פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ברצוני להתייעץ עמכן מכיוון שאני אובדת עצות.
בני הגדול יהיה בע"ה בן 4 באפריל. אני כרגע נמצאת בדילמה גדולה מאד בנוגע למעבר לגן עירייה.
כבר מגיל 8 חודשים ילדי נמצא בגן פרטי, כעת הוא בקבוצת הגן כבר מלפני גיל שנתיים ויש איתו ילדים הגדולים ממנו.
בני היקר הוא ילד חכם, מבריק ובעל אינטלגציה גבוהה. מדבר בשטף ומבין הכל בצורה מדהימה.
הקושי הינו מבחינה רגשית. הוא מאד רגיש, בוכה על כל דבר קטן (ומחרפן אותי ...), לא מצליח להתמודד מול ילדים אחרים, מפחד מהרבה דברים ואף לעיתים קרובות עדיין חווה קושי בפרידה בבוקר בגן ובוכה מאד.
אני לא יודעת מה לעשות בנוגע לשנה הבאה!! מצד אחד, אני בטוחה שיהיה מאד מאד קשה להשתלב בגן חדש ועם צוות חדש וילדים חדשים, בוודאי בכמות גדולה כ"כ של ילדים. בנוסף הוא גם ילד שמאד קשה לו עם שינוים ושינוי הרגלים.
מצד שני, אולי דווקא זאת ההזדמנות "לחשל" אותו ולתת לו להתמודד. השאלה אם כדאי להעמיד אותו בניסיון כזה כרגע..
מה דעתכן????

היי לכם,
הבת שלי בת 8 בכיתה ג, באופן כללי אנחנו מרגישים שיש לה קושי בלשבת ולעשות שיעורים בכך שכל שניה היא קמה ומחפשת לעשות משהו אחר וכל היום אנחנו במרדפים אחריה. למרות שזה קצת נוגד, היא כן מראה סימנים של מוטיבציה ללמוד ומאד מאד איכפת לה מהציונים שהיא מקבלת, כמו כן מבצעת השוואות מול תלמידים אחרים.
הבוקר היה אמור להתקיים מבחן במקצוע מסויים, ברגע שהיא התעוררה היא טענה שהיא מרגישה לא מוכנה, ובכתה קצת לאשתי, והיא החליטה להשאיר אותה עם הסבתא על מנת לתת לה עוד מרווח זמן ללמוד ולא לשלוח אותה לבית ספר.
האם זאת שיטת חינוך נכונה? אם לא מה היינו צריכים לעשות אחרת?
תודה
ירון

בוקר טוב, יש לי ילד בן 7.5 ויש לנו המון בעיות איתו, החמורה שבהן היא החרדה ובה הוא מטופל אצל פסיכולוגית אחת לשבוע. הוא ילד מאוד רגזן וכעוס וכל הזמן ב"דווקא", לאחרונה זה מחמיר והיום בבוקר הוא אמר:"הכי טוב אם אני אמות"... כששאלתי אותו למה הוא אמר את זה, אז הוא אמר ש"ככה זה יהיה הכי טוב, שאלתי: "למי זה יהיה הכי טוב" ? והוא אמר: "לעצמי". אני לא לא יודעת איך להתמודד עם מילים מסוג זה, האם זה אופייני בגיל כזה ל"זרוק" משפט כזה ? חשוב לי לציין שהוא מאוד חברותי, חכם מאוד ותלמיד מצטיין !!! הכעסים שלו הם בבית ורוב הזמן יש ויכוחים בעיקר ביני לבינו, עם אביו הכל בסדר וכמעט אין חיכוכים (ובעלי נמצא איתו הרבה מאוד - כשעתיים - שלוש כל ערב והם משחקים המון ביחד). יש לי ילדה נוספת בת 4.5 (שאגב, החרדות המדוברות הן אליה). אנא הנחו אותי כיצד להתמודד עם אימרות מסוג זה. לתשובתכם הדחופה, אודה.

