלם מזה ולדבר ממש סיפור תתוך כדי שהוא משחק בהן לבד. כבאים חברים הכל תקין - הוא משתולל, משתובב, צוחק, מאוד פעיל. אם צועקים אליו - אינו משתף פעולה . ניכר שחשוב לו שידברו אליו יפה ובכבוד (וזה לא תמיד נעשה לצערי).
ילד מקסים, יפה תואר עפם פוטנציאל עצום, אך אני חושבת שאיננו מאושר, ויש בו אולי תסכול או כעס (בעיקר נובע לדעתי מהיחס לאחיו ומהשונות ביניהם)

אנא בבקשה המלצות כיצד לפעול והאם המתואר תקין? רומצה שיהיה לו יותר בטחון עצמי ושיהיה יותר שמח.
ה

בני הבכור בן שנתיים וחודש , מגיל שנה ושמונה בערך כל הזמן אומר שהוא מפחד ממטוס, מפחד מכלב שנובח, ונצמד אלי חזק, לא היו לי איתו אף פעם בעיה בהשכה לישון לאחרונה רוצה שאני ישכב איתו עד שירדם, האם זה גם נובע מפחד מסויים?
לפעמיים כאשר צופה בטלויזיה ואני לא לידו והוא שומע כלב מבחוץ הוא קורא לי שאני יבוא אליו או שהוא בא ומחבק אותי, ואומר שהוא שומע כלב נובח, כמובן שאני אומרת לו שהכלב אוהב אותך ואין מה לפחד ומרגיעה אותו , גם ביום העצמאות פחד מהזיקוקים אציין שהוא ילד מאד פעיל ולא ביישן רק מפחד בזמן האחרון , גם בגן ששומע מטוס נצמד לגננת

שלום,אמא בת 43 לילד בן 3.5 (לבחור בן 22.5 ובת 16) הוא הקטן אינו מוכן להיגמל מהטיטול טוען שהוא מפחד מהאסלה הוא מבין מצוין בנושא אך כיף לו להישאר עם הטיטול
אני זורמת איתו ומטפטפת מידי פעם אפשרות להביא אותו למצב גמילה פעם זה עם הרבה שיכנועים ורוב הפעמים פשוט לא מוכן.
בני הבית אבא ואחים מידי פעם מקשים עליו בנושא.
האם זה בסדר "לזרום איתו" האם אני לא בגיל של "לרדוף"לשכנע להציע ולרדות.
פשוט במילים אתה כבר ילד גדול ומבין ואתה צריך לראות דוגמא (מילדים אחרים או מאיתנו)
אמרות על צניעות ועצמאות.
כמובן לקראת הקיץ החם נשתדל להניח לא להיות עם תחתונים בסביבת הבית בריכה
חצר תוך עצמאות וניידות עצמאית.
אני מאמינה שזה יבוא אין ברירה שנה הבאה גן.
או במחשבה אחרת האם אני מגדלת שתלטן וחסר עצמאות לקראת גילי המתבגר מאוד.
ילדיי הגדולים היו נוחים מאוד ועצמאים להפליא פשוט ילדים לפי הספרים שלי.

בוקר טוב
בתי בת שנתיים ועשר, והיא אומרת לי שהיא עושה את צרכיה בטיטול, ואז היא התחילה לבקש לשים תחתונים כמו ילדים מגן, שהיא הייתה איתי בבית, שמתי לה תחתונים ובמשך שעתיים החלפתי לה 4 פעמים בגדים, כי כל הזמן ברח לה (ותוך כדי שהיא אומרת בבכי אמא ברח לי, אז אמרתי לה לא נורא בפעם הבאה תגידי לאמא וישר נרוץ לסיר), אחרי הפעם הרביעית נשברתי ואמרתי לה בואי נשים טיטול ובערב שוב תחתונים, והיא הסכימה.
לפי דעתי היא לא יודעת לשלוט על זה, ולהספיק לבקש סיר/שירותים, האם כדאי להפסיק להענות לבקשתה לשים תחתונים, כדי לא לשבור אותה מורלית?
יום נעים

בוקר טוב
אני אמא לפעוטה בת שנתיים ועשר (ילדה יחידה), היא נכנסה למעון (לתינוקיה) בגיל שנה וחודש ויחסית הכל עבר חלק, בחודש הראשון בכי בפרידה בבוקר ואז זה חלף, השנה בספטמבר היא עברה קבוצת גיל ולצוות אחר, ומתחילת השנה ועד היום יש בכי בפרידה בבוקר ולפעמים קצת לפני הכניסה חמעון היא אומרת לי אני בוכה (זאת אומרת תתכונני אני אבכה...), עשיתי בדיקות פתע כמה פעמים במשך היום (רק שבדרך כלל הם היו בחצר בזמן הזה) והילדה נראתה לי בסדר, וגם המטפלות אומרות לי שאחרי הפרידה הקשה הזאת היא נרגעת ומשחקת.
שאלתי היא: האם נראה שרע לה במעון? או שזה האופי שלה, קשה לה להפרד בבוקר - וזה יהיה גם שנה הבאה במעון אחר?
אודה על תשובתך
בתודה מראש

שלום,
הכנסתי את הבת שלי (בת שנה וארבע) לגן שבועיים לפני חג הפסח ומאז אני מאוד מוטרדת.
הגן נראה מסודר, הצוותים של כל הגילאים נראים חמים ודווקא הצוות של הפעוטות נראה לי יותר קשוח ומרוחק, פחות חם לילדים. הילדה התרגלה לצוות בסך הכול, לא בוכה כשאני באה לקחת אותה, אלא משחקת (עברה תהליך הסתגלות קשה ובכתה רוב הזמן) ולרוב גם לא כששמים אותה בבוקר. אבל לא מוכנה בשום אופן לצאת לגינה. מצביעה על המזרון ומבקשת ללכת לישון או על הכיסר אוכל לשבת בו בחדר. אני יודעת שבתחילה הייתה יוצאת לגינה ואחד הילדים שרט אותה בפנים. אני לא יודעת אם יש קשר או לא, ציינתי בפני הגננות והן התעלמו מכך. כשאני לוקחת אותה לגימה של הגן בעצמי היא נצמדת אלי חזק ומסרבת לרדת, רק לאחר כמה דקות מוכנה ואז דווקא משחקת בשמחה, רצה במרחב. הגננות אומרות שהיא מפחדת כנרה מההמולה של הילדים, זה לא הפריע לה מעולם - היא ילדה עם המון ביטחון, ובכל גינה מתרוצצת גם כשאני רחוקה מהעין. השאלה היא אם יש מה לעשות בנדון ? איך להרגיל את הילדה לגינה?
איך אני אדע אם הגן טוב או לא ? (למשל כשילד בגן בכה, לא פנה ךגננת אלא נשאר בקצה החדש שכוב ובכה, הגננת התעלמה מזה)