פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

יש לי תינוקת בת 4.5 חודשים שעד לפני שבוע הייתה ילדה נוחה,בוכה רק כשהיא רעבה או עייפה.שבוע שעבר היינו בנופש וכל היום בעלי כירכר סביבה,היא רק הייתה משמיעה ציוץ והוא היה ממהר להרים אותה ולהיות איתה עד שהייתי מסיימת את מה שעשיתי באותו רגע והיינו מתחלפים.
עכשיו אנחנו בבית והיא בוכה כל פעם שהיא לא רואה אותנו בסביבבתה ונרגעת בשנייה שהיא קולטת אותי או את בעלי. היא מחייכת ומדברת אלינו.
ייתכן שהיא התרגלה לידיים או למצב שמישהו יהיה סביבה נון סטופ? אם כן,מה עושים במצב הזה? אני מנסה לא להתייחס אליה כשהיא בוכה אבל 'מפחדת' שאני עושה טעות..
תודה מראש

שלום
יש לי בן ראשון ויחיד (כרגע) בן שנה ושמונה, ילד מקסים, חכם ויחסית נוח.
אבל יש איתו בעיה שאני ממש משתגעת ממנה:
כאשר אוכלים, גם אם הוא רעב וגם אם לא הוא מעיף וזורק את האוכל,
מביך כל פעם מחדשללכת איתו למסעדה,
פתאום תוך כדי שהוא אוכל,
זורק למרחקים אוכל,
גם בבית ובכל מקום מנהג קבוע, חשבתי שיעבור , אך זה רק מחמיר,
הוא פשוט מעיף וזורק אוכל, וגם צעצועים מדי פעם.
אנשים מרימים ומתלהבים ממנו, פתאום הוא נותן סתירה,
או אם יש לו צעצוע ביד זורק אותו ,
כרגע הילד אצל אמא שלי, בספטמבר יתחיל גן,
אני ממש מפחדת שייזרוק צעצעים ויהיה אלים כלפי הילדים,
כיצד לנוהוג ומה לעשות ? ולמה הילד מתנהג ככה?
אשמח לעזרה

שלום,
אני לפני לידה שנייה, בני "הגדול" בן 3.5. ישנם כמה נושאים שאני מתלבטת לגביהם ואשמח לשמוע דעה:
1. קנינו מתנה יחד עם בני לתינוקת לפי בחירתו (שמלות כי זו בת...), וקנינו בשמה מנה עבורו, משהו שאנחנו יודעים שישמח אותו. האם כדאי לעשות את החלפת המתנות כבר בפגישה הראשונה בבית החולים או בבית כאשר נביא אותה הביתה?
2. כיצד לעשות את הבאתה הביתה של הקטנה, בדר"כ השחרור מביה"ח הוא בשעות הצהרים כאשר הוא בגן- האם להשאיר אותו באותו היום ולצרף אותו להבאתה הביתה, או להביא אותה הביתה בלעדיו- מצד אחד אם יהי שותף הוא יוכל לעשות לה סיור ויהיה חלק מקבלתה לביתו ולא יהיה מצב שהוא חוזר הביתה ופתאום היא כבר שם, מצד שני אולי זה ישבש לו מדי את השגרה ועבורנו עם כל ההתארגנות בבית החולים ובבית זה יותר קשה...
3. שמעתי על רעיון לאפות עוגה וכאשר מביאים את התינוקת הביתה חוגגים לה יחד יומולדת- אני מתלבטת האם זה נראה לי...
אם יש עוד רעיונות סביב הנושא, אשמח לשמוע.
תודה מראש.

