פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
אני גרושה טרייה והילדים חיים איתי
בן 6 וחצי ובן 9 וחצי
הגדול במיוחד מאשים אותי שהתגרשתי מאבא שלו
מתבטא בהמון סירובים לבקשות שלי
הוא פשוט לא מקשיב לי ואני מרגישה שכאילו אני לא שם עבורו
אני מרגישה חוסר אונים
שאני לא יכולה לבקש משהו ולא תהיה מריבה
היו פעמים מסויימות שהרים ידיים
כמו היום למשל
אבל מה שהיה חריג היום במיוחד שהוא נכנס להתקפת כעס מאוד מדאיגה
הוא כעס שאמרתי שלו שבגלל שלא התנהג יפה הוא לא ילך ליום הולדת שיש לו מחר לחבר מהכיתה. הוא פשוט קילל והרים יד ואמר לי שהוא כן ילך למסיבה
יותר מאוחר שהכל נרגע הוא ביקש סליחה שאסלח לו וכן אקח אותו ליום הולדת ונרדם
איך מחר בבוקר עלי להתנהג עימו?...הרי לשכוח אי אפשר והוא חייב להענש
אבל למנוע ממנו להגיע ליום הולדת של חבר טוב?..
דילמה מאוד קשה
אשמח לתגובה מהירה

שלום,
לבן שלנו, איתי, מלאו לאחרונה שנה ושמונה חודשים.
לפני כחודש נולד לנו בן נוסף. אני מציינת עובדה זו מראש כי אני מניחה שגם היא קשורה לנושא...

בכל מקרה, איתי בד"כ אוהב לעשות אמבטיה. הוא נכנס בקלות, משחק באמבטיה וגם יוצא בלי בעיות. בד"כ בעלי הוא זה שעושה לו את האמבטיה.

בשבועיים האחרונים (אולי קצת יותר) האמבטיות הפכו להיות סיוט...
הוא מסרב להכנס, להוריד בגדים.. הוא בוכה, צועק וזועם, לא מוכן בשום אופן לשבת (בעלי מתעקש איתו כי הוא מפחד שהוא יחליק) וזה הופך להיות מלחמה בינו לבין אביו... האמבטיות לוקחות המון המון זמן וגם בעלי וגם איתי יוצאים ממנה מותשים וכעוסים

בעלי ניסה הכל... להסיח את דעתו, לשיר לו שירים, לשפוך את כל הצעצועים לתוך האמבטיה... כשזה לא עובד, הוא מנסה להיות אסרטיבי איתו ולהתעקש איתו שישב (איתי כל הזמן מנסה לצאת החוצה).

יש לי מספר שאלות לגבי כיצד כדאי לנו לנהוג -
1. האם כדאי להרפות לתקופה מסויימת (כלומר להניח לזה) ושאני אעשה לו את האמבטיות (לי הוא בד"כ לא עושה בעיות נכון לעכשיו...) או שכדאי להמשיך ולהתמיד בזה שבעלי יעשה לו את האמבטיות?
2. האם כשאיתי מתחיל לצעוק ולבכות ולנסות לצאת מהאמבטיה, להתעקש איתו שישאר באמבטיה או שכדאי פשוט להוציא אותו ולהגיד לו ברצינות משהו בסגנון "ככה לא נעים לי לעשות לך אמבטיה ולכן אתה הולך ישר לישון"
3. איך בעלי צריך להגיב אחרי שכבר נגמרה האמבטיה והוא נפרד ממנו לשינה - האם הוא צריך להראות כועס/רציני או שהוא להיפרד ממנו כרגיל כאילו כלום לא קרה
(אני פשוט דואגת שתגובה חריפה שצד בעלי תשפיע על שנת הלילה של איתי)
4. איך אני אמורה להגיב כשאני נפרדת ממנו לשינה - האם גם אני להיות רצינית כדי להראות לאיתי שאני ואבא שלו אחידים בתגובה שלנו, או להפרד ממנו לשינה כאילו שום דבר לא קרה (זאת אומרת להשאיר את זה בינו לבין אביו ולא להתערב)

בקיצור - מה הדרך הטובה ביותר להגיב????

