פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום
שלום שמי אור נשואה +ילדה בת תשע וחצי .
היום ביקשתי מביתי להכנס להתקלח אחרי שהגיעה מביה"ס ואכלה ארוחת צהריים.
היא ביקשה עוד שעה לבסוף אמרתי לה שעוד עשר דקות היא נכנסת להתקלח,היא פשוט כל פעם שמבקשים ממנה להכנס להתקלח או לסדר את החדר או כל דבר שלא בא לה היא בוכה או מתווכחת בלי סוף.(האמת שלא הייתי כ"כ עומדת על זה שתכנס להתקלח עוד 10 דקות אבל יש לה כינים ואני חייבת לסרק אותה).
מפה לשם היא לא נכנסה להתקלח,אני נחתי קצת ואחרי חצי שעה ואפילו יותר היא באה אלי למיטה מחבקת ומצחקקת ואמרתי לה שהיא היום לא רואה טלויזיה כיוון שהיא לא ממושמעת(אי אפשר כל הזמן להגיד 10 פעמים כל דבר). ואז היא התיישבה עלי והתחילה להרביץ לי כבר יש לה כוח ברוך השם ומשקל לא קל קפצה עלי ועוד כל מיני אז אמרתי לה שבגלל שהיא מרביצה לי ומתנהגת כך אז היום מחר וביום שישי אין משהו טעים שהיא לרוב מקבלת.
אז היא התחילה לבכות ולהרביץ לי במיוחד כי מחר יש לה מסיבה כלשהיא עם החונכת שלה ואמרתי לה שגם שם היא לא תקבל משהו טעים היא כל הזמן המשיכה להרביץ לי (לא החזרתי לה רק התגוננתי לבסוף קמתי מהמיטה היא קראה לי מטומטמת ומפגרת ושהיא תקרא למשטרה ושאני מתעללת בה וכל מיני כאלה דברים. היא לא הפסיקה להרביץ לי עד שלקחתי אותה בכוח איך שהוא השתלטתי עליה והכנסת י אותה לאוהל בחדר שלה שבו היא משחקת היא בכתה וקראה לי מפגרת.
אני קצת מצטערת שנתתי לה את העונש לגבי המשהו טעים מחר במסיבה הייתי צריכה להגיד לה שאני לא יקשיב לה כמו שהיא לא מקשיבה לי וזהו .
השאלה שלי היא מה לדעתך אני צריכה לעשות אם היא תבקש סליחה לסלוח לה(תוך כדי שאני כותבת לך היא באה ומחבקת אותי הזזתי אותה ממני ,היא הלכה להביא חבל עבה והתחילה לקשור אותי הזזתי את החבל ממני בקושי היא ממש הכאיבה לי יש לה המון כוח אח"כ היא באה שוב ניסתי לגזור לה את החבל עם מספריים היא ביקשה שלא אז אמרתי לה שתלך ממני אח"כ באה שוב עם חבל מאחורי וקשרה אותי נורא חזק אז הפעם לא ויתרתי לקחתי סכין גדול וחתכתי לה את החבל היא קראה לי מנוולת ואמרה שהיא שונאת אותי .
אני אמרתי לה שאני לא רוצה לדבר איתה עכשיו היא בוכה ואומרת שהיא מנסה להשלים איתי ואני לא רוצה.
היא מבקשת שאסלח לה ובוכה
אני לא עונה לה ולא מתייחסת
איך להתנהג אחרי כל ההתנהגות שלה (היא תמיד מבקשת סליחה וחוזרת על ההתנהגויות שלה ודיברתי איתה על זה כבר שתשלוט בעצמה והיא מבטיחה לשווא)
מה לעשות עם העונש לגבי מחר עם החונכת האם להשאיר אותו או להגיד לה שאני יחשוב על זה ?
ובכלל איך להתנהג ומה לעשות זו ילדה בת 9 וחצי מה יהייה שתהייה גדולה יותר.
איך עלי להתנהג כדי שההתנהגות שלה לא תחזור על עצמה,שתדע לכבד ולהעריך אותי?
בבקשה תנו לי תשובה מפורטת .

אני אם חד הורית (גרושה) לילד בן 14 (בבית יש ילד נוסף בן 18).
הנער בן ה - 14 נוטה לעצבנות ומרגע שמכעיסים אותו הוא אינו שולט על פיו ועל מעשיו.
התנהגותו מפריעה בעיקר במסגרת בית הספר, שאינו מוכן להיות סובלני כלפיו.

הילד מאובחן עם קשיי קשב וריכוז ולוקח ריטלין בימי לימודים. ברמה הלימודית, המצב סביר ביותר.

האם אתם יכולים להמליץ לי על טיפול (באיזור המרכז) לשיפור ההתנהגות וכן טיפול עבורי כדי שאוכל לקבל כלים, שבאמצעותם אוכל להתמודדעם ההתנהגות שלו.

