פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

האם פתחתם חסכון לתינוקות? אני לא יודעת מה לעשות כולם סביבי פותחים חסכונות לילדים,ורק אני מתמהמהת, האם יש לכם המלצה לחסכון מסויים? איפה כדאי לפתוח ?באיזה בנק?
אני לא רוצה שבגיל 18 הילד שלי יגיד לי למה לכולם יש ולי לא, אבל אני גם לא רוצה לפתוח סתם משהו שהוא פחות מההכי טוב...המלצות מישהו?

שלום,אני אמא לילדה בת שנה ו7 ח' מאז וממיד ביתי לא אהבה לאכול ,כלומר אוכל לא עניין אותה אבל איך שהוא הצלחתי להכניס לה נגיד פתיתים ולהחביא בפנים בשר או ספגטי או פיצה וגם שניצל.היא שוקלת היום 8 קילו שזה ממש מעט ולאחרונה היא ממש ממש ממש לא מעונינית באוכל היא מסתכלת על הצלחת על מה שאני מגישה ואז שוללת וסוגרת את הפה ואין סיכוי לתת לה אוכל. הדברים היחידים שהיא מוכנה לאכול זה וגם זה בקטנה :ציפס,סיגרים,מילקי. השאלה שלי מה עושים??לא מכינים אוכל יותר ומגידים את את הגאנק הזה שהיא מסכימה לאכול או שממשיכים לבשל ולנסות כול יום מחדש . האם לנסות ולהגיש כמה דברים או רק דבר אחד
מה עושים במצב כזה אני ממש ממש ממש מיואשת.

יש לי ילד בן 4 (עוד חודש) ולפתע התנהגותו השתנתה באופן קיצוני. הוא היה ילד טוב שכולם דיברו עליו וכיום אם מישהו כועס הוא מפתח סוג של מרד ולא מצליח לקבל את זה שכועסים והוא מתחיל לנשוך, לזרוק דברים, לדבר לא יפה , מה שלא היה אצלו בכלל
כאילו שבאותם רגעים נכנס בו שד והוא לא מצליח לשמוע מה אנחנו אומרים מפתח סוג של אנטי כלפינו . זה יכול להיגמר בזב שניגש ונחבק חזק ואז יבקש סליחה אבל אני לא יודעת אם זה בסדר לחבק אחרי התנהגות שכזו,,,בבקשה עיזרו לי איך לנהוג ולא לטעות איתו
תודה

שלום וחג שמח

יש לי בת בת שנתיים ושלושה חודשים. הייתי רוצה לגמול אותה מהמוצץ והסיפור שלה הוא כזה:
עד לפני כמה חודשים קיבלה מוצץ גם באמצע היום והעדיפה שיהיו לה כמה (לקחה בעיקר כשראתה אותו איפשהו). יום אחד סיפרנו לה סיפור שחתולה לקחה את כל המוצצים ונשאר רק אחד מאז הסתפקה באחד. אח"כ התחלנו להגביל אותה לשינה בלבד ובשבועות אחרונים נראה כי קיבלה את הגזרה. עד אתמול מעולם לא נרדמה בלי מוצץ בפה אותו הפילה כמובן אחרי שנרדמה. אתמול נוצר מצב שהיא ישנה אצל סבתא וכשביקשה מוצץ ברכב בדרך חזרה הביתה אבא אמר לה ששכחו את המוצץ בבית של סבתא. בערב לפני השינה החלטתי לנסות לנצל את המצב ולהגיד שאין מוצץ כי הוא אצל סבתא וכשהיא תבוא בעוד שבוע היא תחזיר אותו ודווקא היא נרדמה יפה לאחר ההסבר הזה. בבוקר בכתה שצריך להחזיר מוצץ הביתה אבל נרגעה. כשהשכבנו אותה לשישון צהרים היום, שוב בכתה מאוד וביקשה להחזיר את המוצץ... האמת היא שכבר אחרי שהיא נרגעה ושכבה, התחלתי לחשוב שאולי זה לא נכון לנסות לגמול ככה ולקוות שתשכח עד שבוע הבא, כי ברוב המקרים שמעתי שילדים מוותרים מרצון על מוצץ כשמספרים איזה סיפור שהביאו לתינוק אחר למשל ונפרדים מהמוצץ לשלום ופה אני מציבה אותה בפני עובדה והי אעוד מחכה למוצץ שלה.. אז הלכתי ונתתי לה מוצץ תוך הסבר שביקשתי מחתולה והיא החזירה לי אחד.. (הילדה אמרה "תודה חתולה").
אחרי כל זה- השאלה -האם היה נכון לנצל את המצב ולקוות שתוך שבוע היא תירגע ותיגמל גם אם לא היה בכוונתה לוותר על המוצץ מלכתחילה (אני עדיין יכולה לחזור לסיפור כיסוי הזה ולהגיד שהחתולה לקחה שוב וזה שאצל סבתא לא חזר) או שכדאי ללכת על משהו אחר -חופשי ומרצון:), - אם כן -איך ומתי מתחילים?
תודה רבה מראש וסליחה על האורך...

