פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום קרן,
את יכוהל להלסביר לו כמבון שהתינוקת עוד קטנה, וגם כשהוא היה קטן הוא ישן איתכם, ועכישו הוא גדול יותר. עדיין מדי פעם זה יהיה בסדר אם יבוא לו להיות קטן, ולהתפנק עם אמא, ואכן כדאי לאפשר זאת, למשל אם בא לו מוצץ, או סתם להיות תינוקי של אמא, להשתדל לא להדגיש יותר מדי את המסר של להיות גדול לכל הזמן.
עכשיו תראי קרן, זה שאם נתתי לך הסבר עבורו פתרתי לך את הבעיה. כי לדעתי על ההסבר הזה יכולת לחשוב לבד. אולי זה לא הסבר מה שאת מבקשת אלא מילת קסם שתגרום לו להפסיק להיות דורשני. אז ככה: אין כזאת מילה.העניין הוא היכולת של שניכם להעמיד גבולות ולא להתרגש אם לא מרוצה, ולא לחשוב שהוא כל הזמן צריך להיות מרוצה ולהתחנן שיבין אותכם בבקשה ויואיל בטובו לשחרר אותכם. כשהוא דורשני, צריך לעיתים לתסכל אותו, אין ברירה ולעמוד בתסכול שלו. זה כנראה מאוד קשה לכם, אולי גורם לכם להלרגיש הורים לא טובים. זה לא נכון. הוא מרגיש את החולשה שלכם והדורשנות שלו מתגברת. מה שתסבירי לא יעזור. אין לו אינטרס להבין את ההסבר. הוא רוצה עוד, ואת צריכה להגיד לא, גם אם הוא יבכה שעה שלמה או לילה שלם וישתגע לגמרי. זה קשה בהתחלה, אבל אם תעמדי בזה, זה מהר מאוד יהיה יותר קל. העיקביות מאוד חשובה פה.
בהצלחה.

שלום לך,
אני לא יכולה להתיימר מדוע הוא אומר זאת. אני יכוטלהל רק לשער באופן מאוד מוגבל לפי הנתונים שהבאת שאולי קשה לך מאוד לקבל את התוקפנות שלו. יכול להיות שכיוון שחוב לך להיות "אמא במיטבה" ואת מחנכת במקצועך נראה לך שלא ייתכן שבנך מקלל ומרביץ, ואולי (אולי) את משדרת בצורה מאוד נוקשה דחייה וחוסר קבלה כלפי התוקפנות של הילד בצורה שהוא מרגיש שדוחים אותו ולא רק את ההתנהגות או לחילופין, שאין מקום לתוקפנות שלו.
חשוב שתדעי שתוקפנות היא דחף התפתחותי חיובי וחשוב ואין בה כל רע, יש רק צורך לווסת את השימוש בה. יכול להיות שהוא חושב שהוא ילד רע ולכן הוא שונא את עצמו.
זאת ההשערה שלי לגבי האופן שבו הבאת את הדברים אבל כמובן יכולות להיות סיבות רבות אחרות שאני לא יכולה לדעת מתוך קריאת שאלה בפורום.

שלום סמדר,
תודה על עזרתך.
גם לדעתי זאת הסיבה שכן אני ידועה במקום מגוריי כמחנכת מקצועית שבלשוננו "מחזיקה ומוציאה" כיתות לדוגמא.
קשה לי לקבל שעם בני אני מרגישה שאינני מצליחה.
כל הזמן לפני הליכתו לגן:
תזכור משתמשים במוח, סוף מעשה במחשבה תחילה, אני סומכת עליך, ואחרי הגן: איך היה? וכאלה...
לדעתי אני מלחיצה אותו...
איך את מציעה לי לעזור לו?
הוא ילד כה רגיש שהלב שלי נקרע כאשר אמר משפט זה
בבקשה עזרתך

שלום לך,
קודם כל זה כבר חשוב שאת מזהה שייתכן שאת מלחיצה אותו. עזרה חשובה לו היא לנסות כמיטב יכולתך להפסיק להלחיץ. וגם להגיד לו שאת מבינה שלפעמים בא לו קצת להתפרע, זה לא אומר שהוא ילד רע ואת אוהבת אותו כמו שהוא, בכל מצב, גם כשהוא כועס. נסי לשחרר, ולהתייחס לעוד דברים במהלך היום כך המשמעת לא תהיה הדבר העיקרי שעוסקים בו.
בהצלחה.

