פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

ביתי בת 4 וחצי חודשים,כבר מגיל שלושה חודשים היא מסרבת שאנשים אחרים יחזיקו אותה,היא רוצה רק אותי או את בעלי, כל פעם שהיא בידים אחרות היא צורחת עד שאני לוקחת אותה,חשוב לי לציין שבמשך הזמן הזה היא היתה לרוב איתי ולא אצל מטפלת רק בעוד כמה ימים אני חוזרת לעבודה והיא הולכת למטפלת.אנחנו גרים קצת רחוק ממשפחתינו אז בעצם חוץ מאיתנו אין לה דמות קבועה.
איך לגרום לה לתת בטחון בעוד אנשים ולא לבכות אצל אחרים?
זה לא מוקדם מידי לגילה?

שלום לך בני עולה לכיתה א שנה הבאה הוא ילד מאד חכם סקרן אוהב "ללמוד" בגן ועוד. ליד ביתי יש ביס שעושה רושם שמאד מעודד השגים. מהשיחה שנהלתי עם המנהלת היא דיברה רק על- "אנחנו מחזקים את החלשים ואת החזקים מעשירים" "אנחנו מנסים לחזק את התחומים בהם הילד חלש"-לשאוף שיהי טוב בכל התחומים(לדעתי חשוב לחזק את מה שהילד טוב בו ומה שהווא חלש לנסות לשפר עד כמה שניתן) כלומר היא לא דברה בכלל על מה שביהס עושה כדי -למנוע אלימות, מה שנעשה מבחינה חברתית. כששאלתי אותה על הפן הרגשי היא אמרה לי שלמחנכת יש שעתיים בשבוע בגלל האופק החדש ויש יועצת. ציפיתי שתאמר שהמחנכת קודם דואגת שהילד ירגיש טוב בביהס ולא רואה אותא רק כתלמיד-אבל זה לא נאמר.

יצאתי בהרגשה שמדובר "בית חרושת לציונים."

מה דעתך האם אני בקורתית מידי מישום שאני מצפה שיגלו יותר יחס לילדים שרק הגייעו מהגן ושלא יתיחסו אליהם כמו למכונות? יש י אפשרות לשלוח ואתו לביס יותר קטן פחות לוחץ וקשוב מבחינה רגשית מה דעתך עדיף? בהתחשב בעובדה שילד ובמיוחד ילד חכם לומד בכל מקום בו הוא מרגיש טוב.

שלום,

במהלך חיפושי אחרי מטפלת לביתי בת החודש וחצי גיליתי שהרבה מהמטפלות משכיבות את הפעוטות על מזרון ולא בלול או עריסה

שאלתי האם תקין ? או מומלץ?

לדעתי מקומם של תינוקות רכים הוא בלול או או עריסה .

שלום, בני בן 3.5 מכניס אצבעות לפה כמעט בכל הזדמנות, לפעמים מוצץ קצת אצבע ולפעמים סתם מכניס כמה אצבעות לפה, ניסיתי להבין אם זה מתוך שיעמום אבל זה יכול להיות תוך כדי משחק, צפייה בטלויזיה וכמה פעמים אפילו תוך כדי אכילה! הערתי לו על כך כמה פעמים ושמתי לב שזה רק מחמיר את זה , חשבתי שאולי זה סימן כלשהו לחוסר בטחון כיוון שהתחיל גן חדש, חשוב לציין שעדיין לוקח מוצץ לפני השינה או כשעייף ויש לו אח קטן בן שנה וחצי שלא לוקח מוצץ או אצבע. איך להתייחס לעניין וממה זה נובע? תודה רבה

איך מלמדים ילד לקבל שינויים ביתר קלות ?
אני עם ילדה בת שנה + שלא מסתגלת לגן בקלות ורציתי לדעת אולי יש ילדים שמתרגלים יותר מהר לשינויים
האם הרגלים וסדר יום קבוע מאוד (שינה, אוכל, פעילות) לא מאפשר לילד לקבל שינויי מאוחר יותר

שלום רב,
אני אמא לתינוק בין ארבע חודשים, ובחודש האחרון הוא פשוט ירד בהרגלי האכילה שלו באופן דרסטי במקום 120 מ"ל הוא אוכל רק 60 מ"ל ואז מקיא את הפיטמה החוצה.
יש לציין שבעקבות כך התחלתי לתת לו בקבוק והוא גם בו לא מעונין.
האם הדבר אמור להדאיג אותי או שאני צריכה להתנהג עימו כרגיל. יש לציין שהוא מקבל מטרנה מהדרין. היינו איתו בבית החולים שם עשו לו את כל הבדיקות וראו ב"ה שהכול בסדר.
לא הוא לא רוצה לאכול? אני ממש מודאגת. והאם אפשר לתת בגיל כזה דייסה שתעזור לו להשמין.
אודה לתשבות,

