פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

בני בן 3 ובגלל שבגיל 2 שמע בחנות בלון הליום מתפוצץ הוא החל לפחד מבלונים.,כאשר הוא רואה בלון הוא היה בוכה ורוצה ללכת ,כעת הוא אומר לילד עם הבלון לך הביתה. חשבתי שזה יעבור ונפחנו בלונים העפנו שחקנו אבל זה לא עבר. מה עליי לעשות כדי שיתגבר על הפחד?

הילד שלי גמול כבר שנה וחצי, הגמילה הייתה מהירה, בתחילת הקיץ התחלנו בגמילה בלילה, היו כמה לילות שלא הרטיב אך מאז כל לילה הוא מרטיב את המיטה, לרוב זה קורה בבוקר, אני יכולה להיכנס ב7 בבוקר ולראות שהוא יבש ולאחר 10 דקות כבר רטוב
האם מותר להעיר אותו במהלך השינה ולבקש שיעשה פיפי?
אנחנו מדברים איתו איתו כמעט כל יום לפני השינה ומבקשים שאם הוא צריך פיפי שיבקש ויקרא לנו וגם כשהוא מתעורר יבש אנחנו שמחים ומצ'פרים אותו בכל מיני הפתעות

מה לעשות כדי שזה יפסיק, לאחרונה גם השתן מרובה, המיטה ממש ספוגה

תודה
מיה

יש לי ילדה בת שנתיים שהיא חוזרת מהגן בארבע אחה"צ ומשום מה אני מתקשה להעסיק אותה. אם היא בבית היא רק עושה בלאגן ואוכלת בלי הפסקה ולצאת כבר אין לי כח אחרי יום עבודה.
סקר קצרצר - מה אתם עושים עם הילדים הקטנים אחרי שאוספים אותם מהגן ?

אני ואישתי הגענו לחנות בפתח תקווה, קיבלו את פנינו לפחות 4 מוכרים כאשר אחד מהם שלבסוף הוא זה שעשה איתנו את העיסקה קוראים דקל שבמקרה הוא גם בעל החנות "תינוקות זה אנחנו".
סידר לנו חבילה מרשימה בעלות של 10000 ש"ח , החבילה כללה עגלה, בעלות של 4500 ש"ח, ושאר הדברים הוא בחבילת הפרימיום שעלותה 4500 ש"ח, בחבילה אפשר היה למצוא את כל הדברים הקטנים שתינוק צריך שבדיעבד העלות של כל הדברים הללו לא מגיע ליותר מ- 1300 ש"ח כולל המיזרון הכי יקר!!!! ועלות השידה והמיטה עולים רק 2300 ש"ח, רק לציין שאת המיטה והשידה הזמנו מרהיטי טל שלפי דקל מנהל החנות זו הרשת הטובה ביותר והם היחידים שיש להם תו תקן וכו'..

לאחר כ- חודש וחצי בשעה טובה נולד לנו ילדינו הבכור! כמו כל אבא נירגש נסעתי מיד ביום הלידה אל החנות "תינוקות זה אנחנו" לאסוף את הדברים שהזמנו, הגעתי לחנות ואז נודע לי שהכל נמצא בחנות מלבד המיטה והשידה שעדיין לא הגיעו. עיכוב של חמישה ימים... אבל חודש וחצי!!!!!?

