פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום צופית
חרדה ניתנת לטיפול פסיכולוגי או תרופתי כאשר אם החרדה קיצונית יעיל מאד לשלב טיפול תרופתי ופסיכולוגי במקביל. דמיון של דברים שלא היו, ודיבור של שטויות עלולים להעיד גם על דברים אחרים מעבר לחרדה.
ברור שהוא סובל וחשוב לפעול מיידית. אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר בהקדם, לתאר את הדברים ולפעול בהתאם להמלצותיו ואבחנותיו.
יש כאלו המפחדים לפנות לפסיכיאטר כי זה נשמע מפחיד. זה ממש לא. מזל שיש את הפונקציה הזו. נסי לשכנע את ההורים לקבוע לו תור לפסכיאטר. אפשר גם דרך קופ"ח

בהצלחה ושנה טובה

ליאת

היי,
אני חייבת לומר שילדי אמנם קטן בהרבה משלך אבל אין לי שום צל של ספק שאעזור לו להתקלח גם בגיל 10 כל עוד אחוש או אקבל ממנו תשדורת שהוא זקוק לעזרתי.
אני אמא שלו וכאמא אני נושאת משמעות רבה עבור ילדי. אני רוצה לשדר לו פתיחות ובעיקר ביטחון גם אם זה אומר לקלח אותו. אני חושבת שזה גם קשור לבגרות ולבשלות של ילדך אולי ילדך צריך אותך עוד קצת... למה להתלבט???העובדה שאת עוזרת לו ,לא מונעת ממנו להיות עצמאי
אני לא הייתי מתלבטת.
בהצלחה רבה לך...

אנני מסכימה איתך. את תראי כי כשבנך יגדל לגיל 8-9 את בעצמך תרגישי שכבר לא מתאים לקלח את בנך או להסתוב ערומה בנוכחותו.מעבר לכך, חשוב לעזור לילד איפה שמתקשה לבד אך לא איפה שהוא יכול ופשוט בא לו להתפנק באופן קבוע. לדעתי זה כבר כן עלול לפגוע בעצמאות.

אשמח לתגובתך

ליאת

שלום טלי
קודם כל ילד בן 8,5 לא אמור להזדקק לעזרה במקלחת. אם זקוק לעזרה (ולא קיימת בעיה רפואית כלשהיא) אז יש כאן בעיה של פינוק יתר. חשוב שיתקלח ויתלבש בעצמו, כולל חפיפה. אם תעזרי לו בענינים אלו ואחרים התואמים לגילו, יתקשה לפתח עצמאות ובגרות.
שנית, אכן לא מתאים שאם תקלח את בנה בגיל זה. אם חייה להיות מישהו מעור עדיף שזה יהיה האב.בטח לא מתאים שתעזרי לו לסבן את האזור. ממש ממש לא. לא נורא אם תראי אותו ערום אבל בעיקרון זה הזמן לחנך לפרטיות. יתקלח לבד , יצא עם מגבת, ויתלבש בחדרו. במקביל חשוב שלא יראה אותך ערומה. רצוי אפילו שלא יראה אותך תחתונים וחזיה.
בנים בגיל זה כבר מתחילים לפתח משיכה לבני המין השני. את בטח לא רוצה שיעמוד לו בנוכחותך (סליחה על בשפה הישירה) ... גם אם זה עוד לא קרה, זה יכול לקרות יום אחד קרוב. ומכיוון שאת לא יודעת בדיוק מתי... זה הזמן לעצור.

מה דעתך ?

מודה לכולכן על התגובות המסייעות

שלום זיוה
השאלה היא האם מפריעה כי משעמם לה או בגלל סיבות התנהגותיות רגשיות אחרות...
האם בגן גם הייתה מפריעה? האם היו בעיות התנהגות במסגרות עד כה?
אם היא מכירה את כל החומר חשוב להבהיר לה את החוקים ולהתעקש שתעמוד בהם. ניתן לתת לה לקרוא ספר או לצייר במהלך שיעוןרים בהם משתעממת. לא כדאי לתת לה להתקדם בחוברות כי כך תשאר תמיד ביתרון וזה לא טוב.
חשוב להציב גבולות ברורים. שתפי את יועצת בית הספר ופסיכולןוגית בית הספר בהתלבטויותייך
(לפני שהם יפנו אלייך).
אני מאמינה שיש כאן מעבר לשיעמום.את מתארת התנהגויות מוגזמות. מה קורה איתה בבית?

