פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
בתי בת 4 וחודשיים במשך זמן מה אני חשבתי שהתנהגות הבכיינית שלה תעלם ככל שהיא תתבגר היא תבין שהיא לא תשיג כלום מבכי אך זה הופך ליותר גרוע.
זה מתחיל בבוקר יש לציין שהיא עצמאית לחלוטין מתלבשת לבד נועלת נעליים מצחצחת שיניים שותה שוקו ואחרי כל זה היא מתחילה עם הבכי הקטנוני הזה..על שטויות (עוגיה וכו..)
שאני אוספת אותה מהגן היא מתחילה עם לא רוצה ז'קט רוצה ללכת לחברה ...נכנסים לבית והיא מתחילה לבכות ככה כל יום קבוע.
(קורה אולי פעם בשבוע שלא)היא רוצה כאן ועכשיו דברים ושאני מסבירה לה שאי אפשר היא פורצת בבכי שנמשך ארוכות אני כבר מיואשת מהתנהגות שלה.
אני רוצה לציין שאני לא מתייחסת לבכי שלה ומושיבה אותה בחדר ומידי פעם באה להרגיע אותה ולדבר אותה וכלום לא עוזר!

הי ביתי בת 3+3 חודשים
אני מוצאת אותה "מוכיחה "אותי על כל מיני דברים
לדוגמא:אם אני מרימה את הקול .,"נוזפת " בי ואומרת לי שאני מעירה לה כשהיא עושה זאת אז מדוע אני עושה זאת גם
ככה זה לגבי כל מיני אמירות \היתנהגויות שלי
איך להגיב? להצדיק אותה או להגיד לה שלי מותר כי אני האמא (איך אני דורשת מימנה כשאני לא עושה זאת כדוגמא אישית ) תודה

היי,


בני בן 14, מעביר אותנו תקופה קשה של גיל ההתבגרות, הקו האדום נחצה כאשר הוא מציק בלי הרף לאחותו העדינה והאהובה בת השבע. הם נמצאים יחד אחהצ עד אשר אנחנו שבים מהעבודה והוא לקח תחושת בעלות שאנו שבים ומזכירים לו שהוא לא אבא שלה. אבל אולי עצם ההשגחה שלו עליה כל יום מעודדת התנהגות עליונה כזו. הוא מעליב אותה ומשפיל ללא הרף בנוכלות המשפחה בעיקר לגבי המשקל שלה ואנו חוששים שייגרם לה נזק. הוא פשוט משועמם . ( יש לו חוג מס פעמים בשבוע. ). אחים שלהם הקטנים מתחילים לדבר כמוהו ואנחנו מאד במצוקה. לשלול ממנו הנאות כמו חוג? יציק לה יותר ?

שלום,
בני בן 6.5 כיתה א'.
ילד מאד מבלבל מבחינת לאבחן התנהגותית :
לעתים משדר המון ביטחון , ניגש, דורש מה שרוצה, מתחצף וכד'..
ילד אנרגטי ותוסס שאוהב לעשות "צחוקים" (אולי כדי להסתיר את חוסר הביטחון! שימו לב שרק בכיתה א').
אך מצד שני לא יודע להתנהג כראוי בחברה. משדר חוסר ביטחון, נדחק הרבה לפינה (לא פיזית) , מנסה להשמיע את קולו-אך קולו לא נשמע ולא ממש מתייחסים אליו.
הוא די שקוף חברתית בהרבה סיטואציות..אך מצד שני לא מפסיק להשמיע את עצמו .
הוא משלב באופיו : עקשנות לצד ביטול עצמי, אהבת חברה וחברויות לצד חוסר ידע להתנהג בחברה...אופי לוחמני ולא וותרן לצד סף תסכול גבוה.
מקווה שאני לא נשמעת משוגעת בתיאורים.
תכונה בולטת אצלו: סף תסכול נמוך מאד- כשיש קשיים מתמרמר, על סף בכי, מתקשה להתגבר. לעתים מכריז: אני מתגבר-ואז נלחם..אך רק לעיתים.
ילד מאד חכם ונבון אך נראה שלא ממש קורא התנהגויות חברתיות.
יכול להציק לילד-בלי לשים לב שזה מעצבן, יכול להתעקש על משהו בלי להתחשב בסביבתו..אך מצד שני לאחר הסברים-תמיד מבין שטעה בהתנהגותו.
מה אתם מציעים לי לעשות? איזה אסטרטגיות או דרכי פעולה יכולות לסייע לו ולהרים אותו חברתית?