הי, אני אמא לילדה בת 7 מקסימה וטובה. אקצר: בתי צריכה המון שליטה, הולכת אחר החוקים בצורה קצת עיוורת (אין עיגול פינות), אוהבת להכתיב את הטון, יפה וחברותית מאוד. בבית הספר בעלת ציונים טובים וגבוהים. היא חסרת ביטחון הולכת אחרי מלכת הכיתה ונפגעת ממנה כל הזמן, כועסת על כל דבר שקורה גם אם חסר חשיבות, נפגעת ובוכה תמיד כשאנו בחברת יותר מילד אחד, כשהכעס והתסכול גדולים מדי מגיעה עד כדי הכאה עצמית. מאוד מפריע לה חוסר סדר, מאוד חסרת סבלנות: אם אני מסבירה משהו לאחר דקה כבר נמאס לה להקשיב, שיעורי בית היא עושה בחופזה (אמנם בהצלחה), לומדת כעת פסנתר אך אין לה סבלנות לשבת לנגן יותר מחמש דקות אך אינה רוצה להפסיק את השיעורים. רואה יותר את חצי הכוס הריקה מאשר המלאה, נוטה להאשים אותי בהרבה מאוד מצבים. יש לה אחות קטנה שנולדה לפני כשנתיים ועכשיו כשהחלה להיות יותר וורבלית וחברתית, זה קשה לגדולה והיא כועסת עליה המון שהיא לא מקשיבה לה... בתי מלאה קצת בגוף ובזמן האחרון החלה לראות זאת ולומר שאולי צריכה להתחיל דיאטה - אני מפחדת שהיא תגיע לאנורקסיה בגלל נטייתה לשליטה ופרפקציוניזם (אנו כל הזמן אומרים לה שהיא נהדרת ויפה וחתיכה וחכמה ואחות טובה). לפני כמה שנים עברנו למדינה אחרת: היתה פרידה קשה מהמשפחה, אחת הסבתות נפטרה (היה להן קשר נהדר), יש שיחות עם המשפחה בארץ ומגיעים לבקר אך החוסר מורגש. האם יש לכם עיצה בשבילי, מה לעשות, איך לנהוג, מה לומר. האם יש צורך בטיפול מתערב חיצוני ואם כן מהי מטרתו? ואיזה טיפול חיצוני מומלץ שהרי יש אפשרויות מגוונות. תודה רבה וסליחה על האורך...:-))

בת בת 4 וכבר כמה פעמים שכשהיא מארחת חברות אצלנו הפרידה מהן בלתי נסבלת. האמא של הילדה השניה מגיעה והבנות מתחילות להתפרע, לשחק ולצחוק לא מקשיבות כלל שצריך ללכת הביתה. ביתי אומרת שהיא לא רוצה והחברה חוזרת על כך וחוזר חלילה עד שממש צריך לגרור אותן כל אחת לכיוון אחר. היום למשל אפשרתי להן להתחפש ובתנאי שהם יפרדו יפה כשיגיע הזמן. אמרתי להן 5 דקות לפני שהגיע הזמן ושיחליפו בגדים וקח עשו. אח"כ לקח כמה דקות עד שביתי נרגעה ועד אז היא צחקה וצחקה כל פעם שאמרתי לה להירגע. אח"כ אמרתי לביתי שמחר אני לא אאפשר לה להתחפש כי זה היה לא נעים איך שהיא התנהגה. אנחנו בית שמקפיד על גבולות וסדר יום, מצד השני הבת שלנו מאוד עוצמתית ודעתנית. האם ההתנהגות הזאת סבירה? מה צריך לעשות?????

אני גרושה כחמש שנים, ויש לי ילד בן 7.

לפני כחצי שנה עברתי לגור עם בן זוגי ב-3 שנים האחרונות והחלטנו השבוע שאנחנו ניפרדים.

