פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום וברכה
אשמח מאוד לקבל מענה או הכוונה לבעיה שהבת שלי חווה
אגם בת 3.5 ילדה מאוד פיקחית, חברותית, וורבלית ועצמאית
בהמלך היום היא מתנהלת באופן נורמטיבי לחלוטין

אך מזה מספר חודשים אנחנו מתמודדים עם חלומות בהלה שהיא חולמת כ-ל לילה
כלומר כל לילה היא מתעוררת לפעמים גם מספר פעמים ונרגעת רק בעזרתינו

מגיל לידה אגם הורגלה לשינה מסודרת, הירדמות עצמאית ובעבר ידעה גם ב"פיקים" להירדם חזרה במקרה שהתעוררה בלילה ..

לצערי עשיתי טעות והיא התרגלה לכך שאם מתעוררת מחלום רע מותר לה לישון איתנו במיטה או שאחד מאיתנו ישן איתה במיטה ...

מעבר להרגלי שינה ולפגיעה באיכות חיים של כולנו מואד מדאיג אותי התוכן ..

היה שלב של אריות/נמרים/זאבים וכעת עלה שלב והיא חולמת ש"הורגים אותה"
הלילה היה השיא שסיפרה לי שחלמה שבכרית שלה ובמזרון יש סכינים ושאנשים רעים רוצים להרוג אותה .. אני מיואשת מכיון שהיא לא נחשפת למלל או חלילה לצפיה בתוכן כזה בטלויזיה אז אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. שיתפתי את הגננת אינה רואה שום סימן חריג ..
אשתף שהיא ילידת ספטמבר והשנה נכנסה לגן עירייה שבו אינה ישנה צהריים
(יתכן והיה לה מוקדם מדי ? למרות שהיא לא מראה שום סימן שקשה לה עם השיגרה )
אשמח אוד לכל עצה שתוכל לעזור.

שלום בני בן השנתיים מדי פעם היה מרביץ ונושך והינו מסבירים לו שזה אסור זה היה קורה אחת לכמה חודשים. בעת האחרונה הוא לזר לנשוך ולהרביץ בתדירות גבוה מאוד
לסבתא לדודה ולאנשים שכל הזמן סביבו שיש לציין שהוא מאוד מאוד אוהב או אהב.
גם לחברה שלי שהיא הרבה פעמים מטפלת בו והוא היה מקשיב לה הוא התחיל להרביץ לנשוך ולהתמרד שמרביתים לו
לפני מספר ימים הא שבר את הרגל וכתוצאה כנראה מהתסכול שהוא אינו יכול לדרוך עליה הוא הגביר את האלימוץ כלפי הסביבה ולא מקשיב כאשר אנחנו אומרים לו להפסיק הוא אורמ לאנשים סביבו "את נו נו נו" ולא מוכן להפסיק לכעוס אין לי מושג מהיכן הוא למד להגיד נו נו נו יש לציון שהוא במעון וששאלתי אותו הוא מי אומר לו ככה הוא זרק לי המון שמות של ילדים כל שזה לא מהימן
כרגע הוא בבית בעקבות ההחלמה של השבר ברגל וכנראה שגם אוציא אותו מהמעון שהוא נמצא בו כיום. איך אני מלמדת אותו כמה שזה אסור ? יש לציין שכשאולים אותו אם אבא מסכים להרביץ ולנשוך הוא אומר לא אך עושה זאת
תודה

היי,
יש לנו בעיה שהילד שלי (בן השנה ו 4 חודשים) בחצי שנה האחרונה (חודש מאז שהכנסנו אותו לגן) מושך בשיער של ילדים אחרים ונשיכות לפעמים.
שהעניין בוודאות קשור לתשומת לב (או יותר נכון צורך בתשומת לב)
וזאת אני מבין מכמה מקרים שלא משך לאף ילד בגן במשך יום שלם. וכשראה את אמא שלו באה לקחת אותו. ישר הלך ועשה את מה שאסור לו (למשוך בשיער הילדים, לנסות לפתוח ארונות בגן - שזה הוא יודע שאסור לו.. הדבר קרה כמה פעמים)
גם שהילד עם אימו לבד בבית, וכשהיא עסוקה במטבח הוא בא אליה ומנסה לנשוך אותה ברגליים, או לפעמים בא ומנסה למשוך לה בשיער..
ניסינו הרבה דברים.. ובעיקר בתקופה האחרונה.. אנחנו משתדלים להגיב בצורה אדישה להתנהגות הזאת


