פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום לך בני בן 3.4 מדבר מגיל מאד צעיר (שנה וחצי), שמתי לב שכשיש אוירה מתוחה בבית ביני לבעלי הוא מדבר בחוסר שטף וחוזר לעיתים קרובות על ההברה הראשונה למשל- .אאאיך קוראים לך? קוקוקוקראים לי איתמר. אולם הבחנתי בכך שזה חלף כעבור יום יומיים כאשר האוירה השתנתה וחזר לדבר שוטף. זה קרה מחודש אוקטובר מס פעמים בהם יומיים לעיתים יום או שלושה ימים דיבר בחוסר שטף (כאשר אנו רגועים בבית הדיבור חזר להיות כפי שצריך) מה קורה פה? כמו כן היום בגן סיפרה לי הגננת שרצתה לתת לו תפקיד לממסיבת חנוכה ולמרות שדיבר שוטף כבר מספר ימים והא "נתקע" בהברה הראשונה ולא הצליח להוציא מילה אז היא ויתרה .(מזה שבוע הוא מדבר יפה וחלק) אולם כאשר היה עליו לחזור על המשפט עם עוד ילדים הוא דיבר שוטף. האם הוא "סתם"התרגש ואם היא היתה עושה חזרות איתו הוא היה מצליח ללא גמגום? היא חששה כיוון שלא רצתה שהוא יתרגש ויגמגם במסיבה מול כל ההורים. האם היה עליה לגלות יותר סבלנות ולחזור איתו עוד כמה פעמים או שטוב שויתרה ולמה הוא לא הצליח להומיא משפט מהפה כשהיה לבד? זה נורמאלי?

אציין שבני הוא פרפקציוניסט ורוצה שיהיה הכל מושלם יכול להיות שהוא פשוט ניסה לבטא זאת בדרך המושלמת ופשוט לקח לו זמן והיא לא היתה מספיק סובלני?

אשמח לתשובה במהרה מאד מאד דואגת.:

שלום,

בני בן שנה ושמונה חודשים ונמצא איתי בבית (לא הולך לפעוטון),
אני איתו כל היום בבית ולצערי הוא לא מעסיק את עצמו לבד, כלומר כל היום כרוך אחריי (עבודות ביחת, טלוויזיה וכדומה). עליי לציין שאני יושבת איתו ומשחקת והוא מדתף פעולה, אבל הייתי שמחה אילו ידע להעסיק את עצמו לבד

תודה רבה
רונה

אם חד הורית לילדה בת שנה וחצי ,שלא ראתה אותי מה12.10.10
ביום שני יתאפשר לי לראות את בתי ,ולא יודעת מתי יתאפשר לי שוב לראות אותה
השאלה
האם אני יכולה לגרום נזק לבתי בזה שהיא תראה אותי שעה? ,ותפרד מימני .?
מה עדיף לעשות בכדי לא לפגוע בנפש בתי ?
האם אפשרי אולי להעמוד בצד לא יתקרב לבתי בזמן הפגישה
בכדי שלא תעבור את ההתנתקות ?
תודה
רויטל

שלום,

בתי בת 1.9 (ילדה שניה). נכנסה לפני שבועיים ממסגרת ביתית למעון (המונה 28 ילדים).

בתקופה בה נשארה בבית עמי הקפדתי על לקיחת מוצץ בזמנים מסוימים: שינה, נסיעה באוטו, תיסכול מתמשך. היא הסתדרה מצוין ללא המוצץ ביתר הזמן.

מאז שנכנסה למעון (כאמור, לפני שבועיים) הבנתי שרוב הזמן היא עם מוצץ בפה, למרות שביקשתי לנסות למנוע זאת.

לפני יומיים הילדה חזרה הביתה עם מוצץ של ילד אחר, ויום למחרת התפתחו אצלה פצעים באיזור הפה.

כעת הילדה מבקשת כל הזמן את המוצץ גם בבית. אני גם חוששת מעיכוב בדיבור כתוצאה מכך. בנוסף, חוסר הגיינה בזמן המשחק בחצר ושימוש במוצצים של ילדים אחרים.

אני שוקלת לגשת לגננת ולבקש ממנה למנוע באופן מוחלט מהילדה את לקיחת המוצץ, למעט שעת שנת הצהריים (ואולי מקרים יוצאי דופן במיוחד).

אני יודעת שזהו עניין רגיש עבור הפעוטות, לכן ההתלבטות גדולה.

מה את מציעה לי לעשות?

תודה.