בוקר טוב סמדר,
אנסה את אשר העלת על הכתב, מה קורה עם עניין של אלימות כלפי או כלפי בעלי או כלפי אחיו בן השנה וחצי? הוא יכול פתאום להפליק ואז אני מיד כועסת ומעלה לחדרו גם אם הוא מתנגד.
מה עושים במקרים כאלה?
תודה רבה

שלום אילנית,
ברור שכשיש אלימות מפסיקים אותה פיזית מייד כפי שאת נוהגת. השאלה אם מעבר לזה יש התייחסות, אחרי שהוא נרגע, לסיבה לאלימות והאם יש מתן של כלים חלופיים להביע את הכעס/קנאה/ תסכול שלו, שהם לכשעצמם לגיטימיים , רק הדרך לא

שוב שלום,
אתן עושות כאן עבודת קודש, תבורכו!
מה את ממליצה לעשות כשזה קורה? חוץ מלדבר?
אילו דרכים חלופיות יש? לעיתים אני מכניסה לחדר והוא יוצא ושוב מכניסה.. ממש מלחמת התשה.
בבקשה עזרתך

שלום לך,
לא התכוונתי לדרכים חלופיות לתגובה שלך באותו רגע. זו תגובה שחיזקתי. זה לא העניין. העניין הוא אחרי שהוא נרגע, לשבת ולדבר איתו על מה שקרה, מה הוא הרגיש, ואיזה דרכים חלופיות את יכולה להציע לו כדי להתמודד בפעם הבאה עם התחושות שלו, חוץ מלהרביץ. במסגרת הדיבור איתו, את גם אמורה לתת לגיטימציה לתחושות שהוא מרגיש, ולעשות את ההפרדה בין התחושות לבין הדרך שהוא מבטא אותן.כפי שציינתי קודם, עצם התחושות השליליות זו לא הבעיה. לזה את אמורה להיות אמפתית ולתת לו להבין מה בעצם הוא מרגיש. כי הוא רק מרגיש שמשהו לא טוב לו והוא לא מספיק יכול להכיל את זה כרגע ולכן זה נהפך מיד למכות. עצן הקריאה לתחושת האלו בשם (כעס, קנאה, תסכול, וכו') ומתן לגיטימציה להן זה אלמט חשוב מאוד ביכולת שלו להכיל אותן ולהשהות את התגובה האימפולסיבית שלו. אחר כך אפשר ללמד אותו איך לפעול אחרת, למשל להגיד מה הוא מרגיש, לבקש דברים,להמתין עד שיתפנו אליו לפנות לאדם מבוגר בסביבה וכו'.

שלום גלית,
אתם יכולים להציע לה מוצץ ואם היא תסכים מצויין, ואם לא - לא ללחוץ. מעבר לזה בהחלט נורמלי ולגיטימי שיתחשק לה מדי פעם להיות תינוקת ואפשר בהחלט לאפשר את זה ואחר כך היא חוזרת להיות גדולה והכל בסדר.

שלום לך,
התופעה של התחממות איטית היא מוכרת, אבל לא ברור לי אם זו הבעיה ואם זה קשור לרגרסיה בגן. אני מניחה שאם לילד יש עיכוב התפתחותי ושפתי אתם נמצאים במעקב במכון להתפתחות הילד, כדי לשאול את השאלות האלה שם, וקבל הסבר שמתאים ספציפית לילד שלכם.

שלום שרון,
לצערי אני ל אחושבת שיש טעם להכניס אותה לגן לחודשיים. גם עלייך זה ל איקל כי בלאו הכי תצטרכי ללוות אותה בתקופה ההסתגלות, ובלאו הכי ייתכן ששוב תהיה חולה וכו'. המתנת 4 חודשים, הרוב כבר מאחורייך..

שלום ויקי,
לא ברור ויקי מדוע את חוזרת על שאלתך מספר פעמים. כתבת את שאלתך רק היום בבוקר. מענה בפורום הוא לא מיידי, אלא יכול ללקחת 24 שעות ויותר. כמו שאת רואה אף אחת ממנהלות הפורום לא נכנסה לפורום עד עכשיו לענות ואף אחד לא קיבל מענה, לא רק את. יש צורך בסבלנות להבא.
לגבי שאלתך, שנמע שהילד שלך במצוקה גם בבית וגם בבית הספר. זה מצב חמור מדי מכדי להסתפק במענה בפורום. זה לא מה שיפתור לכם את הבעיה. עליכם לפנות לטיפול לפסיכולוגי שמשלב הדרכת הורים בהקדם.
את יכולה לפנות לפסיכווגית בית הספר ולבקש המלצה מתאימה לשירותים טיפוליים באיזורכם.
בהצלחה.

שלום אביטל,
כדאי לך לחפש פורום או אנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית.