שלום, ביתי בת ה 14 אובחנה כסובלת מהפרעה אישיותית גבולית.
היא מקבלת טיפול תרופתי של ציפרלקס-נגד הדיכאו וריספונט -להרגעה.
בנוסף היא מטופלת אצל פסיכולוגית 2 בשבוע.
בפגישה האחרונה אצל הפסיכיאטרית הילדה עדיין מסרבת ללכת לבית הספר הומלץ על אישפוז יום בגהה.בעקבות המלצה זו הפסיכולוגית לא מוכנה להמשיך את הטיפול אצלה לפני שהילדה תתאשפז ותתאזן נפשית.לפני כ7 חודשים היה ניסיון אובדני ע"י בליעת כדורים ,הילדה לא אובחנה בעבר וגם לאחר הניסיון האובדני נשלל נטייה אובדנית
הילדה לא הולכת לבית הספר (בשנה וחצי האחרונות הייתה מגיעה לבית הספר ומשתחררת כעבור שעה או לא מגיעה בכלל) כיום הילדה בבית כחודש, נוטלת תרופות, רגועה בבית ללא פגיעה עצמית,ללא מחשבה אובדנית, לומדת אח"הצ עם מורים מעמותת תללים, משתפת עימם פעולה.
השאלה שלי , האם אישפוז יום הוא הטיפול היחידי שניתן לתת לה? האם יש טיפולים אחרים ?

שלום רב,

הנני אם גרושה ל3 ילדים ( מזה 4 שנים) בני הבכור בן 6 וחצי נולד פג, סבל בעבר מאיחור בדיבור.

כיום בכיתה א'. מדי פעם ממצמץ בעיניו, ושמתי לב שלעיתים הוא "חייב" לגעת בחפצים בדרך מסויימת. קשה לו להתרגל לשינויים חדשים ( לפני 4 חודשים עברנו לעיר אחרת) בתקופה האחרונה הוא החל להיקשר לחפצים ישנים- שבורים ואינו מוכן לזורקם. הוא פורץ בבכי, מביע חשש ולחץ רב שאולי יקחו לו את החפצים.הוא מחביא אותם ( מטריה שבורה/ תיק אוכל שבור ועוד) ומדי פעם בודק אם הם עדיין נמצאים. הלילה הוא נכנס ללחץ ולקח את המטריה הישנה, חיבק אותה וסרב לישון עד שנמצא לה מקום מסתור. בני הוא ילד רגיש הוא נוטה להיקשר לאנשים ומביע רגשות אהבה וחיבה לעיתים מוגזמים , אך מאידך גיסא כאשר לא מקבל את רצונו הוא נוטה להתפרץ לצעוק ולבכות. לעיתים הוא בוכה בבה"ס מכל דבר קטן. יש לו שני חברים בלבד, והמורה מספרת שעקב התפרצויות של בכי בכיתה הוא לעיתים דחוי חברתית. גרושי מאמין שיש לו אוטיזם קל, ואילו אני מאמינה שיש לו בעיות רגשיות.

שאלותי הן :

1. האם "תסמיניו" יכולים להצביע על אוטיזם ( אין לו בעיה לימודית והוא מבין את המשמעויות של החפצים- רוב הזמן מתנהג כילד רגיל)

2. איזה מכון פרטי מומלץ לאיבחון?

3. האם יש לו בעיות רגשיות ( הוא סיפר לי שיש לו חלומות מפחידים בלילה, האם יש להם קשר להתנהגותו ביום?)

תודה מראש,

מירב

בתי בת ה 2.3 מתעוררת מדי לילה בין חצות ל 2 בלילה ומתחילה לבכות ו/או לצעוק לפעמים ללא דמעות ומבקשת את אבא או אמא. הילדה חכמה מאוד ואנו מסבירים לה שלילה ומאוחר וצריך להמשיך לישון, אנחנו לא רוצים להרימה מהמיטה ולהביאה לישון במיטתנו. אך ללא הועיל, היא ממשיכה לצרוח ולבקש אותנו ללא הפסקה לפעמים זה יכול להיות 3 שעות ואין היא מתייאשת. אנחנו לא יודעים מה לעשות. יש לנו ילד נוסף בן 4.
מה גם שהילדה מאוד קשה, אם אומרים לה משהו שלא נראה לה היא עונה בצווחה ו/או משתטחת על הרצפה, לאחרונה החלה לירוק וגם לנסות ולהכות אותי או את אחיה.
בגן אומרים שהיא ילדה טובה שעומדת על שלה אך לא אלימה.
אשמח באם אקבל ייעוץ הכוונה כיצד לנהוג עימה.
תודה.

