פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

אבא יעשה לי אמבטיה ואבא ילביש אותי פיג'מה ולגן ,אבא יקח אותי לגן, אבא יעזור לי בשירותים לפיפי וקקי ואבא ואבא ואבא, כאשר אמא מציע את עמצה לעשות משהו במקומי הוא ישר כועס ורוטן ואומר לה "אני לא חבר שלך"... כמעט כל לילה הוא מתעורר באמצע הליליה ובא לאבא יש לי פיפי תעזור לי ואם הוא עושה לבד אז זה אבא תכסה אותי ככה שאין מצב שאני לא צריך לקום ושוב פעם זה רק אבא אבא אבא אף פעם לא אמא, בלילות האחרונים הוא פתאום רוצה לישון אצלנו במיטה אחרי הפיפי ולא לחזור למיטה שלנו דבר שגורר ויכוחים באמצע הלילה.
כאשר האמא באה לגן לקחת אותו הבייתה הוא פשוט יושב ולא בא אפילו לתת לה חיבוק וכאשר אני מגיע הוא רץ אלי עם חיבוק ונשיקה.

מה ניתן לעשות כדי שיגרום לו להתקרב יותר לאמא, כאשר אני לא בבית הם מסתדרים יפה מאד משחקים, מציירים פאזלים וכדו', אבל אם היא תבקש מימנו לעשות אמבטיה כאשר אני לא בבית הוא פשוט יסרב עם הרטינות הקבועות שלו וכמובן יוסיף את המשפט "אני לא חבר שלך" וזה לא שאני עושה משהו שונה מאישתי באמבטיה שהוא תמיד מעדיף אותי כמו שהוא אומר "היום אבא".

אם יש עצה או משהו שניתן לעשות תעזרו לנו בבקשה.

תודה מראש לכולם.

בתי בת שנתיים וחצי , יש נושא שמאוד מטריד אותי ואת בעלי, כל פעם שהילדה מתעוררת או משנת בוקר או משנת צהריים ישר מתחיל קטסרופה של בכי, אבל בכי שאי אפשר להרגיע אותה, וזה מלווה בעצבים מצידה, לפעמים אני רוצה לדלג על שנת צהריים כי לילה אי אפשר רק לא להיתקל בסיטואציה הזאת , כי זה ממש מוציא אותי ואת בעלי מהכלים.( היא הולכת לישון עם חיבוק ונשיקה ואני רואה שמרוח לה חיוך ענק על הפנים אבל הכל משתנה מהרגע שהיא מתעוררת)לפעמים לוקח לי שעה להרגיע אותה , ולא נראה לי שזה קשור לסיוטים .
יש דרך לעזור לה ? כי רוב החיבוקים והקרבה שלי נהדפים מצידה.

שלום, אני אמא ל2, בת הגדולה שלי היא בת 3,(הקטנה בת 2) ויש לנו בעיה- כל דבר שלא מוצא חן בעיניה - אם זו החולצה שהיא לא רוצה ללבוש או הצלחת הלא נכונה שהגישו לה ...כל דבר כזה והיא מתפרצת בבכי- במקום לדבר ולהסביר מה היא לא אוהבת, דבר נוסף שהופיע בזמן האחרון שהיא הקובעת מי ילביש אותה וכו'- "רק אמא"...ברצוני לדעת כיצד להגיב לדברים האלה כך שהיא תפסיק עם הבכי הרב...תודה.....

בתי כבר ללא חיתול בבוקר בלבד מגיל שנתיים. כיום היא בת 4 וחצי. למעשה מאז שהורדנו לה את החיתול היא ממשיכה לעשות פיפי בתחתונים. לא כל יום, אבל לעיתים קרובות. היא יושבת בסלון ומתאפקת עד שיוצא לה פיפי בתחתונים. היא לא מתייחסת לזה שאני אומרת לה לכי לשירותים. היא טוענת שאין לה. בלילה היא עדיין עם חיתול. איך להגיב?