שלום לך,
הילד שלכם לא שיחק איתכם,אלא אתם שיחקתם איתו. הוא לא חשב שתרמו אותו ותשימו לו טיטול בלילה, והוא באמת חשב שהוא צריך להישאר יבש כל הלילה ועשה מאמצים נוגעים ללב שלא יישאר לו פיפי בגוף.
תשתדלו לא לרמות את הילד שלכם להבא. הוא נורא מתאמץ להיות גדול, לוקח את כל העניין ברצינות, ואחר כך הוא יתעורר בבוקר וירגיש נבגד,ומוקטן וזה עלול להוריד את המוטיבציה שלו לגבי התהליך ולבלבל אותו, וגם, מה שיותר חמור ללמוד שאי אפשר להאמין לכם.
או שתסבירו לו שהוא לא יישן עם טיטול רק אחרי שיתעורר בוקר אחד עם טיטול יבש או שתאפשרו לו בלי טיטול ותכבסו את המצעים בבוקר, אבל תהיו גלויים וישרים, אחרת אל תצפו לתוצאות, ולא רק בעניין הגמילה.

תודה על תשובתך. כמובן שאין לי כל כוונה לעשות לו רע, אני לומדת.
אני מבינה ומסכימה בעניין הטיטול בלילה. באמת אתמול הגננת שכחה לשים לו טיטל בשנת הצהריים והוא לא פיספס.
השאלה שלי היא, כאשר הוא כל רגע יצא מהחדר וביקש לעשות פיפי, זה היה נראה כמו משחק. את אומרת שזה כדי שלא יפספס בלילה אבל זה ממש היה נראה כמו משחק.
הוא יוצא מהחדר, מתגלגל מצחוק, מבקש לעשות פיפי, אח"כ בורח ואני צריכה לתפוס אותו להכניס אותו חזרה לחדר.
אני אפשרתי לו כמובן כל הזמן לעשות את זה כדי לא להכשיל את תהליך הגמילה. אולי זה באמת כדי שלא יברח לו בלילה ועל הדרך גם משחק?
תודה,

האם מומלץ במהלך השינה לקחת את הילד לשירותים או שזה מרגיל אותו לעשות פיפי בשעות הלילה?

שלום לך,
לא האשמתי אתכם חלילה בכוונה לעשות רע, אלא רק הפניתי את תשומת לביכם למשמעות המעשים כאשר אתם מבטיחים לו דבר מסויים ועושים ההיפך. בהחלט יכול להיות שהוא גם משחק. מה רע בזה?
לגבי לקיחיה לשירותים בלילה, זה בהחלט מומלץ.

שלום אורית,
אני באופן כללי בעד הדרגתיות כמה שיותר גדולה. שילבו הדרגתי של זמן קצר בהתחלה בנוכחותכם ואחר כך בלעדיכם ולאט לאט מעבר ליום מלא. זה תלוי גם בגננת ובניסיון שלה ומה שהיא מאפשרת בגן שלה.

לאחר כשלושה ימים שבתי הייתה כשעה- שעתיים בגן ביחד עם סבתא
היום רשמית היה יומה הראשון , מאחר והיא יחסית משוחררת ונראה כי רוצה לשחק אבל עדין בודק מידי פעם עם אני שם .
הומלץ לי עי הגננת להגיע היום ולאחר מספר דקות ללכת , נפרדתי יפה היא בכתה מעט
אך נרגעה , אני לא יכולתי להגיע לאסוף אותה מאחר והייתי חייבת ללכת לעבודה
סבתה שלה באה לקחת אותה ב 12 . (בשיחת טלפון עם הגננת נאמר שהיא משחקת ורגועה)
האם היא עשויה לחוות תחושת נטישה או חוסר אמון בי מאחר ולא אני זאת שבאתי לקחת אותה?
סבתה כלומר אמי מאוד דומננטית בטיפולה היא מטפלת בה מגיל קטן
אשמח לתשובת מאחר ואני מתלבטת מה לעשות מחר ביומה השני
אולי עדיף שהסבתה תיקח ותחזיר אותה שהיה יותר יציבות וביטחון

תודה אורית

שלום אורית,
עדיפה בהחלט דמות קבועה בכל עניין הכניסה לגן. עשי כמיטב יכולתך, בכל מקרה אל תדאגי לא אמור לקרות אסון גדול מדי אם לפעמים לא תהיה לך אפשרות לעשות הכל נכון. בסוף יהיה בסדר:-) בהצלחה.

שלום דורית,
אין כאן תשובה נכונה או לא נכונה. אלא צריך לברור מתי לזרום עם זה, כי בסך הכל זה לגיטימי להתאים את עצמך לנורמות חברתיות, ומתי היא אומרת את זה לא בדיוק מהסיבה הזו, אולי לא על כל דבר יצחקו עליה אבל כך היא חושבת וכו'.
אם תביאי דוגמאות יותר ספיציפיות אוי אוכל לעזור לך בצורה יותר מדוייקת.

