פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
בני בן שנה ושמונה חודשים הכנסתי האותו לפעוטון כשהיה בן אחד עשר חודשים.
עד היום כאשר אני אומרת לו הולכים לפעוטון הוא מתחיל לבכות ולהגיד לא...
כאשר אנחנו מגעים לפעוטון הוא מתחיל לבכות ולא רוצה לתת לי לעזוב.
בפעוטון אומרים ששתי דק' לאחר שאני יוצאת הוא נרגע ובמהלך היום הוא מתנהג יפה.
כאשר אני בא לאסוף אותו אני רואה מבעד לדלת שהוא משחק יפה.

יחד עם זאת מאוד מדאיג אותי שהוא עדיין בוכה כאשר הוא הולך לגן בנוסף אני מרגישה שהוא לא נקשר לאף אחת מהמטפלות האם זה תקין?

שלום רב,
בני כיום בן תשע וחצי ויש איתו בעייה החל מגיל שש.
מגיל שש כשמגיע הקיץ הוא מסרב להחליף לבגדים קצרים, הוא נשאר כל הקיץ עם חולצה ארוכה (דקה) מזיע, מריח לא טוב ותמיד דואג שאף אחד (חוץ ממני) יראה את גופו.
בהתחלה חששתי שמודובר באירוע מיני שעבר אך מדבריו הבנתי שלא, הוא ילד מאד סגור ומופנם ולא אומר לנו מדוע אינו מחילף לקצר.
לפני גיל שש תמיד היה מחליף בשמחה ופתאו בבת אחת הופיע הבעייה.
משנה לשנה המצב ממש מחמיר !!!
בהדרגה הוא גם לא נכנס לים / בריכה וכואב לנו מאוד בעיקר בגלל שאנו יודעים כמה הוא מפסיד בגילו.
משנה שעברה הוא החל לסרב להחליף למכנסיים קצרים וגם לא מוריד גרביים.
אנחנו יחד איתו בבעייה מכיוון שכואב לנו להיות איתו בים/ בריכה / בית מלון וכו' אנו רואים אותו סובל בחום וכואב לנו ואנו לא מצליחים להנות.
המצב רק מחמיר, בזמן האחרון אנו בכלל לא מדברים על העניין בתקווה שיבין לבד ואולי לבד המצב ישתנה אך להפך ממש טוב לו ורגוע שאנו לא מדברים על הנושא.
היינו איתו אצל מרפאה בעיסוק כי חשבנו שייש לו בעייה תחושתית אך זה לא עזר, כיום הוא מטופל ע"י מאמנת לשיפור הבטחון העצמי אנחנו בטיפול ה - 15 אך הכל לשווא, הוא מטופל בפרחי באך וזה עוזר לו מבחינת פתיחות וביטחון עצמי אך לא מטפל בבעייה הספציפית.
אנחנו ממש בדכאון כשהקיץ מגיע.
שוב, הוא מאוד סגור ולא רוצה בכלל לדבר על העניין כשדיברנו איתו בעבר על הנושא הוא רק צרח ובכה שנפסיק ונעזוב אותו.
מה לעשות?
תודה רבה

שלום, אחותי בת 7 והיא כל הזמן יורקת ולא בולעת את הרוק , היא אומרת שיש לה "משהו בפה" היא התחילה עם זה כאשר נפלה לה השן הראשונה .
זה מאוד מדאיג כי היא כל היום יורקת ומוצצת את החולצה ואנחנו כל פעם מחליפים לה .
ממה זה נובע ? ואיך אפשר להפסיק עם זה ?
תודה.