שלום
1. מה הגיל האופטימלי להכניס ילדה לגן על מנת שההסתגלות תהיה קלה ככל האפשר?(יש לי תינוקת בת 7 חודשים)
2. מאיזה גיל להתחיל לחנך את הילד ולהציב גבולות?מה היא מבינה בגיל 7 חודשים?
תודה

אני אמא לשלושה ילדים: הגדולה בת 15 הבן השני בן 12 והבת הקטנה בת 6.
הבעיה שלי היא לגבי הילדה הקטנה. אני מרגישה שאנחנו מאבדים שליטה עליה, היא עושה מה שהיא רוצה לא מקשיבה למה שאומרים לה , מזלזלת בנו (חוזרת בנימת צחוק על ההוראות שהיא מקבלת מאיתנו), משקרת הרבה.
גידלנו כבר שני ילדים לתפארת שאף אחד מהם לא התנהג כך וגם לא הרשה לעצמו להתנהג בצורה כזאת, היא פורקת כל עול וכמו שאמרתי מתנהגת כאילו הבית שייך רק לה והכל מתנהל סביבה, בוכה מכל שטות ולא ממלאה אחר הוראות הכי פשוטות כמו להיות בשקט כשאחרים ישנים או דוגמא נוספת היא לאחר שהיא מסיימת לשחק בחדר לאסוף ולסדר את החדר בחזרה... היא לא עושה זאת אלא אם אני מאיימת עליה שאני יסגור את הדלת בחדר והיא תצטרך להשאר שם עד שהכל יהיה מסודר.
מה לעשות?????????

שלום לך

הילדה שלי בת 1.5 כל פעם שמישהו דופק בדלק או ששואלים אותה מי בדלת, היא קופצת מפחד ונמצאת ממש בפחדים, אני לא יודע אם ככה ילדים או שהוא עברה משהו בגן או משהו בסגנון זה, בנוסף עד היום היא מתעוררת כ 3 שפעמים בלילה כל פעם מסיבה אחרת(אוכל,מוצץ,ברגע שהיא רואה אותנו היא ממשיכה לישון) האם תוכלי לעזור לי אם אני אמור לבדוק את הנושא יותר לעומק

שלום,
המורה טוענת שבני בן ה- 10 , כיתה ה' מרבה למלמל לעצמו בזמן השעור, הדבר כמובן מפריע לה, ולכן הושיבה אותו בצד , די לבד, בבית אני לא ממש הבחנתי בדבר, אך לפעמים אנו מרבים לדבר לעצמנו - הילד מרבה לשחק במחשב ובאייפון , שאלתי היא ממה גורם הדבר? האם יש מקום לטיפול פסיכולוגי ? או שהדבר יחלוף מעצמו? אולי הילד לא ממש מרבה לנהל שיחות ואין לו הרבה חברים (4 חברים בערך ) אשמך לקבל מענה תודה

שלום

יש לי ילד שגר בארצות הברית. הוא גדל איתי עד גיל שלוש ולפני שלוש שנים עבר עם אימו לארצות הברית.

הבעיה - הוא לא מעוניין לדבר איתי בסקייפ. בהנחה שזו לא האם שמשכנעת אותו לא לדבר.

עד כמה להתעקש ולחזר אחריו ?

האמת שהשיחות משעממות, אין הרבה דברים שניתן לעשות במדיום הזה. אבל אני בכל זאת אבא שלו.