יש לי בנים תאומים (שנה ו-8 חודשים).
אחד מהם מאוד נינוח ופתוח ואילו השני חשדן וחרד מכל דבר שזז.
אציין שהיחס כלפיהם הוא זהה, הם מקבלים המון אהבה ותשומת לב מאיתנו ההורים, ומהמשפחה הסובבת אותנו כל הזמן, ובגן שניהם מאוד אהודים.
אתייחס בשאלתי לילד השני:
אם משהו זז מ"מ אחד מהשגרה שלו הוא נכנס להתקף היסטריה ובכי - למשל כשיצאנו מהבית בדרך לאוטו כבכל בוקר - בדרך לגן - עבר חתול שחור ודי מפחיד והוא פשוט התחיל לצרוח ורץ חזרה הביתה. כשלמעשה הוא מאוד אוהב חתולים וכלבים וכו'...
אותו הדבר קרה עם נמלה שכנראה עקצה אותו, אח"כ הוא לא ירד לי מהידיים חצי שעה ונבהל מכל זבוב שעבר... זה קורה עם חיות קטנות שמפתיעות אותו וגם עם אנשים חדשים שהוא לא מכיר (לוקח לו זמן להיפתח).
אני לא חושבת שזו התנהגות לא טובה- להיפך, אני מבינה מזה כמה הוא פיקח ומודע - אבל לא יותר מידי לגילו? בגלל שיש לי רפרנס מאחיו התאום - מוזר לי שהוא לוקח כל כך קשה דברים שהאח מחליק כלא היו...
עוד דבר - הוא נעלב מכל שטות. יש לו פרוסת לחם ביד והוא רוצה לקחת את הפרוסה של בת דודו (באותו גיל) היא נלחמת על שלה והוא נעלב ומתיישב על הרצפה, מסתכל למטה והופך ל"דובי לא לא"... זה קורה המון פעמים עם צעצועים / אוכל וכו'...

האם נשמע חריג?

שלום,
הבת שלי בת 1.5. תמיד היא היתה ילדה פחדנית מהרגיל, תמיד רצה אלינו בבהלה כשיש איזשוהו רעש שמרתיע אותה.

בשבוע האחרון שמנו לב כי הילדה מפחדת יותר מן הרגיל. זה בא לידי ביטוי בסיטואציות יותר תכופות של פחד מדברים שהפחידו אותה בעבר. לדוגמא אם פעם היינו נתקלים בסיטואציה של פחד אחת ליום - יומיים ואפילו יותר, עכשיו כמה פעמים ביום.

היא נמצאית בגן עם מצלמות- עדיין אי אפשר לדעת, לא עברה שינוי כלשהו לאחרונה.

כמו כן, אני בוחנת את ההתנהגות שלה, וראיתי 3 סיטואציות שהפחידו אותה שלא ראיתי בעבר.
שהיינו בבית זר ושמתי נעליים, שעלינו לחצר לכיוון הבית ואני התקדמתי קדימה, וכשהיא נכנסה למטבח לב של זרים , מיד חזרה אלינו לסלון.

לאחרונה היא מתעוררת בלילות,לא כל לילה, אני לוקחת אותה איתנו, אבל היא ממשיכה להתנועע במשך שעתיים במיטה עד שהיא נרדמת.