לא נורא אמרתי לעצמי גם ככה אני לא צריך את המיטה עכשיו וניסתדר כמה ימים בלי שידת ההחתלה... בנוסף הבטיח דקל וחבריו לחנות שידאגו שנקבל את זה מיד ביום ראשון!!!!
כאשר הגעתי לבית החולים להוציא את הילד גיליתי שהסל קל שקיבלתי אינו תואם את מה שהזמנתי ויותר מזה הוא לא מתאים לעגלה...
מיד הקפצתי את הורי ושלחתי אותם לחנות בכדי להחליף את הסל קל שקיבלתי, חזרנו הביתה, מאושרים ועייפים, יום למחרת החלטנו לרחוץ את הרך שנולד התחתי במלאכת ההרכבת האמבטיה, (חשוב לציין שאני נמנה בין האנשים שיש להם ידים טובות ויודעים להרכיב ולבנות דברים, אפילו כאלו מאיקיאה J.... ) למרבה הפלא הברזלים של האמבטיה היו מכופפים ולא היה ניתן להרכיב את האמבטיה, מיד נסעתי לחנות "תינוקות זה אנחנו" בכדי להחליף את המוצר הפגום, לאחר דין ודברים כאשר אחד מהעובדים התווכח איתי שכך זה צריך להיות ועד שלא ניסה בעצמו וגילה שלמרבה הפלא זה באמת לא תקין הסכים לתת לי מעמד חדש,כמובן שזו רק ההתחלה, לאחר כ- 10 ימים מיום הלידה הגיע השידה והמיטה עם מרכיב שהחנות שלחה לנו, כמובן ששילמנו על התענוג עוד 250 ש"ח, הוא מרכיב את השידה ואת המיטה והשידה אינה עומדת היא עקומה לגמרי... כן כן "רהיטי טל" בעלי תו התקן, פשוט לחתל את התינוק באלכסון... תשובת המרכיב הייתה פשוט תצמידו את זה לקיר ככה זה אמור להיות!! בנוסף הזמנתי ידיות מקריסטל לשידת ההחתלה, משום מה הידיות הגיעו ללא ברגים וללא מסמרים, התקשרתי במהרה לדקל הבעלים של "תינוקות זה אנחנו" והתשובה הייתה כזו: לגבי השידה זה לא באחריותי אני אפתח לך קריאת שירות ברהיטי טל ותוך 14 יום יגיע מישהו לבדוק... לגבי הידיות פשוט תקפוץ לטמבור או הום סנטר ותרכוש ברגים! מדוע אני צריך ללכת להום סנטר ומדוע אני זה שצריך לחכות עוד 14 יום למוצר שלא קיבלתי תקין? מילא אם השידה הייתה מתקלקלת או משהו כזה אבל מלכתחילה היא פגומה אז עוד 14 יום?????!!!!!

בתי בת שנה, אוכלת רוב היום אוכל מוצק ולפני השינה אוכלת סימילק 180cc. הבעיה היא שבלילה היא מתעוררת פעמיים כדי לאכול - בדרך כלל בסביבות 12:00-1:00 ואח"כ בערך ב-5:00-6:00 אבל השעות לא קבועות. היא מתעקשת לאכול ופשוט לא נרגעת עד שנותנים לה בקבוק. אנחנו מאוד מעוניינים להיפטר לפחות מהאכילה הלילית השניה. ניסינו לדלל, אבל גם זה לא עוזר. האם לתת לה לבכות זה הפיתרון? כי היא יכולה לבכות שעה שלמה בהיסטריה.

יש לי תאומות בנות שנתיים וחצי. בתקופה האחרונה אחת מהן החלה לאכול את לאכול ציפורניים בידיים בשיא האטרף .... ולפעמים היא יושבת ואוכלת גם ברגליים.

אי אפשר להפסיק אותה..........

מה זה אומר?? איך ניתן לעצור את התופעה?

בני בן שנה ו10 חודשים.
אני מגדלת אותו לבד בהיותי חד הורית ויש עוד מתבגר בבית בן 12 שהקטן מאוד אוהב אותו והם מסתדרים.
בשבוע האחרון אני רואה התנהגות מוזרה, הקטן צובט אותנו עד כאב ממש עד שאנו צועקים.
כמו כן בכי שלו יכול להימשך שעה שלמה ברציפות תוך שהוא כבר מקיא מרוב בכי ומאמץ ואחרי שעתיים נרדם גמור שהוא נאנח באפיסת כוחות.
אין משהו חדש שקרה בבית. הוא איתי כל היום הוא ללא מסגרת, וחצי מהזמן על הידיים, הוא לא אוהב זרים, ובמיוחד מגלה פחדים מהמין הזכרי, הגרוש שבא לבקר את הגדול וקולו מאוד עמוק ומחוספס, מאוד מרתיע את הילד אני לא נותנת לו כמעט לגעת בו.
באופן כללי הקטן חי באוירה טובה של שמחה צחוק מוסיקה ומשפחה של הוריי שקרובים אלינו ומתראים. אינני מבינה מה פשר ההתנהגות, הוא תולש לי את השיער עד שאני צועקת מכאב, או ששורט את פניי בתנועות של גירוד ציפורניו על פניי. האם זו תחילתו של גיל שנתיים הנורא? מה הוא רוצה לומר בזה? נסיון של שליטה אולי?
ממש נואשת, אין לי אפשרות לממן לו פסיכולוג, אשמח להדרכתכם.