בני ובן זוגי מאוד אוהבים זה את זה , מאוד קרובים ויש ביניהם קשר מיוחד ויפה
בני מאוד שמח כשבן זוגי עבר לגור איתנו והייתה תחושה נפלאה של תא משפחתי חדש אך לצערי ישנן סיבות אחרות שמאלצות אותנו להיפרד.

שאלתי היא כיצד עלי לנהוג עם בני? איך להסביר לו את הפרידה? איך להקל עליו ולא לגרום צער מיותר.

עלי לציין שכשהתגרשנו בני היה בן שנתיים וחצי וכבר אז הסברתי לו הכל והכנתי אותו ליום בו נעזוב את הבית ונגור בנפרד מאביו, הכל עבר בשלום וכמו שהמורות בבית הספר אומרות לי עליו " לא רואים שהוא בן להורים גרושים".

הפעם קשה לי יותר להתמודד מול בני ומול עצמי עם ההחלטה לפרק שוב את התא המשפחתי אפילו אם עברה רק חצי שנה.

אודה לעזרתכם :)

בתי בת 9 ילדה מאוד רגישה. אתמול היא פנתה אלי ואמרה לי שלעתים קורה שהגוף משתלט אליה ואומר לה שאם היא לא תעשה משהו יקרה משהו למשפחה שלה.
היא נתנה לי דוגמה - אם היא תנשוך חזק את השפתיים זה יעבור. ניסיתי להסביר לה שזה הדמיון שלה משתלט על הגוף ולא משהו אחר ושתנסה בעזרת הדמיון לסלק את המחשבות הללו ולהוציא אותם מהראש.
אני אישית מאוד נבהלתי מכל העניין ואני מאוד דואגת לשלומה.
א. האם זה משהו נפוץ בגיל כזה?
ב. האם כדאי לפנות לעזרה ולמי?

תודה מראש

שלום,
תעזרו לי בבקשה - יש לי ילד בן 4 - יש לו אח גדול בן 7 ואח קטן בן 10 חודשים.
כל פעם שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא מתחיל לבכות ולהתעצבן.
זה יכול להיות או בקניית צעצוע או אם אני לא מסכימה לשכב לידו במיטה לילה או שאני מקפיצה את הגדול לחבר ולא לוקחת אותו איתי.
הוא מתחיל להתעצבן, לבכות, לבעוט להשתטח על הרצפה. לפעמים הוא אומר שהוא הולך לעשות לעצמו משהו.
אני ממש מודאגת וחסרת אונים מול מצב כזה. איך עלי לנהוג?
בעלי משתרך אחריו ועושה כל מה שהוא רוצה רק שלא יבכה...
אני חושבת שזה לא נכון.
רצוי לציין שהוא ממש מקנא משני הכיוונים - או באחיו הגדול שהוא בכיתה א' והוא גם רוצה שנקנה לו קלמר למשל(קנינו גם לו)
או מאחיו התינוק - ופתאום הוא מתנהג בצורה תינוקית מאוד.
תעזרו לי!!!

שלום
אני בת 14.
כל הזמן יש לי מחשבות וחששות ממוות.
אני מדמיינת שחס וחלילה סבי נפטר או אמי ואבי מתאונת דרכים ואני פשוט מתחילה לבכות ולא מסוגלת לחשוב על זה, זה כל פעם בא לי ועלה לי מחדש...
אני לא יכולה עם זה יותר
מה אפשר לעשות? (אין סיבה מסוימת, טרגדיה שעברתי או משהו כזה.. )

שלום,

אבי התאבד לאחר שסבל מדכאון לפני כ-16 שנה. כיום, בני בן ה-7 מתחיל לשאול שאלות ואיני יודעת מה ואיך לספר לו.
איני רוצה לשקר, אך יחד עם זאת ברור לי שלא נכון להגיד את כל האמת.
איני רוצה לענות תשובה שתעשה רושם על הילד שהנושא מאוד טעון.
כיצד עליי לנהוג?