האם יש זה יכול להצביע על עניין מסוים / בעיה

זה התחיל מפעם אחת שצעקתי עליה..
תודה

שלום.
אני אם טריה לילד מקסים וחכם כבן שנה וחודשיים.
לאחרונה, הוא קם מוקדם מהרגיל בלילה, (לאחר שעתיים של שינה ולא לאחר 4-5 שעות שינה, כפי שהיה רגיל), וכל פעם שהוא מתעורר הוא רוצה לאכול. הוא מראה לי שהוא רוצה; הוא מוציא את המוצץ, ומסמן לי שהוא רוצה את האוכל. אז אני מביאה לו מים, כי אני רוצה להתחיל להרגילו להפסיק לאכול במהלך הלילה, אבל הוא מסרב לקבל את המים ומסמן שוב שרוצה אוכל, ועד שאני לא מביאה את האוכל הוא לא נרגע. לעיתים, זה מסייע לו להרדם, אבל לעיתים זה לא משפיע עליו והוא קם, נעמד במיטה וצועק אלינו. הוא זורק את המוצץ בכוונה כדי שנקום ונרים לו את זה. אציין כי לאחרונה חלו אצלו שינויים, אינני יודעת האם זה קשור ועד כמה, אך אציין בכל-זאת. אני מרגישה שלאחרונה הוא מרדן יותר- אומרים לו "לא" והוא דווקא עושה. הוא בוכה כשאנחנו לא מסכימים לתת לו משהו, אז הוא הולך לעשות משהו אחר שאנחנו לא מורשים. כועס יותר ומראה את כעסו.
אני מנסה לחשוב ולהיזכר מתי קרתה התפנית הזו: לדעתי, כל זה התחיל בשבת האחרונה. היינו אצל ההורים של בעלי. שישי-ראשון, 23.7-25.7
תמיד כשאנחנו מגיעים לשם, בני מתקשה להרדם (בגלל שינוי מקום, בגלל הרעש, בגלל שכל רגע הם מציצים לו לתוך החדר)... ותמיד כשאנו שם הסבא מרים אותו כ"כ הרבה על הידיים ומרשה לו דברים שאנו לא מורשים. כשהבן שלי משחק לבד, עם עצמו- אז ניגשים אליו, מדברים איתו- בקיצור, מסיחים את דעתו מן המשחק.
בגלל שלא מדובר בצד שלי, אני לא יכולה להעיר הרבה ואני לא יודעת מה לעשות! (לצד שלי אני מעירה חופשי...)
הבעיה היא שגם בעלי לא יכול להעיר, כי יש לו הורים ממש, אבל ממש לא קלים!!!
אני מרגישה שהתפנית הזו, היא בגלל שהיינו שם. עד עכשיו זה לא קרה, ואני גם מיעטתי ללכת אליהם. אבל הפעם, עוד כשהיינו שם, הרגשתי את השינוי אצלו, את המרדנות הזו. זה משהו שלא היה קיים אצל בני. – הוא יודע היטב מה אסור, מה מותר, יש כללים ברורים בבית. – זה לא שהוא לא ניסה או לא מנסה, אבל זה בגבול הנורמה, והוא בכל-זאת ילד. אבל עכשיו, הוא פשוט מתפנק, רוצה הרבה על הידיים, כועס ומתעצבן, ואם לא מוצא חן בעיניו- הוא ישר צורח והולך לעשות משהו אחר שאנו לא מרשים לו.
אני רק אגיד שזה לא נובע מחיפוש תשומת לב, כי אני יושבת איתו הרבה; מלמדת אותו משחקים המותאמים לגילו ולרמתו, קוראת לו ספרים, מדברת איתו המון, מסבירה לו דברים. גם יוצאת איתו לטייל, לראות חיות, נותנת לו להתפרק על הדשא בגן השעשועים... בקיצור, לא חסר לו צומי ממני ובעלי – זה ילד שהגיע לנו לאחר הרבה שנות המתנה- ואנו משקיעים בו הכל. אבל גם חשוב לנו שהוא ידע שלא כל דבר מגיע לו ושיש זמן לכל דבר.
מה אנו יכולים לעשות בעניין הזה? ומה אני יכולה לעשות עם סבא וסבתא כאלה תובעניים ומרגיזים?
אודה מראש על תשובותיכן, אוראנה.

יש לי שני ילדים האחד בן שנתיים ו-3 חוד' והקטן בן 7 חוד'- חשבנו לצאת לסופ"ש ל-3 ימים בלי הילדים ואני מאד מתלבטת- האם בגילאיים האילו זה קריטי לעזוב אותם ל-3 ימים?

שלום,

יש לי תינוקת בת 3 חודשים ושבוע. היא מדהימה פעלתנית אבל שהיא רוצה לישון זה סרט מלחמה!

רק על הידיים!! וזה מלווה בבכי!! נורא קשהלי עם זה.

איך אני גומלת אותה מידיים וגורמת לה לישון במיטה לבד???