שלום!
יש לי ילד בן 4 ( תאום) בגן טרום טרום חובה. הילד שלי בכל דבר קטן בוכה בגן,למשל דוחפים אותו והוא ישר עושה פרצוף של בכי והולך להגיד לגננת בבכי או כשמציקים לו במילים וזה לא נעים לו אז הוא ישר מתלונן ורץ לגננת . איך מלמדים את הילד להתמודד עם מצבים כאלה שידע "להגן" על עצמו ולהחזיר בחזרה?.
תודה רבה.

בס"ד
ביתי בת השלוש ו-3 חודשים נגמלה ביום בגיל שנתיים וחצי .
עד החגים הכל היה בסדר ואחרי החגים היא התחילה לפספס בכמויות.
ניסינו את כל הדרכים האפשריות לידיעתנו: בדקנו רפואית והכל בסדר, נתנו הפתעות , לא התייחסנו , הענשנו וכו'...
אני רוצה לציין שאני ממש לקראת לידה.
חשבתי שיכול להיות שאנחנו וכן הגן מאוד מלחיץ אותה בעניין ואולי כדאי להוציא אותה מהגן לתקופה מסויימת ולשים אותה אצל מישהי שתתן לה יחס אישי או להחזיר לה את הטיטול ( צואה היא לא מפספסת)...
עד עכשיו בגן כשהבטיחו לה הפתעה היא הסכימה ללכת לשירותים אבל עכשיו גם זה לא עובד והיא בכלל לא מוכנה ללכת בגן לשירותים ובבית היא הולכת אם אומרים לה הרבה פעמים אבל בנוסף היא גם מפספסת ואם אין איתה אף אחד היא ממש יכולה להיות סחוטה...
אני חייבת עצה טובה כי נראה לי שאחרי הלידה זה רק יכול להחמיר...
אשמח לתשובתך המהירה

שלום. ילדה שלי בת 5, לעתים קרובות חולמת חלומות רעים, כמו שהיא אומרת,כמעט אף פעם לא זוכרת על מה חלמה,לפעמים מתחילה לבכות ולא יכולה להסביר למה, אומרת שלא יודעת למה היא בוכה,לפני שנה וחצי, התגרשנו עם אביה,אבל הילדה אף פעם לא שאלה שאלות על זה. מה זה יכול להיות הבכי שלה ללא סיבה? האם יש להתייחס לזה בחשיבות רבה וללכת לפסיכולוג ילדים?תודה.

שלום,
אני אימא לבן יחיד בגיל 8 גרושה כבר 5 שנים.
נמצאת בזוגיות(כחצי שנה.) מדהימה, עם גבר אוהב,תומך ומפרגן. בן זוגי הציע לי נישואים.(גרים ביחד כבר חודשיים)
אני גרה בשכירות ולבן זוגי יש דירה משלו (+ 2 ילדים מנישואים קודמים)
כחלק ממיסוד הקשר עולה הנושא של מעבר דירה.
אציין כי המרחק בין עיר מגוריי לבן זוגי זה 15 דקות נסיעה (13 ק"מ)
בן זוגי רוצה שאעביר את ילדי לבית ספר באזור מגוריו.(כרגע הוא בכיתה ב')
אני מאוד חוששת מאחר והילד שלי מאוד רגיש ואני לא יודעת אם המעבר הזה נכון עבורו.
הוא מאוד אוהב את ביה"ס הקיים ואת חבריו .כששאלתי את בני לגבי מעבר דירה הוא מבולבל. לגבי מעבר בי"ס הוא שולל בכל תוקף ומתחיל לבכות.
אני אובדת עצות.

אשמח לקבל תשובה מקצועית.