שלום מור,
התנהגותו של בנך מעידה על משהו, וכדי לדתע איך להתמודד אית הצריך להבין מה הבעיה. האם זה קשור לכך שנולד לו אח? האם למשהו אחר?
אם זה קושר להולדת האח צריך להתייחס לכך ולהבין מה קורה לו. האם הוא מרגיש זנוח? אם כן את יכולה להגיע אליו דרך זה שתביני אותו, תדברי איתו על תחושות הזעם והכאב הלגיטימיות שלו (לצד גם האהבה שלו לאחיו במקביל), נסי לדבר איתו על כך שתא מבינה שאולי קשה לו אחרי שאחיו נולד, הואו מרגיש שהוא מקבל פחות התייחסות, והוא עדיין זקוק להתייחסות הזו, ונסי אכן לתת לו אותה למשל על ידי קביעת זמן איכות קבוע באופן נפרד איתו, כשמישהו אחר מסייע לך ונמצא עם התינוק בזמן הזה.

אני בטוחה שזה בגלל שינוי גם האבא כבר לא גר איתנו אנחנו גרים אצל ההורים שלי ששם הוא מוקף בחום ואהבה ובתשומת לב וכל העיניין שהמעבר התחיל לפני 4 חודשים ורק החודש האחרון הייתה לו ירידה משמעותית שאפילו הגננת שמה לב לזה שהפתאום הוא זורק חול קופץ בלי הפסקה ומשתולל ...

שלום מור,
אוקיי, אם אכן קרו כאלה דברים משמעותיים במשפחה צריך להתייחס אליהם כדי להגיע אל הילד, אותו דבר שצעתי לך לגבי הולדת אח אפשר לעשות לגבי השינוי שקרה. כדאי לשבת ולדבר איתו על כך שבטח מאוד קשה לו, אולי הוא מתגעגע לאבא, אולי הוא חושב שהוא אשם בפרידה שלכם (ילדים רבים נוטים לחשוב כך), ואולי יש תחושות רבות נוספות שעולות בו לגבי המצב החדש, כדאי מאוד להקדיש לו זמן ולתת לו לבטא אותם. כמו כן להקפיד על כך שלמרות שעברתם לבית הורייך והם מאוד חמים אליו, את ההורה שקובע גבולות ולנסות להימנע ממצבים שבהם ההורים שלך מכוונות טובות לא יעמדו בגבולות שאת קובעת לילד וכך לא תישמר העיקביות.
גם את זקוקה בודאי לתמיכה לאחר המשבר המשפחתי ואולי זו חלק מהסיבה שאין לך כוחות כרגע וזה מובן וטבעי. זו תקופה קשה וגם טבעי שהילד מגיב כמו שהוא מגיב, זה היה לא נורמלי אם ההתנהגות שלו הייתה נשארת תקינה לגמרי לאחר משבר משפחתי ושינויים כל כך משמעותיים במשפחה. זה לוקח זמן להתארגן מחדש, להרגע ולחזור לשיגרה, וצריך סבלנות.

שלום לך,
אני לא מכירה פרטים על המשפחה של הילדה וכלן אני לא יכולה וזה גם לא נכון שאני אחווה דעה. אם אמא שלה מודאגת עליה לפנות בעצמה לבקש עזרה. זה לא סוג של דבר שיכול ורצוי שיעשה דרכך ובלי רשות האם.
בכלל אנחנו לא נוהגים בפורם לענות על שאלות של אנשים לגבי ילדים של אנשים אחרים.
זה יפה שאת דואגת ואם את רוצה את יכול הלהפנות את האם לפורום בעצמה.

שלום גליה,
אכן כל אחד צריך את החברים שלו, כן חשוב שתגידי לה שכדאי שהיא תשחק עם החברות שלה ואת תדאגי לאחיה, ואם יש אפשרות שהם לא יהיו באותו צהרון זה עדיף, אם אין אז כדאי להגיד לה שכדאי שהיא תנסה להניח לאחיה למצוא את חבריו בכוחות עצמו ולבקש מהעובדות בצהרון שינסו לשמור על העניין הזה.

אבל באופן אוטומטי הילד רודף אחריה ומשחק איתה וזה אחרי שהם מתראים בגינה לאחר סיום הגן (על השנה הנוכחית אני מדברת) אז מה למשוך אותו אלי ? שישחק קרוב אלי ? ולהרחיק אותו ממנה ? כי אין לו עדיין עם מי לשחק בגינה מצד אחר אני רוצה לשחרר אותו לתת לו חופשיות לשחק

שלום גליה,
כן, בהחלט, כדאי לשחרר אותה ממנו ולמשוך אותו אלייך, או לכוון אותו לכיוונים אחרים ולא אליה. לנסות למשוך את תשומת ליבו לדברים אחרים שקורים בגינה, משחקים, בעלי חיים, להביא עבורו כדור או משחקים מהבית, לשחק איתו בעצמך וכו'.

שלום שרון,
במצב כזה יש לפנות לטיפול ובהקדם.