שלום,

בספטמבר בני שיהיה בן שנתיים וארבעה חודשים ילך לגן.
האם אני אמורה לציין בפני הגננת שהוא נולד פג ? כיום אין פערים והוא ככול הילדים

תודה

שלום (וסליחה על האריכות),
בני בן שנה וחודשיים אוטוטו ועדיין לא בגן. אימי שומרת עליו כשאני בעבודה. בסך הכל ילד מקסים וחברותי. רק מה, מגיל מאוד צעיר נמצא בנוכחות מתמדת שלי/בעלי/אימי/חמותי. כך נוצר מצב שבו הוא רגיל שתמיד יש מישהו לצידו. גם כשהוא משחק לבדו, העניין לא אורך יותר מכמה דקות בודדות עד שהוא "מערב" מי שמצידו.
כשאני עוזבת אותו למטבח או לחדר כלשהו, הוא ישר מגיע והולך אחרי, בדרך כלל אוחז במכנסיי. גם כשאני מדיחה כלים הוא נדחף לי בין הרגליים כמו חתלתול קטן.
לאחרונה, המצב ממש מחמיר. כשהוא לא מקבל את תשומת הלב אליה רגיל, מתחיל "להתלונן" כדוגמת בכי קטנוני שכזה, מעצבן.... בעלי ואני מאוד משתדלים שלא להתייחס ל"בכי" ולתלונות ולתקשר איתו רגיל. ברגע שמשנים נושא שלטעמו - מיד משתנה מצב רוחו לטובה (תוך שנייה משנה פרצופו לחיוך).
עוד כחודש אני צפויה ללדת ואני ממש מעוניינת להקדים תרופה למכה.
הילד שלי הולך לקבל מנה של מציאות חדשה.
אשמח מאוד לקבל עצות לגבי טיפול בהתנהגות המפונקת שאנו כהורים יצרנו (כנראה).
זה ממש מחמיר מיום ליום, במיוחד בעקבות כך שהוא איתנו כל חופשת הפסח. אבל גם אצל אימי הוא דביק, כך שזה לא משנה....
המון תודה מראש, הורים מתוסכלים...

ביתי בת 4.5 והיא מאד רכושנית. היא מגיבה בצעקת 'לא!!' כשמישהוא (חברה, אחותה הקטנה) מנסה לגעת לה בדברים ולפעמים אף מכה. היא אינה חולקת את משחקיה כלל. הסברים אינם עוזרים וגם הניסיון להרגיע כי לא יקחו לה את המשחקים אלא ישחקו ויחזירו לא עוזרים.
קצט רקע: בלית ברירה היא הולכת לגן בו היא הגדולה ביותר שם יש רק עוד ילדה אחת בגילה. לא הצלחנו להעביר אותה גן. לאור זאת ולאור העובדה כי נולדה לה אחות באוקטובר עוברת עליה שנה לא פשוטה בו אנו מרגישים כי ההתבגרות שלה הואטה.