שלום רב, לפני כשנה וחצי הכנסתי טלוויזיה לחדרו של בני, בן ה-5 כיום. מאחר והגעתי להחלטה שהטלוויזיה בחדר מיותרת אני מעוניינת להוציאה. אשמח אם תתנו לי עצה להסבר אפשרי שאותו אוכל לתת לילד. בחודשים האחרונים אני נוטה לציין בפניו כי ההירדמות בעזרת הטלוויזיה אינה בריאה וכך גם צפייה ממושכת. האם אפשרי להסתפק בהסבר זה מולו או שמא כדאי לחשוב על הסבר יצירתי יותר? תודה

שלום, ביתי בת 6.5 משקרת כדי להתחמק מעונש או מעבודה. למשל היא שיקרה וטענה שהמורה אמרה שלא צריך לעשות את שיעורי הבית או לגבי בלאגן שהיא עשתה בחדר ("לא אני גזרתי"). איך עליי להגיב? יש לציין כי יש לה אחות תאומה, וכל תגובה שלי נבחנת גם על ידה.

שלום,
אנו הורים לשתי ילדות בנות 5 וחצי ו 3 וחצי, ובהריון בתחילת החודש השני.
בשנה האחרונה הבת הגדולה שלנו, בת ה 5 וחצי מרבה לדבר איתנו על רצונה לאח/אחות נוספים.
כעת, כאשר גילינו על ההריון החדש, אנו מתלבטים מתי יהיה הזמן הנכון לספר לה.
מצד אחד, אנו מאוד רוצים לספר לה ומרגישים כי היא בוגרת מספיק בכדי להבין את המשמעות של ההמתנה הארוכה. ומצד שני קצת חוששים שמא משהו עלול להשתבש חלילה ואז האכזבה תהיה גדולה ואף טראומאטית.
אנא הצעתכם כיצד עלינו לנהוג ומתי ואיך כדאי לשתף אותה.
תודה

שלום,

יש לנו ילדה מקסימה בת ארבע ועשרה חודשים. יש לה אח בן תשעה חודשים.
בחודש האחרון יש שינוי בהתנהגות שלה. זה מתבטא בלעשות פיפי במיטה בלילה (ממוצע של אחת לשבוע) ולפני מספר ימים אף עשתה פיפי במיטה שלנו באמצע היום בזמן שהיא ערה לגמרי. חשוב לי לציין שהיא ביקשה מבעלי לא להיכנס לחדר בדיוק לפני שהיא עשתה את זה.
היא אוהבת מאוד את אחיה, מלטפת אותו ומנשקת תמיד, אך מצד שני מקנאה כשאני לוקחת אותו על הידיים או אפילו מאכילה אותו.
התנהגויות נוספות: רוצה שאני גם אאכיל אותה, מתעצבנת בבית יותר, רוצה את תשומת הלב (בעיקר שלי) בכל שניה, באה למיטה שלנו בלילות ובורח לה טיפה פיפי לפעמים בתחתונים. בנוסף, בתקופה האחרונה התחילו לה "טיקים" בפנים של עצימת עיניים, אבל אנחנו מקפידים לא להעיר לה על כך בכלל, כאילו זה לא קיים.
חוץ מזה היא ילדה מאוד חברותית, בגן הכל בסדר והיא מאוד ספורטיבית. היא גם מאוד חכמה (כבר יודעת לכתוב, אפילו משפטים קצרים ומתעניינת לאחרונה בקריאה)
מה שהדאיג אותנו הכי הרבה זה המקרה שהיא עשתה אצלנו פיפי במיטה בעודה ערה (כנראה בכוונה כי הודיעה לבעלי לא להיכנס לחדר)
חשוב לי לציין שבחודשיים האחרונים בעלי התבקש לעבוד הרבה יותר שעות מבדרך כלל ולרוב כשהוא חוזר בלילה, היא כבר ישנה, ואני יודעת שהוא חסר לה. המצב הזה בעבודה שלו אמור להסתיים בעוד חודש.
מה עלינו לעשות?
סליחה שזה ארוך ותודה על ההתייחסות.

יש לי ילד בן 3 שכל הזמן שם מטפחות על הראש ומדמיין שזה שיער ארוך שם כתרים על הראש כמו נסיכות וכל הזמן מחקה את אחותו בת ה 5. הילד רואה הרבה סרטים של דיסני ואני בטוחה שסה השפעה של הסרטים אבל הוא לא מגלה עניין בתחומים של בנים אלא רוב הסמן במשחקי בנות ... אך לפעמים הוא כזה שובב ומתנהג ממש כמו כל ילד טיפוסי. בעלי קצת לחוץ מיזה ואיני יודעת אם כדי ללכת להתייעץ עם רופא מומחה . האם זה נורמלי ?