תודה ויקי

הילד בן שנה ו 4 חודשים.
לפני חמישה חודשים עברנו דירה – עקב כך הוא עבר גן ועבר לחדר משלו.
באותה תקופה של המעבר (התחיל לפני המעבר), הוא התחיל למשוך לעצמו בשיער.
נראה שזה נובע מחוסר ביעות רצון מצידו – כשלא נותנים לו משהו.
התעלמתי בתקווה שהזה ייעלם.
את משיכת השיער החליף במשיכת ריסים. התעלמתי. שמתי לב שמשיכת הריסים
נעשית כשהוא עייף, מקביל לשפשוף עיניים.
שמחתי מאוד שעניין השיער נפתר והריסים הם תוצאה של עייפות.
אך מאז המעבר עניין השיער חזר והדבר מחמיר.
הוא תולש לעצמו שיער. מושך חזק ולא עוזב ומסתכל עליי לראות תגובה.
לפני 3 שבועות משך תלש קבוצת שיער נכבדת לילדה בת 10
דופק את הראש כשעצבני, בעיקר כשהוא עייף ולא נרדם, או כשלא נותנים לו משהו.
הוא ישן טוב, ישן לילה שלם 9-10 שעות, במהלך היום ישן עוד שעתיים בממוצע.
אוכל, יונק, שותה. אולי זה קשור למתיקות במהלך היום?
אני משתדלת לא לתת דברים מתוקים, אך לפעמים נותנת.
את הגן שלו אני לא אוהבת – הגן הקודם היה מדהים, פה יש תחושה של כאוס.
שנה הבאה הוא עובר גן בתקווה שהגן יהיה רגוע יותר.
בגן הנוכחי יש גם גדולים, הם עושים הרבה רעש – צעקות ובכיות על כל דבר קטן
(מעבר לבכיות של גן רגיל). אין אלימות – בדקתי בכמה דרכים.
מה זה יכול להיות???
ביום בבוקר הנקתי אותו ואחרי ההנקה הוא תלש שיער וממש שמעתי את התלישה.
זה מתסכל נורא...

שלום,
ילדתי לפני 3 שבועות בת מתוקה.. בימים האחרונים אני שמה לב שהיא מאוד אוהבת להיות על הבטן
היא מרימה את הראש ומסובבת אותו מצד לצד, אבל בנוסף היא פשוט נרדמת ואני מרגישה שזה ממש נעים לה הרבה יותר משינה על הגב, זה קורה רק בשעות היום, בלילה אני משכיבה אותה על הגב וכך היא הולכת לישון
השאלה שלי אם זה בסדר לתת לה לישון במהלך היום על הבטן מאחר ואנ יודעת שההמלצה היא לישון רק על הגב בגילאים הללו
אני מוצאת את עצמי ממש חרדה לו ובודקת כל שניה אם היא בסדר ומצד שני היא כל כך שלווה שאני ממש לא רוצה להעיר אותה

תודה

שלום רב.
אני אמא לתאומים בן ובת בני 3.
הבן מאד קשור לאביו, מאד רכושני כלפיו, ובמידה מסויימת גם תלותי (בוכה כל פעם שהאב הולך, בוכה מאחורי הדלת כשהאב מתקלח או בשירותים וכו').
בכל פעם שהאב מפנה יותר תשומת לב כלפי האחות התאומה (מוציא אותה מהאוטו, מהאמבטיה, מלביש אותה וכו'), הבן מאד כועס, בוכה וצורח ומפנה את כעסיו כלפי:
הוא לא מוכן שאני אקח אותו, אלביש אותו וכו'. כמו כן הוא משתמש במשפטים כגון: אני לא אוהב אותך אמא כי את בת, אני רוצה רק את אבא.
חשוב לציין שכשהאבא אינו נמצא, הקשר ביני לבין בני הוא מצויין.
מה עושים?
תודה.

שלום

אני ובעלי מעוניינים לנסוע לטיול בהודו במשך שבועיים
התינוק יהיה בן 8 חודשים כשניסע ואני רוצה חודש לפני הטיול להכניס אותו לפעוטון
כך שייצא שרוב שעות היום הוא יהיה בפעוטון ואחה"צ הסבא-סבתא יקחו אותו אליהם הבייתה ויטפלו בו.
האם נסיעה שלנו לטיול יכולה לגרום לו נזק??