שנה טובה
ליאת

תוכלי למצוא בחנויות לתינוקות מושב אמבטיה לתינוקות.יש כאלה לתינוקות יושבים ויש אחד לתינוק שעדיין לא יושב. (הילד שוכב במין זוית כזאת)
זה עולה פחות ממאה שקל, אבל זה די רחב.
בהצלחה

סיגל שלום,
כשקראתי את שאלתך הרגשתי שגם את, מעט כמו בתך, מתלבטת בשאלה כיצד יוצרים ומשמרים קשרים. במקרה של בתך, תוכלי להתייעץ עם המחנכת לאיזה ילדות לחבר את בתך, או עם היועצת/פסיכולוגית ביה"ס, לגבי הכישורים החברתיים של בתך.
בנוסף, קיימות קבוצות ייעודיות לילדים עם קשיים חברתיים, בהם הם עובדים על יכולתם להתחבר לזולת ולשמור על קשר חיובי לאורך זמן. במידה והנושא מטריד אותך מאוד לגבי בתך, תוכלי להיעזר גם בהדרכת הורים כיצד לסייע לה.
בהצלחה,
שירי

שרית שלום,
שאלת האם אין ימי חסד לילדים בכיתה א', ואני מאמינה שצריכים להיות ימים רבים כאלו. כל ילד מסתגל למערכת הבית ספרית החדשה בדרכו שלו, ומבטא את הקשיים בתחומים אחרים - יש ילדים שמתקשים בהכנת ש"ב ויש כאלו שמתקשים בהסתגלות לכללים או בהשתתפות בפעילויות הומות אדם.
חשוב שתשוחחי עם המורה ותבקשי ממנה לתת לילד זמן להסתגל למערכת. כמו כן, כדאי לשאול את הילד לדעתו, לברר אם יש דברים שקשים בביה"ס או שהוא חושש מהם, ולתמוך בו בקשייו. בנוסף, כדאי לבדוק את הבעיה של העייפות עליה התלונן - אולי הוא נרדם מאוחר מדי או לא ישן רצוף ובאמת עייף. בהמשך, זו הזדמנות עבורכם ההורים לחשוב באיזו מידה אתם מעבירים מסרים של שיתוף פעולה עם הדרישות החברתיות גם כאשר הן אינן נוחות, ומסרים של הנאה משותפות בפעילויות עם אחרים לעומת אינדיבידואליזם מופרז. התאמת עצמנו למסגרת חברתית היא אחת מהמטרות ההתפתחותיות החשובות.
בהצלחה ושנת לימודים טובה,
שירי

תודה רבה על תשובתך היא מרגיעה מעט, ואכן עניין חוסר שעות השינה טופל ובהצלחה (גם זה לדעתי הסתגלות לאחר חופשה ארוכה).
לענין פעילויות חברתיות קשה לי להבין בדיוק למה את מתכוונת כשאת מפנה שאלה זו אלינו ההורים. אנו מנהלים חיי חברה מגוונים עם חברים רבים והילד לוקח איתנו חלק בהם. איננו רקדנים וזמרים אך בהחלט משתלבים בכל הפעילויות. אם תוכלי להסביר...
עוד ברצוני לבקש התיחסות לכך שבני אינו מוכן לקבל הערות תיקון מהמורה. בבית אין כל בעיה שנמחוק לו ונבקש שיתקן אני, הסבא האחיות.. אך בכיתה הדבר גורם לו כעס רב הוא סוגר את המחברות אורז את הציוד ויוצא מהכיתה. אנא המליצי על דרך להגיב לכך נראה לי שהמורה אובדת עצות בעניין זה. אני חייבת לציין שהערות המורה כלפי כתיבת הילד מאוד קטנוניות "כתבת ש' צפופות מדי תרווח אותן.." כמובן שאיני אומרת את זה לילד אך בנינו ההערות מצליחות לעורר את כעסו של כל מי שרואה את הקטנוניות...יחד עם זאת ברור לי שהילד צריך לקבל הערות....