השאלה היא איך צריך לנהוג איתו במידה ובאמת הוא עושה את זה לצורך תשומת לב.
איך לנהוג בלי קשר למשיכות/נשיכות ? אולי אנחנו לא נותנים לא מספיק תשומת לב?
ואיך לנהוג כשהוא מושך/נושך.. מה להגיד ? איך לפעול?
ואיך לנהוג שאנחנו בסביבה של עוד ילדים/הורים ? (זה לא נעים להישאר אדישים כאן.. כי זה לא פייר כלפי ההורים האחרים ..)
העניין ממש מתיש אותנו ואנחנו רק בהתחלה. כולם אמרו לנו שזה מותאם גיל , וזה צריך להפתר תוך תקופה קצרה.. מה שלא קרה.. אולי אנחנו נותנים לא מסרים מבלבלים?
הרופא ילדים שלנו .. אמר לנו לשים אותו בעונש של 15 דק אחרי כל פעם שהוא מושך/נושך.. ניסינו את זה כמה ימים .. היה נראה שזה לא עוזר .. ועזבנו את זה

אודה מאוד מאוד לעזרה הכוונה/הארה :)
תודה גדולה

שלום, הילדים שלי בגילאים של ילדי קרובת המשפחה. קרובים מאוד יחד לשני ונפגשים די הרבה. הקשר הרגשי שלהם משפיע ואני שומעת הרבה- למה הם לא ואנחנו כן וכדומה.
הילדים של קרובת משפחה מתנהגים לא כפי שאני מחנכת את ילדיי ואני מרגישה שהדבר משפיע לשלילה על אופן התנהגות של ילדיי , אינני מרוצה בכך.
כיצד לנהוג במקרה ? לאחרונה התחלתי לצמצם את המפגשים שלנו .

היי,
יש לי ילד בן 4.8 חודשים ובן שנתיים ו-3 חודשים.
הם משחקים יפה ביחד אבל מחטיפים המון אחד לשני, כמובן שהם שוכחים וממשיכים,אבל לפעמים המכות נראות ממש כואבות, הקטן יכול לנשוך או לצרוח עליו או סתם לזרוק עלינו משחק.
והגדול יכול פתאום להחטיף לו מכה כואבת אם הוא מפריע,
כמובן שכל פעם מישהו בא אליי בוכה נורא ומבקשים ניחומים..זה קורה כמה פעמים ביום, אבל הם כן מתחבקים ואוהבים לשחק יחד ומאוחדים.
השאלה היא איך אני מגיבה לדבר כזה בלי לגרום לאחר להרגיש מקופח?זה לא פשוט,כי לפעמים זה שבא אליי בוכה התחיל להרביץ.
.....
שאלה שניה-הגדול ב"ה ילד מאוד פעיל וקפיץ, אני מוצאת את עצמי מעירה לו המון הערות ומתקנת אותו,כמו :למה אתה בועט בבקבוק שלך ברצפה?אחכ אתה שותה ממנו.... ותפסיק לטפס על שולחנות וספות אחיך לומד ממך!(חוץ מזה שזה לא מקובל עליי) את\ה יכול\ה להסביר לי,מאילו דברים להתעלם ומאילו לו?כי אחיו לומד ממנו!
אני כל כך אוהבת אותם שרוצה רק בטובתם,ולטובת בריאותם!

שלום רב,

בני בן שבע בכיתה ב' ויש לו עם חברו יחסי אמביוולנטיים. לעיתים החבר מתייחס אליו יפה ולעיתים לאו. למשל, כאשר הם שניים הוא מתייחס אליו יפה וכאשר ילד אחר מצטרף הוא מתעלם ממנו כלל, למרות הכל שבני מעיר לו שהדבר פוגע בו מאוד. אוסיף ואציין שהסיטואציה קורית בבית החבר והאם לא עושה דבר בנידון. אינני יכולה לריב עם האם על כך אך מצד שני אינני יודעת מה לעשות בכדי לעזור לו מלבד לומר לו לשוחח עם החבר על רגשותיו, דבר שלא עוזר.
מה אפשר לעשות כדי לעזור לו להתמודד?