ביתי בת ה- 5.5 א ילדה עליזה וחייכנית בדכ ,אומרת לי מידי פעם שהיא מדמיינת
לפעמים שהאנשים הקרובים אליה הם רעים שהתחפשו לדמויות שלנו למשל אני : אמא , דודה , סבתא ואפילו התינוק הקטן בן החודש"? לא יודעת מה המשמעות , אייך להתיחס לזה והאם זה אומא משהו על עולמה הפנימי?

הבת שלי בת 3 וחודשיים ויש לי מספר שאלות
1. לביתי לאחרונה יש המון פחדים, מכל דבר שונה קצת היא חוששת ומפחדת, היא נולדה פגית ונדרשה לעבור בדיקות רבות אצל רופאים (+שני ניתוחים שהיתה תינוקת) כמובן שכל בדיקה היתה מלווה בצרחות והתנגדויות מצידה אבל עם הגיל היא התבגרה והתחילה להכנס לרופאה הקבועה בחיוך ובלי חששות, לאחרונה היא ממש מפחדת, עברה לא ממזמן בדיקת אולטרסאונד בבטן שגרמה לה ממש לא להתקרב לרופאה הקבועה, ראתה בסופר (סופר שהיא מאוד אהבה ללכת אליו) מישהו על כיסא גלגלים עם צינור שמחובר לאף לנשימה ומאז היא לא מוכנה לחזור לחנות, בגן גם היו מקרים של פחדים- פחדה מדבק חם שיעשה רעש (תמיד פחדה מרעש בעבר אבל היתה תקופה שזה חלף ושוב חזר עכשיו), מכשירים שיודעת שיעשו רעש כמו מיקסר אפילו שלא בחשמל. אני מסבירה לה שאין לה ממה לפחד במיוחד שאני איתה ואני שומרת עליה ושרעש לא מפחיד ולא יעשה לנו כלום. אשמח לדעת איך להגיב לה נכון במקרים כאלה ואיך לתת לה יותר ביטחון. לגבי האיש בכיסא גלגלים בחנות, היה חשוב לי שנחזור לחנות ושתראה שאין ממה לפחד, הסברתי לה שהאיש נחמד ושיש לו צינור באף רק כדי לעזור לו לנשום כמו שהיא משתמשת במשאף שלא מפחיד, בהתחלה כמובן שבכתה ברגע שסיפרתי לה שנלך אבל לאט לאט היא נרגעה אבל גם עכשיו היא עדיין חוזרת על זה שהיא לא רוצה ללכת לחנות.
2. ביתי נמצאת בגן עירייה, היא הכי קטנה בגיל ובגודל בגן שלה, מבחינת גודל זה נובע מזה שנולדה פגית ומקבלת טיפול קבוע לאסתמה, אבל היא ילדה חכמה ויש לה זכרון ממש טוב, היא יכולה לספר לי דברים שאפילו אני הספקתי לשכוח. בגן שלה יש גננת קבועה ושתי סייעות קבועות ועוד שתי גננות מחליפות, יום אחד אחרי שלקחתי אותה מהגן ביום שהיתה הגננת המחליפה השניה, היא סיפרה לי במהלך השיחה כאשר שאלתי איך היה היום בגן שהגננת הרביצה לה, אני ממש הייתי בהלם וכשהצלחתי להתאושש מזה קצת שאלתי אותה למה הגננת הרימה עליה יד והבת שלי סיפרה שהיא הרביצה לאחד הילדים ואח״כ הגננת הרביצה לה, ביקשתי ממנה להראות לי איך והיא הדגימה מכה על הראש בחוזקה וסיפרה שהגננת הרביצה לעוד ילדה, לא רציתי לדובב אותה מידי ורציתי לבדוק אם היא שוב חוזרת על הסיפור (בעיקר נתתי לזה זמן כי היא מחליפה שלא נמצאת הרבה בגן וידעתי שכל השבוע לא תהיה, המקרה קרה ביום ראשון) ביום שישי היא שוב סיפרה מעצמה לגמרי את המקרה הזה בדיוק כמו בפעם הראשונה, אותה הדגמה של מכה, אותם שמות של ילדים שהיו מעורבים ואותה שם של הגננת, יום ראשון דיברתי עם הגננת הקבועה על המקרה ויש לציין שהגננת הקבועה צעירה ושנה ראשונה שמנהלת גן, היא מקסימה וטובה מאוד לביתי בעיקר בגלל שביתי מאוד עדינה וקטנה אבל במקרה הזה היא היתה ממש אובדת עצות. ביתי המשיכה להזכיר את המקרה מספר פעמים אח״כ וביום שהגננת הקבועה היתה בחופש היא שאלה מי במקומה ולא הסכימה לשמוע שאולי הגננת שהרביצה תהיה, אני כמובן ידעתי שהיא לא תהיה אבל רציתי לראות את התגובה שלה.
תודה מראש.