הבת שלי בת שנתיים ושמונה. אנחנו מרדימים אותה כל יום בטקס קבוע בין השעות 20:30-21:30 שכולל ארוחת ערב, אמבטיה, משחק עם אבא קצת, צחצוח שיניים, ואז שירי ערש ולישון.
במשך למעלה 6-8 חודשים האחרונים ואפילו יותר מזה, היא הייתה קוראת לנו אחרי הטקס הזה כמה וכמה פעמים אחרי סגירת האור בעיקר בשביל תשומת הלב - למלא בקבוק מים שכבר מלא, להחליף מוצץ, להוסיף בובה ועוד.
וכך גם בלילה - מתעוררת כמה פעמים וכל פעם בגלל הסיבות האלה. (הסיבה הכי "אמיתית" היא להחליף חיתול, כי זה אומר שהיא נגמלת בלילה והפיפי בחיתול מתחיל להפריע לה).
בכל מקרה, זה מאוד עצבן, במיוחד כשאני בהריון ולא יודעת מה אעשה עם שני ילדים מתעוררים. ניסיתי כמה דרכים - לבוא אליה בטוב, לספק לה מה שהיא צריכה מהר ולחזור לישון כל פעם שהיא קוראת, או לבוא אליה בכעס ועצבים בכל פעם שהיא קוראת, אבל כלום לא עזר, כי גם תשומת לב שלילית היא תשומת לב.
בכל מקרה, החלטתי לשים לזה קץ - ובלילה האחרון סיפקתי לה את כל צרכיה כשהאור עוד דולק (בקבוק שתיה, גרביים, בובות כרצונה, חיתול כדי שתחליף אם יש לה פיפי, ואף תליתי מתקן מיוחד למוצצים כדי שתמיד יהיו לה ולא תקרא לי אם נפל), עד כדי כך שהיא אמרה לי שהיא לא צריכה כלום. אז אמרתי לה שאני מנתקת את האינטרקום ולא אשמע אותה ושנתראה בבוקר. בעלי אומר שאני מגזימה, ושהוא הלך אליה ביום חמישי (כשאני הרגשתי לא טוב בגלל ההריון) ודיבר אליה יפה והבטיח לה פרס שוקולד אם תתנהג יפה, והיא אכן קמה רק פעם אחת בגלל מוצץ. ניסיתי את זה בלילה אחרי וקמתי 4 פעמים על שטויות. וגם אני לא כל כך סגורה על פרס של ממתק.
בקיצור, הלילה אחרי כיבוי האור, היא קראה לי ובכתה איזה חצי שעה, כי מסתבר שהיא החליפה חיתול לעצמה סתם (היא יודעת) והוא לא נסגר. היא קראה לי כי היה לה פיפי שרצתה לעשות בתוך החיתול ולא באתי, למרות ששמעתי אותה. קרה, מה שנקרא, "זאב זאב". אז נכון שלמדתי להבא לא לשים לה חיתול כאופציה, כדי שלא תשחק איתו, ואכן ראיתי שהיא לא נגעה במים והיא יבשה (אני שמתי לה חיתול באמצע הלילה), אבל אני שואלת אם אני עושה בסדר, כי המצפון, המצפון.
מצד שני, באמת שניסיתי כל דרך - טובה, רעה, וזה לא עובד. אגב, היא ישנה הלילה לילה שלם.
אודה לתשובה

יש לי שאלה

הבת שלי בת שנה וקצת. היא לא אוהבת שנוגעים בה.
עכשיו היא נכנסה לגן, הקליטה לא קלה לה והיא ממש לא מסכימה שהגננות יתקרבו אליה, גם עם אנשים אחרים, נגיד חברים שלנו, היא לא ממש אוהבת את המגע.