יש אפשרות לדחות את הטיול בשנה אבל לדעתי דווקא כשהתינוק גדול יותר ומודע יותר, יהיה לו קשה יותר עם "ההעלמות" שלנו לשבועיים.

מה דעתכם??

(לקחת אותו איתנו זו לא אפשרות מבחינתי בגלל שהטיול בהודו)

שלום ,
אני רוצה לציין בעיה שיש לי עם בני בן השנה ו7 חודשים.
לפני כשבועיים לערך, התחיל בצרחות ואם לא מקבל את שלו צורח עד השמיים.
לא מקבל את המילה לא.
היו אצלי גם אחותי ובעלה עם הילדים ובני ראה את התנהגותם ונראה לי שלמד שם כמה דברים מוטעים.
אצלי הוא צורח ומשתולל, ואם רוצים להחליף לו טיטול זה צרחות עד השמיים, משהו שאי אפשר להסביר שאני כבר נותנת לו להתהלך ככה בלי טיטול למרות שאני ממש לא מתכוונת לגמול אותו מעכשיו הוא קטן עדיין יחסית. הוא לא במסגרת אלא איתי בבית מבחירה שלי.
גם לאמא שלי ששומרת עליו הוא עושה כך בצרחות והיא לא מצליחה להחליף לו טיטול.
אני גרושה וחוץ מבן גדול ששניהם מסתדרים אין עוד נפשות בבית.
קשה לי מאוד עם הצרחות והאנטי של הילד, אני גם נמנעת מלקרוא לזה מניפולציות כי אני לא בטוחה שזה הגיל לעשות את זה , אולי אני טועה.
בכל אופן, ממש התנהגות נוראית בשבועיים האחרונים וזה הולך ונהיה יותר ויותר גרוע, אני כבר בוכה בבית עם עצמי , הוא לא עוזב אותי גם בבית רוצה ידיים כל היום , אני מרימה אותו ואם לא שוב צרחות. מה עושים במצב כזה? האם לתת לו ככה לצרוח? לא לקבל את המילה לא?
גם עניין הטיטול מאוד מציק לי שכן זה גם לא גמילה וגם לא החלפה, אז מה לעשות במצבים כאלה?
גם מוצץ נאבד לו ומאז כמה ימים אני לא ישנה הוא קם כל 5 דקות כי המוצץ של טומי טיפי לא מיוצר יותר לפי מה שהבנתי בחנויות, והוא משתולל בלילות.

אנא עזרתכם, אני ממש קורסת.
תודה

הבן שלי בן שנה ושמונה חודשים וסה"כ ילד מאוד נוח. הבעיה היא שהוא קשור אליי מאוד.
כשהוא לבד עם אבא שלו הכל בסדר אבל ברגע שהוא רואה אותי כאילו משהו משתנה והוא עוזב הכל ובא אליי. אז אם אבא שלו מנסה להתקרב אליו הוא מתחיל לבכות או מעיף אותו ממנו.
לאחר זמן מה הנושא קצת נרגע ואם אני בחדר הוא ילך לשחק איתו אבל אם אני יוצאת מהחדר הוא בא אחריי.
כעת אני בהריון ומאוד מלחיץ אותי מה יקרה לאחר הלידה או אפילו עכשיו שנהיה לי יותר קשה להרים אותו ולקלח אותו אבל לפעמים הוא רוצה רק אותי.
הנושא יוצא המון ויכוחים ביני לבין בעלי ואני ממש לא יודעת איך לשנות את זה.
אני אשמח לייעוץ.

שלום, בתי בת שנה ושלושה חודשים מתוקה וסקרנית.. ורציתי לבדוק מהו הגיל בו מפסיקים/ ממעיטים להכניס כל דבר לפה? אני מודעת לכך שמבחינתה הכנסת דברים לפה הינה אחת הדרכים העיקריות לבחון את העולם החדש שניגלה אליה, אולם לפעמים מבחינתי זה מתיש...