שלום
בתי בת כמעט בת חמש ,מאוד קשורה לשמיכה שלה וגם מוצצת אצבע .אין אפשר לגמול מחפץ מעבר ומציאת אצבע?היא כבר ילדה גדולה!
תודה

היי,
הבן שלנו בן שמונה וחצי. ילד חכם ובוגר. עד כה סגד לאמת והתקומם כששמע שקרים לבנים. מבחינתו יש אמת או שקר.בזמן האחרון אנו עדים לחזרתו מבית הספר עם קלפים, מדבקות משומשות, זנבות עפרונות ועוד רכוש "גנוב" שאין לו צורך בו. אציין כי לא חסר לו מאום רגשית וחומרית, הוא מפונק, חברותי ותלמיד מעולה. לא עבר טראומה כלשהי בזמן האחרון. הוא האחרון שיחשדו בו בגניבה. הוא שקרן נוראי ומסתבך בכל פעם שנדרש להסביר את העניין. אני יודעת שבגיל רך יש ילדים ש"מתנסים" בגניבות ושקרים, השאלה היא כמה זה תקין בגילו, כשהוא מבחין בין רע לטוב.
אודה על תשובה.

שלום, יש לנו 2 בנים, בן 4.8 ו- 2, הגדול הוא ותרן , מבין וכו׳ הקטן הוא עקשן קנאי , צעקן ואגרסיבי( כמובן שהוא ילד מדהים ומתוק והאהבה שלי אל שניהם עצומה ואני מראה להם ואומרת להם). העניין הוא שהקטן קם לי לפעמים משנת צהריים בבכי וצעקות ומכות בלתי פוסק במשך למעלה משעה, של מופע צרחות אימים, עוד יחשבו שאני עושה לו משהו, זה קורה מדי יום(שום דבר לא כואב לו, בדקתי) ודיי אני לפעמים נשברת ומאבדת את עצמי, ולפעמים הגוף שלי נכנס לרעידות והשבתה. ולפעמים אני סבלנית ביותר. להתקלח הוא לא מסכים זה מקלחת כוחנית ומלאת בכי, ומכות שלו... החלפת טיטול בכל זמן זה בבעיטות והשתוללות, בגינה הוא דבוק לי לידיים ולפעמים משתחרר. אני איתן מ13:00 , אני לא מחסירה שום אהבה מהם, אז למה? אני מדברת אליו ומסבירה לו בטון רגוע גם כשהוא במצב הזה וגם בלי קשר אחכ, בגן הוא לפעמים מרביץ ונושך, גם אותי ואת הגדול הוא נושך. כשהוא עושה את זה אני אומרת לו שזה לא נעים לי והולכת והוא רודף אחרי בצרחות, הוא צועק עליי כמו ילד בן 7. חכם מאוד, אבל אני מאוד פוחדת לקלקל אותו , אני מתוסכלת מזה. אני הרבה שואלת אותו אם הוא רוצה שאחבק ואנשק אותו, לפעמים רוצה ולפעמים לא. ממה הוא מתוסכל? הוא יכול לבטא את עצמו ואני יודעת לגרום לו להסביר מה הוא רוצה, אבל כשזה קורה לו הוא לא משתף פעולה רק צורח.

שלום,
בני בן ה-6 לומד בכיתה א' ונשאר בצהרון עד סוף היום. במסגרת הצהרון הוא אוכל ארוחות צהריים. בימים האחרונים הפסיק לאכול בטענה שלא טעים לו ומאז אני שולחת אותו עם כריכים גם עבור ארוחת הצהריים, ששאלתי אותו מה מפריע לו האוכל או צורת ההגשה הוא ענה ששניהם. מעבר לזה שאגיע לבדוק את האוכל, האם יש משהו נוסף שניתן להגיד לו או לעשות ? תודה.