אני יציין שהיא ילדה ממש עצמאית, אוהבת לעשות דברים רבים לבד ולא שלוקחים או שמים אותה, היא קיבלה המון חום ומגע מאיתנו כמובן מהרגע שנולדה, מקבלת הרבה חיזוקים חיוביים, וכן אוהבת מגע שלנו, סבא וסבתא.

איך אני יכולה לגרום לה להיות עם יותר ביטחון ? להסכים למגע של אחרים ולסמוך אליהם יותר

שלום לך בני בן 3.3 ילד רגוע ומקסים לכל הדעות .גם בבית גם בגן . היום נודע לי שהבוקר בגן כאשר אחד החברים שלו לא יכל לשבת לידו נתקף בני בבכי והחל לזרוק כסאות בגן. הגננת נסתה להרגיעו אולם לא הצליחה ואמרה לו לבסוף זו זכותך לבכות ורק לאחר כ 5 דקות הוא נרגע.

האם זו התנהגות "מקובלת" אצל ילד בגיל זה? הסברתי לו שאם הוא כועס ועצוב זה בסדר ואפשר לבכות ואפילו לצעוק אבל לא להשליך חפצים.אלא להחזיק את הידיים קרוב לגוף מאוגרפות.(האם נהגתי נכון?) האם הגננת נהגה נכון? לעולם לא חווה תקף זעם גם כשהיה בן שנתיים .

אציין שהיו לאחרונה כ 3-4 מקרים בהם הילד זרק בבית משחק ואמרתי לו אם אתה זורק אז אני אזרוק זאת לפח והוא הפסיק.(אם אני אומרת לו אסור ל זרוק הו א יעשה דווקא אז אני מסבירה שאם זורקים סימן שאתה לא צריך זאת וזה ילך לפח) מנסה להרגיע וכאשר הוא נרגע אני מחבקת אותו ומנשקת.לא עוזבת אותו לבד לעולם.-מרחיקה לצד לדקה שתיים כאשר הוא ממשיך בשלו.

בתי בת שנה ו 5 חודשים , לא בגן ונמצאת בגדול רק איתי בבית , היא מאוד קשורה אלי , ולא מתקרבת לכל אחד ,
יש לי שכנה בת 12 , שבתי מאוד מאוד אוהבת אותה, יצא לי לקחת לפני חודש את שניהם לגן שעשועים ונתקלתי במצב מאוד מביך, איך שאנחנו יוצאות מהבית בתי לא מוכנה שאני אסחב את העגלה היא רוצה שרק השכנה ובנוסף מתחילה לבכות , אח"כ היא רוצה יד אבל רק איתה וכשאני מבקשת גם היא מתעלמת ממני, בגן השעשועים היא רוצה רק שהיא תשחק איתה ,וכל הזמן היא מתעלמת ממני , כשאני רוצה להרים אותה היא בועטת וצועקת, ממש נעלבתי , וההיתי גם בהלם מהקיצוניות , השבוע שוב לקחתי את שניהם ושוב זה קרה , אני חייבת לדעת למה היא מתנהגת ככה ! זה קרה גם עם הסבתא פעם אחת , הסבתא היתה פה יום שלם וכל היום הם טיילו ונהנו ובתי ממש התעלמה ממני כל היום .
אשמח לתשובה מהירה