בברכה,

אמא מודאגת,

שלום
בתי בת שלוש וחצי, ולפני כחודש וחצי הצטרפה אלינו עוד תינוקת למשפחה.
בתי מאז ומתמיד היתה ילדה טובה, מאוד אנרגטית וכן עקשנית ומנסה את הגבולות - עושה דווקא, אך בסה"כ ממושמעת כאשר נוהגים בה ביד קשה יחסית (לשבת לידנו ולא איתנו כעונש או אפילו ללכת לחדר שלה)
מאז הלידה אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים חסרת סבלנות אליה.
אפילו כשהתינוקת עם מישהו אחר - אין לי סבלנות לגדולה והיא מרגיזה אותי. אני מאוד מתאפקת וכן מנסה לשחק איתה ולהיות איתה- אני משתדלת שנלך רק שתינו פעם בשבוע לבילוי משותף למרות שלא תמיד זה יוצא.
יש לי ממש רגשות אשם עם זה, כי היא ילדה טובה ואני יודעת שהיא רק רוצה את תשומת ליבי, למרות שלעתים היא עושה זאת דרך דווקא והצקה.
אני כאילו מצפה ממנה ליותר ממה שהיא יכולה לתת- שתתנהג כמו גדולה. אבל היא עדיין תינוקת בעצמה...
אני מנסה פחות לשחק עם התינוקת כשאני עם שתיהן
כך שלמעשה נוצר מצב שאם אני עם שתיהן אחהצ שלם- לגדולה אין לי סבלנות ועם הקטנה אני לא משחקת כדי לא לעורר קנאה.
שאלותי הן:
איך אני משלבת תשומת לב לשתיהן??
האם אי פעם רגשות האשם הללו יחלפו?
האם יש סיכוי שהיא מרגישה במה שעובר לי בראש?
האם יכול להיות שאני אוהבת אותה פחות??? זה ממש כואב לי לחשוב על זה. היא בתי הבכורה
אני די במצוקה ואשמח לעצה...
תודה

שלום,
יש לי ילד בן 3 ותינוקת בת 10 חודשים. אני בבית כרגע יחד עם הילדה והבן שלי בגן. ההסתגלות לתינוקת עברה עד כה בשלום יחסית אך, הבן שלי עם הזמן בתחושה שלי קצת מרוחק ממני והתקרב יותר לאבא שלו. בעלי חוזר מאוד מאוחר מהעבודה ולא תמיד יוצא שהוא רואה אותו כל יום או שהוא רואה אותו כשהוא כבר במיטה ואז זה רק לכמה דקות. מצד אחד אני שמחה שהוא מתקרב לאביו ובטוחה שהוא מתגעגע אליו אך קשה לי לשמוע אותו אומר במיוחד בסוף שבוע שהוא לא רוצה אותי שאני לא אלביש אותו והיום אפילו אמר לי שהוא לא אוהב אותי.
אני לא ודעת איך להתייחס לזה אני נורא משתדלת להעניק לו חום ואהבה ועד שהילדה נולדה הוא היה מאוד קשור אלי פתאום הוא כבר לא ממש, אני מרגישה בהבדל ולא ממש יודעת מה לעשות, קשה לי עם זה כי נראה שזה גם נובע אולי מכעס שיש לו אלי. אני בבית יותר מחנכת כי אני יותר עם הילדים ובעלי קצת םחות כי הוא רואה אותו פחות אז הוא מבליג יותר בסופשבוע.
בדרכ בסופי שבוע בעלי יותר איתו ז"א מלביש מקלח וכו וזה עוזר לי אך בגלל המצב אנחנו מתחלפים כדי שבעלי יוכל להיות יותר עם הקטנה ולהעניק גם לה תשומת לב ואני אהיה עם הגדול אך לפעמים הוא לא רוצה וממש בוכה.
אשמח אם תעזרו לי, מה אני יכולה לומר לו כשהוא אומר לי לא רוצה את אמא, לא אוהב, זה פשוט קורע לי את הלב לא יודעת איך להתמודד עם זה.
תודה