תודה.
אתי.

שלום רב
לבני בן השלוש יש אחות בת חמש וחצי התגנדרת כל הזמן.ולכן מה שהוא רוצה זה להיות כמותה :לללבוש חצאיות,לנעול לה את הנעלי בובה ,רוצה להתאפר.אנחנו אומרים לו "אתה בן"אז הוא עונה "אני בת" או אני רוצה להיות בת.השאלה מה עושים האם לאפשר לו ללבוש את החצאיות שלה בבית ולנעול לה נעליים ולצחוק מכל הסיפור.או לעשות מלחמות בבית ולא לתת לו שום דבר ממנה.אנו מאוד חוששים מטרנסג'נדריות או מהומואיות.קראתי כתבה על הורים לילדים טרנסג'נדרים שסיפרו שבגיל כזה זה התחיל הבנים לבשו חצאית והתאפרו.אודה לך על תשובתך מראש

שלום

בנינו הראשון בן שנה וארבעה חודשים.
הוא ילד מאושר מאוד, מפותח וסקרן

ישנה תופעה תמוהה שאיננו יודעים האם היא רגילה או דורשת התייחסות מיוחדת:
הוא לפעמים ללא כל סיבה דופק את הראש בקיר שוב ושוב- שלא מתוך כעס.
לפעמים מתוך כעס הוא נושך את עצמו
לפעמים (אולי מתוך עייפות) הוא מושך לעצמו חזק מאוד בשערות.

בחלק מהמקרים הוא מתלונן ובוכה מהכאב שהוא גרם לעצמו, אבל ממשיך בכך.

כיצד להתייחס לכך?

שלום רב,
בתי בת 1.8, ילדה חכמה מאוד ומפותחת מאוד לגילה. תקשורתית ומדברת ברמה של ילד בן שנתיים וחצי.
אובחנה כסובלת מגמישות יתר והיפוטוניה קלה והחלה ללכת לפני 4 חודשים.
לפני שהחלה ללכת סיגלה לעצמה תנועת גרייה חוזרת בה היא יושבת בפיסוק רחב, מעין "שפגט" ומנדנדת את האגן קדימה ואחורה. היא יכלה לחזור על התנועה גם חצי שעה אם לא היינו מפסיקים. כשהתחילה ללכת היא הפסיקה עם התנועה ובזמן האחרון היא חזרה לעשות את התנועה.
אציין שהיא "נכנסת" לתנועה הזו במצבים שאני מפרשת כתסכול. במצבי עייפות, כאשר היא מבקשת משהו ואומרים לה לא, כאשר יש הרבה ילדים והיא נלחצת וכו'.
כרגע, כשהיא עושה את זה אנחנו מנסים להפסיק את התנועה בלי להעיר לה. אני מרימה אותה מהרצפה, מציעה משחק או גירוי אחר, משחקת איתה קצת על הידיים וכו'.

על מה זה מעיד? איך לטפל ומה לעשות? אני מאוד מודאגת ומפחדת לגרום לה לנזק.
האם כרגע אני נוהגת נכון בזה שאני לא מאפשרת לה לעשות את התנועה הזו?

תודה רבה.

שלום רב,
ביתי בת 4 וחצי ילדה מאוד חברותית וחכמה, לפני כשנה כשהיתה בגן פרטי הייתי שואלת אותה בדרכנו הביתה מה היא אכלה בגן איזו פעילות הם עשו, התשובה שהייתי מקבלת היא שהיא לא זוכרת. הייתי נותנת לה הזדמנות להזכר ואז לספר לי בהמשך כשתרצה וכשתזכר (בנוסף לזה הנחתי כי היא אולי עייפה וגם קטנה , למרות שהיו ילדים בגן בגילה שהיו באים אילנו אחר הצהריים לשחק איתה היו זוכרים והיו עונים על השאלה בבירור )
השנה היא בגן עירייה עד השעה 13:30 לרוב אני נותנת לה לספר לי לבד ואין אני מציקה לה בשאלות יום ביומו איך היה בגן? מה עשיתם ? וכו'... אני משתדלת לא לשאול איך היה בגן כי אז התשובה שהיא עונה : כיף! ובזה זה ניגמר.
אתמול אחרי תקופה ארוכה שאלתי אותה מה הם עשו בגן האם הם קראו סיפור ?
ושוב התשובה שקיבלתי היתה זהה לזו מלפני שנה : אני לא זוכרת! ניסיתי לשאול שאלות מכוונות, ואז אמרתי לה כשתיזכר שתספר במידה ותרצה.
אני לא יודעת האם זה נורמלי שילד לא זוכר, או אולי היא רק אומרת שהיא לא זוכרת.
האם זה בסדר לא לשאול מדי ים מה הם עשו בגן?
אולי כן לשאול ולנסות לפתח שיחה בנושא ?
לרוב אני מתחילה לשתף אותה איך עבר עלי היום ומשם אני נותנת לה אפשרות גם לשתף אותי אך אני שמה לב כי היא יותר מתעניינת בפעילות שלי מאשר בלספר על הפעילויות שלה.