שלום,
ואני מראש אודה להתיחסותכן.
בני בן שנתיים ו-5 חודשים. זוהי שנתו השניה בגן. כבר בשנה הראשונה גילינו כי יש לו קושי במעברים, ויש צורך להכינו לכל שינוי ו/או מעבר. בשנתו הראשונה בגן, הגן מנה 25 ילדים בגילאי 1-2. לא היה כמעט יום שלא היו בו קשיי פרידה בגן (כולל בכי), לעיתים היה הדבר תלוי במי מהסייעות נמצאת (הוא היה קשור לגננת). במקביל התחילה להתעורר אצלי חוסר שביעות רצון משמעותי מהתנהלות הגן וההנהלה (לדוגמא: ההנהלה לא הסכימה לתת להורים לדבר ישירות עם הגננת, גם לא טלפונית, ללא נוכחות מנהל!?!). כמו גם חוסר שביעות רצון מכמות הילדים בגן. יש לציין שמהגננת הייתי מרוצה, אם כי לא מכל הסייעות, שהרבו להתחלף (אולי בגלל ההנהלה).בתחילת השנה, המשיך בני באותה מסגרת של גן, אך עלה כיתה לגילאי 2-3. כמות הילדים הפעם בכיתה גדלה ל-36 ילדים, כל הצוות השתנה, ורובם של הילדים גם התחלף. יש לציין כי הצוות השנה אינו לרוחי, גם לא הגננת. כמות הילדים בלתי אפשרית (ואפילו הגננת מלינה על כך). כמובן שקשיי ההסתגלות החלו שוב,הכוללים בכי כל בוקר, לאחר שהפניתי את תשומת ליבה של מנהלת הגן, היא אכן אישרה שלבני יש קושי בהתחברות עם שאר ילדי הגן ללא תיווך ותמיכה.
לאחר שבני התרגל לצוות החדש, אמנם קל לו יותר ללכת לגן, אך הוא עדיין אומר כל בוקר שאינו רוצה ללכת לגן, וכשבאים לקחת אותו הוא מבקש לחזור הביתה.
השיקול, משנה שעברה עדיין נשאר, האם לעשות לילד שינוי ולהעביר אותו גן.
היום יש לי הזדמנות להעבירו לגן, שנראה לי יותר מהרבה בחינות - 20 ילדים, צוות קצת יותר סימפטי. אך...הוא יהיה מהגדולים בגן - יהיו כ- 5 בני גילו (בכמעט 8 חודשים מהקטנים). גם המעבר לילד שיש לו קושי גדול כל כך מטריד אותי מאוד, עד כדי כך שאני פוחדת לנתק אותו "מסביבתו הטבעית" מהגן שבו הוא מכיר לפחות מספר ילדים.
אשמח מאוד לעיצה...ההתלבטות נמשכת לי כבר המון זמן.
אודה מאוד לעזרתכן
אור

בני בן 5. יש לו אחות בת שנה. לא מוקף בבנות במשפחה. הוא מאוד מתעניין בסיכות, איפור, תכשיטים ולא משנה שאומרים לו שזה של בנות הוא עדיים רוצה לנסות.
מגיל מאוד צעיר הוא מאוד נמשך לקרמים שלי. מה זה אומר?

שלום.
בני בן 5. מוזמן לאיבחון בריפוי בעיסוק בשל קושי באחיזה של העיפרון ויכולת נמוכה מאוד בציור שאינה תואמת את גילו. הבעיה היא שהוא מאוד כועס בכל פעם כשניסינו להראות לו כיצד לאחוז נכון את העיפרון, ובכלל הוא מקבל לא יפה כשמלמדים אותו. איך להציג את האיבחון? לאן אנחנו הולכים? לשם מה? מה בודקים שם?
וכשנתחיל ללכת באופן שוטף איך להציג את זה ,כחוג?