שלום. הכנסתי את ביתי בת השנה ו10 חודשים לפעוטון בפעם הראשונה.. היומיים הראשונים היו נפלאים.. ללא בכי וכשבאנו אפילו לא הראתה סימנים של רצון ללכת הביתה... ואז ביום השלישי כבר נפל לה האסימון והפרידה מלווה בבכי וצרחות והגננת אומרת לי שהיא נרגעת קצת ואז בוכה וכך הלאה למשך כל היום, בקושי אוכלת.. ובבית היא בסדר גמור שמחה אך כשהולכת לישון בוכה מתוך שינה וצועקת, מסתובבת כל הזמן במיטה ולא מצליחה להירגע.. (לפני כן ישנה לילה שלם בלי בעיות בלי בכי ) . אני יודעת שכל זה נורמלי לשלב ההסתגלות אבל עדיין זה כמו סלע ענק שישב לי על הלב. איך אני יכולה להתמודד עם זה אישית ? ואיך אני יכולה להקל עליה??

תודה מראש

1.איזה גופים זרים פעוט מסוגל לבלוע? האם יוכל לבלוע אבנים קטנות?
2.שפעוט מגיע לגיל שנתיים אפשר להיות בטוח שלא יבלע כלום?

--בקשר לשאלה הראשונה, ידוע שיש מצבים שפעודות בולעים חפצים
גדולים ממה שאפשר לעלות על הדעת.. מזה? האם זה נדיר?





איך שתוכלו לעזור..
רוב תודות .

בתי בת שנה ו-7 חודשים, ילדה שניה (עד לאחרונה התנהגות רגילה לחלוטין) החלה לאחרונה בהתנהגות שאינני יודעת איך לפרש. כאשר רוצה משהו ולא מקבלת צורחת,משתטחת, מרביצה ומשתוללת. ניכר כי היא ילדה סקרנית עצמאית ובטוחה בעצמה ואני יודעת כי ניתן לייחס את ההתהגות לאופייה,לגילה, לחוסר יכולת להסביר מה היא רוצה עד הסוף.. בכל אופן, לאלימות אני מגיבה בשלילה מוחלטת מדברת איתה ואליה, חובקת אותה מאחור. לעיתים מנסה להסיח את דעתה מהעניין סביבו היא "נדלקת" ולעיתים נותנת לה את מה שרצתה ולא הולכת "ראש בראש"-תלוי בסיטואציה
הגננת בגן מתארת אותה כנוחה ומקסימה ואכן גם אני ראיתי זאת עד לפני כמה חודשים.
אני ממש זקוקה להכוונה כיצד להתנהג..

שלום רב, אבקש ייעוץ מקצועי בדחיפות, יש לי ילדה בת 3.5 וילדה בת 9 חודשים, הגדולה קיבלה המון חום ואהבה, לא פינוק! חונכה לגבולות, קיבלה ומקבלת אמפטיה, אהבה ואכן היא ילדה נוחה וממושמעת, ילדה שניכר כי טוב לה, לפני 9 חו' נולדה לה אחת השתדלנו ועדיין להקל ככל הניתן את הצטרפות האחות לחייה, היא מקבלת הרבה הטבות היות והיא הגדולה, אני נותנת לה לפחות 10,20 חיזוקים ביום ומדברת איתה על אהבתי אותה ועל כמה היא מיוחדת וכמה אני מאושרת שיש לי אותה וכו' וכו' ואני ב"ה זוכה לפידבק, ברור שהתינוקת שגדלה כמובן תופסת מקום אף כי אנו משתדלים שלא יהיה על חשבונה.
עניין נוסף וכבר אגיע לבעיה, היא נכנסה לגן חדש כאשר הייתה עד עתה במעון שקיבלה בו המון חום ואהבה והייתה לה גננת שהיתה מטורפת עליה והראתה לה את זה,כעת בגן החדש הכללים הם שונים, חוץ מזה שזה התחלה אני בטוחה שהיא לא עטופה באותו חום שקיבלה. בעניין הפרידה ממני בבוקר היא קצת נצמדת אלי ויש לי הסכם איתה עוד לפני שאנו יוצאות מהבית שאני נשארת איתה בגן עד שהיא תחליט שזה בסדר שאלך לעבודה ואכן כך אנו עושות זה לוקח עיכוב קטן של 5-7 דק והיא אומרת לי ביי ביי אמא לכי, נשיקה וכו.
הבעיה- אינני יודעת למה לקשר ולכן הצגתי את הנתונים, שבוע אחרי תחילת הלימודים היא החלה להרטיב בלילה במיטה (היא גמולה מגיל שנתיים ללא שום פיספוס כמעט מהיום השני לגמילה) היה פעמיים שהיא הרטיבה גם לא בשנתה, אבל מעבר לזה כל לילה כמעט (בשבוע של החג היתה קצת הפוגה) היא מרטיבה לפנות בוקר, ביום לפני החג בגן יצא לה קקי בתחתונים בגן תוך כדי פעילות , הבנתי מהגננת שהיא נורא היתה במוכה ובכתה, בלילה האחרון היא עשתה קקי (קצת שלשולי) במיטתה בסביבות השעה 2, היא התעוררה בבכי שיצא לה, כמובן לא עשינו עסק, החלפנו, ניקינו והיא חזרה לישון, בבוקר באתי לחדרה להלבישה והיא היתה מלאה בקקי אשר אפילו לא העיר אותה,
ברור לי שיש פה מצוקה, גם אם יש לה יציאה רכה מה שבדרכ אין לה אני מאמינה שללא המצוקה הרגשית היא היתה קמה לעשות בשירותים, היא נבדקה הבוקר אצל רופאת ילדים והכל תקין פיזית.
אני קוראת את הקושי אבל איני יודעת לבטח ממה הוא נובע ואיך אוכל לעזור לה, אני רואה התדרדרות במצב הרגשי, אני מתחננת לסיוע ע"מ לעזור לה.
תודה מראש