איזה כלים יש בהם ניתן ללמד את הילדה לחלוק בלי לפחד ובלי להגיב בחומרה?

בתודה מראש
אמנון

שלום,

יש לי תאומות בנות שלוש. אחת מהן מאוד "קשה ". אם אני אומרת לה שמשהו אסור היא לא שומעת ועושה.... לעיתים היא מרביצה לאחותה ואני מסבירה שזה אסור ומענישה אותה ושמה אותה בחדר לכמה דקות היא צורחת ואומרת שהיא רוצה לבקש סליחה אז היא יוצאת מבקשת בקושי רב סליחה והמעשה חוזר על עצמו. היא שוב נכנסת לעונש ושוב רוצה לבקש סליחה וחוזר חלילה.... כל דבר היא עושה הפוך ובכוונה... איני יודעת כבר איך להתנהג. נראה שהעונשים הצעקות וההסברים לא עוזרים.

מה לעשות??????? איני רוצה להפוך אותה למתוסכלת כי היא היחידה שחוטפת עונשים וצעקות ואומרים לה שהיא מתנהגת לא יפה.
יש לציין שאני משבחת אותה על מעשים טובים.

כלום לא עוזר. אם היא הופכת את הארגז צעצועים ( כמובן אחרי שאמרתי לה לא להפוך) אז אני אומרת לה עכשיו את מסדרת את הכל.... היא לא רוצה ואם היא כבר עושה בכוח אז היא אומרת קשה לי ... תעזרי לי..... לא מסדרת אחריה צריך לרדוף אחריה ולצעוק עליה.
ואם אני מונעת ממנה משהו שהיא רוצה כמו ארטיק וכו' .... אז היא אומרת אני אתנהג יפה...אני מבטיחה .....ובוכה. אז כמובן שזה חוזר חלילה.


אנא הנחו אותי איך להתנהג עם הילדה.

בני בן שנה ועשרה חודשים מזה מספר חודשים נוהג להרביץ לסובבים אותו בשעת תסכול.
לאחרונה החל לתת מכה גם לעצמו. שאלתי היא כיצד עלי להגיב במקרה בו הוא מרביץ לעצמו או לאחרים.

תודה, אנה

שלום,
בני בן השנתיים וחצי החליט אתמול שהגיע הזמן להיגמל והוריד את החיתול לבד.
אנחנו כמובן זרמנו עם הרעיון. פיפי-הוא מנסה לשבת בסיר או להשקות את העץ בגינה אבל לא יוצא לו כלום. רק באמבטיה הוא מצליח או במיכנסיים.... האם זה בסדר לאפשר לו לעשות באמבטיה (אנחנו לוקחים אותו לשם הוא לא מבקש)? הוא אומר יש לי פיפי אבל לא יוצא לו כלום. קקי יצא אתמול בסיר, היום ביקש מס' פעמים, ישב המון, אך לא יצא כלום. האם לאפשר לו לעשות בחיתול את הקקי? להציע לו חיתול כדי לעשות? אני מפחדת שלא יפתח עצירות.תודה וחג שמח

שלום,

בני בן שנתיים וחצי. ילד חברותי ומפותח מאד לגילו, מדבר שוטף. הבעיה היא שהוא עדיין מרייר, כמו בתקופה שבה בוקעות השיניים. שאלתי את הרופא שלנו והוא אמר שאני צריכה ללמד אותו לבלוע את הרוק. ניסיתי, אבל אני לא חושבת שהוא מבין מה צריך לעשות.
איך אני יכולה ללמד אותו לבלוע את הרוק? הסברתי לו שזה כמו ששותים מים אבל זה לא מוחשי מספיק.

תודה.