שלום לך. בני בן 4.5 וכל הזמן מתלונן ולא מבסוט.אם אני הולכת איתו ברגל אז כל הדרך הוא בוכה שקשה לו ואין לו כוח ולא עוזר שאני מנסה לשיר איתו שירים ולספר משו נחמד.. כשאנחנו בבית הוא לא מפסיק להתבכיין " מה אני יעשה" במה אני ישחק " את זה אני לא אוהב, לזה אין לי כוח, אני לא יצליח, אני לא יכול. ואני טיפוס מאוד חיובי וכל הזמן מנסה לעודד אותו אבל זה פשוט לא עובד.. הוא מאוד עצלן לא אוהב לעזור ולא לכבד תמיד קשה לו .. וזה נורא מרגיז הוא גם לא יודע להעסיק את עצמו.
ואני ממש לא נהנת ממנו למרות שהוא חכם מאוד ומצחיק. מה אפשר לעשות כדי שיהיה יותר חיובי ופחות מתלונן.?? אגב הדבר היחיד שהוא רוצה זה לראות טלויזיה. ואני לא נותנת לו יותר משעה ביום. בבקשה תעזרי לי. כי כבר ממש ניהיה לי קשה איתו שהוא ככה.

שלום רב!
בני בן 4.
כאשר הוא נמצא בבית או עם אנשים שהוא מכיר (סבתות, קרובי משפחה וכו') הוא משתולל, משחק ומתנהג באופן חופשי לגמרי.
לדברי הגננת שלו, הוא חברותי, משחק עם הילדים, משתתף בפעילויות הגן ולפעמים גם אוהב לשחק לבד.
הבעיה היא שכאשר נמצא בסביבה חדשה לגמרי או עם אנשים זרים (ילדים ומבוגרים), הוא לא עונה בכלל אם פונים אליו ומתעלם מהם לגמרי. לפעמים, כאשר אדם לא מוכר לו שואל אותו שאלה, אז הוא מוריד את עיניו ושותק או מפנה את מבטו אלי (כאילו, ע"מ לקבל אישור ממני).
כאשר מגיעים למקום חדש, בהתחלה הוא נצמד אלי ולוקח לו קצת זמן להשתחרר ולהרגיש בנוח.
איך אני יכולה לעזור לבני במצבים שתיארתי לעיל ?
בתודה מראש

מה או איך אומרים לילדים (גילאי 8, 5, 3) על קרוב משפחה שהתאבד? מדובר בקרוב רחוק אבל שהם מכירים.
תודה,
הדר

שלום,

יש לי ילדה בת 3 מאוד חמודה ואוהבת הכל בסדר איתה על שהיא מתחילה לבכות,
בדרך כלל זה קורה שהיא מגיע הביתה מהגן עם אישתי וזה ממשיך לנושא של מקלחת ושינה.
התופאה הזאת לא קיימת כל הזמן אבל רב הזמן ושהיא בוכה זה בכי של שעה עד שעה וחצי עם צרחות נשיכות לפעמים מכות מצד הילדה אנו מנסים כל מיני שיטות וכלום לא עובד.
1- מה עושים?
2- האם יכול להיות שלא טוב לה באיזה משהוא או שמפריע לה משהו ואם כן איך מגלים זאת כי זה בלתי נסבל.
דרך אגב זה ילדה ראשונה שלנו.
תודה על תגובה מהירה...

שלום !
אני בת 11 ולומדת בכיתה ו'. לפני שנה וחצי עברתי לבי"ס חדש ואני ביישנית מאוד. בבית הספר הקודם לא הייתי ביישנית והיו לי חברות, אך מאז שעברתי לבי"ס החדש אני בקושי מדברת בכיתה. כולם חושבים שאני שקטה אך באופי שלי אני לא. אבל אני פוחדת לדבר כי ככה התרגלו לראות אותי ואני לא רוצה שיאמרו מה קרה שפתאום אני מדברת. עם הבנים של הכיתה אני לא מדברת בכלל. עוד שבוע בערך יש בת מצווה לילדה מהכיתה שלי והיא מזמינה את הבנים. כל פעם שהבנים באים לבת מצווה הבנות נדבקות אליהם ואם אני אלך לאירוע אני אשב לבד עד סופו, וזה ממש בושות. בהמשך החודש יהיו עוד 2 בת מצוות עם הבנים ואני ממש לא רוצה ללכת לאף אחת משלושתן. אני לא יודעת מה לעשות ומה להגיד לבנות בכיתה, כי אם אני אמציא תירוץ 3 פעמים כבר לא יאמינו וידעו שאני לא באה בגלל הבנים.ובנוסף לכך הבת שיש לה את הבת מצווה הכי קרובה להיום שאלה אותי כבר 3 פעמים אם אני באה לבת מצווה שלה ואמרתי לה שכן כי הייתי לחוצה ולא ידעתי מה לעשות.נראה שהיא ממש רוצה שאני אגיע.אני לא יודעת אם אני אלך או לא למרות שלא נראה לי שאלך.אני צריכה עזרה ופתרון.אם אני אלך אני צריכה שלושה תירוצים ממש טובים.סליחה על האורך ומקווה שתעני כמה שיותר מהר, אני צריכה את זה דחוף. תודה