שלום,
יש לי ילד בכור - מדהים,חכם ומאוד רגיש בן 4.5 שנכנס השנה לגן עירייה. הילד תמיד היה ילד מופנם ושקט שבקושי שיוצר אינטראקציות עם סביבתו והגננת הקודמת שלו בגן הפרטי הצליחה לגרום לו לעבור תהליך שעזר מאוד לבטחונו העצמי. כאשר חצה את הגבול היא גם ידעה כיצד להרגיעו. השנה הוא אצל גננת שלדעתי חסרת כל יכולת התמודדות עם המצבים הללו, ואני מוצאת כי הוא גם לא מרגיש צורך להיות קשוב לה ולחוקייה, הוא כמעט בכל יום מגיע למצב בו חוצה גבול, דהיינו:דוחף כסא של ילד אחר וגורם לנפילתו, מחזיר לילדים שפוגעים בו למרות שהיא אוסרת זאת, משחק משחקים רבים עם ידיים וכו'...אני משתמשת בטבלה של חיזוקים חיוביים ושליליים על מקרר הבית ונעשות שיחות רבות עימו. חשוב לציין כי הוא מאוד וורבאלי , מדבר ומקשיב, ואף מציין כיצד היה יכול לנהוג אחרת כאשר משחזרים סיטואציה מסויימת. ובכל זאת המצבים הללו חוזרים על עצמם שוב ושוב ויש לי התחושה כי הגננת כבר תייגה אותו והוא הפף לאפטי כלפייה. (חשוב לציין כי אני מורה ומחנכת ואינני אמא שמאפשרת לגיטמציה להתנהגות מסוג זה. אני מאוד קשה ונוקשה בחינוך בבית ודואגת שידע כי לא משנה מה דעתו על כל בעל סמכות כלשהו כגון הגננת הוא יצטרך לפעול על פי החוקים והכללים של אותו בעל הסמכות) לי תהחושה כי איננו אוהב אותה, מעריך או מרגיש הצורך להקשיב לה. אני ממש אובדת עצות ומודאגת מאוד.
אשמח לכל תגובה

שלום בני הקטן (בעוד כחודש בן 3) עדיין לא מדבר שוטף יש לו מלא מילים ומשפטים אבל עדיין בין לבין הוא "מקשקש" ודיי קל להבין מה הוא רוצה...
אבל יש בעיה גדולה מאוד אם הוא רוצה דבר מה והוא לא מקבל הוא מתרגז צועק מרביץ ואפילו נושך גם לאחים שלו הגדולים יותר (4.5 ו 7) הוא מרביץ ,לפעמים במקופ להרביץ הוא מעיף למשל דברים שיש על השולחן בסלון....
אני כבר ממש לא יודעת "איך לאכול את העניין הזה" בבקשה תייעצו לי ..
תודה

שלום ובוקר טוב,
הבן שלי בעוד כ-שבועיים יהיה בן שנה. בתחילת דרכו הלילית, היה נרדם לבד במיטתו משום מה ואני אפילו לא זוכרת מדוע חודשים רבים זה כבר לא כך או שהוא נרדם עם הבקבוק בפה או ממש אחרי האוכל דקה על הידיים והוא כבר ישן.
הבעיה מתחילה בהתעוררות, בעבר היה מתעורר מספר פעמים למוצץ או למים ונרדם מייד. אך חל שינוי שמתעורר למוצץ נניח ונרדם מיד אחרי חצי דקה שוב מתעורר בבכי, נותנת מיים ושוב מתעורר מלטפת ושוב מתעורר (ניסיתי גם בקבוק- זה לא מרעב.) וככה הלאה...בסופו של דבר יום אחד לקחתי אותו בלילה שכזה אלי למיטה ומאז לא היתה כל בעיה. כעת כל לילה מתחיל את הלילה במיטתו ואז בשלב כלשהו בלילה מתעורר ונעמד במיטה. אני מרימה ולוקחת למיטה שלנו וכך ישנים יחד עד הבוקר. (כבר בדרך לחדר שלי הוא נרדם...)
מה אני יכולה לעשות במצב כזה? האם צריך לעבוד על כך שישן במיטתו...יש לציין שהצעד שעשיתי נבע בעייפות ועצלנות לעמוד לידו בלילות וכך זה יותר קל (אומרת גלויות) ...
מה אתן ממליצות? האם יש שיטה כלשהי...?
תודה מראש, הילה