תודה ,

מאיה

שלום רב!
אשתי עשתה עליה מרוסיה לפני שנתיים, התחתנו ונולדה לנו בת. הבן שלה בן- 14.5 משליט לנו טרור בבית. הוא רוצה שליטה על הכל, לעשות כל מה שהוא רוצה. אין לו גבולות בכלום. כל היום מול המחשב ואי אפשרי להגביל אותו. חוץ מזה לא עושה שום דבר בבית (סדר, ניקיון, עזרה)- אבל זה לא הכי חשוב.
בזמן אחרון התנהגות שלו בלתי נסבלת- הוא התחיל לקלל אמא שלו ואותי (קצת), להרים ידיים אליה ואליי. ההתנהגות הזאת הייתה קיימת כל הזמן. אשתי מספרת שהם נתנו לו מקסימום אהבה, אבל כל דבר שביקשו ממנו הוא היה מוציא מהם את כל המיצים עד שהסכים לעשות משהו.
כרגע המציאות שלו השתנתה- ממספר 1 במשפחה הוא נהפך למספר 3 (אני ואחותו הקטנה- תינוקת.) אבל התנהגות כמו שהייתה נשארה.
אנחנו פנינו ליועצת בית הספר שהמליצה לפנות לטיפול בריאות הנפש ילדים, אך אני ראה שעו"ס יותר שמה דגשים על הורים, על זה שאין לנו הסכמה לגבי חינוך. אני בעד להגביל אותו בדברים ( וזה מביא להתנהגות אלימה), לנסות לייצר מערכת מתנות ועונשין, אשתי נוטה לאשר לו לעשות מה שהוא רוצה כדי לשמור על שקט בבית.
אתמול הוא היה צריך ללכת למתנ"ס לשיעורי עזר, הוא ישב מול המחשב ופשוט אמר "אני לא הולך". כל הדיבורים, שכנועים לא עזרו ואשתי ניתקה לו המחשב. הוא הרים אליה ידיים ואני הייתי אמור להתערב ולדחוף אותו הצידה, כי הוא הרביץ לה. אתמול כל היום הוא לא דיבר איתנו, יצאנו להליכה בערב אני אשתי ותינוקת, הוא נשאר בבית. כשחזרנו הוא התנהג למופת, עזר עם אחותו הקטנה, האכיל אותה, ישב בסלון איתנו ודיבר על כל מיני נושאים כמו בחירות בארצ"ב למשל ומצב בארץ.
היום בבוקר הוא עוד פעם הלך מכות עם אשתי. (לצורך הבהרה - המחשב שלו עבר מחדר שלו לסלון כי אשתי ראיתה חבר שלו בפייסבוק ששם תמונות אלימות ולא מתאימות).
אני התקשרתי לבריאות הנפש, דיברתי עם פסיכולוג אחר שכרגע המליץ לי להחזיר לו מחשב כדי להשקיט את הבית, והוא יחשוב על איחבון פסיכולוגי/פסיכיאטרי. דיברתי איתו הרבה זמן.
כמו כן אני רוצה לקבל עזרה כאן- אנו חווים אלימות פיזית ומילולית בבית. אני מפחד להשאיר את אשתי לבד איתו. ופסיכולוג אמר שאם הוא מרים ידיים- נא לערב משטרה. מצד שני אשתי מפחדת מלהזמין משטרה, כי היא אומרת שזה בכלל יהרוס את כל היחסים, אבל איך אפשר להמשיך להיות בסטראס מתמיד ככה במשפחה.
כמו כן פסיכולוג המליץ לחשוב על פנימיה- דבר שדיברתי עם אשתי והיא נוטה להסכים איתי בנושא הזה.
הלכתי לעבוד, דיברתי איתו מספר דקות- אמרתי- אנחנו היחידים שאוהבים אותך, המשפחה, אתה לא יכול להרים ידיים כאן.
כמו-כן הוא לומד מצויין, כל המורים מתלהבים ממנו, הבעיה קיימת רק ובלבד בבית.
בניתי מפת לידה שלו (אני רק מתעניין) ובבית -4 שזה בית המשפחה יש מארס ואורן- 2 כוכבים קשים מאוד במיקום הזה ואני ראה את זה במציאות- רק בבית.
אשמח לקבל תגובות

שלום,
בת שלי שהיא בת 8 סובלת מחרדות לפני שהיא הולכת לישון ובכללי שמלווה בפחדים, כואב לה הגרון, בא לה להקיא, שורף לה בגרון....(קבענו תור למומחה שבוע הבא). הרופאה המליצה לקחת קלמנרבין -ס אלקסיר להרגעה.
בהוראות השימוש כתוב שלא מיועד לילדים מתחת לגיל 12. למרות זאת הרופאה אמרה שהיא יכולה לקחת 5 מיל' לפני השינה הילדה שוקלת בסביבות - 28 ק"ג.
האם זה בסדר. זה יכול לעזור לה? תודה.