שלום, בתי החלה בשבועיים וחצי האחרונים להכות אותי ואת בעלי כאשר חשה תסכול או שאנחנו מבקשים ממנה לעשות משהו שהיא לא רוצה למשל: ללכת לישון, להחזיר צעצועים למגירות בסיום משחק וכד׳.
התקרית הראשונה הייתה בערב כאשר יצאה מהמיטה לאחר שעת ההשכבה וביקשנו שתחזור לישון, היא התקרבה אלי והכתה אותי, באותו הרגע הייתי מאד נבוכה ובהלם ולא הגבתי. לאחר מכן, זה חזר בעוד סיטואציות והתדירות של זה עלתה לפעם, פעמיים ביום והתחילה לכוון אותה גם לכוון בעלי. כמובן שהתגובה שלי השתנתה והפכה להיות יותר ברורה וחד משמעית שלא מרביצים אך היא כל כך בסערת רגשות שזה קורה שממש קשה לעצור אותה. מה שמאוד מטריד אותי בנוסף הוא שבמהלך התפרצויות הזעם האלה, היא אומרת כל מיני משפטים כמו: את מתנהגת לא יפה, לא יהיו לך חברים וכל מיני משפטי איומים והפחדות שלדעתי שומעת בגן. לאחרונה במקביל להתנהגות בבית מאוד קשה לה בבוקר להיפרד ממני בבוקר בגן. היא נצמדת אלי ואומרת לי לא לעזוב אותה. אני יודעת שהצוות בגן ברובו די קשוח עם הילדים ומאוד חשוב שם משמעת והתנהגות טובה.
ביררתי בגן אם קרה משהו או האם בוכה אחרי שאני הולכת אם אומרים שהכל בסדר ואין שום בעיה. דבר נוסף אני כרגע בתחילת הריון עוד לא רואים חיצונית.
כמה שאלות:
1. איך להתמודד עם המכות?
2. האם ההתנהגות קשורה בגן והאם אני צריכה לחשוש לאור מה שסיפרתי על ההתנהלות בגן?
3. כיצד להקל עליה הפרידה בבוקר?
תודה

שלום רב לכל חברי הפורום!
אני אמא לילד בגיל 3 ומתכננת עם בעלי נסיעה לשבועיים לחול
הנסיעה היתה מתוכננת כשהיה בן שנה ובעצתכם דחינו לעכשיו.
הבעיה היחידה היא שאני ובעלי היינו בחופשה ל3 ימים לפני כשלושה חודשיים והילד בזמן הזה היה עצוב נורא ומאז כל היפרדות שלו איתי אפילו כשזה לזמן מועט מלווה בבכי {לא כולל הפרדות כשהולך לגן} הוא מדבר איתי בטלפון וכל הזמן שואל מתי אני מגיעה ושאני אקח אותו איתי.
עוד דבר שראוי לציון זה שאני ובעלי נפרדנו לתקופה בת חודש והשבוע חזרנו.
השאלה שלי בעצם היא איך אוכל להקל על הילד בנסיעה שלנו(האם צריך עזרה מבחוץ לעזור לי להבין אם הוא בשל)אודה לכם על תשובתכם בתודה מראש רונית

בתי בת ה-13 סובלת משיעול כ-שנה, לאחר שעשינו לה את כל הבדיקות.
מה לעשות? למי לפנות?

שלום
אנחנו הורים לילדים בני 4.2 ולבן בן 3 ביתי הגדולה מהבוקר כשהיא קמה היא עצבנית לא מרוצה ויבבנית הכל אצלה הולך בבכי ובצעקות לזה נוסיך שהבן מידי פעם מציק לה בגן ובחברה היא ילדה מקסימה ונפלאה אך בבית היא תובענית,בכיינית עם המון התקפות זעם ובכי, שתלטנית,ולא נעימה אני מוצאת את עצמי רוב הזמן נאבקת איתה ואיתם שלא יריבו וממש מפתחת רגשות של חוסר אהבה כלפיה אאני יודעת מה לעשות ואשמח לעזרה

שלום ,
יש לי בת בגיל 5.5 היא ילדה טובה שאוהבת חברה
בזמן האחרון אני מקבלת תלונות ממנה שאין לה חברות ושהיא יושבת לבד בגן
כמו כן , שהחברות מציקות לה (שהיא מאד אוהבת אותן) ואומרות לה מילים לא יפות
לאחר בדיקה עם הגננת נודע לי שבעצם היא מציקה לכולם ואומרת להן מילים לא יפות.
אני לא יודעת איך לגשת אלייה ולהסביר לה כי מבחינתה החברות אשמות...


בתודה מראש,
דיאנה