שאלה נוספת על ילדתי בת ה7 חודשים - כבר יש לה שני חלקי שיניים (חצי שן ורבע שן תחתונות) ולפי ההתעסקות עם הפה בימים האחרונים יש עוד בדרך...
מתי מתחילים לצחצח שיניים? כיום שיגרת ההשכבה שלנו היא אמבטיה, הלבשה (בבכי, ראו הודעה קודמת) ואז היא שותה בקבוק תמ"ל כשהיא עליי בזמן שאני שרה לה או מספרת לה סיפור בחושך ומייד אחר כך למיטה בה היא נרדמת עצמאית.
האם ראוי לקטוע את הרצף הזה או לשנות אותו כדי לשלב צחצוח שיניים בין הבקבוק לשינה? ואיך מומלץ לשנות?

תודה מראש!

שלום, ביתי בת 7 חודשים ותודה לאל מתפתחת כראוי, אוכלת יפה, חייכנית, צחקנית, חברותית ומאוד מאוד נוחה, ישנה לילות רצופים ובדרך כלל לא בוכה אלא אם כן יש משהו שמציק לה כמו רעב או עייפות.
אבל... כמעט מאז הלידה היא נוטה לבכות בכל פעם שאני מלבישה אותה - אם זה בבוקר או בערב אחרי המקלחת ולפני השינה. בדקתי הכל - טמפרטורת החדר, המצע שעליו היא שוכבת בזמן ההלבשה (על שידת ההחתלה בדרך כלל אבל גם במקומות אחרים), ניסיתי להלביש אותה בישיבה (רק לאחרונה מאז שמסוגלת לשבת), שללתי אפשרות לרעב, קור או כאב וכו', אני מנסה להסיח את דעתה במשחקים (אבל קצת קשה להלביש תינוקת תוך כדי משחק קוקו וברגע שאני חוזרת להלבשה היא חוזרת לבכות), שירים, דברי הרגעה או נימה נוזפת אבל שום דבר לא עוזר. זה גם לא משנה באיזה סוג בגד מדובר ואחרי ההלבשה עצמה היא חוזרת למצב רוח טוב, כלומר ניתן להסיק שלא הבגדים עצמם/ הריח/ הטקסטורה שלהם מפריעים לה.
בקיצור - באסה גדולה שכל פעם ההלבשה כרוכה בבכי. אתמול בערב ניסיתי פשוט להפסיק ולהתעלם ממנה כשהיא בוכה כדי להמשיך ולתגמל אותה באופן חיובי כשהיא תפסיק לבכות אבל היא לא הפסיקה לבכות ונדמה לי שהיא לא התרגשה ממאמצי ה"חינוך" שלי.
מה לעשות? האם בכלל ניתן לנסות להתחיל לחנך אותה בגיל כזה? ואיך? הרי אני חייבת להלביש אותה ונראה לי שלה זה לא משנה אם אני שרה ומחייכת או עושה פרצוף זועף כדי להפסיק את הבכי - היא פשוט לא מפסיקה.

מתנצלת על האורך ואשמח לעצה, תודה!

יש לי תינוקת בת חודש שלפעמים משתנקת בזמן האכילה (היא אוכלת מטרנה מפטמה של מאם מס' 1).
זה קורה בערך פעם ביום. מעבר לזה אין פליטות חריגות או משהו בסגנון.
זה תקין?

שלום. יש לי מספר שאלות.
1. בתי בת 3 וחצי. עברה לגן חדש לפני כחצי שנה עקב מעבר דירה- בהצלחה רבה.
היא השתלבה בגן יפה ואהבה את הגננת.
כעת, החלה שנה חדשה, והיא עברה באותו גן לכיתת הגדולים - עם גננת וסייעות חדשות (חלק מהסייעות מוכרות לה מהשנה שעברה).
כעת - הגננת טוענת שהילדה לא משתפת פעולה בגן ושיש לה בעיית התנהגות.
לאחר התייעצות עם התפתחות הילד- נתתי לגננת למלא שאלון ולהפתעתי גיליתי שהגננת כנראה לא מכירה את הילדה!
דברתי עם הגננת והסברתי לה שהילדה לא סומכת עליה והסברתי לגננת כיצד ניתן לקנות את ליבה (חיבוקים, משחקי כדור ופחות דיבורים ומשחקי שולחן).

הבת שלי מאוד מאוד שובבה, אולי אף תזזיתית.
ולא תמיד קל לעצור ולהרגיע אותה.
אני חוששת בלב כואב שאולי פשוט הגננת לא אוהבת אותה.
אני חוששת שהילדה חשה בכך ולכן לא מתקשרת עם הגננת.
יש לציין שעם הסייעת הילדה יותר פתוחה.
שאלתי היא: מה עושים במצב כזה?
כששאלתי את הילדה האם היא אוהבת את הגננת היא אמרה שכן. ניסיתי דרכים עקיפות לשאול וגם זה לא עבד.
אני אובדת עצות .מעמד הגננת בגן הוא רם מעלה בעיני הילדים ואני לא יכולה לסבול את העובדה שבתי תשהה 8 שעות ביממה במסגרת שלא אוהבים אותה. היא קטנה מדי כדי להתמודד עם זה.!