שלום רב,
בני בן 8, לומד בכיתה ב'. ילד מקסים ואהוב, מצליח בלימודים וזוכה להכרה ביכולותיו והשיגיו מהמחנכת. לאחרונה, מביע תסכול מכך שלכאורה לא מגיע להישגים. לדוגמא: "הייתי רוצה לקבל תעודת הצטיינות אבל אני כנראה לא טוב מספיק כי ילד אחר קיבל ולא אני"... "ילדה מהכיתה קיבלה תעודה על פעילות בנושא החודש, ואני לא." ... "מה אני יכול לעשות? אני רק ילד שאוהב לשחק ולראות טלויזיה" ... בפועל, הוא עושה את כל המוטל עליו בביהס ואכן ההישגים שלו טובים, ולכן קשה לי להמחיש לו מהו המאמץ הקטן הנוסף שעליו לעשות על מנת לבלוט יותר ובאמת להצטיין. איך אוכל לעזור לו ולעודד אותו לעשות מאמץ נוסף על מנת שיתרגם את היכולת למעשים?

תודה מראש

לפני 3 שבועות נפל על בתי בת השנה +3 דלי של ספונג'ה והיא נפצעה בראש (הדלי היה כמעט ריק), נהיה לה פצע קטן אבל ירד הרבה דם, היא ואני כמובן מאוד נלחצנו.
מאז היא לא מסכימה להתקלח.
אני מקלחת אותה כרגע רק כשאני איתה במקלחת ומרימה אותה עליי וגם אז איך שאני מפעילה את המים היא מתחילה לבכות. היא עם מוצץ בפה וחיתול בד ביד (חפץ המעבר שלה). ניסיתי לקנות משחקים למקלחת כאלה שנדבקים לקרמיקה, היא הסתכלה על זה איזה פעמיים בזמן שאני מסבנת אותה ואין מים, אבל ברגע שאני מפעילה את המים היא מתחילה לבכות ולצרוח... אני לא יודעת מה לעשות? אשמח לכל עזרה, עצה

שלום רב,
הבן שלי בן שנתיים ותשעה חודשים, מדבר שוטף, ורבלי מאוד.
בחודשים האחרונים החל לדבר על עצמו בלשון נקבה. כאשר הוא פונה לאחרים הוא פונה לפי המגדר הנכון וגם לגבי חפצים יודע להבחין בין זכר ונקבה.
למיטב זכרוני זה התחיל לאחר לידת אחותו שאוטוטו בת חמישה חודשים.
האם הדבר דורש טיפול? האם מומלץ לתקן אותו? כרגע אני פשוט חוזרת על מה שאומר אבל בלשון זכר.
אודה לתשובה

כבר מזה שלושה ימים בתי בת השנתיים מסרבת ללכת לישון וצורחת ללא הפוגה. ניסיתי להרדים אותה על הידיים, לשבת לידה, אך היא לא רוצה לישון, אלא רק איתי במיטה שלנו. בימים האחרונים התגלו אצלה פצעים בפה שממש הפריעו לה לאכול ולהיות שמחה, אך השינוי החד בבעיות השינה התחיל לפני 3 ימים. לפני כן גם לא ששה ללכת לישון, אך לא התנגדה כששמתי אותה במיטה שלה וראתה את שתי אחיותיה הגדולות הולכות לישון גם הן.
אשמח לעזרה דחופה, אובדת עצות ועייפה...
תודה לעונים.

היי,
אשמח. חדעת. מהו חינוך מיוחד בגילאי 3
מה זה אומר, מיהי האוכלוסייה שנקראת חינוך מיוחד
תודה.