שלום בתי בת 5 ילדה מקסימה, חכמה ומבריקה בקרב בני המשפחה גם הגננת בגן ציינה כי היא חכמה ומסתדרת חברתית (עברה לגן חדש השנה), אני משתדלת להזמין לה חברים לפחות פעם בשבוע.
יש מס' בעיות שברצוני להתייעץ לגביהם: 1.ביישנות יתר אשר גורמת לה לעשות דברים שאינם מתאימים לה. לדוגמא היינו בחוג ריקוד ומרוב ביישנות ומבוכה התחילה לרוץ ולהשתגע (דבר שמעולם לא קורה) להפריע למורה ולא להתרכז בשיעור. דוגמא נוספת היא שאנו מגיעים לאירועים חברתיים של אנשים שהיא מכירה (גן לשעבר, חברים) היא פשוט בקושי מחליפה מילה ומתחבאת מאחורי כאילו יש לי זנב. 2. עיסוק אינטנסיבי באוכל , הילדה גבוהה מאוד ושמנמונת (118 גובה 28 משקל) ואני משתדלת להכניס אוכל בריא הביתה ולהקפיד ממתק אחד ביום אבל שאנו במקומות ציבוריים היא מתנפלת על אוכל ואינה מקשיבה. אני לא רוצה להגביל אותה יותר מידי אך מצד שני איני רוצה שתהיה שמנה.
3. לאחרונה , יש לה פחד מנחשים בלילה , מישהו בגן דיבר על נחשים והיא מפחדת בלילה , רוצה שאכסה אותה עד הראש , גרביים, בגדים ארוכים..... אני מסבירה לה שנחשים יש רק בג'ונגל ושיש לנו רשתות בכל הבית , זה קצת יותר טוב אך עדיין בחרדות.
בקיצור עוברת עליה תקופה עמוסה וכואב לי לראות אותה כך.

זהו אשמח לתגובה

אני מתענינת לגביי בעיות שינה של תינוקת בת שנה וחצי.
לחברה טובה שלי יש ילדה בת שנה וחצי ותינוק בן חצי שנה. לפניי כחודשיים היא הכניסה את הילדה לראשונה לגן . בשבועיים האחרונים הילדה לא ישנה טוב בלילה.
ישנה כמה שעות ולאחר מכן מתעוררת בבכי צרחות ממש צרחות. לא מוכנה לחזור לישון.
מה לדעתך יכולה להיות הסיבה ? האם יש מעבדת שינה לגיל הזה ? חברתי טוענת כי מאז שנולד התינוק לפני חצי שנה כבר אז הילדה השתנתה, נהייתה יותר מפונקת, עקשנית מאד ועכשיו גם נושא השינה הזה.
מה לעשות ???

שלום, בתי בת 3ו- 8 חודשים. מאז שהייתה תינוקת אנחנו מלמדים אותה לא להשתמש באלימות ולא להחזיר כאשר מרביצים לה, אלא להתרחק מילדים אלימים ומציקים תוך אמירה של ״לא נעים לי מה שאת עושה, אני לא חברה של מי שמרביץ לי..״. לאחרונה אני מרגישה שאולי לא זו הדרך ואני חוששת שלא תדע לעמוד על שלה ולשמור על עצמה.
איך אוכל ללמדה לא לוותר על עצמה וכן לעמוד ביותר אסרטיביות מול ילדים אלו?
תודה!

שלום, שמי נורית אני אמא לילדה בת 6 ותינוקת בת שנה.
לאחרונה אני תופסת את בתי הבכורה משקרת לי על כל מיני דברים. דיברתי על זה שזה לא יפה לשרק ולא בסדר עד שהחלטתי לרדת מזה ולא להעמיד אותה על כל שקר אלא להראות לה את זה בצורה אחרת. עכשיו היא התחילה להסתיר דברים על מנת שהיא לבסוף תקבל את מה שהיא רוצה.
כיצד עליי לנהוג?