שלום רב,
אתמול גיליתי שבני הקטן צופה באתרי פורנו. ואפילו ממש קשים, כולל בע"ח, אביזרים ושאר סטיות. הוא היה נורא נבוך ונרגש כשתפסתי אותו על חם והסברתי לו בעדינות שזה טבעי להסתקרן ומה שהם עושים זה גם טבעי, אבל זה לא מיועד לילדים בגילו וכשיגדל יוכל. כמובן גם הסברתי שאני לא מרשה לו יותר לצפות בסרטים מסוג זה.
מחיפוש בהיסטוריה ראיתי שזה התחיל לפני חודשיים לערך.
האם פעלתי נכון/ההסבר היה נכון?
מה הנזק ואם בכלל?
האם יש צורך בהתערבות פסיכולוג או יועצת בית ספרית?

מאתמול אני לא יודעת מנוח. הילד כל הזמן מחפש את קירבתי ושואל האם אני אוהבת אותו. כמובן שעונה לו שכן, אבל לפעמים כבר אין לי סבלנות לשאלה החוזרת על עצמה..

שלום רב,
בני בן שנה ונמצא במשפחתון מקסים של 3 ילדים בביתה של המטפלת מאז שמלאו לו 7 חודשים. טוב לו שם.
בני עתיד להכנס לגן של 25 ילדים ו-3 מטפלות בספטמבר. אז הוא יהיה בן 1.5 שנים. זהו גן מומלץ מאוד בשכונתנו וגם מהמלצות אישיות על ידי מכרים שילדיהם נמצאים בו. התרשמותי האישית בביקור בגן היתה טובה גם כן.

עם זאת קשה לי עם ריבוי הילדים ומיעוט הצוות ויש לי חששות שיקשה עליו להתרגל.

1. כיצד ניתן להכין אותו לגן שהמעבר יקרה באופן החלק והא-טראו מטי ביותר?

2. בגן זה קיימות שתי קבוצות: קבוצת תינוקות עד גיל 1.5 שנים עם 12 תינוקות ו2 מטפלות והקבוצה השניה אותה ציינתי - 25 ילדים עם 3 מטפלות לילדים מגיל 1.5 שנים ועד גיל 3. קיימת אפשרות (פחות מומלצת על ידי הגננת) להכניסו לקבוצת התינוקות, אז הוא יהיה הכי גדול שם (יש עוד ילד אחד שיהיה בגילו והשאר צעירים יותר). או שיהיה הכי צעיר בקבוצת הבוגרים (שם יהיה גם כן לפחות עוד ילד 1 בגילו והשאר גדולים יותר).
מה לשתך האפשרות העדיפה?? (לציין כי בני מפתח היטב לגילו ובמשפחתון יש ילד אחד גדול ממנו בחצי שנה ושני קטן בחצי שנה והאו מסתדר היטב עם כולם)
אודה מאוד על התיחסותך!! אין לך מושג כמה הפורום שלכן עוזר לי!

שלום, אני אם לבן שנה.
כשאני עוזבת לעבודה הוא בוכה. לזמן קצר. אני עובדת משמרות ולכן לא תמיד נמצאת גם בלילות.
לרוב טרם עזיבתי אני אומרת לו שאמא הולכת לעבודה ואח"כ חוזרת. לפעמים אני כה פוחדת מהבכי שלו שאני מחכה עד אחרי שירדם או חומקת בלי שהוא שם לב, אני יודעת שזה גרוע ועלול לגרום להחמרה בחרדת נטישה אבל לעיתים אין לי כוחות להתמודד עם הסבל שלו והאשמה שלי. אפילו שהוא בוכה רק לזמן קצר. לעיתים לוקחים אותו ללוות אותי לאוטו כשאני נוסעת ואז הוא לא בוכה, רק מסתכל.
שאלותי:
1. למה כשאני הולכת ממנו הוא בוכה, אבל כשהוא "הולך ממני" (למשך עם סבא לטיול) הוא לא בוכה?
2. איך לגרום לכך שהוא לא יבכה כלל כשאני עוזבת?
תודה