שלום, אני מטפלת בתינוקת בת שנה וחצי (מגיל ארבע וחצי חודשים.) בתקופה האחרונה אני מרגישה שמאד קשה לי לטפל בה. אני מרגישה שאני נותנת את כל כולי וכמעט לא מקבלת בחזרה (בעבר זה לא היה ככה.) התינוקת מרביצה לי/ לא אומרת לי שלום בבוקר, לא מחייכת ולא רוצה שאתקרב אליה. רק כשההורים הולכים ואנחנו מבלות ביחד היא פתאום מחייכת ולא מוכנה שאעזוב אותה לרגע ואם אני "נעלמת" לרגע היא בוכה. מאד קשים לי המעברים החדים האלה. לרגע אני חושבת שהכל בסדר והכל הסתדר ואז למחרת הכל חוזר חלילה. אני מגיעה למצבים שאני ממש בוכה מזה. הסברתי להורים את המצב ,הם ניסו לשכנע אותי שזה יעבור ושכל המצב בגלל הנסיעה שלהם לחו"ל אבל הדגשתי שזה מאד קשה לי ושאני מעוניינת לעזוב. בנוסף, הם טענו שהתגובה שלי ממש לא הגיונית כי מבחינתם אני נעלבת מתינוקת. לצערי הם לא קיבלו את התפטרותי בעין יפה ואמרו שאני מענישה את הילדה /שהם פגועים ומאוכזבים ממני. בנוסף- טענו שאני "הופכת את הילדה למפלצת" (משפט שלהם) וזאת רק בגלל שאמרתי שהיא מרביצה לי ולילדים בגינה והנושא לא מטופל ( הם לא בעד עונשים וטוענים שצריך רק לומר לה בלחש שאסור להרביץ אבל זה ממש לא עוזר ואמרתי אינספור פעמים.) היא הרביצה לי ושיתפתי אותם בכך שהפעם בחרתי להעניש- שמתי אותה במיטה ל-2-3 דקות והסברתי לה שני מענישה אותה כי הרביצה לי ואסור להרביץ. היא בכתה 2-3 דקות , לקחתי אותה וחיבקתי אותה והסברתי לה שלא מרביצים , שאני אוהבת אותה אבל אין ברירה ואני חייבת ללמד אותה שלא מרביצים אך ההורים טענו שהדרך שבחרתי לא מקובלת מבחינתם. הדגשתי שההסברים והדיבורים לא עוזרים אבל אם זו החלטתם אני מכבדת אותה. בנוסף - להגיד שאני משווה את הילדה למפלצת זה משפט ממש חמור בעייני. הם יודעים כמה אני אוהבת אותה וכמה דואגת לה, מדוע בחרו דווקא במשפט הזה?!? איני יודעת איך לפעול כרגע. אני לא יכולה להשאר במקום שלא טוב לי ומצד שני לא רוצה לאכזב את המשפחה ובעיקר את הבנות (יש לה שתי אחיות שקשורות אליי מאד.) בנוסף- אם היחסים בינינו מסתיימים כך זה כנראה אומר שלא נחזור להיפגש. אני חושבת על התינוקת שלא תבין לאן נעלמתי לה .

שלום !
אני אמא לילד בן חמש וחצי שמאז ומתמיד יש לי תחושה שמשהו לא כשורה ,
עוד בזמן שהיה תינוק עיניין ההצבעה לא היה במיוחד , היה גם עיניין שהוא היה מסובב את הראש בעגלה ( בגיל שנה לערך ) מצד לצד , עד לפני שנה וחצי כלומר גיל 4 היה לעיתים רחוקות מנפנף בידיים , כל הדברים הללו נורא מדאיגים אותי וכששאלתי לעצת מומחה נאמר לי שאם זה לא עקבי אז אין כל כך ממה לחשוש ושזה ילד .
כיום עולה הנושא החברתי , לדוגמא אם ילדה מהגן אומרת לו בוקר טוב אז הוא מתעצבן , הוא נורא רכושני כשהוא משחק , ראוי לציין שלא הרבתי להפגיש אותו עם ילדים לאחר הגן , כאשר מישהו מהמשפחה ( אבא , סבא , סבתא , דוד ) באים לנשק אותו או לחבק הוא לרוב מתעצבן וצועק די , כשהוא רואה טלוויזיה הוא ממש נכנס בתוך הסרט ואפשר לקרוא לו והוא כאילו לא שומע , לעומת זאת עשיתי בדיקה ואמרתי לו תראה ספיידרמן בא כדי לראות אם באמת לא שומע ואז הוא כן הסתובב , הכל נורא מבלבל אותי ואין לי מושג לי לפנות ומה לעשות , אני מאוד רוצה שאם ישנה בעיה אז לטפל בה אך באופן פרטי ,
לא רוצה בשום אופן שידביקו לו תוויות :-(
תודה מראש ממתינה לתשובה המון תודה !