נטלי שלום,
כל ילד מסתגל לגן בדרך אחרת הייחודית לו. אני מתארת לעצמי שלצוות החינוכי בגן יש ניסיון בעזרה לילדים בהסתגלות. יופי שהיתה לבתך הקטנה הזדמנות להכיר את הגן בנוכחות של אחותה הגדולה שבוודאי השרתה עליה ביטחון. אולם בעצם זו הסתגלות חדשה עבורה כי עד עכשיו ייתכן שהבינה שהגן הוא מעין ג'ימבורי בו היא נמצאת עם אחותה.
ההסתגלות שאת מתארת מבחינת בתך עד כה נשמעת נורמטיבית. חשוב לאפשר לה לגלות את הגן ולהינות מהאפשרויות בו, בקצב שלה ולפי הסקרנות שלה. אם את מוטרדת מהאכילה - אפשר לתת לה ארוחת בוקר טובה לפני הגן, ולהוסיף בקבוק של תחליף חלב/דיסה שיהיה במהלך היום. לרוב, הפעילות הקבוצתית של האכילה, משפיעה על ילדים לשוב ולאכול עם הקבוצה.
בהצלחה,
שירי

תודה על המענה. השאלה איזה פרק זמן נחשב סביר להתנהגות זו ? מהו השלב שבו אמורות להידלק לי נורות אדומות ?

לאמא שלום,
לשאלתך אין תשובה חד משמעית - יש לבדוק מה יחס המטפלות/ילדים, כמה גירויים קיימים עבור הילד, מהם גילאי הילדים הנוספים, כמה מרחב יש במקום (ילדים בני שנה ותשעה חודשים זקוקים למרחב רב לריצה ופעילות) וכדומה. כמו כן, חשובה ביותר הגישה של הצוות החינוכי וה"קליק" שלך עמם, אשר משפיעים על המידה בה תחושי נוח להשאיר את ילדך עמם.
שירי

פרידה שלום,
מה שבולט בעיקר מהתיאור שלך הוא שההתנהלות של נכדתך מפריעה גם לה, ושהיא חשה מתוסכלת על כך שאינה מצליחה להשיג את מבוקשה מהסביבה. בעבר נהגו להנחות את המבוגרים להתעלם מילד צורח, אולם כיום ישנן גישות שונות, אשר מתאימות עצמן לכל ילד.
ממה שכתבת, נראה שעבור נכדתך חשובה מאוד היכולת שלה להחליט על עצמה ואולי גם לשלוט בסביבה. הסיטואציות של להתעורר במקום אחר וגם ללכת לישון הן סיטואצות של אובדן שליטה או ויתור על השליטה בגוף ועל הדריכות. ייתכן שהדבר קשה לה ואפשר להנחות אותה לבצע את הדברים באופן הדרגתי יותר. כמו כן ייתכן שהפרידה הזמנית מההורים נחווית כקשה, וכדאי לחשוב עם ההורים על טקס של פרידה הדרגתית יותר.
בנוסף, חשוב לי לציין כי עיקר החינוך לגבולות הוא תפקידם של ההורים, וכי את מעצם מיקומך במשפחה כסבתא עלולה להיות מעט מוגבלת ביכולתך להשפיע על הנכדה. כדאי לבדוק באיזו מידה ההורים עצמם מוטרדים מהקושי של הנכדה ולהציע להם רעיונות כיצד לנהוג עמה.
בהצלחה,
שירי

לאורית שלום


קשה לדעת מתאוריך מה הסיבות להתנהגות זו, ייתכן שהוא חווה איזו מצוקה רגשית ואינו מצליח להמשיג אותה במילים. האם חל איזה שינוי בבית בתקופה שקדמה להתפרצויות? אובדן של דמות משמעותית למשל, מעבר מגורים שינוי סטאטוס של עבודה אצל אחד ההורים הריון או לידה. ילדים מגיבים לשינויים שאנו כמבוגרים רואים אותם כמובן מאליו. אם הגננת המליצה על הפניה לפסיכולוג אני מציעה ללכת ולערוך אבחון מסודר על מנת להבין את מקורות הקושי של בנך. אפשר לפנות דרך קופת חולים, ואפשר גם באופן פרטי כתבי את מקום מגורייך או שוחחי עימי בטלפון ואפנה אותך לגורם המתאים.

זהורית שלום,
ניסיתי ליצוק קשר טלפוני ולא היה מענה.
בכל אופן אנחנו מתגוררים בפרדס חנה אשמח לדעת לאיזה מקום לפנות?או לחכות לפסיכולוג של הגן והוא יפנה אותנו?
שוב תודה

לנועה

אולי תשובתי תתסכל אותך אך אני מחזירה לך בשאלה מאיזה מקום את מרגישה צורך "לגמול " אותו מזה. האם זה מפריע לתפקודו היומיומי האם את מרגישה באיזשהו אופן שזה פוגע בו?.