שלום,

בני ילד יפיפיה וחברותי, בן שנתיים וחצי עם סף תסכול נמוך מאוד ומתקשה לקבל את המילה "לא" ונעלב מאנשים בקלות...מאז שנכנס לגן גדול (30 ילדים) הוא החל להרביץ.
תחילה היה נותן מכה קטנה כאקט של מגננה על עצמו מפני חטיפת צעצועים, אך עם הזמן הדבר החריף, הוא היכה אותי ואת אביו, אחותו ויום אחד ראיתי שהיכה את הסייעת של הגן (לא נאמר לי מילה מהגן, אך אני יודעת ששמו אותו בעונשים).
ראוי לציין כי בתחילת השנה התחלפה הגננת בגן ונראה שהצוות לא מתפקד, אז הוצאתי אותו מהגן לפני חופשת פסח.
מאז הילד מאושר וראיתי שינוי לטובה (החל לשבת באוכל ובמפגש מה שלא היה קורה לפני).
במהלך השבוע האחרון הוא בחופשה איתי בבית ויש ימים שהיה פשוט מקסים (ששיחקתי איתו והקדשתי לו), אך אם הוא נמצא בחברת אנשים (סבא סבתא, אחות ואחיינים), הוא תמיד מוצא סיבה לריב ולהכות (נשיכה, מכה חזקה).
לי הוא הפסיק להרביץ משום שיום אחד זרקתי לו רכבת שהוא מאוד אוהב לאחר שזרק אותה על ראשי!.
אינני יודעת מה לעשות עם העניין, אני מאוד עניינית ותקיפה והיה נראה שזה עוזר אך רק לתקופה קצרה.
אשמח אם תפנו אותי להדרכה וזאת למרות שהנני מתחום החינוך.
תודה

יש לי ילדה בת 3 שקשה לה מאוד להפתח לאנשים השאלה היא כיצד אני בתור אמא אמורה לנהוג במצבים שפונים אליה לענות במקומה?? או לא להתייחס ולתת לה להתמודד היא ילדה מאוד מפותחת שמדברת שוטף מגיל ממש צעיר ...
שאלה נוספת כיצד להתמודד עם התפרצויות בכי?? לדוגמא אם מישהו לקח לה משהו או בטעות נתנו לה מכה או סתם פונה אלינו בהתבכיינות .... אז במצבים מסויימים אני נשארת אדישה ומשתדלת להתעלם אך המצבים שאנחנו לא לבד עם חברים וכאלה אי אפשר להתעלם כי היא צורחת מה עושים?? מה להגיד לה כשהיא פונה אליי תוך כדי משחק עם חבר ומתלוננת??? אני לא רוצה שהיא תהיה " שטינקרית" ושתתמודד לבד במצבים מסויימים...... תודה וערב נעיםן!

לפני כשבועיים התחלתי בתהליך להכנסת בני בן השנה למשפחתון אך רק למספר שעות בשבוע (כמו בייביסיטר רק עם עוד ילדים). עד כה היה איתי. ביקרנו שם מספר פעמים ואף השארתי אותו לבד מספר פעמים למשך כחצי שעה אך הוא בוכה ללא הפסקה גם כאשר אני עוזבת וגם לאורך כל הזמן בו אני לא שם...אני נפרדת, מסבירה, דואגת שהוא לא רעב או עייף, מחייכת וכו ועדיין אין שיפור..אני אף מרגישה שהוא נהיה חרדתי עוד יותר גם מחוץ למסגרת. מדובר בילד שאמנם מאוד קשור אלי אך גם מאוד חברותי.
כיוון שמדובר בצורך במספר שעות בלבד, האם עדיף היה בייביסיטר בבית? קיוויתי שדווקא האינטראקציה עם עוד ילדים (מאוד אוהב בדרך כלל) תהיה לו נעימה יותר...
האם כדאי לעצור את התהליך או להמשיך אם כבר התחלתי?
ואם להמשיך אז כיצד? תודה מראש