שאלתי השניה היא-
עושה רושם שבתי מתנהגת בבית באופן שונה לגמרי ואף הפוך למה שהיא מתנהגת בחברת ילדים אחרים ובגן.
בבית היא קולנית, צחקנית, רקדנית, עומדת על שלה, מפגינה בטחון
ואילו בשכונה- ממש ליד הבית- כשמגיע ילד שקטן ממנה בשנתיים ונוגע לה בצמה- היא עומדת קפואה ולא מגיבה- עם דמעות בעיניים.
כך קורה גם בגן. היא לא מגיבה כשנכנסים למרחב שלה או כשלוקחים לה משהו.
היא לא מדברת - רק כשהיא צריכה משהו.
הגננת אמרה שפעם ילד סגר אותה בשרותים ולא נתן לה לצאת אז היא לא צרחה אלא חיכתה שימצאו אותה.
ההתנהגות הזאת מאוד מדאיגה אותי ואני לא יודעת ממה היא נובעת וכיצד אוכל לאזן אותה-
שתנהג בבית ובגן באופן דומה ולא בבית מוקצן לצד אחד ובגן\בחות מוקצן לצד השני
מה דעתך? האם ההתנהגות נובעת ממשהו שהיא עברה?
אולי חוסר בטחון שניתן לפתור?
סיבה אחרת שנשגבת מבינתי??

תודה רבה

שלום, בני בן 5 וחצי חודשים. עד לפני כמה ימים היה נרדם על הידיים עם מוצץ בסביבות 19:00-20:00, תמיד היה מתעורר כמה פעמיים במהלך שעה אחרי שהיית משכיבה אותו במיטה ( כאשר הוא כבר יושן). אז ישן די בסדר בהמשך הלילה. אך כבר כמה לילות הוא פשוט מסרב לישן אפילו על ידיים. בוכה וצורח. רק הנקה נוספת מרגיעה אותו( שלדעתי הוא בכלל לא רעב) . וגם כאשר הוא כבר נרדם ואני משכיבה אותו במיטה תוך כמה דקות הוא מתעורר עם צעקות ובכי. וכך כמה שעות ברציפות,. מה יכול לגרום לשינוי כזה בהתנהגותו? ומה אפשר לעשות כדי שהוא ישן טוב? איזה שיטה מתאימה לגילו? תודה

שלום
מידי כמה ימים התינוק בן ה7 חודשים מכה את עצמו
כמה סטירות בפנים או במצח ואז מפסיק
זה התחיל בערך בגיך חצי שנה
יש לציין שהוא לפעמים מכה גם על השולחן או על הרצפה ואיני יודעת אם זה הסמתום של אותה הבעיה
והאם זו בכלל לבעיה?
אודה לתשובתך

שלום!
יש לי בן בן 3.10 . יש לו הרגל ישן מאוד (מגיל שנה וחצי בערך) להכניס את העד לתחתונים. זה כמובן התחיל בתוך החיתול, כשגמלנו אותו חשבנו שזה יפסק אך לא, כשהוא יושב ללא פעולה היד אוטומטית נכסת לתחתונים, הוא לא מתעסק שם רק מחזיק את הבולבול. בהתחלה חשבתי שזה יפסק מעצמו. עכשיו כשהו כבר בגן והוא וחבריו מחילים להכיר את הגוף שלהם אני חוששת שזה עלול להיות בעייתי. גם הגננת ובסייעת מעירות לו (לא בנזיפה, רק מזכירות לו להוציא את היד) ולעיתים גם אני בעיקר כשהוא מתאמץ לעשות משהו ביד אחת כי השניה בתחתונים.

האם טוב להעיר או שזה עלול לגרום לנזק? האם צריך להפסיק את ההרגל? אם כן איך עושים את זה? אני מפחדת מנזק וטראומה מטיפול לא נכון וגם מנזק אם זה ימשך.
אשמח לתגובה.

ביתי בת 4 חודשים. לאחר תקופת שילשולים בעקבות וירוס, שמנו לב כי יש הפרשה בצבע חום בהיר על החיתול באיזור איבר המין. ניגוב במגבון או בנייר טואלט לבן אינו מראה שום סימן. מדובר בכמות מאוד קטנה בחיתול.האם מישהו נתקל בתופעה? האם זה יכול להיות עדיין כתוצאה מנוכחות הורמונים אמהיים?