אני משערת שכמו שיש ילדים שנצמדים בגיל זה לשמיכה אהובה, חיתול, או בובה סמרטוטית הוא נצמד למכונית כחפץ שמעניק לו בטחון. המזל שהוא לא חייב בדיוק תמיד את אותה המכונית אלא ניתן לבחור אותה מרפרטואר של צי רכבים.

אולי לא הבנתי היטב את טיב הבעיה ואם כך הדבר אנא הסבירי יותר כדי שאראה אם אוכל לעזור

קודם כל תודה על תשובתך
אני רואה בזה בעיה ששמיכה לוקחים שרוצים לישון או להירגע ממשהו
אצלי הוא קם באמצע הלילה כמו מתוך חלום רע וצועק אוטו,אוטו וחוזר לישון
לי נראה שזה קצת יותר מאהבה לחפץ כלשהוא
תודה

הפורום פעיל אך לצערנו איננו מספיקות לעמוד בקצב השאלות. מקווה שבשאלתך הבאה תקבל/י מענה

אם זהותו המינית תתגבש להיות הומסקסואלית , לדחוף אותו למשחקי בנים לא תשנה את המצב. ייתכן שבנך מבולבל יתכן שהוא נהנה עימן הוא יותר מחברת בנות ומשיחותיו עימן והוא מוצא זאת כאופציה מעשירה ומתיאמה לו יותר בשלב זה של ל בחייו. הסבירי לו שזה שהוא מעדיף כרגע את חברתן של הבנות אין הדבר אומר משהו על נטיותיו המיניות. אם הוא נמנע מקשר חברתי עם בנים על רקע שונות בתחומי העניין אפשר להפגישו עם בנים שקרובים לו בתחומי התעניינותו. קשה לומר מתוך מה שאת כותבת אם מדובר בבלבול בזהות המינית או בהעדפה נורמלית על רקע של תחומי עניין שונים. אם את ממשיכה להיות מוטרדת פני להתייעצות מקצועית

האם ייתכן שהוא סובל מאיזושהי רגישות חושית כרגע מתבטאת סביב השמיעה? הרמזים לכך צריכים להיות בעוד חושים כמו רגישות במגע, רגישות לחומרים, רגישות לבדים ובגדים מסויימים רגישות והגעלות מסוגי מזון מסויימים (בד"כ ע"פ מרקם). הייתי ממליצה קודם כל לשלול בעיה מסוג זה, וכן ללכת לרופא אף אוזן גרון. האם את רואה עוד תופעות אחרות של המנעות? ומה קורה בגן מה הגננת מספרת ? מאד יכול להיות שזה על רקע רגשי וצריך לנסות להבין ממה הוא מנסה להמנע ומדוע. שוחחי עם הגננת, ועם רופא אף אוזן גרון, ואם עדיין לא קיבלת מענה חיזרי לפה ונחשוב שוב ביחד

קצת באיחור..אבל ממש תודה.
קבעתי תור לרופא ובימים האחרונים אני חושבת שבאמת יש רגישות חושית סביב השמיעה.הוא מציין בפני כמעט כל רעש שהוא שומע בסביבה ביחוד אם עובר אופנוע, משאית,אווירון ...גם על ציוצי הציפורים הוא אינו פוסח.אגב הוא חוזר רבות על המילה:רעש.(לפני כחודשיים עברנו שיפוץ בבית והיום בערך שבועיים די רועשים-אם יש קשר)
אגב מה זה אומר?זה רע?איך מטפלים???
אה ושכחתי לציין שהיום חגגנו מאורע חשוב:
הוא צפה ב דיוידי ואפילו נרדם אחרי הצפייה הממושכת(חצי שעה).הוא ממש היה שקוע ולא רצה להפסיק לצפות.
האם אנחנו בכיוון טוב ?
על סיפור לפני השינה בינתיים אין מה לדבר.
הגננת אגב אומרת שהוא מקסים ומשתף פעולה משחק עם חברים ושאין סיבה לדאגה..

אני מציעה לך לשתף את הפסיכולוג המטפל בתופעה. אין הדבר מעיד בהכרח על חוסר יעילות של הטיפול , ולכן יש לבחון מהם מקורותיו, העזרי במטפל/ת של ביתך היא מכירה אותה הרבה יותר טוב ממני.