חזרנו מנופש באילת של 5 ימים שבו הנסיכה ישנה איתנו במיטה ואציין שלפני שירדנו לאילת היא הייתה חולה וישנה איתנו במיטה ,
הנסיכה בת שנה ושמונה ומהרגע שחזרנו הביתה היא לא מסכימה להיכנס למיטה שלה בוכה וצועקת בלי סוף !!! אני נותנת לה לבכות אבל היא לא מפסיקה ובסוף אני מעבירה אותה אליי. רעיונות, פתרונות ?
אני יודעת שצריך להיות עקבי אבל בגלל שיש לה חום עדיין אז אני לא רוצה שתבכה הרבה.

שלום רב
בני בן 6 חודשים מקבל ביום 2 ארוחות פירות וירקות ו4 בקבוקי חלב. מתי אפשר להוסיף בשר לארוחת הירקות?? בני אוהב מאוד לאכול ומקבל את זה בשמחה רבה האם אפשר להוסיף עוד מנה לסדר יום שלו?? מה אפשר להוסיף??

תודה רבה

שלום,

ביתי בת השנה וחודש מטופלת 4 ימים בשבוע אצל מטפלת ביחד עם חברה הגדולה ממנה ב-3 חודשים.
מדובר על ילדה מאד מפותחת וחכמה, שמגלה בחודש האחרון סימנים של מעין חרדות מידי פעם. לא מדובר בתופעה מאד קיצונית, אבל הילדה נראית כאילו היא מודאגת או מבוהלת או במעין מצוקה לא ברורה וללא סיבה לעיתים מזדמנות.
בנוסף, בחודש האחרון היא בוכה יותר מכרגיל כשההורים שלה עוזבים (למרות שהיא אצל המטפלת הזו ממש מגיל צעיר מאד) ונצמדת אליהם. הדבר מטריד אותי שכן היא בוכה גם כשאני עוזבת ומשאירה את שתיהן אצל המטפלת, ותהיתי אם זה מראה שמשהו בקשר או בטיפול של המטפלת בה אינו תקין.
המטפלת שומרת על הילדה מגיל מאד צעיר וביתי הצטרפה לפני חצי שנה לסידור.
2 הילדות מחייכות למטפלת בהגיעה אך לא נראות מתרגשות או שמחות מאד (זאת בניגוד למה שקורה כאשר אני חוזרת הביתה). האם זו התנהגות רגילה? האם בגיל הזה מצפים לראות קשר יותר הדוק למטפלת? איך, פרט למצלמה נסתרת ומעקבים מזדמנים, אני יכולה לבדוק זאת?

סליחה על השאלות המבולבלות...

תודה,

אני

שלום,
יש לנו ילדה בת 2.5- מתקשרת מדהים, מדברת שוטף, חכמה ומפותחת... בשבועות האחרונים קיבלנו תלונות מהגננת שהיא דוחפת, שורטת ומרביצה "קלות" בגן לילדים מסויימים מיוזמתה... בעיקר לילדה אחת שהיתה קרובה אליה מאוד, ולאחרונה ביתי החליטה שהיא לא מעוניינת בחברתה. הילדה מנסה לעיתים להתקרב לביתי אך ביתי דוחה אותה... ואז במהלך היום ביתי ניגשת אליה להציק ולמשוך בשיער. לפעמים במשחק עם חברות אחרות, אם חוטפים או מקניטים אותה היא נותנת צ'פחה. הגננות מגיבות מיד ואוסרות עליה להמשיך, וגם בבית אני מדברת על כך ומסבירה שזה אסור, כואב ומעליב. כשזה קורה בנוכחותי אני מפסיקה את זה מיד ולוקחת אותה לצד ומדברת איתה על כך בטון רציני ודורשת שתבקש סליחה. העניין הוא שזה לא מפסיק בגן עם אותה ילדה ולעיתים עם אחרים... אני נבוכה ומתוסכלת. לגבי שינויים בבית- אביה נסע למילואים ונעדר למס' ימים אך חזר והיא רואה אותה די הרבה עכשיו אך ההתנהגות ממשיכה. לגבי- אני התחלתי להתעמל בחודשיים האחרונים ונמצאת איתה פחות בערבים מאשר מעבר... אולי זה קשור. אני מתוסכלת.. מה לעשות? איך להגיב?