שלום,
יש לנו ילד בן שנה וחודשיים. כבר כמה חודשים יש לנו בעיות איתו באוכל. לא משנה מה אנחנו נותנים לו לאכול - דייסה, פירות, ירקות, הוא לא מוכן בשום אופן לאכול ובוכה ועושה בעיות. עד עכשיו הסתדרנו ע"י כך שבזמן האוכל קראנו לו סיפור, הדלקנו לו טלוויזיה, אפילו שרנו לו שירים ורקדנו (עד כדי כך...).בזמן האחרון אפילו זה לא עוזר!!!הוא רק רואה אותי מתקרבת עם הסינר הוא מתחיל לבכות ולצרוח.אני לא יכולה להגיד לו שאם הוא לא רוצה לא צריך מכיוון שאם הוא רעב הוא מבקש לינוק ואז הוא נצמד אלי כל היום לציצי.מבחינת משקל עד כה הוא התפתח יפה. אנחנו ממש מיואשים ולא יודעים מה לעשות. אגב, בגן מספרים לי שהוא ממש אוכל יפה את כל האוכל!!! (בדקתי שהם לא התבלבלו עם ילד אחר...). מה אפשר לעשות כדי לגרום לו לאהוב לאכול?

שלום,

יש לי ילד מקסים בן שנה וחצי. הבעיה שלי איתו היא שהילד לא משתתף בפעילויות.
אם אנחנו ביום הולדת, בחוג וגם כשהוא בגן כאשר יש הפעלה כלשהי וכל הילדים משתוללים ומשחקים ומשתתפים הילד שלי אוהב לשבת ולהסתכל אך אף פעם אינו לוקח חלק פעיל בפעילויות.

אני רוצה לציין שכאשר אנחנו הולכים לג'ימבורי או לחברים עם ילדים אז הוא כן אוהב מאוד להשתולל ולשחק.

האם יש דרך לגרום לו להשתתף? החשש שלי הוא שהוא יתרגל להיות צופה וימשיך בהתנהגות הזו בעתיד ויהיה מהילדים שלא משתתפים אף פעם בחוגים ופעילויות ובשיעורים (כמו אמא שלו...)

שלום
מקווה שאני בפורום הנכון
אני גרושה ואמא לתינוקת בת 9 חודשים לפי ההסכם בעלי בא לראות אותה בביתי
עד גיל שנה פעמים בשבוע כל פעם חצי שעה, אני נותנת לו להיות איתה בחדר
בפעמים הראשונות שהוא בא בגיל 6 חודשים הילדה צרחה בהיסטריה נוראית (יש לציין שהוא אדם קר ומרתיע) עכשיו היא הפסיקה לבכות כשאני מנסה להקשיב אני שומעת שקט מוחלט ברגע שהוא עוזב את הבית כל הפחד מתנקז לה בצורת בכי היסטרי מאד, ובכלל היא מאד נדבקת אלי, אין לה תיאבון בזמן האחרון, בלילות יש לה התפרציות בכי ובלילה האחרון היה לה התקף חרדה: היא פרצה פתאום בבכי ומיד אחרי זה התחילה לרעוד בכל גופה ולא הצליחה לנשום כלזה נמשך דקות ספורות ומיד אחרי זה פרצה בבכי נוראי, יכל להיות שלכל זה יש קשר לפחד מאבא שלה? מה עלי לעשות?
תודה

בתי כיום בת שנה ושלושה חודשים. בעוד כחצי שנה צריכה להגיח לאויר העולם אחותה הקטנה.
מגיל 4 חודשים היא ישנה במיטת תינוקות בחדרה.היא אוהבת את מיטתה, ישנה בה היטב ואינה מנסה לטפס עליה... בינתיים...
בחדר ישנה מיטה נוספת- ספפה שנפתחת למיטה זוגית. זוהי מיטה המשמשת לאורחים- סבא, סבתא וכן אנו יושבות עליה לפני השינה וקוראות סיפור.
כאשר תיולד התינוקת , ולאחר תקופה של כ-4 חודשים בעריסהאיתנו בחדר, אנחנו נרצה להעבירה לאותו החדר.
שאלתי היא:
האם ניתן להעביר את בתי למיטה הגדולה?
מתי כדאי לעשות זאת?
האם בריא לתינוקת בגילה לישון על מזרון מסוג זה? (מיטת ספפה של עמינח)
כמובן שנוסיף לה מעקה בטיחות.
תודה רבה