יש לי 2 שאלות בנוגע לזה,
מה איה אני אמורה לעשות ביום שהחליט להפסיק להניק ואז גם אחדל להיות המוצץ שלו... איך אוכל להרגיל אותו בשלב ההתחלתי להירדם בלעדיי (בלי הציצי)... גם בלילה וגם בכל הפעמים שנירדם גם במשך היום.

שאלה שנייה, אין לי בעיה עם העובדה שתינוק שלי משתמש בשד כמוצץ. זאת עובדה ידועה לכולנו לכל המניקות שבינינו... שהנקה זו הקרבה באיזה שהוא מקום והאימא צריכה להתכונן לכך נפשית ,שתהיה מסוגלת להיות זמינה לצרכים האלה לפחות בחצי השנה הראשונה. הבעיה מתחילה בכך שאחרי שנירדם ועליי ומצץ אותי כמוצץ ואני באה להניח אותו במיטתו מתעורר לעיתים ומתחיל לבכות... השאלה מה עליי לעשות במצב כזה ?!...... יוצא שאני מחזירה אותו שוב לציצי וחוזר חלילה.. זה יכול לקרות 4-5 פעמים בלילה (לא מוכן לקחת שום מוצץ.. ניסיתי הכל!).. אני יודעת שזה לא שפוי והייתי מעוניינת לשנות זאת אבל איך ... לא רוצה להפסיק את ההנקה בגלל סיבה שכזו...
תודה רבה

היי,

יש לי תאומות בנות שנתיים וחצי. אביהם מתקלח איתן המון ( שעליו תחתונים ).
בכל פעם שהוא יוצא עם מגבת עליו להתלבש מייד אחת מהן רצה אחריו לראות איך הוא מתלבש ולהסתכל על איבר מינו... והיא ממש מתמוגגת וצוחקת..בולבול....
מאז הוא נמנע מלהתלבש לידה אבל היא לא מפסיקה לרדוף אחריו.

לדעתי, אמרתי לו שככל שהוא מסתיר ממנה היא הופכת להיות סקרנית יותר, ואם הוא יתנהג בטבעיות ויתלבש לידה זה יחלוף לה.

הוא לא יודע כיצד לנהוג ומה הדבר הנכון לעשות במקרים אלו.

אני בעד חופש וטבעיות....... האם אני צודקת?????

שלום לך אני מוטרדת כיוון שאני ובעלי במהלך ויכוח(לאחרונה יחסינו התערערו) הרמנו את הקול ובעלי כינה אותי מטומטמת סתמי את הפה ביתי בת 3 וחצי שמעה זאת ואתמול(לאחר כשבוע מהויכוח), אמרה לי אמא את מטומטמת סתמי את הפה וחזרה על כך מס פעמים בכוונה כדי שאשים לב אליה ואגיב. אני בחרתי להתעלם מכך כי אם אומר לה להפסיק היא תמשיך דווקא. מה לעשות בהמשך במידה ותחזור על כך? האם להתעלם ממנה היה נכון? או ל"העניש" ואם להעניש אז איך להעניש ילדה בגילה? אני בדכ לא מענישה כי היא ילדה נהדרת ואין צורך להעניש אותה . מה לעשות כיצד להגיב?כדי שזה לא יחזור על עצמו? מבקשת עצה במהרה.