שלום,
בני בן 3.3 מתקשה מאוד בדחיית סיפוקים ונוטה להתפרצויות בכי רבות. בכלל כל דבר, כל בקשה או דבר מה נעשה בבכי. אנו אומרים לו שבבכי לא ישיג דבר ובאמת לא נותנים לו עד שמבקש יפה - אבל חוזר וחוזר חלילה- הגישה הזו לא עוזרת.
אני מאוד מוטרדת מההיבט הריגשי אצלו. כרגע הוא בגן פרטי עם עוד 14 ילדים ואני כבר דואגת לשנה הבאה שיהיה עם 35 ילדים.
אתמול למשל, הזמנתי לראשונה חבר מהגן ואני זו שתיווכתי ביניהם והפעלתי אותם. אז אם הוא לא מנצח במשחק באולינג הוא בוכה. ואם אני מגישה להם לשתות והחבר ביקש את הכוס האדומה לפני הבן שלי, אז בני החל לבכות שהוא רוצה - לא נתתי לו.
ובכל משחק ששיחקנו אם החבר יודע את התשובה והבן שלי לא - אז חרב עולמו. אני מסבירה לו שככה זה, פעם אתה יודע, מצליח ו/או מנצח ופעם מישהו אחר.
בגן הגננת מתארת מצב דומה - אם היא מזמינה מכל הקבוצה 2 ילדים ובני לא ביניהם, הוא מתחיל לבכות. אתמול היא חילקה חישוקים לכל הילדים והבן שלי לא רצה, אז היא נתנה את שלו לילד אחר - שוב הוא בכה בכי מרורים והגננת הציעה לו חישוק אחר- אבל הוא רצה רק את זה שהילד האחר קיבל - כמובן שהיא לא נתנה לו.
הגננת מתארת שהוא גם נצמד לילדים כל הזמן וזה ממש מציק. גם בבית כל הזמן נצמד לאחותו בת שנה, נותן לה יד ומושך אותה, תופס לה בראש או שטופח לה על הראש, כופה עליה שתשב במקום מסויים ותראה את ההצגה שהוא עושה ובכלל כל הזמן סוחב אותה ומושך אותה והיא נופלת בגלל זה ובוכה והוא מקבל עונש בחדר סגור.
יש לציין שאנו מאוד עיקביים בתגובות שלנו אליו ולא מוותרים לו בכלום גם אם הוא בוכה וצורח. לדעתי אני אפילו נוקשה מידי - יכול להיות שאתמול שהחבר הגיע לראשונה ובני היה נרגש, הייתי צריכה לגלות יותר גמישות איתו.
הייתי שמחה לקבל קצת עצות איך לנהוג עמו.

תודה
אמא

ביתי בת ההשנה ושלושה חודשיים ראתה את בעלי מנקה את האוזניים.ומאז היא מנסה גם.זה מאוד מלחיץ אותי שהיא תפגע בעצמה אני משגיחה עליה אבל אני מאוד חוששת שהיא תפגע בעצמה .ניסיתי לדבר איתה ולפעמים לכעוס.היא רק בוכה ושוב מנסה בכל הזדמנות היא מכניסה שוב
מה אפשר לעשות?ואיך אפשר להסביר לה שזה מסוכן?האם יש דבר החלטי שאפשר לעשות?
אני מבינה שאני צריכה להיות עקבית איך אני מאוד מפחדת
תודה מראש

שלום,
בני בן שנה ותשעה חודשים. עד גיל שנה וחצי ינק ומאז החליף את ההנקה בבקבוק בעיקר להרדמות ובלילה. לפני מספר ימים התחלנו תהליך של גמילה מאכילה מבקבוק בלילה. ביומיים האחרונים כבר לא מבקש בקבוק, אך מאז התחלת הגמילה מבקבוק היא מתעורר כל לילה ובמשך שעתיים מבקש לשחק ומסרב לחזור למיטה ובד"כ מבקש גם עוגיות. לרוב זה קורה סביב 4 בבוקר, ואז כבר לא חוזר לישון, אך לעיתים קורה גם באמצע הלילה. לפני הגמילה מהבקבוק הוא לא היה מתעורר, רק מבקש לשתות חלב מהבקבוק וממשיך לישון עם הבקבוק. אנו בהתלבטות האם לחזור ולאפשר לו לשתות חלב מבקבוק פעם בלילה (ולא לאפשר לו לשתות חלב לשם הרדמות או במהלך היום)? או להמשיך בתהליך כמו שהוא, ואם כן - כיצד להתמודד עם ההתעוררויות שלו למשחק?
תודה, מיה