תודה

יש לי ילדה מאוד מאוד יפה אך כל יום היא מוציא לעצמה ריסים מה כדאי לי לעשות

שלום קוראים לי ליאור אני בת 16 הקשר שלי עם אמא שלי הרוס היא שונאת אותי ואני לא יודעת למה היא כל הזמן משווה אותי לאחותי שהיא יותר טובה ממני ותמיד שאני מנסה לעשות דברים שירצו אותה היא מסתכלת רק על מה שלא עשיתי לי נמאס כבר לא כיף לי להיות בבית אני כל יום בוכה אין לי כוחות מה אני יוכל לעשות כדי לשנות את זה בבקשה תעזרו לי ..

שלום, בני בן 3.5 וכשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה או מתעצבן על משהו הוא ישר בועט בכל מה שמולו (בספה, שולחן, חלון, דלת וכו') משטתח על הרצפה וכועס ובוכה וצועק.עכשיו גם בגן והם לא י ודעים מה לעשות איתו, הם מתקשרים אליי לעבודה ומתלוננים שהוא יכול לפגוע בעצמו ובאחרים והם לא יודעים מה לעשות, ושהם יערבו גורמים חיצוניים וכו'. מה לעשות?

שלום רב,

הבן שלי בן שנתיים ומזה מספר חודשים הוא מאוד מעדיף את אבא שלו.
כמה נקודות:
1. נראה שהכל התחיל אחרי תקופה של שבועיים בה אבא שלו היה במילואים (בזמן המילואים הוא היה מקסים, אבל איך שאבא שלו חזר - הוא רק עוד רצה אבא כל היום)
2. אני בהריון מתקדם! (צריכה ללדת עוד מעט את מספר 2)
3. החלוקה ביננו היא שאני יוצאת מוקדם בבוקר, כך שאבא שלו נמצא איתו בבוקר, ואני לוקחת אותו אחה"צ מהגן ונמצאת איתו עד הערב - אבא שלו חוזר יחסית מוקדם ברוב הפעמים! (סביבות 18-18:30)
4. אני מאמינה בחינוך קפדני (גבולות מאוד ברורים), למרות שאני מאוד מחבקת וצוחקת איתו ואנחנו יוצאים הרבה לטיולים במושב. גם אבא שלו קפדן, למרות שלא כמוני...

לאחרונה יש אפילו מצבים בהם, אם יוצא לי לראות אותו בבוקר הוא דוחף אותי ואומר אבא... שזה כמובן מאוד מעליב...

אני מנסה להבין אם זה משהו שאני עושה לא בסדר. ברור לי שהעובדה שאני בהריון משפיעה (קשה לי, אני לא כל כך יכולה להרים אותו, אני בלי הרבה אנרגיות וכד), אבל לא חושבת שזה רק בגלל זה...

תודה
יעל

הבן שלי בן 3 היה מספר חודשים בגן ולא השתלב מבחינה חברתית הוא מאוד מופנם,כרגע הוא איתי בבית ואני מתלבטת אם להכניס אותו לגן אחר כדי שיתרגל להיות בקבוצה או שישאר בבית עד שנה הבאה.עד כמה חשוב שיהיה בגן בגיל זה?

יש לי ילדה שכל הזמן משקרת אני נותן לה את כל תשומת הלב שאני יכול אני לא יודע למה היא משקרת לפעמים היא מזייפת מחלה כדי למשוך תשומת לב מהחברות שלה או שהיא ממציאה שקורה לה משהו ושמאיימים עליה וזה לא נכון למה היא כזאת ??היא הודתה לחברה שלה שהיא שקרה ושלא עשו לה כלום שהיא סתם המציאה וחשבתי שזה יעבור לה אבל היא ממשיכה להמציא דברים אני חייב שתעזרו לי בבבקקקששהה...
זו פעם שניה שאני כותב לכם את זה אני חייב שתענו ליי אני לא יכול לחיות עם זה יותר אני מפחד שהיא תסכן את החיים שלה בגלל זה..
הבנתץי שאם אני לא יעזור לה אף אחד לא יעשה את זה בשבילה ..