שלום,

בשנה האחרונה בני בן ה8 מתנהג בבית ספר ובבית בצורה נוראית. כל מס' שבועות אני מקבלת מכתבים או הערות מהמורים בכיתה. הוא לאחרונה מרבה לשקר, להרים ידיים מהר על חברים ועל אחותו בת ה6, במשחקי חברה הוא נוטה הרבה לרמות . ובזמן האחרון התווסף לכך שהוא מנבל את פיו ואומר מילים שאינני מבינה מהיכן הוא שומע אותם. בנוסף לכך, שבוע שעבר קיבלתי מכתב שהוא הלך בהפסקה עם שני חברים לכיתה לכיתה אחרת והרסו שם ציוד והיום התקשרה המורה לציין שהוא נתן סתירה לתלמיד אחר ואף פשט את מכנסיו והראה לחבריו את תחתוניו. אני לא יודעת כיצד להתנהג איתו.
שוחחנו איתו מספר פעמים, השתמשתי בטבלת התנהגות שבועית ופרס, התנהגתי בצורת עונשים לא ללכת לחברים או לשחק משחקים. ודבר אינו עוזר. הוא לא משתף אותנו יותר מידי וכששואלים אותו מדוע הוא עושה את מה שהוא עושה, אין לו תשובות. איך לפעול על מנת שיפסיק ויחזור להיות תלמיד מן המניין רגיל שמקסימום מפטפט בשיעור.
אני ובעלי מיואשים, הוא כל הזמן רב עם אחותו ולא רוצה לשחק איתה אף פעם. ( יש לו 2 אחיות אחת בת 6 ואחת בת שנה). אילו טיפים אני יכולה לקבל על מנת לגרום לו להבין מה הוא עושה וכדי למנוע את המשכיות ההתנהגות הזו.

שלום רב, בעלי ואני מתכננים לטוס לחופשה למשך 6 ימים. בני בן שנתיים בדיוק.. בעלי חושב שעלינו לצאת לחופשה לבד,בעוד שלי נורא קשה להשאיר אותו. רציתי לדעת האם זה יהיה נכון לסוע בלעדיו (יהיה אצל הוריי, מאוד קרוב ומחובר אליהם) ? מה ההשלכות, האם זה יגרום לו לקשיים ונזק כלשהו..ובנוסף איך עליי להכין אותו לכך? תודה מראש!

שלום, התאומות שלנו כל היום רבות, ויש אחת שתמיד חזקה ואחת שמוותרת. איך כדאי להתמודד במצבים כאלה כדי לחזק את זו שתמיד מוותרת אנחנו לא רוצים שהיא כל החיים תוותר כשלוקחים לה משהו או שמעליבים או שמרביצים.
תודה על התשובה.

בני הבכור בן חמש, ילד חכם מאד ומתוק.
לאחרונה התחיל להסיר גבולות ולטענתי נהיה "מופרע"..
פתאום מצייר לי על ארונות בבית, דבר שלא עשה אף פעם.
מציק ומתגרה המון ונהנה מזה.
צוחק בפראות, עושה קולות מוגזים. יום אחד ברחוב פתאום התחיל לזחול על הרצפה.
נשכב בחצר על הרצפה.
כאילו דורש צומי אבל בהפרת גבולות ההתנהגות והנורמה.
לעומת זאת סף התסכול שלו נמוך מאד, במשחקי מחשב יכול לבכות לי שעה שהוא לא מצליח במשחק וכו..

אשמח לעצה

שלום רב,

ילדה בת 5, שבלא מעט מקרים (לעיתים קרובות) כאשר היא מציירת לדוגמא ציור ואינה מרוצה מהתוצאה מתעצבנת, לוקח את הדף ומקמטת, זורקת ומתחילה להכין חדש.
אותו הדבר עושה כאשר כותבת...
ברור שמדובר בשאיפה לשלמות אך באותו נשימה מדובר בבעיה של תסכול יתר וחוסר יכולת להתמודד עם "כשלון" לכאורה.

מה עלינו לעשות?! כיצד ניתן לטפל בבעיה זו בכדי שלא תהפך להיות תסכול גדול אף יותר עבורה?